מהי סוכרת?

סוכרת היא מחלה שמתבטאת ברמת סוכר גבוהה בדם ובהפרעה בחילוף החומרים בגוף. כאשר רמת הסוכר בדם גבוהה מהנורמה, איברים חשובים בגוף עלולים להינזק ותפקודם נפגע.

מצב מתמשך של עודף גלוקוז (סוכר) בדם מכונה היפרגליקמיה.

סוגי סוכרת

מבחינים בין שני סוגים עיקריים של סוכרת, סוג 1 וסוג 2. הגורמים לכל מחלה שונים, אולם שני הסוגים מאופיינים בעליה של רמת הגלוקוז בדם.

סוכרת מסוג 1

נגרמת עקב פגם שמונע מהגוף לייצר את ההורמון אינסולין בלבלב. אינסולין אחראי על ויסות רמות הגלוקוז בדם. בעבר כונתה "סוכרת שתלויה באינסולין" (Insulin-dependent diabetes), וכן "סוכרת נעורים" (Juvenile diabetes), משום שלרוב היא מתפתחת בגיל צעיר יחסית.

סוכרת מסוג 2

בסוכרת מסוג זה הגוף אינו מסוגל לנצל ביעילות את האינסולין הקיים. בנוסף להפחתה בייצור ההורמון ישנה תנגודת גבוהה לאינסולין ובכך רמות הגלוקוז בדם עולות. למעלה מ-90% מחולי הסוכרת מאובחנים בסוכרת סוג 2, אך על אף שכיחותה, חלק מהלוקים במחלה כלל אינם מודעים למצבם. זאת מאחר שהמחלה מתפתחת בהדרגה וסימניה פחות ברורים מאלו של סוכרת סוג 1. סוכרת סוג 2 נפוצה יותר בגיל המבוגר.

סוכרת שאינה מטופלת כיאות עלולה לגרום לסיבוכים מאוחרים אשר עשויים להוביל לנזק בכלי דם פגיעה בעיניים, בכליות, במערכת העצבים ולמחלת לב. כל חריגה לאורך זמן מהרמה התקינה של גלוקוז בדם עלולה לגרום לנזק מצטבר. לפיכך חשוב לאזן את רמת הסוכר בדם בראש וראשונה באמצעות שינויים באורח החיים, לרבות פעילות גופנית סדירה ותזונה נכונה, בשילוב טיפול תרופתי והתנהגות בריאותית המובילה לאיכות חיים טובה.

חיים עם סוכרת - סיפורים אישיים של סוכרתיים:

איך התגלתה הסוכרת, מה ההתמודדות היומיומית ואיזה ליווי קיבלו מצוות מכבי, וגם טיפ קטן לדרך

כיצד משפיעים על רמות הסוכר בדם?

סוכרת היא מחלה שבה הגוף אינו מסוגל לשמור על רמות סוכר תקינות והוא מגיע למצב של היפרגליקמיה - רמת סוכר גבוהה או היפוגליקמיה - רמת סוכר נמוכה.

מהן הרמות התקינות של סוכר בדם?

איזון הסוכר נקבע בדרך כלל על פי 3 מדדים:

1. רמות סוכר בצום: ערך הסוכר בדם לאחר לילה ללא אכילה או שתייה במשך 8 שעות לפחות (פרט לשתיית מים).
2. רמות הסוכר בדם אחרי האוכל: כשעתיים לאחר תחילת הארוחה העיקרית, ללא אכילה נוספת באמצע.
3. ערך של המוגלובין מסוכרר HbA1c: בדיקת דם אחת אשר מאפשרת להעריך את ממוצע רמות הסוכר של המטופל ב-3 החודשים האחרונים.

ערכים תקינים אצל אדם ללא סוכרת יהיו בדרך כלל נמוכים יותר מאלו של אדם עם סוכרת.

טווח הערכים התקין אצל אדם בלי סוכרת

שעתיים אחרי האוכל

 רמות סוכר בצום

שעתיים אחרי האוכל

 70-100 מ"ג / דצ"ל

עד 140 מ"ג / דצ"ל

המוגלובין מסוכרר

 רמות סוכר בצום

המוגלובין מסוכרר

 70-100 מ"ג / דצ"ל

עד 5.7%

טווחי איזון אצל סוכרתיים

שעתיים אחרי האוכל

רמות סוכר בצום

שעתיים אחרי האוכל

בין 80 ל-130 מ"ג / דצ"ל

 בין 140 ל-180 מ"ג / דצ"ל

המוגלובין מסוכרר

רמות סוכר בצום

המוגלובין מסוכרר

בין 80 ל-130 מ"ג / דצ"ל

6.5-8% ולעתים אף יותר

כיצד ניתן להשפיע על רמות הסוכר בדם?

גורמים רבים משפיעים על השינויים ברמות הסוכר. אורח חיים בריא הכולל תזונה נכונה, פעילות גופנית והתייחסות לגורמי המתח בחיינו, הם גורמים בעלי השפעה רבה על רמות הסוכר בדם. לרוב, עם התחלת שינוי אורח החיים והתחלת נטילת הטיפול התרופתי, יחולו שינויים ברמות הסוכר. על פי מידת השינויים והנכונות של כל אדם להיטיב את אורח חייו, יקבעו בהמשך יעדי איזון חדשים.

מצבי חוסר איזון ברמת הסוכר הטיפול בה

קיימים 2 מצבים של חוסר איזון ברמות הסוכר בדם, היפוגליקמיה והיפרגליקמיה:

היפוגליקמיה

רמת סוכר נמוכה מדי בדם, פחות מ-70% למ"ג. מצב זה עלול לגרום לפגיעה בתפקוד. היפוגלקמיה יכולה להיות מורגשת גם כאשר ערכי הסוכר בדם גבוהים יותר כמו למשל אצל אדם סוכרתי שערכי הסוכר שלו גבוהים באופן קבוע. חלק מהחולים הסוכרתיים לא חשים באירועי היפוגליקמיה. חשוב לטפל בהיפוגליקמיה, כי חוסר האיזון עלול להחריף ולהגיע אפילו עד אובדן הכרה.

סימני היפוגליקמיה (רמת סוכר נמוכה מדי בדם)

• זיעה קרה
• טשטוש ראייה וסחרחורת
• רעב
• חולשה
• דפיקות לב
• רעד מוגבר
• עצבנות
• בלבול ובעיות בשיווי משקל
• דיבור לא ברור

הגורמים להיפוגליקמיה

• מאמץ גופני מוגבר לא מתוכנן
• הפחתת כמות המזון או דילוג על ארוחה
• שתיית אלכוהול על קיבה ריקה
• מינון גבוה מדי של אינסולין או של הטיפול התרופתי

טיפול בהיפוגליקמיה

הדבר החשוב ביותר הוא לספק סוכר לגוף באופן מידי!

1. לשתות חצי כוס משקה מתוק (לא דיאט) או ליטול 3 קוביות או כפיות סוכר, או כדורי סוכר/משקה סוכרת מדודים (ניתן לרכוש אותם בבית מרקחת ללא מרשם).
2. על המטופלים באינסולין להצטייד בתכשיר גלוקגון. חשוב שבן משפחה יקבל הדרכה מאחות וילמד לתת את התכשיר לחולה הסוכרת בעת הצורך.
3. לאחר הטיפול המידי יש לאכול מנת פחמימה מורכבת יחד עם חלבון או שומן כמו כריך עם גבינה או טחינה, כדי למנוע חזרה של היפוגליקמיה. יש למדוד סוכר ולפנות להתייעצות עם הצוות המטפל לגבי המשך הטיפול.

היפרגליקמיה

רמת סוכר גבוהה מדי בדם - מעל 250% למ"ג בצום, מלווה בסימפטומים המצוינים בהמשך. הקפדה על נטילת תרופות בהתאם להנחיות הרופא ושמירה על אורח חיים בריא תורמים רבות למניעת מצבים אלו.

מהו ניטור סוכר עצמי?

רמות הסוכר בדם משתנות במהירות. חשוב למדוד אותן מספר פעמים ביום באופן עצמאי בעזרת מכשיר מדידה ביתי - גלוקומטר. יש לדעת לזהות את רמות הסוכר בגוף בזמנים שונים במהלך היום, להיות מודעים למצבים שבהם קיים חוסר איזון ולהתאים את הטיפול המיטבי.

יתרונות הניטור העצמי

• בדיקה זמינה, אמינה ומהירה
• הגברת מודעות עצמית לשינויים ולסימפטומים
• תכנון מראש ומניעה של מצבים חריגים
• שליטה מרבית בטיפול במחלה

מטרת הניטור העצמי

זיהוי רמות הסוכר המשתנות בדם במשך היום

1. לצורך התאמת הטיפול: התחלת טיפול חדש ושינוי במינון התרופתי.
2. כדי לאתר מצבי היפרגליקמיה ולטפל בהם.
3. כדי לאתר, למנוע ולטפל במצבי היפוגליקמיה (ירידה ברמות הסוכר בדם מתחת ל-70% למ"ג).
4. לזהות ולתכנן אירועים שונים המשפיעים על רמות הסוכר, כמו: מסיבות, ימי מחלה, עיסוק בפעילות גופנית ועוד.
5. מתן משוב מידי על השפעת המזונות השונים על רמות הסוכר.

עקרונות הניטור העצמי - מה עושים

• יש לבצע את המדידה על פי הוראות היצרן
• לעדכן את התאריך והשעה במכשיר
• לבדוק את תוקפם של מקלוני המדידה
• לשטוף ידיים לפני כל בדיקה
• הדקירה צריכה להיעשות בקצות האצבעות
• יש להחדיר כמות דם מספקת למקלון
• יש לערוך רישום ולדווח על פי המלצות הצוות הרפואי
• יש לבדוק את המכשיר ולכייל אותו

חולה סוכרת שמקפיד לבצע ניטור עצמי של רמות הסוכר בדם כחלק משגרת חייו, שומר על בריאותו ומקטין באופן משמעותי את הופעת סיבוכי המחלה.

לומדים לחיות טוב עם אינסולין

מהו אינסולין?

האינסולין הוא הורמון המיוצר בתאי הבטא בלבלב ומשם הוא מופרש לתוך זרם הדם. כיום מייצרים אינסולין בהנדסה גנטית הניתן בהזרקה תת-עורית.

האינסולין מוריד את רמת הסוכר בדם ב-2 אופנים עיקריים:

1. מסייע לגלוקוז (סוכר) הנמצא בדם לחדור לאיברים שמשתמשים בו כמקור אנרגיה.
2. מעודד בנייה של מאגרי סוכר הנקראים גליקוגן ונמצאים בכבד.

קיימים שני סוגים עיקריים של סוכרת:

סוג 1: לאנשים החולים בסוכרת מסוג זה תאי הבטא נהרסים ואין ייצור של אינסולין, לכן הם זקוקים לזריקות אינסולין עם הופעת המחלה. זהו הסוג הנפוץ ביותר בקרב חולים צעירים.

סוג 2: אנשים החולים בסוכרת מסוג זה אינם יכולים לנצל ביעילות את האינסולין המצוי בגופם. אנשים אלו זקוקים לשינוי באורח החיים וכן עליהם ליטול תרופות בבליעה וזריקות אינסולין. סוג זה של המחלה שכיח יותר ומאפיין כ-90% מכלל חולי הסוכרת המבוגרים.

מתי מתחילים את הטיפול באינסולין?

בסוכרת מסוג 1 - עם אבחון המחלה.
בסוכרת מסוג 2 במקרים הבאים:

• היפרגליקמיה קשה – כאשר רמות הסוכר גבוהות בהרבה מהנורמה.
• סוכרת שאינה מאוזנת לאורך זמן באמצעות טיפול תרופתי דרך הפה.
• כאשר לא ניתן לקבל טיפול תרופתי דרך הפה מסיבות שונות (מחלת כליות, כבד).
• אישה שמופיעה אצלה סוכרת במהלך ההיריון והיא אינה מאוזנת על ידי דיאטה .

תופעת לוואי של האינסולין

היפוגליקמיה, כלומר רמת סוכר נמוכה בדם (פחות מ 70% מ"ג) - חשוב לטפל בהיפוגליקמיה מפני שחוסר האיזון עלול להחריף ולהגיע אפילו עד אובדן הכרה. יש להקפיד על הזרקה בהתאם להנחיות הרופא ולשמור על אורח חיים בריא כדי להימנע מהיפוגליקמיה.

אחסון האינסולין

• יש לאחסן בקירור עד לתאריך התפוגה המופיע על הבקבוק
• לשימוש מידי - יש לשמור בטמפרטורת החדר, במקום קריר ומוצל
• אינסולין שמאוחסן לא בקירור ניתן לשימוש עד 6 שבועות

מהם סוגי האינסולין הקיימים ומהם כללי ההזרקה?

א. אינסולין בסיסי ארוך טווח (Lantus / Levemir / Degludec)

יש להזריק בשעה קבועה ביממה ללא קשר לארוחה, ובמינון קבוע ללא קשר לרמת הסוכר הנוכחית.

ב. אינסולין תערובת (Novomix / Humalogmix)

• יש להזריק בטווח של 10 דקות לפני הארוחה ואפשר עד לתחילת הארוחה.
• חשוב למדוד רמות סוכר לפני כל הזרקה
• חשוב לשמור על שעות הזרקה קבועות ומסודרות
• מומלץ להתאים את מינון האינסולין לארוחה, בהתאם לרמת הסוכר שנמדדה לפני הארוחה ולכמות הפחמימות שמכילה הארוחה.

ג. אינסולין קצר ומהיר (Apidra / Novorapid / Humalog)

1. יש להזריק בטווח של 10 דקות לפני הארוחה ואפשר עד לתחילת הארוחה
2. מישות במינון האינסולין תתאפשר על פי תכנית הטיפול הנקבעת על ידי הרופא
3. חשוב למדוד את רמות הסוכר בדם לפני כל הזרקה
4. מומלץ להתאים את מינון האינסולין לארוחה, בהתאם לרמת הגלוקוז שנמדדה לפני הארוחה ולכמות הפחמימות שמכילה הארוחה
5. חשוב ללמוד את טכניקת ספירת הפחמימות
6. לצורך התאמת המינון של אינסולין קצר פעולה, חשוב ללמוד, בעזרת הדיאטנית, את שתי הנוסחאות הבאות: יחס אינסולין-פחמימה: מהי כמות הפחמימות בכל סוג מזון וכן כמה יחידות אינסולין צריכות להיות בכל מנת אינסולין, כדי להגיע לאיזון רמת הסוכר. פקטור תיקון: כמה יחידות אינסולין מורידות את רמת הסוכר עד להשגת רמת הסוכר הרצויה.

אזורי הזרקת האינסולין המומלצים

• מסביב לטבור בבטן
• החלק העליון של הזרוע
• החלק החיצוני של הירך
• החלק האחורי של המותן

בניית תפריט נכון לאיזון הסוכרת

הכללים לבניית תפריט נכון לאיזון הסוכרת אינם שונים מהכללים לתזונה נכונה. יש לוודא שהתפריט יכיל שילוב של כל אבות המזון ויביא לאיזון טוב של רמות הסוכר בדם.

על מה חשוב להקפיד?

יש להקפיד על תכנון מוקדם המותאם לאורח החיים ולסדר היום. חשוב לדעת מראש מה נאכל והיכן, כך נוכל להבטיח אכילה מגוונת, בריאה וטעימה. מצבים של רעב קיצוני מובילים, בדרך כלל, לבחירות נכונות פחות. כשרמות הסוכר בדם יורדות, עולה מאוד תחושת הרעב. במצב פיזיולוגי כזה קשה להקפיד על ארוחות מסודרות ואיכותיות. הנטייה של רובנו היא לבחור במזון עשיר בפחמימות ובשומן.

אכילה לא מאוזנת לאחר רמת סוכר נמוכה (היפוגליקמיה) או רעב גדול מובילים לרוב לעלייה גדולה ברמות הסוכר (היפרגליקמיה).

תנודות חדות ברמות הסוכר פוגעות בבריאות ובאיזון הכללי. לכן, בבואנו לאמץ תפריט איכותי חשוב לשמור על "רעב קטן, שובע קטן". נוכל לעשות זאת רק על ידי תכנון מראש של האכילה.

טיפול תרופתי

יש תרופות המחייבות אכילה בשעות קבועות. חשוב לקבל ייעוץ אישי מדיאטנית על מנת להתאים את סדר היום ואת התפריט לטיפול התרופתי האישי.

אבות המזון והשפעתם על רמות הסוכר

התזונה שלנו מבוססת על חמשת אבות המזון:

1. פחמימות – הן "חומר הדלק", האנרגיה העיקרית והראשונית של גופנו. הפחמימות הן הסוכרים הפשוטים או העמילן במזון.
2. חלבונים – מורכבים מחומצות אמינו. אלו הן אבני הבניין של הגוף ולעתים מקור לאנרגיה.
3. שומנים – חומר עשיר באנרגיה אשר משמש מחסן קלוריות "לשעת חירום" והוא אף מסייע לבניית הגוף ולתפקוד תקין של מערכות שונות.
4. ויטמינים – בעלי תפקידים רבים ומגוונים בתהליכי החיים השונים.
5. מינרלים – בעלי תפקידים רבים בבניית הגוף ובתהליכים רבים.

פחמימות

בעלות ההשפעה הגדולה ביותר על רמות הסוכר. זיהוי הפחמימות בתזונה הכרחי לאיזון הסוכר. את הפחמימות אנו מחלקים לשניים, סוכרים פשוטים ועמילנים:

1. סוכר פשוט - הסוכר הלבן. הוא בעל השפעה מהירה וגדולה מאוד על רמות הסוכר בדם.

מומלץ להפחית בצריכת מזונות העשירים בסוכר פשוט.

מזונות המכילים סוכר פשוט:

• ממתקים, עוגות, סוכריות, דבש, ריבה, סילאן, משקאות מתוקים
• פירות
• מוצרי חלב ניגר כגון חלב, לֶבֶּן, יוגורט, רוויון ואשל

2. עמילן - פחמימה מורכבת. לרוב קצב העיכול והספיגה שלו אטי יותר ולכן השפעתו על רמות הסוכר בדם אטית ומעטה יותר. תזונה נכונה משלבת עמילנים על בסיס קבוע.

העמילן נמצא לרוב ב:

• אורז, תירס, קינואה, כוסמת, תפוח אדמה, בטטה
• חיטה ומוצריה כמו לחם, קרקרים, דגני בוקר
• קטניות כמו עדשים, שעועית יבשה, חומוס, אפונה

חלבונים

חלבון נמצא במזונות המגיעים מן החי, כגון: בשר, עוף, דגים, הודו, ביצים ומוצרי חלב.

חלבון בכמות גדולה נמצא במזונות צמחיים, כמו: קטניות, שקדים ואגוזים.

בתזונה המערבית בדרך כלל אין מחסור בחלבון. קצב העיכול וספיגת החלבון הוא אטי ולכן השפעתו על רמות הסוכר אטית מאוד עד זניחה במרבית המקרים.

שומן

השומנים נחלקים לשומן מן הצומח, אשר אותו מומלץ לצרוך באופן קבוע, ולשומן מן החי שכדאי להמעיט בצריכתו מפני שהוא מכיל כמות רבה מאוד של שומן רווי וכולסטרול.

שומן מן הצומח נמצא במזונות כמו שמן זית, מוצרי שומשום (טחינה), שמן קנולה, אבוקדו, שקדים ואגוזים.

שומן מן החי נמצא במזונות, כמו: חמאה, שמנת, חלקי בשר שמנים, עור של עוף, מוצרי חלב המכילים מעל 5% שומן.

השומנים אינם מתפרקים לפחמימות לאחר האכילה ולכן אינם מעלים את רמות הסוכר בדם.

ישנה השפעה הדדית של אבות המזון השונים על קצב ספיגת הפחמימות, על האטת עליית רמות הסוכר ועל תחושת שובע מתמשכת. על כן, ארוחה המכילה את כל אבות המזון היא ארוחה מאוזנת, התורמת לאיזון רמות הסוכר בדם.

פחמימות ככלי לאיזון רמות הסוכר בדם

אחד המרכיבים החשובים לאיזון רמות הסוכר בדם הן הפחמימות.

מהן פחמימות?

את הפחמימות אפשר לחלק ל-2 קבוצות: גלויות ונסתרות. יש מזונות שבהם ניתן לזהות ולהכיר את הפחמימות בקלות יחסית, ובמזונות אחרים צריך לחפש ולבדוק אם הם מכילים פחמימות.

פחמימות גלויות

1. קבוצת העמילנים (פחמימות מורכבות):

• דגנים: חיטה ומוצריה, כגון: לחם, קרקרים, פסטה, קוסקוס, סולת, בורגול ומאפים שונים. אורז, פריכיות, שיבולת שועל (קוואקר), מוצרי שיפון, גריסי פנינה, כוסמת וקינואה
• ירקות עמילניים: תירס, תפוח אדמה ובטטה
• קטניות: עדשים, אפונה, שעועית בכל הצבעים, מש, פול, גרגרי חומוס, סויה ומוצריה ולוביה

2. סוכרים פשוטים (סוכר לבן מעובד וסוכרים טבעיים:

• פירות: כל הפירות הטריים, המבושלים (קומפוט), פירות יבשים ומיצי פירות
• מוצרים מתוקים: סוכר לבן, סוכר חום, ריבה, דבש, סילאן
• מוצרי חלב ניגר: חלב מן החי ותחליפי חלב מן הצומח, כגון: חלב סויה ואורז. יוגורט, ריוויון ומעדני חלב
  
  

פחמימות נסתרות

יש מזונות שבהם צריך לחפש ולבדוק אם הם מכילים פחמימות. חשוב להכיר את הרמזים ולקרוא את לוויות המזון במלואן:

• "ללא תוספת סוכר" - מוצרים מוכנים אשר לא הוסיפו להם סוכר לבן אבל יתכן שהוסיפו להם ממתיק פחמימתי אחר כמו סילאן או דבש.
• מאפים "ללא סוכר" - יכולים בהחלט להכיל קמח או שיבולת שועל או מקור פחמימה אחר.
• "מיצים טבעיים ללא תוספת סוכר" או "ריבה ללא תוספת סוכר" - מכילים כמות פרי משמעותית וזו מכילה פחמימות

איך נדע לאתר את הפחמימות הנסתרות?

1. יש לקרוא את רשימת הרכיבים המודפסת על אריזת המוצר. הרכיב הראשון ברשימה הוא זה שכמותו במוצר היא הגדולה ביותר. אחריו הכמויות הולכות ויורדות. אם לדוגמה בראש הרשימה יש ממתיק פחמימתי (למשל, סוכר, דבש, סילאן), יש להביא בחשבון שהוא משמעותי.
2. בודקים את טבלת הערכים התזונתיים. בטבלה זו רשומה כמות הפחמימות ב-100 גרם מוצר. ככל שהערך גבוה יותר, כך כמות הפחמימות גדולה יותר. למשל, פרוסת לחם אחיד אחת מכילה 15 גרם פחמימות.

כמות הפחמימות הרצויה בארוחה אינה קבועה, והיא תלויה בגורמים רבים. מומלץ להתייעץ עם דיאטנית בנוגע לכמות הפחמימות המומלצת בכל ארוחה.

מה עושים כשאין בידינו מידע על רכיבי המוצר? (במסעדה או כשמתארחים)

צריך להכיר את המזונות החשודים:

• רטבים לסלט ולפסטה בדרך כלל מכילים סוכר
• סלטים כגון כרוב, מטבוחה וחמוצים מכילים סוכר
• מאכלים מהמטבח האסיאתי, כגון תבשילי נודלס, סושי או מוקפצים מכילים סוכר
• עוגות ומאפים מתוקים מכילים כמובן כמויות גדולות של סוכר

אם תזהו - תתאזנו. אין המלצה גורפת להימנע ממזונות אלו. כשהסוכרת מאוזנת אפשר לשלב גם אותם בתפריט, אך בתדירות נמוכה. המטרה העיקרית היא לזהות את הפחמימות.

10 כללי זהב לתזונה נכונה בסוכרת ולשמירה על בריאות כללית

2

1

2

חשוב להכיר ולזהות את הפחמימות במזון ולהתאים בעזרת הדיאטנית את כמות הפחמימות שכדאי לצרוך בכל ארוחה

מומלץ להעדיף פחמימות שמקורן בדגנים מלאים כמו לחם מלא, כוסמת, קינואה, שיבולת שועל (קוואקר) וקטניות.

3

1

3

חשוב להכיר ולזהות את הפחמימות במזון ולהתאים בעזרת הדיאטנית את כמות הפחמימות שכדאי לצרוך בכל ארוחה

חשוב להגביל את אכילת המזונות המכילים סוכר, כמו פירות, חלב, יוגורט וממתקים. ניתן לשלב אותם בתפריט בכמות מוגבלת לאחר התייעצות עם דיאטנית.

4

1

4

חשוב להכיר ולזהות את הפחמימות במזון ולהתאים בעזרת הדיאטנית את כמות הפחמימות שכדאי לצרוך בכל ארוחה

חשוב לשלב מזונות העשירים בסיבים תזונתיים, כמו: ירקות ופירות עם קליפה, לחם מחיטה מלאה, קטניות (שעועית יבשה, חומוס גרגירים, אפונה יבשה, עדשים ופול), אורז מלא, שיבולת שועל (קוואקר). לסיבים תזונתיים יתרונות בריאותיים כמו למשל איזון הסוכר ואיזון שומני הדם.

5

1

5

חשוב להכיר ולזהות את הפחמימות במזון ולהתאים בעזרת הדיאטנית את כמות הפחמימות שכדאי לצרוך בכל ארוחה

יש להקפיד על אכילת ירקות עם רוב הארוחות. הירקות מסייעים לאיזון הסוכרת וניתן לאכול אותם ללא הגבלה, טריים, אפויים ומבושלים במים, אך רצוי לא מטוגנים.

6

1

6

חשוב להכיר ולזהות את הפחמימות במזון ולהתאים בעזרת הדיאטנית את כמות הפחמימות שכדאי לצרוך בכל ארוחה

מומלץ להעדיף צריכת שומנים מן הצומח כמו: שמן זית, שמן קנולה, אבוקדו, טחינה, גרעינים ואגוזים.

7

1

7

חשוב להכיר ולזהות את הפחמימות במזון ולהתאים בעזרת הדיאטנית את כמות הפחמימות שכדאי לצרוך בכל ארוחה

מומלץ להפחית את כמות השומנים מן החי במזון, כגון: חמאה, שוקולד, קצפת, מוצרי חלב המכילים מעל 5% שומן, נקניקים, חלקי בשר שמנים, חטיפים עתירי שומן ועוגות. מומלץ להעדיף שיטות בישול דלות שומן, כגון: אידוי, צלייה ואפייה על פני טיגון.

8

1

8

חשוב להכיר ולזהות את הפחמימות במזון ולהתאים בעזרת הדיאטנית את כמות הפחמימות שכדאי לצרוך בכל ארוחה

חשוב להימנע ממזונות המכילים שומן טרנס, כמו: עוגיות, בורקס, מלאווח, ג'חנון, חטיפים ומזונות שמכילים מרגרינה.

9

1

9

חשוב להכיר ולזהות את הפחמימות במזון ולהתאים בעזרת הדיאטנית את כמות הפחמימות שכדאי לצרוך בכל ארוחה

יש לשים לב לכמות המלח (נתרן) במזונות קנויים. מומלץ לבחור במזונות מופחתי מלח ולבשל עם מגוון תבלינים על מנת לצמצם את השימוש במלח הביתי.

10

1

10

חשוב להכיר ולזהות את הפחמימות במזון ולהתאים בעזרת הדיאטנית את כמות הפחמימות שכדאי לצרוך בכל ארוחה

חשוב להקפיד על שתיית מים במשך היום. ניתן לשתות סודה ומשקאות דיאטטיים מוגזים שאינם מכילים פחמימות.

פעילות גופנית לחולי סוכרת

פעילות גופנית עוזרת במניעת הופעת מחלת הסוכרת ומסייעת רבות בניהול המחלה:

• מעכבת את התקדמות המחלה באמצעות שיפור השליטה ברמת הסוכר בדם.
• משפיעה לטובה על רמות השומנים בדם.
• תורמת להפחתת אירועי לב.
• עוזרת לשיפור מצב הרוח ואיכות החיים.

פעילות גופנית מומלצת לכל חולי הסוכרת. חשוב להתייעץ עם רופא לפני תחילת הפעילות. ההתייעצות הכרחית במיוחד עבור חולים הסובלים

מבעיות בכליות, בעיניים, בשיווי המשקל ובכפות הרגליים

המלצות לפעילות גופנית לחולי סוכרת

1. רמות האינסולין בדם עולות ויורדות מדי יום וכדי לאזן את רמתן מומלץ לבצע 150 דקות לפחות של פעילות גופנית אירובית בשבוע.
2. כדאי לערוך 3-2 אימוני כוח בשבוע. מומלץ לבצע את אימון הכוח בצמוד לאימון האירובי.
3. יש להימנע מישיבה רצופה מעל 90 דקות במשך היום.
4. חשוב למצוא פעילות הגורמת לנו הנאה מפני שבה נוכל להתמיד. אפשר לבחור בהליכה, שחיה, רכיבה על אופניים, חוגים שונים, ריקודים ועוד. הליכה מומלצת במיוחד מפני שהיא פעילות זמינה, זולה (דרושות רק נעלי הליכה טובות), קלה להתחלה ובטוחה.

יתרונות הפעילות הגופנית

1. פעילות גופנית מעלה את ספיגת הסוכר בתאי השריר. הספיגה גדלה ככל שהפעילות האירובית מתמשכת ומתעצמת.
2. פעילות אירובית ותרגילי כוח גורמים להפחתה ברמות הסוכר בדם למשך 24 שעות לפחות לאחר האימון.
3. פעילות גופנית מגבירה את שריפת השומנים בדם ומאזנת את רמתם.

הנחיות לפעילות גופנית בטוחה לחולי סוכרת

1. התדירות המומלצת: 6-4 פעמים בשבוע. רצוי כל יום באותה שעה לשם השגת איזון ברמות הסוכר בדם. רצוי להתאמן לפחות 3 פעמים בשבוע, כך שלא יהיה פער של יותר מיומיים בין אימון אחד לשני.
2. משך הזמן המומלץ: 60-30 דקות. כדאי להתחיל בפעילות של 15-10 דקות ולהאריך בהדרגה את משך האימון. גם פעילות גופנית יומיומית כמו הליכה הנמשכת יותר מ-10 דקות תורמת לבריאות.
3. תזונה במהלך הפעילות: אם מתאמנים מעל שעה ברציפות מומלץ לאכול מנת פחמימה במהלך האימון.
4. עוצמת הפעילות הגופנית: רצוי לפעול ברמת מאמץ קלה עד בינונית, כלומר רמת מאמץ המאפשרת שיחה עם אנשים תוך כדי ביצוע הפעילות. פעילות גופנית במאמץ גבוה מדי עשויה לגרום לפגיעות שרירים ושלד.
5. מתי לבצע את הפעילות?
   - בין שעה לשעתיים לאחר הארוחה.
   - מומלץ להימנע מפעילות גופנית במזג אוויר קיצוני, כשחם מדי או כשקר מדי.
   - מומלץ להימנע מפעילות בזמן מחלה פעילה.

לפני התחלת פעילות או שינוי של פעילות קבועה מומלץ להתייעץ עם הצוות המטפל - רופא, אחות, פיזיותרפיסט, יועץ פעילות גופנית ודיאטנית - על מנת להתאים את תכנית האימון לטיפול התרופתי ולצרכים התזונתיים.

ממה חשוב להיזהר?

1. כאשר רמת הסוכר בדם נמוכה מ-100 מ״ג מומלץ לאכול פחמימה לפני התחלת הפעילות ולהמתין עד לעליית רמת הסוכר.
2. סוכרת מסוג 1 ברמת סוכר הגבוהה מ-250 מ״ג אשר מלווה בהופעת קטונים בשתן, לא מומלץ לצאת לפעילות גופנית.
3. בכל מקרה מומלץ להתייעץ עם הצוות המטפל לגבי טווח ערכי הסוכר המתאים לפעילות הגופנית הנבחרת.

מתי צריך להפסיק פעילות גופנית?

1. במקרים של ירידה בערכי הסוכר (היפוגליקמיה) עשויים להופיע הסימנים הבאים: תחושת רעב, כאבי ראש, רעד בגפיים, סחרחורת, הזעה
2. מופרזת, דופק מוגבר, הפרעה בראייה, חולשה.
3. במקרה של סימנים אלו יש להפסיק את הפעילות הגופנית, לאכול
4. 15 גרם פחמימה פשוטה (3 כפיות סוכר), או לשתות משקה מתוק ולנוח.
5. יש להפסיק פעילות גופנית גם במקרים של קוצר נשימה, לחץ בחזה, פרפור בבית החזה, רעד, כאב חד ברגליים או בידיים.

איך להתכונן לפעילות הגופנית?

1. מומלץ לבחור מסלול מואר, מאוורר ומישורי ככל האפשר.
2. אין לבצע פעילות במזג אוויר קיצוני – כשחם מדי או כשקר מדי.
3. יש לבצע את הפעילות הגופנית בנעליים רחבות ונוחות ולגרוב גרביים לבנים מכותנה לאוורור הרגל ולגילוי מהיר של פגיעה בכף הרגל.
4. יש להכין ולקחת אתך לדרך מים וסוכר.
5. בתקופה שבה מתחילים לעסוק בפעילות גופנית חדשה מומלץ לבדוק את רמות הסוכר לפני הפעילות הגופנית, במהלכה ואחריה.

פעילות גופנית למזריקי אינסולין

1. יש להתייעץ עם הרופא המטפל לגבי התאמת מינון האינסולין לפעילות הגופנית.
2. יש להתייעץ עם פיזיותרפיסט ודיאטנית בנוגע לזמן הפעילות ולתוספי מזון בעת ביצוע הפעילות.
3. רצוי לא להפעיל שרירים שהוזרק בהם אינסולין כשעה וחצי קודם לכן. רצוי להזריק מראש למקום שאינו מופעל כגון בטן או ידיים.
4. תדירות הפעילות הרצויה לשם השגת איזון הסוכרת היא 7 פעמים בשבוע, כחלק משגרת היום.
5. בסוכרת מסוג 1 – ערכי הסוכר הרצויים בזמן אימון ייקבעו יחד עם הרופא, הפיזיותרפיסט והתזונאית.

ייעוץ פרטני

חולי סוכרת יכולים לקבל ייעוץ פרטני מיועץ לפעילות גופנית. הוא יתאים לכם תכנית פעילות אישית. השירות ניתן במכוני הפיזיותרפיה של מכבי.

סיבוכי סוכרת מאוחרים ומניעתם

מחלת הסוכרת עלולה לגרום לסיבוכים בריאותיים, לפגיעה באיכות החיים ולנכות. סיבוכי הסוכרת המאוחרים עלולים להופיע בעיקר כאשר מחלת הסוכרת אינה מאוזנת לאורך זמן. הסיכון עולה עם הגיל, כאשר חולים לאורך שנים וכן כאשר גורמי סיכון נוספים, כגון: יתר לחץ דם, יתר שומנים בדם, השמנת יתר, עישון ומתח נפשי מוגבר אינם מטופלים. הסיבוכים נגרמים עקב פגיעה בכלי הדם הגדולים והקטנים ובמערכת העצבים.

האברים שעלולים להיפגע והסיכון הבריאותי שעלול להתפתח כתוצאה מכך:

• כליות - מחלקת כליות סוכרתית (נפרופתיה סוכרתית)
• פגיעה בכלי הדם הקטני םשל הכליה, הגורמת להפחתה בכושר הסינון הכלייתי, ובהמשך לאי-ספיקת כליות בדרגות שונות, ועד לצורך בדיאליזה.
• עיניים - מחלת עיניים סוכרתית (רטינופטיה סוכרתית)
• פגיעה בכלי הדם הקטנים ברשתית העין, שעלולה לגרום לירידה בכושר הראייה ולעיוורון.
• מערכת העצבים - פגיעה במערכת העצבים (נוירופטיה סוכרתית)
• פגיעה בכלי הדם הקטנים במערכת העצבים ההיקפית והאוטונומית. עלולה להתבטא בשינויים בתחושה, בעיקר בגפיים התחתונות, וכן תחושת "שריפה" או היעדר תחושה, פגיעה בתפקוד המיני, הפרעות במערכת העיכול ובשלפוחית השתן.
• רגל - כף רגל סוכרתית
• כמה גורמי סוכיון הקשורים לפגיעה בכלי הדם ולפגיעה עצבית ברגליים עלולים לגרום להפחתה בזרימת הדם, איבוד תחושה, פצע קשה לריפוי וכיבים, ואף להביא לסיכון לקטיעת הגפה.
• לב - מחלות לב וכלי דם
• בעיקר אוטם שריר הלב (התקף לב) ואי-ספיקת לב.
• מוח - אירוע מוחי
• בעיות בתפקוד המיני

השינויים הגורמים להתפתחות הסיבוכים בכלי הדם ובמערכת העצבים הם הדרגתיים. בשלבים הראשונים של התפתחות הסיבוכים אין להם ביטוי חיצוני כמו כאב, בעיות תחושה, שינויים בראיה וכדומה. לכן, לחולה סוכרת מומלץ להקפיד על מעקב רפואי קבוע. הדבר חיוני על מנת להפחית את הסיכון להתפתחות סיבוכי הסוכרת, או לזהותם בשלבים מוקדמים ככל האפשר.

ניתן להפחית את הסיכון להתפתחות סיבוכי המחלה על ידי ניהול עצמי של הסוכרת:

1. שמירה על אורח חיים בריא: תזונה נכונה, פעילות גופנית, גמילה מעישון והורדת מתחים.
2. ביצוע בדיקה עצמית (ניטור עצמי) של רמות הגלוקוז (סוכר) בדם באופן שגרתי.
3. ביצוע בדיקות שגרה: פרופיל שומנים בדם, בדיקת המוגלובין A1C, תפקודי כליה, בדיקת עיניים, בדיקת כף רגל ומעקב אחר לחץ הדם.
4. ביקור שגרתי אצל הרופא, האחות, הדיאטנית, העובדת הסוציאלית והיועצת לפעילות גופנית.
5. נטילת תרופות נכונה על פי המלצות הרופא המטפל.
6. טיפול מונע בכף הרגל.

חולה סוכרת שפעולות אלו הן חלק משגרת חייו שומר על בריאותו ומקטין באופן משמעותי את הסיכוי להופעת סיבוכים.

הנחיות לטיפול בכפות הרגליים לחולי סוכרת

חלק מחולי הסוכרת צפויים לפתח במהלך חייהם סיבוך שנקרא "כף רגל סוכרתית". הפקדה על בדיקה תקופתית ומילוי ההמלצות ימנעו סיבוכי כף רגל כגון זיהומים, פציעות ואשפוזים.

להלן המלצות למעקב ולטיפול בכפות הרגליים:

• בדיקת כפות רגליים לפחות פעם בשנה במרפאה ע"י אחות.
• בדיקה עצמית יומיומית של כפות הרגליים, כולל האזורים בין האצבעות. אם אינך מסוגל לבדוק את רגליך (למשל אם יש בעיות בראייה או מוגבלות פיזית), מומלץ להיעזר במטפלים, בבני משפחה או במראה.
• הקפדה על רחצת כפות הרגליים וייבושן, במיוחד בין האצבעות. טמפרטורת המים צריכה להיות מתחת ל-37 מעלות.
• הנעלה מתאימה למבנה כף הרגל, בעיקר למטופלים שסובלים מפגיעה בתחשה או מבעיות בכלי דם ועיוותים במבנה כף הרגל.
• בדיקה או מישוש פנים הנעליים מדי יום.
• הימנעות מהליכה יחפים – בבית ומחוץ לבית.
• הקפדה על גריבת גרביים מכותנה או מצמר.
• הקפדה על גרביים בלי תפר או גריבת הגרביים עם התפר כלפי חוץ.
• הקפדה על נעילת נעליים עם גרביים.
• החלפת גרביים מדי יום.
• שמירת מרחק מגוף חימום כגון תנור או מכשיר חשמלי בשל סכנת כוויות.
• הימנעות משימוש בחומרים כימיים או בפלסטרים ובכלים חדים להסרת יבלות ועור יבש. יש להתייעץ עם גורם רפואי.
• ריכוך העור בכפות הרגליים (לא בין האצבעות) בהתאם להמלצת הצוות המטפל.
• גזירת הציפורניים בצורה ישרה.
• אם יש לכם בעיות ראייה אין לגזור את הציפורניים בעצמכם.
• אם אתם מזהים פגיעה בשלמות העור בכף הרגל או זיהום מקומי, פנו לטיפול אצל גורם מוסמך.
• מומלץ לבצע תרגילים ופעילות גופנית לשיפור זרימת הדם בכפות הרגליים.

עומס בעבודה? הבת מתחתנת?

כל שינוי יכול לגרום לנו לחוש לחץ. ברמה מסוימת הלחץ חיוני לתפקוד שלנו אך לחץ רב ומתמשך עלול להתבטא בכאבי ראש, כאבי בטן, דופק מואץ, הפרעות בשינה ובתיאבון, ואף במחלות כמו יתר לחץ דם, מחלות לב וסוכרת.

לחץ, חרדה וסוכרת

בהיבט הגופני, בשעת לחץ הגוף נערך להתמודדות עם המצב באמצעות הזרמה מוגברת של דם לשרירים ושל חמצן לריאות. אצל חולי סוכרת, הכבד משחרר מהמאגרים כמות גדולה יותר של סוכר לאספקה נוספת לשרירים. הסוכר הגבוה בדם מתקשה להיקלט בתאים.
בהיבט ההתנהגותי הלחץ משבש את תכנית הטיפול הקבועה הנדרשת לטיפול במחלה (נטילת טיפול תרופתי, תזונה נכונה ופעילות גופנית סדירה), והוא עלול אף לגרום להתנהגות מסכנת בריאות.

סימני אזהרה גופניים

• כאבי ראש
• קשביים בעיכול
• התכווצויות שרירים
• הזעה
• הפרעות בשינה
• שינויים ברמות הסוכר בדם
• כאבי גב

סימני אזהרה נפשיים

• קשיים בריכוז בומיקוד החשיבה
• רוגז ועצבנות
• עייפות

כיצד להתמודד טוב יותר עם מצבי לחץ?

• חשוב לפתח מודעות לקשר שבין מצבי לחץ לסוכרת
• למדו להקשיב לגוף ולזהות סימני אזהרה ללחץ
• כדאי לאתר מקורות לחץ קבועים בחיים, להיערך אליהם מראש ולנסות לשנותם
• נסו לפתח ראייה חיובית - מצב לחץ יכול לשמש הזדמנות לשינוי
• שמרו על אורח חיים בריא - מנוחה, תזונה נכונה, פעילות גופנית והימנעות מאלכוהול ומעישון
• אמצעו טכניקות להרגעה עצמית ולהרפיה (למשל דמיון מודרך)
• אל תהססו לפנות בעת הצורך לקבלת תמיכה מאיש מקצוע או מבן משפחה
• לא כדאי לשמור את המחלה כסוד. שיתוף מקל ומשחרר
• למדו לנהל את הזמן האישי ולהקדיש חלק ממנו לפעילויות המסבות לכם הנאה.

זכרו, להתמודדות נכונה עם לחץ ומתח נפשי יש השפעה רבה על הבריאות הנפשית והגופנית שלכם ועל ניהול נכון של מחלת הסוכרת
אפשר להתייעץ עם העובדת הסוציאלית במרכז הרפואי או במכון הסוכרת, ועם מטפלים בבריאות הנפש במכבי

מהו דיכאון?

דיכאון הוא מצב של הפרעה במצב הרוח הנמשכת לפחות שבועיים.

מאפייני הדיכאון וסימני האזהרה שאליהם יש להתייחס:

• קשיי ריכוז וזיכרון
• קשיי שינה, הפרעות בשינה
• עייפות ואובדן אנרגיה
• ירידה בתיאבון
• ירידה בחשק המיני
• תחושת ערך עצמי ירודה

הקשר בין מחלת הסוכרת לדיכאון

• מחלת הסוכרת משפיעה לא רק על מצבו הגופני של החולה, אלא גם על מצבו הנפשי ועל מצב הסובבים אותו, ובמיוחד על בני המשפחה הקרובים.
• חולי סוכרת נמצאים בסיכון גבוה יחסית לסבול מדיכאון ולפתח סיבוכים רפואיים.
• קיים קשר דו-כיווני בין דיכאון לסוכרת, לכן חשוב לטפל בשניהם.
• איתור מוקדם של דיכאון וטיפול מותאם אישית חיוניים לאיזון הסוכרת ולמניעת סיבוכים.

אפשרויות הטיפול בדיכאון

• טיפול תרופתי אנטי דיכאוני – להפחתת סימפטומים ולשיפור התפקוד.
• טיפול קוגניטיבי התנהגותי קצר מועד – שינוי תפיסת המציאות ותמיכה בהתנהגות חיובית.
• שילוב בין שתי הגישות הללו הוא הדרך היעילה ביותר לטיפול בדיכאון ולמניעת חזרתו.

התמודדות עם סוכרת במצבים שוברי שגרה

חגים, טיולים, אירועים משפחתיים ומצבים שאינם בשגרה יוצרים אתגר מיוחד בשמירה על תזונה נכונה ועל אורח חיים בריא. כיצד מתמודדים עם סוכרת במצבים שוברי שגרה אלו?

יש שיישארו בבית ויתנו לאירועים לחלוף לידם, ויש שיחליטו לחרוג מכל הכללים – "הרי חיים רק פעם אחת". כמו בכל דבר, גם כאן ניתן למצוא דרך ביניים מאוזנת להתמודדות.

כללים חשובים שכדאי לאמץ למצבים שוברי שגרה

1. תכנון מוקדם – לרוב אנחנו יודעים מראש מתי מגיעים ארוחה גדולה, טיול או נופש. השקיעו מעט זמן בחשיבה על האוכל שיוגש. ודאו שיהיה אוכל המתאים לכם. אם אינכם בטוחים שיהיה אוכל שמתאים לכם, הביאו אתכם אוכל מתאים שאתם אוהבים.
2. הימנעו מתחושת רעב – תחושת רעב חזקה יוצרת את הקושי הגדול ביותר בבחירה נכונה של מזון. דאגו לאכול בזמן. אל תדחו ארוחות. אל
3. תימנעו מאכילה לפני ארוחות גדולות. אם יצאתם לטיול בארץ אחרת או שאינכם יודעים היכן תאכלו את הארוחה הבאה, הביאו אתכם צידה
4. קטנה לדרך, כגון קרקרים מקמח מלא, אגוזים, פירות יבשים וכדומה.
5. גלוקומטר – בכל מצב חדש היעזרו במדידת הסוכר כדי לדעת מה מצבכם. אל תפסיקו את נטילת התרופות. נסו להימנע מהיפוגליקמיה, ושאו אתכם תמיד מנת סוכר.
6. פעילות גופנית – שלבו פעילות גופנית גם בימי החופשה והחג. נצלו את ההפוגה מהשגרה להתנסות בפעילות מחוץ לבית.
7. רוגע ושלווה – נצלו את ההפוגה מהשגרה להכניס מעט שלווה ורוגע לחייכם. הפחתת המתח מדי פעם יכולה להקל עליכם מאוד לשאת בעומס בימי החול.
8. תיהנו! – אל תוותרו על ההנאות שמזדמנות לכם. אל תימנעו מאוכל שאתם אוהבים או מפעילות שחשובה לכם.

בדיקות רפואיות מומלצות לחולי סוכרת

בדיקת עיניים

הבדיקה

בדיקת עיניים

תדירות הבדיקה

לפחות פעם בשנה

מיקום הבדיקה

אצל רופא/ת עיניים - אין צורך בהפניה

בדיקת דם

הבדיקה

בדיקת דם

תדירות הבדיקה

פעם ב-3 חודשים

מיקום הבדיקה

מעבדה - עם הפניית רופא/ה

בדיקת שתן לתפקודי כליה

הבדיקה

בדיקת שתן לתפקודי כליה

תדירות הבדיקה

לפחות פעם בשנה או לפי המלצת רופא/ה

מיקום הבדיקה

מעבדה - עם הפניית רופא/ה

בדיקת כף הרגל

הבדיקה

בדיקת כף הרגל

תדירות הבדיקה

לפחות פעם בשנה או לפי המלצת רופא/ה

מיקום הבדיקה

מרפאת אחיות - אין צורך בהפניה, יש לתאם תור מראש

מדידת לחץ דם

הבדיקה

מדידת לחץ דם

תדירות הבדיקה

לפחות פעם בשנה או לפי המלצת רופא/ה

מיקום הבדיקה

מרפאת אחיות או אצל רופא/ה - אין צורך בהפניה, יש לתאם תור מראש

משקל וגובה BMI

הבדיקה

משקל וגובה BMI

תדירות הבדיקה

לפחות פעם בשנה או לפי המלצת רופא/ה

מיקום הבדיקה

מרפאת אחיות או אצל רופא/ה או אצל דיאטנית - אין צורך בהפניה, יש לתאם תור מראש

טיפול אישי בנושא תזונה

הבדיקה

טיפול אישי בנושא תזונה

תדירות הבדיקה

לפחות פעם בשנה או לפי המלצת רופא/ה

מיקום הבדיקה

דיאטנית - עם הפניית רופא/ה

פעילות גופנית מותאמת אישית

הבדיקה

פעילות גופנית מותאמת אישית

תדירות הבדיקה

_

מיקום הבדיקה

ייעוץ אישי במכון פיזיותרפיה - עם הפניית רופא/ה

בדיקות כולסטרול

הבדיקה

בדיקות כולסטרול

תדירות הבדיקה

לפחות פעם בשנה או לפי המלצת רופא/ה

מיקום הבדיקה

מעבדה - עם הפניית רופא/ה