24 אוגוסט 2017 ב' אלול תשע"ז

תרומת ביצית

הליך תרומת ביצית נועד לאפשר לנשים בגילאי 18-54, שאינן יכולות להתעבר כתוצאה מהפריית ביצית שלהן, ללדת ילדים באמצעות קבלת תרומת ביצית מאישה אחרת, בגילאי 21-35.
התורמת עוברת תחילה סדרת בדיקות דם במטרה לשלול קיומן של מחלות זיהומיות בגופה ולעיתים גם בדיקות גנטיות. בנוסף, התורמת עוברת בדיקות שאמורות להבטיח שהליך שאיבת הביציות לא יסכן את בריאותה. לאחר שהיא נמצאה מתאימה לתרום ביציות, עוברת התורמת טיפול הורמונאלי שמיועד לגרום להבשלת ביציות ולהשראת ביוץ.

בעקבות טיפול זה ביציות בשלות נשאבות מגופה ומופרות בעזרת זרע של בן זוגה של מקבלת התרומה, בהפריה חוץ גופית (במעבדה). אחת מהביציות המופרות מושתלת ברחמה של מקבלת התרומה או ברחמה של אישה "נושאת הריון".
ההליך מוסדר בישראל על פי חוק תרומת ביציות תש"ע 2010 וקיומו מותנה בקבלת אישור מוועדת אישורים מוסמכת. המקרים בהם מאושרת תרומת ביצית הם כאשר קיימת בעיה רפואית שבגללה אישה אינה מסוגלת להרות בעזרת שימוש בביציותיה.
החוק בישראל מחייב רישום זהות של התורמת, של מקבלת התרומה ושל בעל הזרע, כדי שבבוא היום יתאפשר ברור שימנע נישואי קרובים בשוגג. עם זאת, נדגיש שזהותה של התורמת לא תימסר למקבלת התרומה, למעט במקרים שקבלו את אישורה של ועדת חריגים.

הביציות הנתרמות יכולות להיות גם מאישה שאינה תושבת ישראל ואינה מתגוררת בישראל, אולם אף במקרה כזה ההליך צריך להתבצע באמצעות יחידה מורשית להפריה חוץ גופית בישראל. קיימים מקרים בהם ההליך מתבצע באופן חלקי בחו"ל, היינו רק שאיבת הביציות מהתורמת, או שאיבת הביציות והפרייתן, אולם קיימים מקרים בהם כול ההליך מתבצע בחו"ל, לרבות השתלת הביצית המופרה ברחמה של מקבלת התרומה.