13 דצמבר 2017 כ"ה כסלו תשע"ח
מעודכן לתאריך  09.03.2011  באדיבות ה 

אנדומטריוזיס - מידע רפואי

Endometriosis

טיפול באנדומטריוזיס

הטיפול באנדומטריוזיס עלול להיות קשה וסבוך. מטרת הטיפול היא הקלה על הסימפטומים על מנת למנוע פגיעה בשגרת החיים. בדרך כלל ינתן טיפול לשיכוך כאב, להאטת גדילת התאים האנדומטריוטיים, לשיפור הפוריות (במידת הצורך) ולמניעת הישנות של המצב. הטיפול יכלול תרופות, טיפול הורמונלי וניתוח.

קבלת החלטה לגבי סוג הטיפול

רופא הנשים ידון עם האישה באפשרויות הטיפוליות העומדות לרשותה בהתאם למצבה לרבות יתרונות, חסרונות וסיכונים. בקבלת ההחלטה יש להתחשב בגורמים שונים כגון:
  • גיל.
  • האם הסימפטום העיקרי הוא כאב או קושי להרות.
  • האם האישה מעוניינת להרות (מאחר שחלק מהטיפולים עלולים למנוע כניסה להריון).
  • נכונות לעבור ניתוח.
  • האם נוסו טיפולים בעבר ומה היתה מידת הצלחתם.
 
במידה שהסימפטומים קלים או שהאישה אינה סובלת מבעיות פוריות יומלץ בדרך כלל להמנע מטיפול. בכשליש מהמקרים המצב משתפר מעצמו ללא כל טיפול וניתן גם לנטר בקפדנות את המצב ולהחליט על תחילת טיפול רק אם חלה הרעה או החמרה בסימפטומים.

משככי כאב

במרבית המקרים ינתנו נוגדי דלקת שאינם סטרואידים (NSAID’s) דוגמת איבופרופן או נפרוקסן. תרופות אלו יעילות הן לשיכוך הנפיחות והדלקת שנגרמת עקב האנדומטריוזיס והן לשיכוך הכאב ותחושת אי הנוחות. רצוי להתחיל ליטול תרופות אלו מספר ימים טרם תחילת הווסת.
במקרה של כאב קל ניתן ליטול פראצטאמול (דקסמול, אקמול) אם כי יעילותו פחותה. נשים שסובלות מתופעות לוואי כגון בחילה, הקאה או שלשול בעקבות נטילת נוגדי דלקת שאינם סטרואידים יעדיפו להשתמש בפראצטאמול.
במידת הצורך ניתן ליטול משככי כאב הניתנים עם מרשם רופא בלבד דוגמת קודאין. אלו עלולים לגרום לתופעות לוואי כגון עצירות ולהחמיר את הסימפטומים האופייניים לאנדומטריוזיס עוד יותר.

טיפול הורמונלי

מטרת הטיפול ההורמונלי היא הפחתה של ייצור ההורמון אסטרוגן בגוף מאחר שאסטרוגן מעודד צמיחה ונשירה של תאים אנדומטריוטיים. ככל שהחשיפה לאסטרוגן פוחתת כך פוחת שגשוג התאים האנדומטריוטיים מחוץ לרחם ושיעור התופעות קטן. יחד עם זאת טיפול הורמונלי אינו מונע הדבקויות ואינו פותר בעיות פריון.
הטיפול ההורמונלי מדמה מצב של הריון ממושך מחד או מצב מלאכותי של גיל המעבר מאידך ובפועל מחזוריה החודשיים של האישה יפסקו. הפסקת המחזור מונעת החמרה במצב האנדומטריוזיס. על אף הפסקת המחזור אין מדובר באמצעים למניעת הריון.
ניתן לחלק את הטיפול ההורמונלי לארבע קבוצות עיקריות:
  • פרוגסטוגן.
  • אנטי-פרוגסטוגן.
  • גלולה משולבת למניעת הריון.
  • נגזרות (אנאלוגים) של GnRH.
 

פרוגסטוגן

אלו הן נגזרות כימיות של ההורמון פרוגסטרון. נטילת פרוגסטוגן מונעת את הביוץ ומסייעת בהפחתת כמות התאים האנדומטריוטיים. תופעות לוואי הכרוכות בטיפול זה כוללות נפיחות, שינויים במצב הרוח, מחזור לא סדיר ועליה במשקל.
בשנים האחרונות משמש ההתקן התוך רחמי 'מירנה' כאמצעי יעיל לטיפול בתופעות האופייניות לאנדומטריוזיס. התקן זה משחרר כמות קטנה של ההורמון ישירות לחלל הרחם.

אנטי-פרוגסטוגן

אלו הן נגזרות כימיות של הורמון המין הגברי טסטוסטרון שמונעות את הופעת הווסת באמצעות הפחתת ייצור האסטרוגן והפרוגסטרון הטבעיים בגוף. תופעות לוואי של טיפול זה כוללות עליה במשקל, אקנה, שינויים במצב הרוח, שיעור יתר ולעתים אף העמקה של הקול.

גלולה משולבת למניעת הריון

הגלולה המשולבת למניעת הריון מכילה אסטרוגן ופרוגסטוגן. אף שהגלולה אינה מתווית לטיפול באנדומטריוזיס נטילתה מקלה על התופעות האופייניות וניתן ליטול אותה לאורך זמן ממושך.
שימוש בגלולה עלול לגרום לתופעות לוואי שונות אך ניתן להתנסות עם גלולות של חברות שונות במינונים שונים על מנת למצוא שילוב יעיל בין פעילותה הרצויה לבין תופעות הלוואי.

אנאלוגים של GnrH

אלו הן נגזרות כימיות של ההורמון Gonadotropin releasing hormone. בדומה לאנטי-פרוגסטוגן אף אנאלוגים של GnrH גורמים להפסקת המחזור ולמצב מלאכותי של גיל המעבר. אמצעים אלו קיימים כתרסיס לאף, שתל תת עורי או זריקות (שמות מסחריים: דקפפטיל, סינרל בוסרילין, סופרפקט).
נטילת אנאלוגים של GnRH במשך למעלה משבועיים גורמת לעצירת הייצור של ההורמון אסטרוגן. תופעות לוואי של טיפול זה כוללות גלי חום, יובש בנרתיק וירידה בדחף המיני (ליבידו) ולכן מומלץ בדרך כלל על נטילת טיפול הורמונלי חליפי במקביל לטיפול זה על מנת להקל על תופעות גיל המעבר.

ניתוח

במקרים חמורים ניתן לכרות רקמות שמכילות תאים אנדומטריוטיים בניתוח כדי להקל על הסימפטומים של המצב וכן על מנת לשפר את הסיכוי להרות. סוג ואופי הניתוח יקבע בהתאם למיקום הרקמה הנגועה שיש לכרות. במרבית המקרים יבוצע ניתוח לפרוסקופי.

לפרוסקופיה

ניתוח של החצוצרות יבוצע במקרה של חסימה שלהן או אם בחצוצרה קיימת רקמה צלקתית. הניתוח יסייע בתיקון מבנה החצוצרה והשבתו למצב תקין על מנת לאפשר מעבר של הביציות בדרכן לרחם, לצורך הפריה.
ניתוח לפרוסקופי יבוצע בהרדמה כללית בחדר ניתוח. במהלך הניתוח מוחדר לחלל האגן מכשיר אופטי (דרך חתך קטן בגוף). מכשיר זה מאפשר התבוננות באיברי האגן בעזרת מצלמה זעירה אשר מקרינה את מה שהיא רואה על מסך ווידאו. פעולת התיקון לכשעצמה מתבצעת בעת הניתוח מונחה המצלמה על ידי שימוש במכשירי ניתוח ארוכים ודקים שמוחדרים לאזור דרך חתכים קטנים בדופן הגוף.
במהלך לפרוסקופיה ניתוחית יכרתו אזורי הדבקויות סביב החצוצרות והשחלות, יוסרו מוקדי דלקת המכילים תאים אנדומטריוטיים, ישוחררו חסימות בחצוצרות חסומות ויכרתו אנדומטריומות (אם קיימות). אנדומטריומות הן ציסטות מלאות נוזל הנמצאות בשחלות.
אף שהניתוח הלפרוסקופי עשוי להקל על הסימפטומים תיתכן הישנות של המצב.

ניתוח פתיחת בטן (לפרוטומיה)

זהו ניתוח רחב היקף שיבוצע במקרים חמורים מאד כאשר האנדומטריוזיס מפושט. זמן ההחלמה מניתוח זה ממושך יותר בהשוואה לניתוח הלפרוסקופי מאחר שמדובר בניתוח פתיחת בטן. מטרת הניתוח היא כריתת רקמות הנגועות בתאים אנדומטריוטיים.

כריתת רחם

אפשרות זו תוצע למטופלת אך ורק במקרים נדירים ורק לאחר שמוצו אמצעים ניתוחיים כגון לפרוסקופיה או לפרוטומיה. ניתוח זה מתאים אך ורק לנשים שאינן מעוניינות להרות. במהלך הניתוח יכרת רחמה של האישה.
אף שמדובר בניתוח רחב היקף ובלתי הפיך תיתכן הישנות של המצב ובפרט אם השחלות אינן נכרתות אף הן.