מחזור לא סדיר - מידע רפואי

גורמים שכיחים לאי סדירות של הווסת כוללים שינויים באמצעי המניעה או חוסר איזון הורמונלי ובפרט של ההורמונים אסטרוגן ופרוגסטרון שרמתם משתנה במהלך החודש. חוסר איזון הורמונלי עלול להגרם עקב מצבים רפואיים שונים.

תסמונת זו מאופיינת בהתפתחותן של ציסטות מרובות בשחלות. ציסטות הן שקים קטנים, מלאי נוזל צלול. סימפטומים אופייניים לתסמונת שחלה פוליציסטית כוללים מחזור לא סדיר, דימום מועט ולעתים אף אל-ווסת.

אצל נשים שלוקות בתסמונת זו הביוץ לרוב אינו מתרחש והן סובלות מחוסר איזון הורמונלי בכלל ומרמה חריגה של טסטוסטרון בפרט. טיפול בתופעות התסמונת עשוי להסדיר את מועדי הווסת. טיפול זה יכלול מתן הורמונים ולעתים אף תרופות נוגדות טסטוסטרון.

חוסר איזון הורמונלי ואי סדירות של המחזור עלולים להגרם עקב שינויים חדים במשקל הגוף (עליה או ירידה), פעילות גופנית מאומצת או חשיפה ללחץ נפשי חריג.

במהלך גיל ההתבגרות וכן לפני סיום תקופת הפוריות ותחילת גיל המעבר תיתכן אי סדירות במחזור החודשי. המחזור עלול להתארך או להתקצר ואף אופי הדימום עלול להשתנות (להפוך כבד או קל יותר). תקופות אלו מאופייניות בביוץ לא סדיר שגורם לאי סדירות במועדי הווסת.

דימום שלא במועדו עלול להתרחש עקב הריון בלתי צפוי, הפלה מוקדמת או בעיות רפואיות ברחם או בשחלות.

בעיות בתפקוד בלוטת התריס (בלוטת המגן, תירואיד) עלולות אף הן לגרום לאי סדירות במחזור החודשי. כחלק מתהליך הברור לגורמים לאי סדירות במחזור תיבדק רמתם של הורמוני בלוטת התריס.

טיפול בבלוטת התריס יקבע בהתאם לאופי הבעיה. תת תפקוד של הבלוטה יטופל באמצעות מתן חיצוני של הורמוני הבלוטה ואילו תפקוד יתר יטופל על ידי מתן יוד רדיואקטיבי או באמצעות ניתוח לכריתת חלק מהבלוטה או הבלוטה בשלמותה. לאחר שיושג איזון של תפקוד בלוטת התריס יוסדר בדרך כלל המחזור החודשי.

אצל נשים שמשתמשות בהתקן תוך רחמי או בגלולות למניעת הריון עלולים להתרחש דימומים או הכתמות בין מועדי המחזור. התקן תוך רחמי אף עלול לגרום לדימומים כבדים במהלך המחזור עצמו.

תחילת השימוש בגלולות למניעת הריון מאופיין פעמים רבות בדימומים קלים ובהכתמה שחולפים לאחר מספר חודשים של הסתגלות. אם לא חל שיפור בסדירות המחזור לאחר תקופה זו רצוי לשקול את החלפת הגלולות לאחרות או לאמצעי מניעה אחר.

דימום בין מועדי המחזור או לאחר קיום יחסי מין עלול להיות סימפטום לסרטן בצוואר הרחם או ברחם, אם כי מדובר במקרים נדירים בלבד. מצבים אלו דורשים ברור רפואי מקיף ונטילת דגימת רקמה (ביופסיה).