23 אוקטובר 2017 ג' חשון תשע"ח

חודש המודעות הבינלאומי לסרטן השד

קבעי תור לבדיקת גילוי מוקדם עוד היום!

אחת מכל שמונה נשים בישראל תחלה בסרטן השד במהלך חייה. מדי שנה מאובחנת בישראל כ-4,000 נשים החולות במחלה, כרבע מהן מתחת לגיל 50. גילוי מוקדם עוד טרם היכולת לממש גוש בשד מעלה את סיכויי הריפוי וההחלמה מהמחלה לכ- 90%.

מהו סרטן השד?

סרטן השד הוא הסרטן השכיח ביותר בקרב נשים בעולם המערבי, לרבות במדינת ישראל. שכיחות המחלה היא כ- 97 מתוך 100,000 נשים. בקרב ילידות הארץ מכל מוצא שהוא שכיחות המחלה היא הגבוהה ביותר, ולאחריהן נשים ילידות אירופה וצפון אמריקה. בקרב ילידות אסיה ואפריקה שכיחות המחלה היא הנמוכה ביותר. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בעשור האחרון חלה ירידה של כ- 30% בשיעור התמותה מסרטן השד בישראל.
אף שהגורם לסרטן השד אינו ידוע נמצאו מספר גורמי סיכון ללקות במחלה, לרבות:
  • גיל - הסיכון לחלות בסרטן השד עולה עם הגיל.
  • היסטוריה משפחתית - נשים שבמשפחתן חלו בסרטן השד, במיוחד אם או אחות, נמצאות בקבוצת סיכון להופעת המחלה, בשל נטייה תורשתית (גנטית).
  • נשים שחלו בסרטן השד בעבר.
  • נשים שלא ילדו מעולם, או שילדו בגיל מבוגר.
  • נשים שקיבלו מחזור חודשי בגיל צעיר (לפני גיל 11) ונכנסו לתקופת המעבר בגיל מבוגר יחסית (אחרי גיל 55).
  • מוצא - בישראל, שכיחות המחלה גבוהה יותר בקרב ילידות הארץ, אמריקה הצפונית ואירופה.
  • סגנון חיים – מחקרים מצביעים על כך שכרבע ממקרי סרטן השד נגרמים עקב השמנה והיעדר פעילות גופנית. שתיית למעלה מ- 3 מנות אלכוהול מדי יום מעלה את הסיכון ב- 30-50%, ואף עישון וצריכת קלוריות ושומנים עודפים מגבירים את הסיכון.
  • נטילת טיפול הורמונאלי חליפי – תוצאותיו של מחקר WHI שהתפרסמו באוקטובר 2010 הצביעו על עליה במקרי התמותה מסרטן השד לאחר 5 שנות טיפול הורמונאלי משולב של אסטרוגן ופרוגסטין, בהשוואה לנשים שאינן מטופלות, או נשים שעברו כריתת רחם ומטופלות באסטרוגן בלבד.
מנגד, לא נימצא כל קשר בין נטילת גלולות לעליה בשכיחות סרטן השד. נטילת גלולות אף לא מעלה את שכיחותם של שינויים שפירים בשדיים. עם זאת, נוכחות של סרטן שד אצל נשים צעירות מהווה הוראת נגד לנטילת גלולות עקב הקשר בין חלק מגידולי השד הממאירים לבין נטילת פרוגסטרון ואסטרוגן.

אמצעים לגילוי מוקדם של סרטן השד

בדיקת ממוגרפיה

ממוגרפיה היא צילום רנטגן ייחודי של רקמת השד ומהווה אמצעי רפואי ראשוני לאבחון מוקדם של סרטן השד. באמצעות בדיקה זו ניתן לאבחן כ- 80% מהגידולים הממאירים בשד.
ממוגרפיה מבוצעת כבדיקת סקר באופן שגרתי לנשים בגילאי 50 ומעלה (אחת לשנתיים). במקרים הבאים גם כן תבוצע הבדיקה:
  • גוש נמוש ברקמת השד.
  • כאב בשד.
  • הפרשה דמית מהפטמה.
  • שינויים בעור השד או בפטמה.
  • רקע משפחתי או אישי של סרטן השד.
האגודה למלחמה בסרטן בישראל מפרסמת את ההמלצות הבאות לגילוי מוקדם של סרטן השד:
  • על כלל הנשים לאחר גיל 50 לעבור בדיקת ממוגרפיה כל שנתיים. בדיקה זו היא הטובה ביותר לגילוי מוקדם והוכחה כמפחיתה את התמותה בכ- 30%.
  • מומלץ שנשים בעלות רקע משפחתי של סרטן השד תיבדקנה פעם בשנה, לאחר גיל 40.
  • לנשאיות של המוטציה הגנטית BRCA-1 ו BRCA-2 מומלץ לבצע סריקת MRI מדי שנה, לגילוי מוקדם של המחלה.
  • מומלץ שכל אישה תהיה ערה לשינויים בגופה בכלל, ובשדיה בפרט. על אישה שהבחינה בכל שינוי לפנות בהקדם לבדיקת רופא כירורג לזימון תור>>
בקרים בהם יאובחן גוש בבדיקת ממוגרפיה תבוצע בדיקת אולטרה סאונד של השד לצורך המשך הברור ואפיון קפדני יותר של הגוש.
ככלל, מומלץ לשמור על אורח חיים בריא ועל משקל גוף תקין ולהקפיד על תזונה דלת שומן ועל ביצוע פעילות גופנית, כדי להפחית את הסיכון ללקות בסרטן.
 

בדיקת דם לגילוי נשאות לשינויים בגנים BRCA-1 ו- BRCA-2

BRCA-1 ו- BRCA-2 הם שני גנים אשר שינוי (מוטציה) תורשתי באחד מהם מגביר את הנטייה לחלות בסרטן שד ובסרטן השחלות.
נשאיות של שינויים בגנים אלו נמצאות בסיכון גבוה משמעותית לחלות בסרטן השד ובסרטן השחלה, בהשוואה לאחוזי התחלואה בקרב נשים בכלל האוכלוסייה. הסיכון של נשים אלו לחלות הוא גבוה בכל גיל, אך בממוצע הן תחלינה בגיל צעיר ביחס לנשים שאינן נשאיות. נשאיות אף נמצאת בסיכון יתר לפתח סרטן שד דו-צדדי או סרטן שד וסרטן שחלה משולבים.
ישנו סיכון של 50% כי השינוי בגנים אלו יעבור גם לצאצאיה של הנשאית.
אצל נשים שבמשפחתן רמת תחלואה גבוהה במחלות אלו, הבדיקה חשובה לצורך הערכת הסיכון לתחלואה בסרטן שד או שחלה. בהתאם לתוצאות הבדיקה ולמצבה האישי של כל נבדקת, יומלץ לה באשר לבדיקות נוספות, מעקב וטיפול מונע במידת הצורך, לרבות כריתת שחלות או כריתת שדיים מניעתית (ולאחריה ניתוח לשחזור השדיים).