מחלת גרייבס - מידע רפואי

כדי לאבחן מחלת גרייבס הרופא יבצע את בדיקות הבאות:

הרופא יבדוק אם יש גירוי בעיניים כשהן בולטות החוצה ויבדוק אם בלוטת התריס מוגדלת. מאחר ומחלת גרייבס עלולה להגביר את חילוף החומרים הוא יבדוק גם דופק ולחץ הדם ויחפש סימני רעד. בנוסף, הרופא ישאל לגבי הסימפטומים והיסטוריה רפואית או אישית.

הרופא יבקש לערוך בדיקות דם, הנקראות תפקודי בלוטת התריס, כדי לבדוק את רמות ההורמונים TSH ו- T4. הורמון ה-TSH מיוצר בבלוטת יותרת המוח והוא מגרה את בלוטת התריס. במחלת גרייבס נוצרים נוגדנים לא תקינים שנקראים TRAB. נוגדנים אלו מחקים את פעולת TSH וגורמים לעלייה ברמות התירוקסין T4 בעוד שרמות TSH נשארות תקינות ואינן עולות.

הרופא עשוי לאבחן את המחלה כשיש רמות גבוהות של T4 ורמות נמוכות של TSH.

הגוף זקוק ליוד על מנת לייצר תירוקסין. ניתן לקבוע את קצב קליטת היוד על ידי בלוטת התריס באמצעות מתן כמות קטנה של יוד רדיואקטיבי ומדידת הכמות שמצטברת בתוך בלטות התריס בעזרת מצלמה מיוחדת לאחר מכן.

אם בלוטת התריס קולטת יוד רדיואקטיבי, הרי שהיא מייצרת כמות גדולה של תירוקסין, כפי שקורה במחלת גרייבס. קליטת כמות קטנה של יוד על ידי הבלוטה עלולה להצביע על גורמים אחרים לפעילות יתר של בלוטת התריס (היפרתיירואידיזם).