פקקת ורידים עמוקים - מידע רפואי

פקקת ורידים עמוקים משמעותה נוכחותו של קריש דם באחד מוורידי הגוף העמוקים. היא תיווצר בדרך כלל בווריד גדול בגפיים התחתונות, היינו בווריד היורד משריר הירך לשריר השוק. קריש הדם נוצר בחלל הווריד ומפריע לזרימת הדם דרכו. פקקת ורידים עמוקים תתבטא בכאב ובנפיחות ברגל ועלולה לגרום לסיבוך דוגמת תסחיף ריאות.

תסחיף ריאות יתרחש כאשר חלק מקריש דם ניתק ממנו, נסחף לזרם הדם וחוסם את כלי הדם בריאות. שילוב של פקקת ורידים עמוקים עם תסחיף ריאות מכונה פקקת ורידים תסחיפית (venous thromboembolism (VTE)).

מי נמצא בקבוצת סיכון?

פקקת ורידים עמוקים עלולה להתרחש בכל גיל, אולם שכיחותה עולה עם הגיל. בנוסף לגיל, גורמי הסיכון לפקקת ורידים עמוקים כוללים:

• אירועים קודמים של פקקת ורידים תסחיפית.
• היסטוריה משפחתית של פקקת ורידים עמוקים.
• מצבים רפואיים כגון סרטן או אי ספיקת לב.
• מצב של חוסר פעילות (לדוגמה, כמו אחרי ניתוח).
• עודף משקל או השמנה.

ניתוחים וטיפולים רפואיים עלולים להגביר את הסיכון לפתח פקקת ורידים עמוקים.

סימני אזהרה

פקקת ורידים עמוקים מתבטאת בכאב, נפיחות ותחושה של וריד נוקשה ברגל. בחלק מהמקרים של פקקת ורידים עמוקים לא מופיעים סימפטומים מקדימים ולכן חשוב להיות מודעים לסימנים ולגורמי הסיכון. יש לפנות לרופא המטפל באופן מיידי כאשר חושדים שמתפתח מצב זה.

כיצד להימנע מפקקת ורידים עמוקים

הפסקת עישון, הפחתת משקל (במידת הצורך), פעילות גופנית סדירה (פעילות אירובית דוגמת הליכה שתשפר את זרימת הדם ברגל), ותזונה דלת כולסטרול תסייענה בהפחתת הסיכון לפקקת ורידים עמוקים.

לא קיימת עדות לכך שנטילת אספירין מפחיתה את הסיכון לפתח פקקת ורידים עמוקים.

שכיחות פקקת ורידים תסחיפית (VTE)

במדינות האיחוד הארופי מתרחשים כל שנה למעלה מחצי מליון מקרי מוות עקב פקקת ורידים תסחיפית. מספר זה גבוה יותר ממספר מקרי המוות המתרחשים עקב סרטן השד, סרטן הערמונית, מחלת האיידס ותאונות הדרכים גם יחד. ההערכה היא שכ 10% ממקרי המוות בבתי החולים נגרמים עקב היווצרות של קרישי דם.

מדי שנה מדווחים בישראל כ- 20,000 מקרים של היווצרות קרישי דם. אין נתונים לגבי מספר מקרי המוות הנובעים מפקקת ורידים תסחיפית.

בחלק מהמקרים פקקת ורידים עמוקים לא תגרום כלל לסימפטומים, אך יתכנו סימפטומים כגון:

• כאב, נפיחות ורגישות באחת הגפיים (בדרך כלל בשוק).
• תחושת כובד באזור שנפגע.
• עור חם למגע באיזור קריש הדם.
• אדמומיות בעור, בעיקר בחלקה האחורי של הרגל, מתחת לברך.

הסימפטומים יופיעו בדרך כלל ברגל אחת. תחושת הכאב עלולה בכיפוף כף הרגל כלפי הברך.

ללא טיפול מתאים, פקקת ורידים עמוקים עלולה להתפתח לתסחיף ריאות (במצב זה קריש דם שניתק ממקומו המקורי נודד לכלי הדם בריאות) ולגרום לסימפטומים חמורים יותר שכוללים:

• קוצר נשימה (פתאומי או הדרגתי).
• כאב בחזה שמחמיר בשאיפה.
• התמוטטות פתאומית.

גם פקקת ורידים עמוקים וגם תסחיף ריאתי הם מצבים חמורים המחייבים התערבות וטיפול מיידיים.

פקקת ורידים עמוקים עלולה להתפתח בעקבות ניתוח או התערבות רפואית אחרת בפלג הגוף התחתון. חולים לאחר טיפולים מסוג זה צריכים לשים לב לסימני אזהרה שעלולים להצביע על פקקת ורידים עמוקים או תסחיף ריאתי, כלהלן:

• כאב או נפיחות ברגל.
• עור הרגל חם למגע או שינה את צבעו.
• הורידים הממוקמים בסמוך לפני השטח של הרגל נראים גדולים מהרגיל.
• קוצר נשימה.
• כאב בבית החזה או בגב העליון.
• שיעול דמי.

הופעת סימפטומים אלו מחייבת קבלת טיפול רפואי מיידי.

כיצד נקרש הדם?

הדם מכיל טסיות וחלבונים שמהווים חלק ממנגנון הקרישה. במצב תקין קרישי דם נוצרים בעקבות פגיעה בכלי דם והתפתחות דימום. כאשר כלי דם נפגע, הטסיות וגורמי הקרישה יוצרים קריש מוצק שמתפקד כפקק, במטרה לעצור את הדימום מהפצע. הקריש יכול להיווצר בווריד או בעורק ולהגביל את זרימת הדם.

ויטמין K חיוני ליצירת החלבונים שמשתתפים במנגנון קרישת הדם. תרופות מסוימות נוגדות קרישה (לדוגמה, קומדין) חוסמות את פעילותו של ויטמין K ובכך מסייעות למניעת היווצרות קרישי דם.

גורמי סיכון לפקקת ורידים עמוקים

תיתכן פקקת ורידים עמוקים ללא סיבה ברורה, אולם הסיכון לפתח פקקת ורידים עמוקים עולה במצבים מסוימים כגון:

• חוסר ניידות.
• פגיעה בכלי דם.
• מחלות וגורמים תורשתיים.
• הריון.
• גלולות למניעת הריון או טיפול הורמונאלי חליפי.
• גיל. הסיכון עולה לאחר גיל 60, ובפרט כאשר קיימת הגבלה בתנועה.
• עישון.
• משקל יתר או השמנה.
• התייבשות שמעלה את צמיגות הדם.
• אירועים קודמים של פקקת ורידים עמוקים.

חוסר ניידות

כשהגוף אינו בתנועה דם נוטה להצטבר בפלג הגוף התחתון, ובעיקר בשוקיים. בדרך כלל אין מדובר במצב שצריך להדאיג, מאחר שחזרה לתנועה תגרום להתגברות זרם הדם ולפיזורו השווה בכל חלקי הגוף. יחד עם זאת, במצבים מסוימים של חוסר ניידות ממושכת, דוגמת ניתוח, מחלה, פציעה, או עייפות רבה, זרם הדם מואט באופן משמעותי ואז עולה הסיכון להיווצרותו של קריש דם.

אשפוז בבית חולים

פקקת ורידים עמוקים עלולה להתרחש תוך כדי מחלה או לאחר ניתוח, ולכן אנשים במהלך אשפוז נמצאים בסיכון מוגבר לפתח פקקת ורידים עמוקים.

הסיכון לפקקת ורידים עמוקים תלוי במהות הניתוח ובסיבת האשפוז. הסיכון עולה במקרים הבאים:

• ניתוח שאורך 90 דקות או יותר וכן ניתוח שאורך 60 דקות כאשר מבוצע ברגל, באגן או בבטן.
• ניתוח לטיפול בדלקת או בתחלואה תוך בטנית, דוגמת ניתוח תוספתן (אפנדיציט).
• חולה שמרותק למיטתו, חסר יכולת תנועה, או שמבלה את מרבית היום במיטה או בישיבה על כיסא במשך 3 ימים ויותר.

כאשר אדם מאושפז בבית חולים תבוצע הערכת סיכונים להתפתחות קרישי דם ובהתאם לצורך יינתן טיפול מונע.

פגיעה בדופן כלי דם עלולה להוביל ליצירת קריש דם. כלי דם עלולים להיפגע בעקבות חבלה דוגמת עצמות שבורות או פגיעה משמעותית בשרירים. גם פגיעה בכלי דם במהלך ניתוח עלול להביא להיווצרות קריש דם, בפרט בניתוח המתבצע בפלג הגוף התחתון.

אף מצבים דוגמת וסקוליטיס (Vasculitis, דלקת בדופן הווריד), דליות וטיפול כימותרפי, עלולים לגרום לפגיעה בכלי הדם.

מצבים רפואיים ותורשתיים

הסיכון לפקקת ורידים עמוקים עולה במצבים בהם עולה קרישות הדם. מצבים אלו כוללים:

• טיפול כימותרפי או טיפול בקרינה במחלת הסרטן.
• מחלות לב וריאה.
• מחלות זיהומיות דוגמת צהבת.
• מחלות דלקתיות דוגמת דלקת פרקים.
• תרומבופיליה. מצב תורשתי שמאופיין בקרישות יתר ונטייה מוגברת להתפתחות קריש דם.
• תסמונת Hughes. מחלה אוטואימונית שבה מערכת החיסון מייצרת נוגדנים התוקפים את החלבונים והשומנים בדם החולה. המחלה מאופיינת בדם 'דביק' ובנטייה מוגברת להיווצרות קרישי דם.

הריון

כדי למנוע אובדן רב של דם במהלך הלידה עולה קרישות הדם במהלך ההריון. ההערכה היא שאחת מכל 1,000 נשים מפתחת פקקת ורידים עמוקים במהלך ההריון.

גלולות למניעת הריון וטיפול הורמונאלי חילופי

חלק מהגלולות למניעת הריון וכן טיפול הורמונאלי חליפי, מכילים את ההורמון אסטרוגן. אסטרוגן מעלה במידת מה את קרישות הדם ולכן מעלה מעט את הסיכון לפתח פקקת ורידים עמוקים. גלולות למניעת הריון שמכילות את ההורמון פרוגסטרון בלבד אינן גורמות לסיכון זה.

יש לציין שהסיכון לפקקת ורידים עמוקים בעקבות נטילת גלולות למניעת הריון שמכילות אסטרוגן, נמוך באופן משמעותי מהסיכון לפקקת ורידים עמוקים במהלך הריון.

נשים שחצו את גיל 35, מעשנות ונוטלות גלולות למניעת הריון, נמצאות בסיכון מוגבר ללקות בפקקת ורידים עמוקים, בהשוואה לנשים שאינן מעשנות. הסיכון גבוה גם לגבי נשים לאחר גיל 35 שנוטלות גלולות למניעת הריון וסבלו מקרישי דם בעברן.

אם קיים חשד לפקקת ורידים עמוקים יש לפנות בהקדם לרופא המטפל. האבחון כולל תשאול של המטופל לגבי הסימפטומים ולגבי עברו הרפואי. לשם השלמת האבחנה תידרשנה בדיקות רפואיות.

D- Dimer test

בדיקת דם ייחודית המסוגלת לזהות חלקים שניתקו מקריש דם ונסחפים באופן חופשי בזרם הדם. ככל שמספר החלקים הנסחפים גדול יותר כך עולה הסיכון להימצאות קריש דם בווריד.

בדיקת דופלר אולטרה סאונד

ניתן לזהות קרישי דם בווריד באמצעות שימוש במכשיר אולטרה סאונד. הבדיקה אינה פולשנית ומבוצעת באמצעות מכשיר אולטרה סאונד מיוחד המכונה דופלר המודד את קצב זרימת הדם בכלי הדם. תוצאות הבדיקה מאפשרות לרופא לזהות האטה או חסימה בזרימת הדם שעלולה להיגרם עקב קריש דם.

כמו כן ניתן לבצע בדיקת דופלר המשווה בין אספקת הדם לשתי הרגליים ובין אספקת הדם לזרוע. מדידה זו יכולה להצביע על ירידה באספקת הדם לגפיים התחתונות עקב נוכחותו של קריש דם.

ונוגראם (Venogram)

כאשר בדיקת ה-D –Dimer ובדיקת האולטרה סאונד אינן חד משמעיות יערך צנתור של הווריד שבמהלכו יוזרק צבע מיוחד לווריד הרגל. לאחר החדרת הצנתר (צינורית גמישה) תנוטר זרימת הצבע המוחדר באמצעות צילום רנטגן. במידה שקיים קריש דם החוסם את מעבר הצבע, לא תתקבל צביעה רציפה ויראה בצילום מרווח.

אדם הלוקה בפקקת ורידים עמוקים צריך ליטול תרופה נוגדת קרישה (בלעז מכונות תרופות אלו 'אנטי-קואגולנטים', anticoagulants).

תרופות נוגדות קרישה

תרופות נוגדות קרישה מפחיתות את קרישות הדם, מונעות את גדילתם של קרישי דם קיימים ומסייעות במניעת שבירה של חלקיקי קריש העלולים להיסחף לאברי גוף רחוקים (תסחיף או אמבוליזם בלעז).

אף שנהוג לכנות תרופות אלו 'מדללות דם' הן פועלות באמצעות שינוי רכיבים כימיים מסוימים בדם באופן שמקשה על היווצרותם של קרישי דם.

פקקת ורידים עמוקים תטופל באמצעות שני סוגים שונים של נוגדי קרישה :

• הפארין. ניתן בהזרקה בלבד.
• וורפרין.
• קסרלטו.

הפארין יינתן בדרך כלל כטיפול ראשוני מאחר שפעילותו מיידית ומונעת את המשך היווצרות קרישי הדם. וורפרין יינתן לצורך המשך הטיפול ומניעת היווצרות קרישי דם חדשים. קסרלטו נועדה לטיפול בפקקת ורידים, פקקת ורידים תסחיפית, ולמניעת הישנות פקקת ורידים תסחיפית בקרב אוכלוסיות שבסיכון. יתרונה על פני התרופות האחרות הוא בכך שהשימוש בה אינו מצריך בדיקות דם לניטור תפקודי הקרישה.

הפארין (Heparin)

קיימים שני סוגים עיקריים של הפארין:

• הפארין סטנדרטי.
• הפארין במשקל מולקולרי נמוך (LMWH, low molecular weight Heparin) – שמות מסחריים: קלקסאן, קלקסאן פורטה, פרגמין.

הפארין סטנדרטי ניתן בדרכים הבאות:

• הזרקה תוך ורידית ישירות לאחד הוורידים.
• עירוי תוך ורידי. טפטוף רציף של התרופה באמצעות צינורית דקה לתוך אחד הוורידים בזרוע. העירוי ניתן בבית החולים בלבד.
• זריקה תת עורית.

מתן הפארין סטנדרטי מחייב ניטור קפדני של מערכת קרישת הדם מאחר שהתרופה משפיעה באופנים שונים על אנשים שונים. מתן הפארין סטנדרטי מחייב אשפוז של 5-10 ימים שבמהלכם תבוצענה בדיקות דם תכופות על מנת לוודא התאמה של המינון.

הפארין במשקל מולקולרי נמוך ניתן כזריקה תת עורית. מאחר שפעילותו שונה מזו של הפארין סטנדרטי והשפעתו אמינה יותר, אין צורך באשפוז.

הפארין לסוגיו עלול לגרום לתופעות לוואי דוגמת פריחה על העור או תופעות אלרגיות, דימום ודלדול עצמות (אוסטיאופורוזיס, אגב שימוש ממושך בתרופה) .

במקרים נדירים עלול הפארין לגרום לתגובה קיצונית שתתבטא בהחמרה של קרישי דם קיימים והיווצרות קרישי דם חדשים. תגובה זו וכן דלדול העצמות שכיחות פחות כתוצאה מנטילת הפארין במשקל מולקולרי נמוך.

ברוב המקרים הטיפול המועדף יהיה בהפארין במשקל מולקולרי נמוך מכיוון שהוא נוח יותר לשימוש וגורם לפחות תופעות לוואי בהשוואה להפארין הסטנדרטי.

הפארין מותר לשימוש במהלך ההריון כיוון שאינו עובר דרך השליה לעובר.

וורפרין (Warfarin)

וורפרין (שם מסחרי: קומדין) היא תרופה הניתנת בבליעה, בדרך כלל לאחר טיפול ראשוני בהפארין. כדי למנוע היווצרות קרישי דם חדשים יומלץ לרוב על טיפול בוורפרין במשך 3-6 חודשים, אם כי ברוב המקרים תינטל התרופה במשך פרקי זמן ארוכים יותר ואף במשך כל החיים.

התגובה לטיפול בקומדין שונה ממטופל למטופל ומושפעת מגורמים רבים הכוללים מרכיבים גנטיים, גיל, מין, מחלות רקע, נטילת תרופות אחרות, תזונה ועוד. לפיכך יתכנו שינויים ניכרים בין אדם למשנהו מבחינת המינון המיטבי של התרופה. בעוד שמטופלים מסוימים יזדקקו למינון של מיליגרם אחד ביום הרי אחרים יזדקקו ל- 10 או ל- 20 מיליגרם ביום.

מאחר שהתגובה לתרופה אינה ניתנת לצפייה מראש, ייתכן שהרופא ישנה את המינון שנקבע בהתאם לתגובת המטופל. התגובה נבדקת באמצעות בדיקת דם המכונה INR. מינון התרופה מחושב באופן שבועי, כלומר, מספר מיליגרמים שיש ליטול בשבוע. הוא ייקבע על פי הנחיית הרופא ובהתאם לתוצאות בדיקת הדם המכונה INR . יש ליטול את התרופה באותה השעה בכל יום.

קומדין חוסמת את פעילותו של ויטמין K ובכך מסייעת למניעת היווצרות קרישי דם. מזונות רבים מכילים ויטמין K אשר מעורב בתהליך קרישת הדם. לכן, מטופלים בקומדין צריכים לשמור על עקביות בכמות המזונות עתירי ויטמיןK שהם צורכים.

כל עוד אדם צורך כמות קבועה של וויטמין K ממזונו או מתוספי תזונה, מתקיים איזון בין השפעת קומדין להשפעת וויטמין K. שינוי קיצוני בהרגלי הצריכה של ויטמין K יביא לעליה או לירידה בהשפעה של קומדין ועליה או ירידה בערכי ה- INR. לפיכך, יש לשמור על תזונה עקבית, נטולת שינויים קיצוניים באכילת מזונות המכילים כמות גדולה של ויטמיןK .

יש להגביל את צריכת האלכוהול (לא יותר מ 3-4 מנות משקה לגבר ליום ו 2-3 מנות לאישה). מנת אלכוהול מוגדרת כחצי כוס בירה או 25 מ"ל של משקה חריף.

אין ליטול תרופה חדשה או תוסף מזון ללא בדיקה עם הרופא המטפל, הרוקח או הרופא המומחה. כמו כן רצוי להימנע מנטילה של צמחי מרפא טרם בירור בנושא עם הרופא המטפל.

וורפרין אינה מומלצת לשימוש במהלך ההריון. נשים הרות יטופלו בזריקות הפארין במשך ההריון.

קסרלטו (Xarelto)

קסרלטו פותחה במטרה למנוע היווצרות קרישי דם העלולים לגרום לפקקת ורידים. התרופה פועלת באמצעות חסימת מנגנון קרישת הדם, על ידי חסימת הפעילות של אנזים חיוני במנגנון הקרישה. מנגנון הפעולה של התרופה מבטיח תגובה יציבה ורציפה, ללא צורך בשינוי המינון או במעקב אחר תפקודי הקרישה. בשונה מווארפרין וקומדין, השימוש בקסרלטו אינו מצריך בדיקות דם לניטור תפקודי הקרישה בדם.

החומר הפעיל בתרופה (ריברוקסבאן) אינו מעכב תרומבין ולא נצפו השפעות של פעולתו על טסיות הדם.

קסרלטו משווקת בצורת טבליות הניטלות פעם ביום דרך הפה. לתרופה אין תגובות רבות עם מזונות או עם תרופות אחרות. תופעת הלוואי העיקרית של נוגדי קרישה, הדימום, פחותה עקב נטילת קסרלטו בהשוואה לקומדין. התרופה אסורה לשימוש בעת הריון.

גרביים אלסטיות

שימוש בגרביים אלסטיות עשוי למנוע כאב ונפיחות בשוק ולהפחית את הסיכון להתפתחות כיבים לאחר פקקת ורידים עמוקים. הגרביים יוצרות לחץ חיצוני על הרגל שמאזן את הלחץ התוך ורידי הגבוה אשר נוצר עקב נוכחות הקריש.

גרביים אלסטיות עשויות אף למנוע תסמונת פוסט-תרומבוטית שמשמעותה נזק לרקמת השוק עקב חסימת הווריד על ידי הקריש ועליית לחץ הדם, וכן למנוע זרימה של הדם לוורידים שאינם עמוקים (חיצוניים).

יש להיוועץ בגורם מקצועי שיתאים את הגרביים האלסטיות למטופל. הגרביים נגרבות במשך כל שעות העירות ויש להסירן לפני השינה או בזמן מנוחה, כאשר מרימים את הרגליים למעלה.

לאחר פקקת ורידים עמוקים יש לגרוב את הגרביים האלסטיות לתקופה של שנתיים לפחות, כיוון שהסימפטומים של תסמונת פוסט-תרומבוטית עלולים להתפתח במשך חודשים ואפילו שנים לאחר הפקקת.

הרמת הרגליים

לאחר פקקת ורידים עמוקים רצוי להרים את הרגליים בעת מנוחה. הרמת הרגליים מסייעת להפחתת הלחץ בוורידי השוק ומונעת היקוות של דם בשוק. כדי לסייע לזרימת הדם החוזר מהשוק יש להגביה את כף הרגל מעל האגן. ניתן להעזר בכרית לצורך ההגבהה.

טרומבוליזיס

טרומבוליזיס הוא טיפול חדשני המבוצע בבית החולים הדסה בירושלים, במסגרת היחידה לרדיולוגיה פולשנית. מדובר בצנתור זעיר פולשני דרך הווריד החסום שמטרתו המסת קריש הדם. בעקבות הטיפול תחול הפחתה מהירה בכאב ובנפיחות ברגל. הטיפול מונע סיבוכים עתידיים כגון פקקת חוזרת, תסחיף ריאות ותסמונת פוסט-תרומבוטית.

טיפול במחלות כלי דם

פקקת ורידים עמוקים עלולה להיות סמן למחלת ורידים דוגמת דליות (Varicose Veins) או למחלת עורקים. במקרים אלו, כוללת קשת הפתרונות ניתוחים או טיפולים כגון הידרותרפיה, טיפול בתרביות רקמה, טיפול בסקלרותרפיה (הזרקת חומר שגורם לניוון כלי הדם הפגוע), וטיפול באמצעות לייזר.

כדי לשפר את זרימת הדם בגפיים התחתונות מומלץ להרבות בהליכה (אף אם הדבר מקשה על המטופל או מסב לו כאב. במקרה זה כדאי לנוח מספר דקות ולהמשיך בהליכה) ולהקפיד על פעילת אירובית מתונה.

פקקת ורידים עמוקים היא מצב רפואי שמחייב קבלת טיפול מיידי. קבלת עזרה מיידית מפחיתה את הסיכון להתפתחות סיבוכים.

קיימים שני סיבוכים עיקריים בעקבות פקקת ורידים עמוקים:

• תסחיף ריאות (pulmonary embolism).
• תסמונת פוסט-תרומבוטית.

תסחיף ריאות

זהו הסיבוך החמור ביותר של פקקת ורידים עמוקים. תסחיף ריאות יתרחש כאשר חלק מקריש דם ניתק ממנו, נסחף לזרם הדם וחוסם את כלי הדם בריאות. שילוב של פקקת ורידים עמוקים עם תסחיף ריאות מכונה פקקת ורידים תסחיפית (venous thromboembolism (VTE)).

מצב זה עלול להיות מסכן חיים.

תסחיף ריאות קטן עלול שלא לגרום כלל לסימפטומים ותסחיף בגודל בינוני עלול לגרום לקשיי נשימה ולכאב בבית החזה. תסחיף ריאות גדול עלול לגרום להתמוטטות הריאה ולאי ספיקת לב.

אחד מכל 10 אנשים הלוקים בפקקת ורידים עמוקים שאינה מטופלת יפתח תסחיף ריאות חמור שיגרום לסימפטומים קשים ואף למוות.

תסמונת פוסט-תרומבוטית

תסמונת פוסט-תרומבוטית שכיחה בקרב אנשים שלקו בפקקת ורידים עמוקים. משמעותה נזק לרקמת השוק עקב חסימת הווריד על ידי קריש דם ועליית לחץ הדם, וכן זרימה של הדם לוורידים שאינם עמוקים (חיצוניים). הסימפטומים של התסמונת כוללים:

• כאב בשוק.
• נפיחות מתמשכת (כרונית).
• פריחה.
• כיבים על פני השוק (במקרים חמורים).

פקקת ורידים עמוקים בירך מעלה את הסיכון להתפתחות תסמונת פוסט-תרומבוטית. כך גם משקל יתר וארועים קודמים של פקקת ורידים עמוקים באותה הרגל.

לאחר ניתוח

ניתוחים מסוימים, בעיקר אלו המבוצעים בפלג הגוף התחתון, וטיפולים רפואיים שונים עלולים להגביר את הסיכון לפתח פקקת ורידים עמוקים. לפני ניתוח יזום או בזמן אשפוז בבית חולים תבוצע הערכת סיכונים וינקטו אמצעים למניעת היווצרות קרישי דם.

לפני האשפוז

אישה המועמדת לניתוח ונוטלת גלולות משולבות אסטרוגן ופרגסטרון למניעת הריון, או טיפול הורמונאלי חליפי, תפסיק זמנית את השימוש בתרופות אלו כ- 4 שבועות לפני הניתוח.

יש להפסיק ליטול אספירין (גם במינון נמוך המיועד למנוע היווצרות קרישי דם) שבוע לפני הניתוח.

הסיכון לפקקת ורידים עמוקים קטן יותר כאשר הניתוח מבוצע תחת הרדמה מקומית, בהשוואה לניתוח שמבוצע בהרדמה מלאה.

במהלך האשפוז

ניתן לנקוט מספר פעולות כדי להפחית את הסיכון לפקקת ורידים עמוקים במהלך השהייה בבית החולים:

• יש להקפיד על שתייה מספקת.
• יש לשוב לתנועה (להסתובב במחלקה) בהקדם האפשרי. יש להשמע להוראות הצוות הרפואי.

בהתאם לגורמי הסיכון תינקטנה הפעולות הבאות:

• מתן תרופות נוגדות קרישה שתסייענה במניעת היווצרות קרישי דם.
• שימוש בגרביים אלסטיים.
• שימוש באביזרים שמטרתם לשפר את זרימת הדם בגוף.

לאחר השחרור מבית החולים

יש להקפיד על מילוי הנחיות הצוות הרפואי. המטופל יונחה באשר להמשך השימוש בתרופות נוגדות קרישה או השימוש בגרביים אלסטיים. כמו כן יונחה המטופל עם מי ליצור קשר במידה שחלה החמרה במצבו.

הקפדה על אורח חיים בריא

ניתן להפחית את הסיכון לפקקת ורידים עמוקים באמצעות הקפדה על אורח חיים בריא:

הימנעות מעישון

• הקפדה על תזונה מאוזנת דלת שומן מן החי ומרובת סיבים תזונתיים.
• מומלץ לבצע פעילות גופנית סדירה ובפרט פעילות אירובית, לפחות 5 פעמים בשבוע משך 30 דקות.
• יש לשמור על משקל גוף תקין ובמידת הצורך לשלב דיאטה עם פעילות גופנית כדי להפחית במשקל.

נסיעות

אדם שנמצא בקבוצת סיכון לפתח פקקת ורידים עמוקים, או שחווה אירוע קודם של פקקת ורידים עמוקים, צריך להיוועץ ברופא המטפל לפני כל נסיעה ארוכה (6 שעות ומעלה) ברכב, ברכבת או במטוס. על אף שטרם הוכח כי נטילת תרופות נוגדות קרישה מונעת התפתחות פקקת ורידים עמוקים, עשוי הרופא להמליץ על נטילתן במהלך הנסיעה, או על שימוש בגרביים אלסטיות.

על פי מחקרים מדעיים השימוש בגרביים אלסטיים במהלך טיסה שאורכת 4 שעות או יותר עשוי להפחית באופן משמעותי את הסיכון לפתח פקקת ורידים עמוקים ונפיחות ברגליים.

לפני נסיעה ובמהלכה:

• יש להרבות בשתיית מים.
• להימנע משתיית אלכוהול.
• להימנע מנטילת תרופות שינה כיוון שעלולות לגרום לחוסר תנועה.
• לאחסן את החפצים בתא המטען (ברכב או במטוס) כדי להשאיר די מקום למתיחת הרגליים.
• לבצע תרגילי רגליים פשוטים, דוגמת הרמת העקבים כאשר אצבעות הרגליים מונחות על הרצפה או הרמת אצבעות הרגליים כאשר העקבים על הרצפה. מומלץ לבצע 10 חזרות של התרגיל מדי חצי שעה.
• לבצע הליכות קצרות (כאשר ניתן).
• להקפיד להסתובב בעת חניית ביניים.
• לגרוב גרביים אלסטיים עד לגובה הברך.
• ללבוש בגדים רפויים ונוחים.

ביטוח נסיעות

טרם נסיעה לחו"ל מומלץ להצטייד בביטוח רפואי המכסה מחלה קיימת.