24 מאי 2017 כ"ח אייר תשע"ז
מעודכן לתאריך  23.05.2012  באדיבות ה 

סרטן השד אצל נשים

(Breast Cancer in Women)

גילוי מוקדם ואבחון של סרטן השד

גילוי מוקדם הוא האמצעי היעיל ביותר לריפוי
סרטן
השד. כאשר המחלה מאובחנת בשלב מוקדם, עולים סיכויי הריפוי לכ- 90%.
חשוב לבצע את שלושת סוגי הבדיקות שלהלן על מנת להגדיל את הסכוי לאבחון מוקדם.

בדיקה עצמית של השד

בדיקה עצמית לא הוכחה כשיטה יעילה לגילוי מוקדם של סרטן השד. כדי שתוכלי להבחין בשינויים, במידה שיופיעו, חשוב לכל אשה להכיר את שדיה החל מגיל 20. נהוג לבצע בדיקה עצמית פעם בחודש, כשבוע לאחר סיום מחזור הווסת.
הבדיקה כוללת מספר שלבים: התבוננות מול המראה בידיים מורמות ומורדות, בדיקה ידנית של השדיים ולחץ על הפטמות, כדי לבדוק אפשרות של
הפרשה
. חשוב לשים לב במיוחד להתעבות ברקמת השד או בבית-השחי, לשינוי בגודל השד או בצורתו, למשיכה בעור השד, להפרשה מהפטמה, לשינוי בצבע או בתחושה של עור השד.

בדיקת רופא

מומלץ להיבדק על-ידי רופא המתמחה בבדיקת שד ידנית, לפחות פעם בשנה. הבדיקה הידנית משלימה את בדיקת הממוגרפיה של השדיים.
בדיקת הרופא כוללת התבוננות בשדיים בזמן שהאישה יושבת, הידיים מורמות מעל הראש ואחר כך מושמות על המותניים. הרופא מחפש חוסר סימטריה בין השדיים, שינוי בצורה ובגודל, עיוות במבנה השד, שינויים במרקם העור, משיכה של העור פנימה,
כיב
או פריחה על הפטמה או שקיעה שלה. לאחר מכן הרופא בודק את בתי השחי והשקעים מעל עצמות הבריח, בחיפוש אחר קשרי לימפה מוגדלים, ואת השדיים בחיפוש אחר גושים חשודים.
בשלב הבא האישה שוכבת על גבה, תוך שהיד בצד הנבדק מורמת ומונחת מתחת לראש. הרופא ממשש את כל השד על ידי העברת כמה אצבעות בצורה מתוחה על פני השד כלפי דופן החזה בתנועות מעגליות. הבדיקה מסתיימת בלחיצה על הפטמות בניסיון לבדוק אם יש הפרשה דמית או הפרשה אחרת מהפטמה.
בדיקה ידנית של השד יש לבצע לאחר
המחזור החודשי
, מאחר שאז השד אינו גדוש, וניתן לזהות גושים חשודים בקלות יחסית.

בדיקת ממוגרפיה

זהו צילום רנטגן של השדיים באמצעות מכשיר רנטגן מיוחד, הנקרא ממוגרף. הבדיקה מבוצעת בעמידה. כל שד בנפרד מושם בין שתי פלטות תוך לחץ, ומצולם משני כיוונים: צילום מלמעלה כלפי מטה וצילום אלכסוני.
ממוגרפיה יכולה לזהות סרטן שד מוגבל (in situ) בגודל 1 מ"מ (בצילום רואים הסתיידויות זעירות). סרטן פולשני ניתן לאבחן כאשר הוא בגודל 4 מ"מ ויותר. האבחנה היא על פי זיהוי
גוש
בשד או על פי עיוות במבנה השד. 10% ממקרי סרטן השד
הגידול
לא ניתן לזהות בממוגרפיה.
ממוגרפיה מבצעים בשני מצבים: כאשר הורגש גוש בשד ורוצים לעמוד על טיבו (יש לבצע ממוגרפיה של שני השדיים תמיד) או כבדיקת ניטור לאבחון מוקדם אצל נשים בגיל העולה על חמישים, ואצל נשים הנמצאות באוכלוסיות בסיכון (סרטן קודם בשד, או כאשר קיימת היסטוריה משפחתית).
המועצה הלאומית לאונקולוגיה בישראל ממליצה על בדיקות ממוגרפיה לנשים בהתאם לקריטריונים הבאים:
  • מגיל 50 ומעלה אחת לשנתיים, או בהתאם להמלצת הרופא המטפל.
    הצורך בבדיקה מודגש בעיקר לנשים בגילאים אלה, לגביהם יש כיום הסכמה מקצועית בינלאומית, שבדיקת הממוגרפיה מסייעת לאבחן את המחלה בשלבים המוקדמים.
  • נשים הנמצאות בקבוצת סיכון, כגון היסטוריה משפחתית (אם או אחות שחלו בסרטן השד). מומלץ לעבור בדיקה פעם בשנה, בין הגילאים 40-49.
    לנשים בקבוצות אלה, הבדיקה ניתנת חינם במסגרת סל הבריאות, על ידי כל קופות החולים.
    בישראל קיימת תוכנית לאומית לסריקה בממוגרפיה, במסגרתה מוזמנות כל הנשים הנמצאות בגיל המתאים לבצע בדיקת ממוגרפיה.

    בדיקת הממוגרפיה יעילה ב- 80-90% מהמקרים. זוהי הבדיקה הטובה ביותר לגילוי מוקדם ועולה על הבדיקות האחרות הקיימות (אולטרא סאונד, MRI ). זוהי הבדיקה היחידה שהוכחה כמפחיתה את התמותה בכ- 30%.
  • נשים צעירות יותר. צריכות לקבל הפנייה רפואית מיוחדת לביצוע בדיקה זו. מתחת לגיל 50, מבנה השד בדרך כלל עדיין צפוף וסמיך וישנה פעילות הורמונלית המקשה על איתור שינויים בשד בצילום ממוגרפיה.
 
נטילת
הורמונים
חלופיים לאחר הפסקת המחזור החודשי יכולה לגרום לשינויים בצפיפות רקמת השד. שינויים אלה באים לידי ביטוי בצילום הממוגרפיה, ולכן לפני הבדיקה חשוב לציין אם לוקחים הורמונים חלופיים ובמשך כמה זמן.

בדיקות נוספות

בדיקת
אולטרסאונד

במקרים מסוימים, תבוצע גם בדיקת אולטרסאונד של השדיים, בעיקר אצל נשים מתחת לגיל 35, אצלן רקמת השד צפופה מדי לגילוי גושים באמצעות ממוגרפיה. בדיקת האולטרסאונד מתבצעת בעזרת מתמר השולח גלים ארוכים דרך השד. ההדים המוחזרים יכולים לאפשר הבחנה בין גוש מוצק לבין כיס המכיל נוזלים (ציסטה).

ביופסיה

במידה שמתגלה גוש חשוד, ניתן לקחת ממנו דגימה של תאים (ביופסיה) על מנת לבדוק האם מדובר בגידול סרטני. בהתאם למיקום
הגוש
ולשיקולים אחרים של הרופא המטפל, ניתן לבצע סוגים שונים של ביופסיות:
  • שאיבה במחט - באמצעות החדרת מחט אל הגוש ניתן לנקז נוזלים (במידה שמדובר בציסטה), או להוציא דגימה של תאים מהגוש על מנת לבדוק אם הם ממאירים, מבלי לפגוע ברקמת השד.
  • ביופסיה באמצעות מחט – זוהי השיטה השכיחה ביותר.
    דגימת רקמה
    מוצאת מתוך הגוש בשד באמצעות מחט גדולה, תחת
    אלחוש
    מקומי.
  • ביופסיה ניתוחית – מבוצעת תחת
    הרדמה
    כללית, ובה חלק או כל הגידול מוסר מהשד, ונשלח לבדיקת ממאירות.
 

בדיקות לקביעת סוג הטיפול

בעקבות התפתחות המדע והרפואה בשנים האחרונות, קיימים כיום טיפולים יעילים במיוחד לטיפול בסרטן השד, המותאמים באופן ספציפי לסוג הגידול. במידה שאישה אובחנה כחולה בסרטן השד, היא תצטרך לעבור מספר בדיקות על מנת לקבוע את סוג הטיפול המתאים ביותר עבורה.

בדיקה לזיהוי קולטני (רצפטורים) הורמונים

קולטנים
(רצפטורים) לאסטרוגן ולפרוגסטרון נמצאים בגרעינים של תאי סרטן השד. בודקים את קיומם על ידי צביעות מיוחדות.
גידולי שד סרטניים המבטאים קולטנים לאסטרוגן ו/או
פרוגסטרון
, תלויים בהורמונים אלו על מנת לגדול. בערך שני שליש מגידולי השד "חיוביים" לקולטנים אלו, כלומר נצבעים בבדיקה. חשיבות הבדיקה היא בכך שגידולים אלה יכולים להגיב לטיפול "הורמוני".
טיפול הורמוני יכול להיות תרופתי, למשל, תרופות החוסמות רצפטורים לאסטרוגן (טמוקסיפן) או תרופות המעכבות את תהליך ייצור
האסטרוגן
בגוף (ארומזין, ארימידקס, פמרה).
צורה נוספת של טיפול הורמוני היא כריתה כירורגית או כימית של השחלות, שהן כידוע מקור הייצור העיקרי של
אסטרוגן
ופרוגסטרון בנשים צעירות לפני
גיל המעבר
. קיים מגוון טיפולים הורמוניים הנמצאים כיום בשימוש.
גידולים המבטאים רצפטורים לאסטרוגן ו/או פרוגסטרון צפויים להגיב לסוג טיפול זה.
בדיקה לקיום ומידת הביטוי של רצפטורים לאסטרוגן ופרוגסטרון הינה חלק מתהליך הבירור שעוברת כל מטופלת שאובחנה עם
גידול
ממאיר בשד (הן גידול חדש שהתגלה והן מחלה שחזרה לאחר טיפול).

בדיקה ל-HER2

HER-2 הוא חלבון מסוג מיוחד (
קולטן
) הנמצא באופן תקין, ברמות נמוכות, על פני השטח של תאים ברקמת השד (בין השאר).
פעילות יתר של HER-2 גורמת לחלוקה מוגברת של תאים. נמצא כי בערך 20 אחוזים מגידולי השד החודרניים מבטאים חלבון זה בכמות גדולה מהרגיל. חלבון זה שולט על תהליך החלוקה וההתפשטות של תאי הגידול הסרטני בשד.
גידולים המבטאים כמות גדולה מהרגיל של החלבון נקראים HER2-positive .
קביעת רמת הביטוי של HER2 הינה חלק מתהליך הבירור הראשוני, שעוברת מטופלת שאובחנה עם גידול חודרני בשד (הן גידול חדש בשד והן מחלה שחזרה לאחר טיפול).
כיום יש קבוצה חדשה (יחסית) של תרופות המכוונות באופן ספציפי לבלום את פעולת HER2 על מנת לעצור את התרבות והתפשטות תאי הגידול הסרטני. התרופה הנמצאת כיום בשימוש הרב ביותר היא הרצפטין (Herceptin).
הרצפטין פועלת בצורה הטובה ביותר על תאי סרטן המבטאים רמות גבוהות של חלבון HER2 (HER2-positive) ואינה יעילה לטיפול בגידולים שאין בהם רמה גבוהה של חלבון זה (HER2- negative).
לפיכך, רמות החלבון עוזרות לקבוע מי מהמטופלות עם סרטן שד חודרני הינה מועמדת אפשרית לטיפול משלים בהרצפטין (Herceptin).