מבט כללי
ממוגרפיה היא צילום רנטגן ייחודי של רקמת השד ומהווה אמצעי רפואי ראשוני לאבחון מוקדם של סרטן השד. באמצעות בדיקה זו ניתן לאבחן כ-80% מהגידולים הממאירים בשד. סרטן השד היא המחלה הממארת השכיחה ביותר בקרב נשים בישראל ובעולם המערבי כיום. גילוי מוקדם עוד טרם היכולת לממש גוש בשד מעלה את סיכויי הריפוי וההחלמה מהמחלה לכ-90%.
ממוגרפיה מבוצעת כבדיקת סקר באופן שגרתי לנשים בגילאי 50 ומעלה (אחת לשנתיים). כמו כן תבוצע הבדיקה במצבים הבאים:
- גוש נמוש ברקמת השד.
- כאב בשד.
- הפרשה דמית מהפטמה.
- שינויים בעור השד או בפטמה.
- רקע משפחתי או אישי של סרטן השד.
מתוך הסדרה, המדריך הרפואי -- אסותא : סרטון בנושא ממוגרפיה.
מהו צילום רנטגן?
רנטגן היא שיטת הדימות השכיחה ביותר להדגמת ממצאים בעצמות ורקמות הגוף. שיטה זו מבוססת על קרני X שמכונות גם קרני רנטגן. אלו הן קרניים עתירות אנרגיה שחודרות בקלות נוזלים ורקמות רכות בגוף האדם אך נחסמות על ידי רקמות צפופות ודחוסות כגון עצם.
חלק מצילומי הרנטגן מבוצעים עם חומר ניגוד שמאפשר הדגמה של מבנים חלולים או מלאים בנוזל דוגמת מערכת העיכול, כלי הדם או מערכת השתן. ללא חומר הניגוד מבנים אלו אינם ניתנים להדגמה באמצעות רנטגן. חומר הנגוד חוסם את מעבר הקרניים ולכן אזורים בהם נספג יופיעו בצבע לבן בצילום.
מבחינים בין צילום לשיקוף רנטגן. הצילום מספק תמונה של מצב קבוע ואילו שיקוף מאפשר הסרטה של תנועה לאורך זמן דוגמת תהליך הנשימה בריאות או זרימת הדם בכלי הדם.
כיום מבוצעים ומפוענחים צילומי הרנטגן באמצעים דיגיטליים והמידע מעובד באופן ממוחשב. עצמות יתקבלו בלבן, רקמות רכות וחללים מלאי נוזל יופיעו בגווני אפור ואילו אוויר יופיע ככתם שחור.
על מנת למנוע פגיעה מיותרת של קרני הרנטגן באברי גוף רגישים כגון אברי מערכת הרבייה או בלוטות הם יכוסו במהלך הצילום בסינור עופרת מיוחד שמונע את מעבר הקרניים.
במהלך הבדיקה לא נעשה שימוש בחומר ניגוד.
לאחר הבדיקה
במקרים בהם יאובחן גוש בבדיקת ממוגרפיה תבוצע בדיקת אולטרה סאונד של השד לצורך המשך הברור ואפיון קפדני יותר של הגוש.
מהלך הבדיקה
שלבי הבדיקה
בדיקה זו מבוצעת במסגרת מכוני הדימות של רשת בתי החולים 'אסותא' וכן במרפאות חוץ של מרכזים רפואיים גדולים.
לפני הבדיקה יש לפשוט את החולצה והחזיה ולחשוף את השד. השד יונח על גבי משטח מיוחד במכשיר הממוגרפיה ויופעל לחץ הדרגתי שמטרתו השטחה של רקמת השד. הפעלת הלחץ עלולה לגרום לתחושת אי נוחות. במידה שהלחץ גורם כאב בלתי נסבל יש ליידע על כך את הטכנאי על מנת שינסה לווסת את עוצמת הלחץ.
לחיצת השד חיונית לצורך דחיסה מרבית של רקמת השד. ככל שרקמת השד תהיה דקה יותר תשתפר איכות הצילום ויודגמו ממצאים שעלולים להסתתר מאחורי רקמת השומן בשד. כמו כן מאפשרת הדחיסה שימוש בפחות קרני רנטגן ומשפרת את חדות הצילום.
ברוב המקרים יבוצעו שני צילומים לכל שד. במקרים מסוימים ידרשו צילומים נוספים.
במהלך הצילום עצמו מומלץ לעצור את הנשימה למשך מספר שניות כדי למנוע טשטוש של התמונה המתקבלת.
ממוגרפיה אורכת כ-30 דקות.
לאחר הבדיקה
אין צורך בהשגחה או שהייה במקום מעבר לזמן הבדיקה ואין מניעה לשוב לשגרה בסיום הבדיקה.
תוצאות הבדיקה יהיו מוכנות תוך מספר ימים מיום הבדיקה.
אזהרות והנחיות
הנחיות מדויקות ינתנו לנבדקת לפני הבדיקה עצמה.
המועד המתאים ביותר לביצוע בדיקה זו הוא כשבוע לאחר סיום הווסת.
ממוגרפיה אינה מתאימה כבדיקה ראשונית לנשים מתחת לגיל 30.
תזונה
אין מניעה להמשיך בתזונה רגילה לפני בדיקה זו.
תרופות
ניתן לצרוך תרופות מרשם כרגיל.
אזהרות
לא מומלץ לקבוע את הבדיקה לשבוע לפני קבלת הווסת אם קיימת רגישות מוגברת בשדיים.
נשים שסובלות מכאב או מרגישות יתר בשדיים יציינו זאת לפני תחילת הבדיקה כדי שעוצמת הלחץ שיופעל על השדיים תווסת.
נשים שעברו ניתוח כריתה חלקי של השד או נשים שקיבלו טיפול בהקרנות לשד עלולות לסבול מכאב בזמן הבדיקה. על מנת להקל על הכאב ניתן ליטול כדור לשיכוך כאב לפני הבדיקה.
שתלי סיליקון או שתלים מלאים בתמיסת מלח ('סליין') פוגעים באיכות הצילום המתקבל. נשים שבשדיהן שתלים יידעו על כך את הטכנאי טרם תחילת הבדיקה.
מומלץ שלא להשתמש בדאודורנט, טלק, או קרם גוף בבתי השחי ובאזור השדיים ביום הבדיקה מאחר שהם עלולים לגרום להופעת כתמים לבנים בצילום שעלולים להתפרש כהסתיידויות ברקמת השד.
יש להסיר תכשיטים מאזור הצוואר ובית החזה לפני תחילת הבדיקה מאחר שאלו עלולים לגרום לעיוותים ולפגוע בקבלת תמונה חדה וברורה.
נשים הרות ומניקות
אישה הרה או מניקה תיידע על כך את הטכנאי.
קרני הרנטגן עלולות להזיק לעובר במהלך ההריון ולכן מומלץ לדחות צילומים שאינם חיוניים לתקופה שלאחר הלידה או לבחור בשיטות דימות אחרות שאינן כרוכות בחשיפה לקרינה. במצבים של חוסר ברירה יכוסה אזור הבטן והרחם בסינר עופרת על מנת להגן על העובר.
אם בוצע צילום רנטגן מבלי שהאישה ידעה כי היא הרה מומלץ שתפנה ליעוץ גנטי על מנת לברר את מידת החשיפה של העובר.
דגשים לנבדקת
- יש להצטייד בהפניה מרופא או במכתב הזמנה לביצוע בדיקת סקר.
- יש להצטייד בכרטיס המגנטי של קופת החולים.
- יש להביא תעודה מזהה (תעודת זהות או רישיון נהיגה).
- יש להצטייד באישור ממרכז יעוץ ודימות, התחייבות או טופס 17.
- יש להביא בדיקות ממוגרפיה או אולטרה סאונד שד קודמות שבוצעו.
תוצאות
הממצאים יבדקו על ידי רדיולוג מומחה והתוצאה המפוענחת תימסר לנבדקת תוך מספר ימים.
כאשר הבדיקה מתבצעת בבית החולים 'אסותא', עם סיומה, תקבל הנבדקת דיסק (CD) המכיל את צילומי הדימות. בנוסף תקבל הנבדקת קוד וסיסמה לאתר האינטרנט של 'אסותא' על מנת שתוכל לקבל את תוצאות הפענוח של הבדיקה מהבית, בלי צורך להגיע שוב למערך הדימות.
במרבית המקרים ישלח הפענוח ישירות גם לרופא המפנה ב- 'מכבי שרותי בריאות'.
משמעות התוצאות
בדיקה זו מאפשרת גילוי מוקדם של גושים, הסתיידויות, אזורי א-סימטריה ועיוותים ברקמת השד. רקמת שד ללא ממצאים תוגדר כרקמה תקינה. ממצא חשוד עלול להיות ציסטה (גוש שפיר מלא נוזל שגבולותיו סדירים) או גוש שעלול להיות סרטני (יודגם כממצא עכור בעל גבולות בלתי סדירים או מוגדרים). ב-5-15% מהמקרים עלולה להתקבל תשובה חיובית כוזבת המצריכה המשך בירור.
במידה שמתגלים ממצאים מחשידים יש לבצע בדיקות אבחנתיות נוספות לרבות אולטרה סאונד של השד או דגימת רקמה (ביופסיה) שמטרתה לקבוע האם הממצא ממאיר (סרטני) או שפיר.
