היפרדות רשתית - מידע רפואי

Retinal Detachment

עדכון אחרון 27.03.22

הקדמה

היפרדות רשתית מתרחשת כאשר שכבת הרקמה הדקה המכסה את חלקה האחורי של העין, הנקראת רשתית, ניתקת מכלי הדם המזינים אותה. מצב זה עלול להוביל לעיוורון בעין שנפגעה, אם לא יטופל במהירות וביעילות.

הרשתית היא שכבת רקמה מורכבת הנמצאת בחלק האחורי של העין. היא מכילה מיליוני תאי עצבים רגישים לאור, הממירים את חלקיקי האור החודרים לעין לאותות עצביים. אותות אלו מועברים דרך עצב הראייה אל המוח, שם הם מפוענחים לתמונות ולמראות שהעין 'רואה'.

הרשתית ניזונה מרשת כלי דם עדינים הנמצאים תחתיה ומספקים לה חמצן ורכיבי מזון חיוניים. אם תיפגע אספקת הדם תאי העצב יחלו למות ומעבר האותות יפגע. מצב זה עלול להוביל לעיוורון.

סימני אזהרה

אצל מרבית האנשים יופיעו סימני אזהרה מקדימים שעלולים להעלות חשד כי נגרם נזק לרשתית וכי היא מתחילה להינתק. סימנים אלו כוללים:

    • הופעת כתמים צפים בשדה הראייה.
    • הופעת הבזקי אור פתאומיים בעין אחת.

במידה שחווים סימני אזהרה אלו יש לפנות בהקדם לבדיקת רופא עיניים.

 

קראו עוד אודות כתמים צפים בשדה הראייה

 

ככל שהמצב יטופל במהירות וביעילות רבה יותר כך יפחת הסיכון לנזק קבוע ולפגיעה בכושר הראייה בעין. מרבית המקרים ניתנים לטיפול יעיל באמצעות ניתוח. לרוב יבוצע הליך במהלכו תחובר חזרה הרשתית למקומה בעזרת רצועות סיליקון.

מדוע נגרמת היפרדות רשתית?

כחלק מתהליך ההזדקנות נעשית הרשתית דקה ושבירה יותר ולכן עולה הסיכון שתינתק מכלי הדם הנמצאים תחתיה. זהו הגורם השכיח ביותר למצב.

לעתים תיתכן היפרדות של הרשתית גם עקב חבלה לעין, אם כי מצב זה אינו שכיח.

ככלל, היפרדות רשתית היא מצב נדיר הפוגע באחד מכל 10,000 איש, בממוצע. מרבית המקרים מתרחשים בקרב אנשים בגילאי 50-75.

היפרדות רשתית עקב חבלה לעין תיתכן בכל קבוצת גיל, לרבות ילדים.

סימפטומים

אחד הסימנים המוקדמים שעלולים להצביע על היפרדות רשתית הוא הופעת כתמים צפים בשדה הראייה, המכונים גם 'זבובים'. אלו הן נקודות, כתמים או פסים אשר נדמה כי צפים בשדה הראייה. לעתים ידמו הכתמים לרשת של קורים.

לרוב תיפגע רק עין אחת. אם נפגעה עין אחת קיים סיכון של כ- 10% להיפרדות רשתית גם בעין השניה.

סימפטום נוסף הוא הופעת הבזקי אור בעין שנפגעה. מדובר בהבזקים חולפים שאורכים כשניה.

ללא טיפול יפגע כושר הראייה בעין בה אירעה היפרדות הרשתית. מרבית הלוקים בתופעה מתלוננים כי הם רואים צל או מעין 'וילון שחור' אשר מכסה את שדה הראייה שלהם.

 

במידה שחווים את הסימפטומים המתוארים לעיל יש לפנות לבדיקת רופא עיניים בדחיפות על מנת לברר את הגורם למצב ולשלול מצב של היפרדות רשתית. ללא טיפול מתאים עלולה להיגרם פגיעה בכושר הראייה.

גורמים

הגורם השכיח ביותר הוא היווצרות חורים זעירים ברשתית. במצב תקין קיים נוזל בין הרשתית והעדשה. כאשר נוצרים חורים, זולג הנוזל דרכם מתחת לרשתית.

במידה שכמויות גדולות של הנוזל מצטברות מתחת לרשתית הן עלולות ליצור לחץ מקומי אשר מושך את הרשתית וגורם לה להינתק מכלי הדם המזינים אותה. ללא אספקת דם רציפה, תאי העצב ברשתית מתחילים למות.

ככל הנראה, החורים הזעירים נוצרים עם השנים, תוך שהרשתית נחלשת והופכת צרה יותר.

אנשים קצרי ראייה נמצאים בסיכון גבוה במיוחד ללקות בהיפרדות רשתית הקשורה בתהליך ההזדקנות הטבעי מאחר שאצלם, הרשתית לרוב דקה מהרגיל מלכתחילה. עם זאת, הסיכון להיפרדות רשתית גם בקרב קבוצה זו, נמוך מאד.

ניתוחי עיניים בעבר, לרבות ניתוח קטרקט, מגבירים גם כן את רגישות הרשתית ומעלים את הסיכון להיפרדות.

חבלה בפנים או ישירות לעין עלולה גם כן לחורר את הרשתית ולכן להעלות את הסיכון להיפרדות רשתית.

גורמים שאינם שכיחים

לעתים רחוקות עלול הנוזל הנמצא בקדמת העין להיעשות צמיג באופן חריג עד שהוא גורם ללחץ אשר מושך את הרשתית וגורם לניתוקה מכלי הדם המזינים אותה. סיבוך זה עלול להתרחש אצל חולי סוכרת שאינם מאוזנים, פגים ואנשים הלוקים באנמיה חרמשית.

במצבי זיהום חמורים בעין עלול להצטבר נוזל בחלל העין. הצטברות הנוזל עלולה לגרום ללחץ אשר יוביל להינתקות הרשתית.

במקרים נדירים מאד תיתכן היפרדות רשתית עקב גידול סרטני בתוך העין.

אבחון

אם קיים חשד להיפרדות רשתית יש לפנות בדחיפות לבדיקת רופא עיניים.

רופא העיניים יבדוק את מצב העין בעזרת מכשיר הנקרא אופטלמוסקופ, המורכב מעדשה מגדילה המחוברת למקור אור. באמצעות מכשיר זה יוכל הרופא להתבונן בקרקעית העין ויבחן אם הרשתית במקומה או אם קיימים בה קרעים.

במידת הצורך תבוצע סריקת אולטרה סאונד של הרשתית ושל הנוזל הנמצא לפניה.

טיפול

הדרך היחידה לתקן היפרדות רשתית היא באמצעות ניתוח לאיחוי הניתוק. ללא הניתוח יוביל המצב לעיוורון. ברובם המכריע של המקרים (כ-90%), ידרש רק ניתוח אחד.

איחוי חורים ברשתית

ניתן לאחות חורים או קרעים ברשתית באמצעות טיפול בלייזר או טיפול מסוג קריותרפיה (טיפול בהקפאה). הרעיון העומד מאחורי שתי האפשרויות הטיפוליות הוא ליצור רקמת צלקת בתוך העין אשר תכסה על החור ברשתית או על הקרע בין הרשתית לבין קרקעית העין.

הליך לתיקון היפרדות רשתית

ניתן לבצע את ההליך תחת הרדמה מקומית או כללית, בהתאם לשיקול דעתו של המנתח ולמצבו של המטופל.

ניתן לבצע את האיחוי בעזרת רצועות סיליקון, גומי או ספוג אשר תיתפרנה אל החלק החיצוני הלבן של העין, סמוך למקום ההיפרדות. הרצועות מפעילות לחץ על החלק הלבן של העין, כלפי מרכז העין, באופן שמאפשר לרשתית להיצמד אל דופן העין.

באמצעות קרן לייזר או טיפל קריותרפי יגרום המנתח להיווצרות רקמת צלקת סביב הרשתית, על מנת לאחות את הרשתית אל דופן העין.

הרצועות נשארות בתוך העין בסיום ההליך, ואינן בולטות או מפריעות.

כמו כן ניתן לבצע הליך להסרת הנוזל הנמצא בתוך העין (Vitrectomy). הנוזל יוחלף בגז או בבועת סיליקון, אשר יקבעו את הרשתית למקומה. הליך זה יבוצע אם הנוזל הנמצא בקדמת העין צמיג במיוחד באופן אשר מושך את הרשתית ממקומה וגורם לה להינתק מכלי הדם המזינים אותה.

בעקבות הליכים אלו יתכנו סיבוכים שונים הכוללים דמם תוך עיני, היווצרות חורים או קרעים נוספים ברשתית, חבלה באזור העין המנותחת, היווצרות לחץ תוך עיני גבוה (גלאוקומה), עכירות של העדשה (קטרקט), ראייה כפולה ואף זיהום בעין המנותחת. סיבוכים אלה אינם שכיחים ולרוב ניתנים לטיפול יעיל.

במקרים מסוימים עלול להיות צורך ביותר מניתוח אחד על מנת לתקן את המצב.

לאחר הניתוח עלולים לחלוף חודשים רבים עד שיחול שיפור בכושר הראייה. לעתים תישאר מידה מסוימת של פגיעה בראייה. הצלחת הניתוח תיקבע, בין היתר, לפי שיעור הינתקות הרשתית ופרק הזמן שחלף עד לטיפול במצב.