דיכאון לאחר לידה - מידע רפואי

דיכאון לאחר לידה ניתן לטיפול במספר דרכים. מאחר שעלול לחלוף פרק זמן ממושך עד שיחלפו כל סימני הדיכאון, כדי למנוע החמרה, מומלץ לקבל טיפול מתאים סמוך לקביעת האבחנה.

מקרים בינוניים עד חמורים של דיכאון לאחר לידה יטופלו באמצעות תרופות נגד דיכאון שפועלות דרך איזון מתווכים כימיים במוח המשפיעים על מצב הרוח. תרופות נגד דיכאון מקלות על מגוון מצבים לרבות מצב רוח ירוד, עצבנות, חוסר יכולת להתרכז וקשיי שינה ולכן מאפשרות לקיים שגרת חיים תקינה. כמו כן מאפשרת נטילת תרופות אלו להתמודד עם התינוק החדש בקלות רבה יותר.

הטיפול בתרופות נגד דיכאון נמשך בין ארבעה לשישה חודשים אולם במידה שחלה הקלה משמעותית קודם לכן ניתן להפחית את המינון בהתאם לחוות דעתו של הרופא המטפל.

מרגע תחילת המתן ועד לתחילת ההשפעה יחלפו 2-4 שבועות. יש להמשיך ליטול את התרופות גם אם נדמה תחילה כי הן חסרות השפעה. אין להפסיק את נטילת התרופות ללא התייעצות עם הרופא המטפל. הפסקת הטיפול בשלב מוקדם מדי עלולה להביא לחידוש תופעות הדיכאון.

מקרים חמורים של דיכאון לאחר לידה דוגמת פסיכוזה יטופלו בדרך כלל באמצעות תרופות הרגעה, עד לחלוף הסימנים הקיצוניים.

כ- 50-70% מהנשים המטופלות בתרופות נגד דיכאון בעקבות דיכאון לאחר לידה יחושו בשיפור תוך מספר שבועות מתחילת הטיפול.

עדיין לא קיים מידע מספק לגבי ההשפעות ארוכות הטווח של תרופות נגד דיכאון שנלקחו על ידי אמהות מניקות והועברו לתינוקות דרך חלב האם. תרופות אלו עוברות דרך חלב האם ולכן מומלץ לשקול את המשך ההנקה במהלך הטיפול.

לפי המידע שקיים כיום תרופות נגד דיכאון ממשפחת האנטי-דפרסנטים הטרי-ציקליים (TCA, Tri Cyclic Anti Depressants) הן הבטוחות ביותר לטיפול בנשים מניקות. תרופות אלו אינן מתאימות לסובלות ממחלת לב, מאפילפסיה או ללוקות בדיכאון חמור הכרוך במחשבות אובדניות (מאחר שמינון יתר של תרופות ממשפחה זו עלול להיות קטלני).

לנשים שאינן מתאימות לטיפול בתרופות ממשפחת ה- TCA יותאם טיפול בתרופות כגון פרוקסטין או סרטרלין (ממשפחת ה- SSRI’s, Selective Serotonin Reuptake Inhibitors). הכמות שעוברת מתרופות אלו לחלב האם היא מזערית וככל הנראה אינה גורמת נזק לתינוק.

לאחר הלידה חלה ירידה מהירה ברמת האסטרוגן והפרוגסטרון בדם האישה. לפיכך עשוי מתן אסטרוגן להקל על הסימפטומים של דיכאון לאחר לידה אצל חלק מהנשים. עם זאת הידע המחקרי על יעילות הטיפול ההורמונלי בדיכאון לאחר לידה מוגבל ולכן יש לשקול כל מקרה לגופו.

אם בבדיקות הדם אובחנה תת-פעילות של בלוטת התריס תינתן לאישה התרופה 'אלטרוקסין' להסדרת המצב.

השלב החשוב ביותר בטיפול הוא שלב ההכרה כי האם סובלת מדיכאון לאחר לידה וזקוקה לטיפול מתאים. יש ליידע את הסביבה הקרובה לרבות בן הזוג, המשפחה והחברים כדי שאלו יוכלו לספק תמיכה רגשית ומעשית.

כחלק מהטיפול בדיכאון לאחר לידה מומלץ לשלב ייעוץ של עובדת סוציאלית, פסיכולוג, או פסיכיאטר. מטפלים אלו יוכלו לסייע בידי האם להבין ולקבל את תחושותיה ויקלו על ההתמודדות הנפשית הכרוכה בטיפול בתינוק.

בהתאם למסגרת הטיפולית שתבחר תיקבע שיגרת הטיפולים. במרבית המקרים תיקבע פגישה שבועית למשך מספר חודשים. יעילות הייעוץ דומה לזו של הטיפול בתרופות נוגדות דיכאון (50-70% הצלחה). תהליך ההחלמה יארך מספר חודשים ולעתים אף שנה. חשוב להמשיך את הטיפול גם אם חל שיפור מאחר שהפסקת הטיפול בשלב מוקדם מדי עלולה להוביל לחזרת הדיכאון.

במקרים חמורים או במקרים שאינם מגיבים לטיפול עלול להיות צורך בטיפול משולב של צוות מומחים שיכלול פסיכולוג, פסיכיאטר ויועצים מתאימים. מיקרים קיצוניים במיוחד יטופלו במסגרת אשפוז במתקן מתאים.

פסיכוזה לאחר לידה דורשת התערבות טיפולית מיידית לרוב במסגרת של בית חולים. הטיפול בפסיכוזה יכול להיות מורכב מתרופות נוגדות דיכאון, תרופות אנטי-פסיכוטיות ותרופות המייצבות את מצב הרוח על מנת להשיג שליטה בסימפטומים הקשים של המחלה.

לעתים יומלץ על טיפול בהלם חשמלי (ECT) במהלכו מחוברות אלקטרודות לראש דרכן מועבר זרם חשמלי שיוצר גלי מוח הדומים לאלו הנוצרים בפרכוסים. השינויים בחומרים שהמוח מייצר בעקבות ההלם החשמלי עשויים להקל על הדיכאון הקשה. עקב הסיכונים יבוצע טיפול זה רק אם טיפולים אחרים כשלו ונדרשת הטבה מיידית במצב החולה.

הטיפול בפסיכוזה לאחר לידה עלול לפגוע ביכולת האם להניק את תינוקה הן בגלל השימוש בתרופות והן מאחר שעלול להיות צורך להפריד בין האם לתינוק למשך תקופה מסוימת.