20 יולי 2017 כ"ו תמוז תשע"ז
עדכון אחרון:  31.03.2011  באדיבות 

צילום בריום של מערכת העיכול העליונה

(Upper Gastrointestinal Tract Barium X-ray)

תחומים:

גידול, ציסטה או פוליפ | בטן ומערכת העיכול | דלקת, נוזלים

נושאים:

רנטגן

מבט כללי

מבוא

רנטגן היא שיטת הדימות השכיחה ביותר להדגמת ממצאים בעצמות ורקמות הגוף. שיטה זו מבוססת על קרני X שמכונות גם קרני רנטגן. אלו הן קרניים עתירות אנרגיה שחודרות בקלות נוזלים ורקמות רכות בגוף האדם אך נחסמות על ידי רקמות צפופות ודחוסות כגון עצם.
חלק מצילומי הרנטגן מבוצעים עם חומר ניגוד שמאפשר הדגמה של מבנים חלולים או מלאים בנוזל דוגמת מערכת העיכול, כלי הדם או מערכת השתן. ללא חומר הניגוד מבנים אלו אינם ניתנים להדגמה באמצעות רנטגן. חומר הנגוד חוסם את מעבר הקרניים ולכן אזורים בהם נספג יופיעו בצבע לבן בצילום.
מבחינים בין צילום לשיקוף רנטגן. הצילום מספק תמונה של מצב קבוע ואילו שיקוף מאפשר הסרטה של תנועה לאורך זמן דוגמת תהליך הנשימה בריאות או זרימת הדם בכלי הדם.
כיום מבוצעים ומפוענחים צילומי הרנטגן באמצעים דיגיטליים והמידע מעובד באופן ממוחשב. עצמות יתקבלו בלבן, רקמות רכות וחללים מלאי נוזל יופיעו בגווני אפור ואילו אוויר יופיע ככתם שחור.
על מנת למנוע פגיעה מיותרת של קרני הרנטגן באברי גוף רגישים כגון אברי מערכת הרבייה או בלוטות הם יכוסו במהלך הצילום בסינור עופרת מיוחד שמונע את מעבר הקרניים.

צילום עם בריום

בריום סולפאט הוא מלח לבן וחסר ריח בעל כושר ציפוי יעיל של דופן המעי ולכן משמש כחומר ניגוד להדגמת מערכת העיכול. הבדיקה מבוצעת תחת שיקוף רנטגן שמאפשר מעקב אחר מעבר תמיסת הבריום לאורך אברי מערכת העיכול כמדד לפעולתם ולתנועתיותם התקינה. לצורך הדגמת מערכת העיכול התחתונה יוחדר הבריום לגוף באמצעות חוקן ואילו להדגמת מערכת העיכול העליונה תינתן תמיסת בריום לשתיה.

חומר ניגוד – כן, לא, איזה?

בבדיקה זו נעשה שימוש בחומר הניגוד בריום סולפאט. לתמיסה טעם אבקתי ולכן יוספו לה חומרי טעם על מנת למסך את טעמי הלוואי ולהקל על שתייתה.
בנוסף לבריום יעשה לעתים שימוש בסודה לשתיה שמטרתה הגברת חדות הצילום ויעילות ההדגמה. שיטה זו מכונה 'צילום בריום עם ניגוד אויר'.

מצבים בהם נדרשת בדיקה זו

בדיקה זו משמשת להדגמת אברי מערכת העיכול העליונה לרבות הוושט, הקיבה והתריסריון אך אינה משמשת לבדיקת המעי הדק לכל אורכו.
הבדיקה משמשת ככלי אבחנתי יעיל במצבים הבאים:
  • כיב.
  • גידול ממאיר או שפיר.
  • דלקת.
  • בקע באזור הסרעפת ובית החזה.
  • הצטלקויות.
  • חסימות.
  • שינויים ותחלואה בדופן השרירית של מערכת העיכול העליונה.
 
כמו כן תבוצע הבדיקה לצורך ברור המצבים הבאים:
  • קשיי בליעה.
  • כאב בטן או כאב באזור החזה.
  • ריפלוקס (זרימה חוזרת של מזון ומיצי קיבה דרך שסתום הקיבה במעלה הושט).
  • הקאה בלתי מוסברת.
  • צרבת חמורה.
  • קשיי עיכול חמורים.
  • דם בצואה (עלול להצביע על דימום שמקורו במערכת העיכול).
אם קיים חשש לניקוב של דופן המעי לא תבוצע הבדיקה עם בריום אלא עם תמיסה מימית של יוד.