22 נובמבר 2017 ד' כסלו תשע"ח
מעודכן לתאריך  11.10.2011 

בעיות פוריות אצל נשים

Female Infertility

סיבות לבעיות פריון אצל נשים

כ- 10% מהזוגות שמנסים להרות נתקלים בבעיות פריון. כ- 45% ממקרי אי הפריון מיוחסים לבעיות אצל האישה שעלולות להיגרם ממגוון סיבות, ובכללן סיבות הורמונאליות, סיבות מבניות ואחרות.

בעיות פוריות בגלל שיבושים בביוץ

הביוץ הוא תהליך הבשלתה של הביצית בזקיקי השחלה. ביום הביוץ משתחררת הביצית הבשלה מהזקיק לשחלה ועושה את דרכה לרחם, שם היא תמתין עד להפרייתה על ידי זרע הגבר. ללא ביוץ תקין אין אפשרות להפריה ולהתפתחות הריון.
את מועד הביוץ ניתן לקבוע באמצעות מספר שיטות, החל משימוש במחשבון ביוץ (כאשר אורך המחזור קבוע), עבור למדידת חום הגוף, מדידות של רמות ההורמונים בדם וכלה באמצעות מעקב אולטרה סאונד אחר תהליך גדילת הזקיקים והבשלתם.
שיבושים בתהליך הביוץ הם הסיבה השכיחה ביותר לבעיות פריון. את תהליך הביוץ עלולים לשבש ליקויים הורמונאליים כרמות חריגות של הורמוני בלוטת יותרת המוח (LH ו- FSH), הפרשת יתר של פרולקטין (הורמון שאחראי על ייצור והפרשת חלב אם) וכן מגוון בעיות מבניות בשחלות. במקרים מסוימים האישה אינה מבייצת כלל ואילו באחרים חל שחרור של הביצית רק בחלק מהמחזורים החודשיים.

גורמים לשיבושי ביוץ

  • ירידה בתפקוד השחלות (עוד לפני גיל 40).
  • תסמונת השחלה הפוליציסטית – קשת רחבה של מצבים (החל מדרגה קלה ועד דרגה חמורה) שמקשים על ייצור הביציות בשחלות.
  • בעיות בתפקוד בלוטת התריס (המגן) – תת או יתר תפקוד של בלוטת התריס עלולים לפגוע בתהליך ביוץ תקין.
  • מחלות כרוניות כגון סרטן או איידס, עלולות לפגוע בשחרור הביציות מהזקיקים.
 

בעיות פוריות בגלל נזק לרחם או לחצוצרות

החצוצרות מעבירות את הביצית מהשחלה אל הרחם. במידה שתתרחש הפריה תשתרש הביצית המופרית ברחם ותתפתח לעובר. אצל חלק מהנשים נגרם נזק לרחם או לחצוצרות אשר מונע את תפקודם התקין וגורם לאי פריון.
גורמים לנזק מסוג זה כוללים:
  • ניתוח באגן הירכיים שגורם לפגיעה או הצטלקויות (הופעת צלקות) בחצוצרות.
  • ניתוח בצוואר הרחם שגורם להצטלקויות, ובמקרים חמורים במיוחד לקיצור צוואר הרחם.
  • שרירני רחם (מיומות, פיברואידים) - שרירני רחם הם גידולים שפירים, המכונים בלועזית "מיומות", שלעיתים גורמים לאי פריון. אחד מהסוגים מתפתח מתחת לדופן הרירית הפנימית של הרחם, סמוך לפני השטח. שרירן מסוג זה עלול לגרום להפלה או לאי פריון. קראו עוד >>
  • אנדומטריוזיס – הרירית שמרפדת את חלל הרחם נקראת אנדומטריום. אנדומטריוזיס הוא מצב מחלתי בו מתרחשת גדילה של תאי רירית הרחם באזורים שמחוץ לחלל הרחם, ובעיקר בשחלות, באגן וסביב החצוצרות. המחלה גורמת להידבקויות בחלל האגן ומגבילה את תנועת הפימבריה (מבנה דמוי אצבעות בקצה החצוצרה, שמכוון את הביצית בדרכה מהשחלה לחצוצרה) באופן שעלול לפגוע במעבר התקין של הביצית לרחם.
  • עיקור – עיקור של נשים מתבצע על ידי ניתוח המכונה קשירת חצוצרות, שבו חוסמים את החצוצרות למעבר ביציות. ברוב המקרים הקשירה אינה הפיכה ורק במקרים נדירים תוכל אישה להיכנס להריון לאחר קשירת חצוצרות.
  • תרופות – שימוש ממושך או שימוש במינון גבוה בתרופות ממשפחת מדכאי הדלקת שאינם סטרואידים (NSAID’s), דוגמת איבופרופן או אספירין, עלול להקשות על הכניסה להריון.
  • סמים – שימוש במריחואנה או בקוקאין עלול לגרום לשיבושים קשים בביוץ, ולעתים אף לפגוע בתפקוד התקין של החצוצרות.
  • טיפול כימותרפי או הקרנות עלולים לפגוע בתפקוד התקין של השחלות, לעתים באופן בלתי הפיך. מאחר שכל אישה נולדת עם מאגר ביציות קבוע שאינו מתחדש במהלך החיים, קיימת חשיבות רבה לשימור הביציות לפני חשיפה לטיפול כימותרפי או קרינתי, עד לאחר החלמתה של האישה ורצונה להרות.
 
כיום ניתן לשמר את יכולת הפוריות בשלוש דרכים:
  • הקפאת ביציות - שיטה חדשנית לשימור הפוריות אשר מאפשרת להקפיא את הביציות הבשלות טרם הפריה. שיטה זו זמינה גם לנערות או לנשים שאינן נשואות. בהליך הקפאת ביציות מבשילים את הביציות (משרים ביוץ), שואבים אותן ומקפיאים. אחוז הביציות השורדות את תהליך ההקפאה נמוך מזה של עוברים מוקפאים. בשל מגבלות זמן ראוי לשקול את החלופה של הקפאת שחלה.
  • הקפאת שחלה שלמה שמכילה ביציות - הוצאת רקמת שחלה המכילה ביציות מתבצעת בניתוח לפרוסקופי, תחת הרדמה מלאה. היא מועברת מיידית למעבדה להקפאה בחנקן נוזלי למשך זמן בלתי מוגבל. מחקרים בבעלי חיים מעידים כי לאחר ההחלמה מהמחלה ניתן להשתיל את השחלה חזרה והיא תחזור לתפקד כמקור ביציות. יחד עם זאת עדיין הניסיון הרפואי בנושא מועט.
  • הקפאת עוברים - שיטה זו מתאימה כאשר לחולה יש בן זוג והמחלה בשלב שמאפשר לה לעבור השראת ביוץ (מבחינת הזמן הדרוש לכך והחשיפה לטיפול ההורמונאלי). הביציות הבשלות נשאבות ומופרות בתהליך הפריה חוץ גופי. לאחר שמוודאים שההפריה הצליחה (התחיל להתפתח עובר) מקפיאים ומאחסנים את העוברים בטמפרטורה נמוכה מאוד, כך שניתן יהיה להפשירם ולהחזירם בעתיד לרחם.
    סיכויי ההתפתחות של עוברים קפואים שהופשרו נמוכים מאלו של עוברים שלא הוקפאו. הסיכוי של העובר לשרוד הפשרה תלוי בין היתר באיכותו טרם הקפאה.
 

השפעת הגיל על הפוריות

קיים קשר הדוק בין פריון לבין הגיל של האישה. נשים בשנות העשרים המוקדמות לחייהן פוריות פי שתיים בהשוואה לנשים בסוף שנות השלושים לחייהן. החל מאמצע שנות השלושים מתפתחת ירידה הדרגתית משמעותית בפוריות האישה, ובמקביל חלה עליה בסיכון לבעיות פוריות.

עקרות חסימתית (מבנית)

דלקות חוזרות בחצוצרות עלולות לגרום לפגיעה בפעילותן התקינה. במקרים קיצוניים תיגרם חסימה של החצוצרות, ואילו במקרים קלים יותר תתרחשנה הידבקויות בתוכן או בינן ובין אברים סמוכים בחלל הבטן, ובכלל זה השחלות, הרחם, או המעי. תופעה זו מכונה עקרות מבנית או חסימתית. מצב בו שתי החצוצרות חסומות לחלוטין מכונה עקרות מבנית מוחלטת.

עקרות על רקע מחסור בביציות

אצל חלק מהנשים השחלות אינן מייצרות ביציות המועדות להבשלה ולהפריה ועל כן אינן מסוגלות להרות. במקרה זה תידרש תרומת ביצית מאישה אחרת.
כ- 8% מכלל הנשים סובלות מאי ספיקה שחלתית ראשונית או משנית (לרוב מסיבה שאינה ברורה), שמתבטאת באי ייצור של ביציות. אצל חלק קטן מנשים אלו הגורם לאי הספיקה השחלתית הוא גנטי (תסמונת ה- X השביר ותסמונת טרנר), או נובע מטיפול כימותרפי, קרינתי, או מניתוח.

עקרות בלתי מוסברת (Unexplained Infertility)

בחלק מהמקרים, על אף הברור המקיף, לא נמצאת סיבה לאי הפוריות. מקרים אלו מכונים 'עקרות בלתי מוסברת'. חשוב להדגיש כי גם במקרים אלו אין הכוונה לכך שאין סיבה לאי הפוריות, אלא לכך שבאמצעות השיטות האבחנתיות שמוצעות כיום, אין אפשרות להגיע לאבחנה.
במקרים אלו יומלץ לבני הזוג להתחיל בטיפולי הפריה חוץ גופית. במקרים רבים, במהלך הטיפולים תתברר הסיבה לאי הפריון, דוגמת זרע שאינו חודר את הביצית או ביציות באיכות ירודה.