נרקיסיזם, הפרעת אישיות נרקיסיסטית - מידע רפואי

הלוקים בהפרעת אישיות נרקיסיסטית, הפרעה נפשית המכונה בקיצור נרקיסיזם, מפתחים רגש חשיבות עצמי מוגזם וצורך עז בהערצה. הם מאמינים שהם טובים ונעלים יותר מאחרים וכמעט שאינם מתחשבים ברגשות של אחרים.

עם זאת, מתחת למסכה של עודף בטחון עצמי מסתתר דימוי עצמי ירוד שעלול להיסדק על ידי כל שבריר של ביקורת.

הפרעה זו היא אחת מההפרעות האישיות בהן אנשים מפתחים תכונות שגורמות להם להרגיש ולהתנהג בצורה בעייתית מבחינה חברתית ובאופן שמגביל את יכולתם לתפקד במערכות יחסים ובתחומי חיים אחרים לרבות בעבודה או בלימודים.

הטיפול בנרקיסיזם הוא טיפול נפשי, באמצעות פסיכותרפיה.

הפרעת אישיות נרקיסיסטית מאופיינת בהתנהגות דרמטית ורגשנית ונמצאת באותה קבוצה של בעיות נפשיות כמו הפרעת אישיות אנטי חברתית או הפרעת אישיות גבולית.

סימפטומים אופייניים לנרקיסיסטים כוללים:

• אמונה שהם טובים יותר מאחרים.
• פנטזיות אודות כוח, הצלחה וקסם אישי.
• הגזמה בנוגע לכישרונותיהם והישגיהם.
• ציפייה מתמדת להערצה ולשבחים.
• אמונה שהם מיוחדים ומתנהגים בהתאם.
• חוסר יכולת להכיר ברגשות ובתחושות של אחרים.
• ציפייה מאנשים אחרים להסכים עם רעיונותיהם ולשתף פעולה עם תוכניותיהם.
• ניצול של אחרים.
• הבעת בוז כלפי אלו שהם מרגישים שנחותים מהם.
• קנאה באחרים.
• אמונה שאחרים מקנאים בהם.
• קושי לנהל מערכות יחסים בריאות.
• קביעת מטרות לא מציאותיות.
• נטייה להיפגע בקלות, במיוחד כשדוחים אותם.
• הערכה עצמית שברירית.
• מראית עין כי הם קשי עורף או חסרי רגשות.

למרות שחלק מהתכונות הנרקיסיסטיות יכולות להיראות כבטחון עצמי רב או הערכה עצמית גבוהה, אין הדבר כך. אצל הלוקים בהפרעת אישיות נרקיסיסטית, תחושת ההערכה העצמית עוברת את גבול הביטחון העצמי הבריא. הנרקיסיסט חושב שהוא נעלה על אחרים בעוד שאנשים בעלי דימוי עצמי בריא מעריכים את יכולותיהם כראוי ואינם חושבים כי הם טובים יותר מאחרים.

אנשים הלוקים בנרקיסיזם נתפסים כיהירים, רברבניים או יומרניים. הם מרבים להשתלט על שיחות, מסתכלים על אחרים מלמעלה ותופסים אחרים כנחותים. הם מרגישים שיש להם זכויות יתר וכשאינם מקבלים את היחס המיוחד שהם חושבים שמגיע להם, הם כועסים מאד והופכים לחסרי סבלנות.

הנרקיסיסט לרוב ידרוש להיות מוקף בטוב ביותר מכל דבר ויתעקש על המכונית היקרה ביותר, חברות במועדון הכושר היוקרתי ביותר או על השתייכות לחוג חברתי 'נחשב'.

עם זאת, על אף התנהגותם המוחצנת, מרבית הנרקיסיסטים סובלים מדימוי עצמי נמוך ושברירי ומתקשים להתמודד עם כל דבר הנתפס כביקורת. כדי לשפר את הרגשתם הם עלולים להגיב בזעם ובבוז כלפי הסובבים אותם ולהפגין זלזול כלפי אחרים כדי לגרום לעצמם להיראות ולהרגיש טוב יותר.

מתי יש לפנות לרופא?

אנשים הלוקים בהפרעת אישיות נרקיסיסטית לרוב אינם רוצים לקבל את העובדה שיש להם בעיה מאחר שחשיבה כזו אינה מתאימה לתדמית הכוח והשלמות של עצמם בעיני עצמם. עם זאת, מעצם הגדרת המצב, נרקיסיזם גורם לבעיות בתחומים רבים של החיים לרבות בעבודה, במערכות יחסים, בלימודים ובעניינים כספיים.

הנרקיסיסטים עלולים להיות אומללים ומבולבלים מהרגשות הסותרים שהם חווים. הם עלולים להרגיש שגם מערכות היחסים שלהם אינן מספקות, בין היתר משום שאנשים אחרים אינם נהנים בחברתם.

על אנשים ששמים לב לבעיות אלה בחייהם לשקול פנייה לרופא או למטפל בתחום הבריאות הנפש שהם סומכים עליו. טיפול מתאים עשוי לסייע להם להשיב את ההנאה לחייהם.

לא ידוע מה גורם להתפתחות נרקיסיזם. הסיבה להפרעה ככל הנראה מורכבת, בדומה להפרעות נפשיות אחרות. יתכן שהגורם קשור לבעיות בתקופת הילדות ולתפקוד הורי לקוי בגיל צעיר. לדוגמה, פינוק יתר, ציפיות גבוהות במיוחד, התעללות או הזנחה.

יתכן שגם לתורשה או לפסיכו-ביולוגיה (הקשר בין המוח לחשיבה ולהתנהגות) יש תפקיד בהתפתחות הפרעת אישיות נרקיסיסטית.

גורמי סיכון

נרקיסיזם היא הפרעת אישיות נדירה שפוגעת יותר בגברים מאשר בנשים. ההפרעה בדרך כלל מתחילה בשנות הבגרות המוקדמות. למרות שחלק מבני הנוער מפגינים לעתים תכונות נרקיסיסטיות מסוימות, לרוב מדובר בתופעות של גיל ההתבגרות ואין הדבר מצביע בהכרח על נטייה לנרקיסיזם.

אף שהגורם לנרקיסיזם אינו ידוע חלק מהחוקרים סבורים שהתנהגויות קיצוניות מצד ההורים, כמו הזנחה או הרעפת שבחים מוגזמת שנועדה

לרצות את הילד, אחראיות בחלקן להתפתחות ההפרעה.

גורמי סיכון לנרקיסיזם עלולים לכלול:

• הפגנת זלזול מצד ההורים בפחדים ובצרכים של הילד.
• חוסר חיבה וקבלת שבחים בתקופת הילדות.
• הזנחה והתעללות רגשית בילדות.
• הרעפת שבחים מוגזמת וניסיונות לרצות את הילד כל הזמן.
• התנהגות הורית לא יציבה ובלתי צפויה.
• אימוץ התנהגויות מניפולטיביות מההורים.

ילדים שלומדים מהוריהם שאסור להפגין חולשה ופגיעות עלולים לאבד את יכולתם לחוש אמפתיה או להזדהות עם צרכיהם של אחרים. הם עלולים להסוות את הצרכים הרגשיים שלהם על ידי התנהגות אגואיסטית מוגזמת, שהם מאמינים שתהפוך אותם לחזקים ולחסינים מבחינה רגשית.

האבחון יתבסס על הסימפטומים ועל הערכה פסיכולוגית מדוקדקת ועשוי לכלול מילוי שאלונים.

האבחנה בהתאם לקריטריונים המפורטים במדריך האבחוני והסטטיסטי למחלות נפשיות (DSM) המתפרסם על ידי אגודת הפסיכיאטרים האמריקאית ומשמש אנשי מקצוע בתחום בריאות הנפש.

קריטריונים לאבחנת נרקיסיזם כוללים:

• תחושה מוגזמת של חשיבות עצמית.
• עיסוק מוגזם בפנטזיות אודות הצלחה, כוח או יופי.
• אמונה שהלוקה בנרקיסיזם הוא אדם מיוחד שצריך להתרועע רק עם אנשים מיוחדים השווים לו.
• צורך בלתי פוסק בהערצה.
• תחושה של 'מגיע לי'.
• ניצול אנשים אחרים.
• חוסר יכולת להכיר בצרכים וברגשות של אנשים אחרים.
• קנאה באחרים.
• התנהגות יהירה ומתנשאת.

הטיפול בנרקיסיזם יבוצע באמצעות טיפול פסיכולוגי. אין תרופות ייעודיות לריפוי הפרעה זו אך אם אדם הלוקה בנרקיסיזם סובל גם מדיכאון, חרדה או ממצבים נפשיים אחרים יוצע לו טיפול בתרופות נוגדות דיכאון או חרדה.

טיפולים פסיכולוגיים שונים עשויים לסייע בטיפול בנרקיסיזם, כמפורט.

טיפול הכרתי (קוגניטיבי) התנהגותי

טיפול זה מסייע למטופל לזהות אמונות והתנהגויות שליליות ולהחליף אותן במחשבות ובהתנהגויות חיוביות.

טיפול משפחתי

בדרך כלל יכללו המפגשים את כל המשפחה. במהלך המפגשים יבחנו בני המשפחה נושאים עליהם התעמתו בעבר וכן אמצעי תקשורת ודרכים לפתרון בעיות כדי לעזור בהתמודדות עם הבעיות ביחסים.

טיפול קבוצתי

במסגרת טיפול קבוצתי נפגש המטופל עם אנשים נוספים הסובלים מבעיות דומות. הטיפול עשוי לסייע לו ללמוד לתקשר עם סביבתו ולשמור על קשרים טובים יותר עם אנשים אחרים. במסגרת הטיפול יכול המטופל ללמוד כיצד להקשיב לאחרים, לגלות אמפתיה למצבם ואף להציע תמיכה.

הטיפול הפסיכולוגי עלול לארוך שנים רבות מאחר שקשה לשנות תכונות אישיותיות. בטווח הקצר מטרת הטיפול היא לעזור להתמודד עם בעיות כמו התמכרות לסמים, דיכאון, הערכה עצמית נמוכה או בושה. בטווח הארוך מטרת הטיפול היא לשנות את אישיותו של המטופל לפחות במידה מסוימת וללמד אותו לשנות את דפוסי החשיבה שמסלפים את תדמיתו כדי שיוכל ליצור תדמית התואמת את המציאות.

טיפול פסיכולוגי עשוי לסייע לנרקיסיסטים ללמוד להתייחס טוב יותר לאחרים ולבנות מערכות יחסים קרובות, מהנות ומתגמלות יותר. הטיפול גם עשוי לסייע להבנת הגורמים לרגשות שהמטופלים חווים ולברר את הגורם למצב.

עזרה עצמית ושינויים באורח החיים

אנשים הלוקים בנרקיסיזם עלולים להתנגד לעצם הרעיון שמשהו לא בסדר איתם ולחשוב שאין להם צורך בטיפול. בשל טבעה של ההפרעה עלולים חלקם אף להרגיש שהטיפול או המטפל אינם ראויים לתשומת לבם ולהשקעה מזמנם ולזנוח את הטיפול.

חשוב לשמור על ראש פתוח ולהתמקד בתועלות הטיפול. כמו כן, כדאי להקפיד על הדברים הבאים:

• היצמדות לתוכנית הטיפולית. יש להקפיד להגיע למפגשים המתוכננים וליטול את התרופות על פי הוראות הרופא.
• למידת ההפרעה. רצוי להרחיב את הידע אודות הפרעת האישיות הנרקיסיסטית כדי להבין טוב יותר את הסימפטומים, את גורמי הסיכון ואת הטיפולים.
• מומלץ לקבל טיפול בבעיות התמכרות או בבעיות נפשיות אחרות. התמכרויות, דיכאון, חרדה ולחץ עלולים להחמיר אחד את השני ולהוביל למעגל סגור של כאב רגשי והתנהגות הרסנית.
• מומלץ ללמוד שיטות להרפיה ולהרגעת לחצים כמו מדיטציה, יוגה או טאי צ'י, שעשויות להקל על המתח ולהרגיע.

ללא טיפול יתכנו הסיבוכים הבאים:

• התמכרות לסמים.
• התמכרות לאלכוהול.
• דיכאון.
• מחשבות או התנהגות אובדניות.
• קשיים במערכות יחסים.
• בעיות בעבודה או בלימודים.

בגלל שהגורם להפרעת אישיות נרקיסיסטית אינו ידוע אין דרך וודאית למנוע את התפתחותה.

עם זאת, קבלת טיפול לבעיות נפשיות כבר בילדות עשויה למנוע את התפתחותן של הפרעות אישיות בעתיד.

טיפול משפחתי יכול לסייע למשפחות ללמוד דרכי תקשורת והתמודדות בריאות עם עימותים או מצוקה רגשית. כמו כן, רצוי שהורים הלוקים בהפרעות אישיות בעצמם יעזרו בבתי ספר להורות ויקבלו הדרכה מפסיכולוגים או מעובדים סוציאליים כיצד לנהוג עם ילדיהם.