21 יולי 2017 כ"ז תמוז תשע"ז

הכשת נחש

במדינת ישראל נפוצים 8 מיני נחשים ארסיים, רובם בדרום הארץ. הצפע הוא הנחש הארסי היחיד שנמצא צפונית לבאר שבע.

  • בכל מקרה של הכשת נחש יש להניח שמדובר בנחש ארסי.
 
ארס הנחש משתחרר משיניו כחלק מפעולת התקיפה וההכשה. הזרקת הארס לגוף נמשכת שבריר שנייה בלבד. באמצעות נוזלי הלימפה מתפשט הארס ממקום ההכשה לכלל אברי הגוף.

ארס הנחש עלול לגרום לתופעות כגון:

  • דימום פנימי או דימום מאברי גוף מרוחקים ממקום ההכשה.
  • התפתחות בצקת והופעת שלפוחיות באזור ההכשה.
  • פגיעה קשה במערכת העצבים עדי כדי שיתוק שרירי הגוף ושרירי הנשימה.
  • הפרעה בקצב הלב.
  • שוק אנאפילקטי (תגובה אלרגית חמורה שעלולה להתבטא בקוצר נשימה, חולשה, חסימה של דרכי הנשימה עד כדי חנק וסכנת התמוטטות).
גם שיניו של נחש מת עלולות להחדיר ארס
 

תחושות אופייניות בעקבות הכשת נחש כוללות:

  • כאב מקומי ובצקת במקום הנשיכה (בחלק מהמקרים עלולים להיות סימני שיניים).
  • תחושת נימול או עקצוץ.
  • חולשה.
  • הזעה מוגברת.
  • בחילה והקאה (תיתכן הקאה דמית).
  • דופק מואץ.
  • הפרעה בקצב הלב.
  • קשיי נשימה.
  • שוק.
  • פרכוס.
  • ערפול הכרה.
  • אובדן הכרה.
 
  • בכל מקרה של הכשת נחש יש לפנות לחדר המיון הקרוב. כמו כן:
  • העבירו את האדם שהוכש למקום בטוח, הרחק מהנחש.
  • הרגיעו את האדם שהוכש.
  • הסירו בגוד ותכשיטים מאיבר הגוף שהוכש.
  • נקו וחטאו את מקום ההכשה.
  • קבעו את איבר הגוף שהוכש.
 
בהתאם להנחיות מד"א:
  • אין לחתוך את אזור ההכשה כדי למנוע חדירה של הארס למחזור הדם.
  • אין להניח חוסם עורקים על האיבר שהוכש כדי למנוע החמרה של הנזק.
  • אין לקרר או לחמם את מקום ההכשה.
  • אין למצוץ את הארס בפה.
  • אין לאכול או לשתות לאחר הכשת נחש.
  • אין לתפוס את הנחש או לרדוף אחריו כדי למנוע הכשה נוספת. רצוי לשים לב לצורתו, אורכו, וצבעו של הנחש (אם יש עליו דוגמה מסוימת, למשל, מעוינים). במידה שהנחש מת יש לאסוף אותו בזהירות רבה לצנצנת ולהביאו לבית חולים.