22 מאי 2017 כ"ו אייר תשע"ז
מעודכן לתאריך  06.12.2010  באדיבות ה 

פקקת ורידים עמוקים

((Deep Vein Thrombosis (DVT)

גורמים לפקקת ורידים עמוקים

כיצד נקרש הדם?

הדם מכיל טסיות וחלבונים שמהווים חלק ממנגנון הקרישה. במצב תקין קרישי דם נוצרים בעקבות פגיעה בכלי דם והתפתחות דימום. כאשר כלי דם נפגע, הטסיות וגורמי הקרישה יוצרים קריש מוצק שמתפקד כפקק, במטרה לעצור את הדימום מהפצע. הקריש יכול להיווצר בווריד או בעורק ולהגביל את זרימת הדם.
ויטמין K חיוני ליצירת החלבונים שמשתתפים במנגנון קרישת הדם. תרופות מסוימות נוגדות קרישה (לדוגמה, קומדין) חוסמות את פעילותו של ויטמין K ובכך מסייעות למניעת היווצרות קרישי דם.

גורמי סיכון
לפקקת ורידים עמוקים

תיתכן פקקת ורידים עמוקים ללא סיבה ברורה, אולם הסיכון לפתח פקקת ורידים עמוקים עולה במצבים מסוימים כגון:
  • חוסר ניידות.
  • פגיעה בכלי דם.
  • מחלות וגורמים תורשתיים.
  • הריון
    .
  • גלולות למניעת הריון או
    טיפול הורמונאלי חליפי
    .
  • גיל. הסיכון עולה לאחר גיל 60, ובפרט כאשר קיימת הגבלה בתנועה.
  • עישון.
  • משקל יתר או השמנה.
  • התייבשות שמעלה את צמיגות הדם.
  • אירועים קודמים של פקקת ורידים עמוקים.
 

חוסר ניידות

כשהגוף אינו בתנועה דם נוטה להצטבר בפלג הגוף התחתון, ובעיקר בשוקיים. בדרך כלל אין מדובר במצב שצריך להדאיג, מאחר שחזרה לתנועה תגרום להתגברות זרם הדם ולפיזורו השווה בכל חלקי הגוף. יחד עם זאת, במצבים מסוימים של חוסר ניידות ממושכת, דוגמת ניתוח, מחלה, פציעה, או
עייפות
רבה, זרם הדם מואט באופן משמעותי ואז עולה הסיכון להיווצרותו של קריש דם.

אשפוז בבית חולים

פקקת ורידים עמוקים עלולה להתרחש תוך כדי מחלה או לאחר ניתוח, ולכן אנשים במהלך אשפוז נמצאים בסיכון מוגבר לפתח פקקת ורידים עמוקים.
הסיכון לפקקת ורידים עמוקים תלוי במהות הניתוח ובסיבת האשפוז. הסיכון עולה במקרים הבאים:
  • ניתוח שאורך 90 דקות או יותר וכן ניתוח שאורך 60 דקות כאשר מבוצע ברגל, באגן או בבטן.
  • ניתוח לטיפול בדלקת או בתחלואה תוך בטנית, דוגמת ניתוח תוספתן (אפנדיציט).
  • חולה שמרותק למיטתו, חסר יכולת תנועה, או שמבלה את מרבית היום במיטה או בישיבה על כיסא במשך 3 ימים ויותר.
 
כאשר אדם מאושפז בבית חולים תבוצע הערכת סיכונים להתפתחות קרישי דם ובהתאם לצורך יינתן טיפול מונע.

פגיעה בכלי הדם

פגיעה בדופן כלי דם עלולה להוביל ליצירת קריש דם. כלי דם עלולים להיפגע בעקבות חבלה דוגמת עצמות שבורות או פגיעה משמעותית בשרירים. גם פגיעה בכלי דם במהלך ניתוח עלול להביא להיווצרות קריש דם, בפרט בניתוח המתבצע בפלג הגוף התחתון.
אף מצבים דוגמת
וסקוליטיס
(
Vasculitis
,
דלקת
בדופן הווריד), דליות וטיפול כימותרפי, עלולים לגרום לפגיעה בכלי הדם.

מצבים רפואיים ותורשתיים

הסיכון לפקקת ורידים עמוקים עולה במצבים בהם עולה קרישות הדם. מצבים אלו כוללים:
  • טיפול כימותרפי או טיפול בקרינה במחלת הסרטן.
  • מחלות לב וריאה.
  • מחלות זיהומיות דוגמת
    צהבת
    .
  • מחלות דלקתיות דוגמת דלקת פרקים.
  • תרומבופיליה. מצב תורשתי שמאופיין בקרישות יתר ונטייה מוגברת להתפתחות קריש דם.
  • תסמונת Hughes. מחלה אוטואימונית שבה מערכת
    החיסון
    מייצרת נוגדנים התוקפים את החלבונים והשומנים בדם החולה. המחלה מאופיינת בדם 'דביק' ובנטייה מוגברת להיווצרות קרישי דם.
 

הריון

כדי למנוע אובדן רב של דם במהלך
הלידה
עולה קרישות הדם במהלך
ההריון
. ההערכה היא שאחת מכל 1,000 נשים מפתחת פקקת ורידים עמוקים במהלך ההריון.

גלולות למניעת הריון וטיפול הורמונאלי חילופי

חלק מהגלולות למניעת הריון וכן טיפול הורמונאלי חליפי, מכילים את ההורמון
אסטרוגן
. אסטרוגן מעלה במידת מה את קרישות הדם ולכן מעלה מעט את הסיכון לפתח פקקת ורידים עמוקים. גלולות למניעת הריון שמכילות את ההורמון
פרוגסטרון
בלבד אינן גורמות לסיכון זה.
יש לציין שהסיכון לפקקת ורידים עמוקים בעקבות נטילת גלולות למניעת הריון שמכילות אסטרוגן, נמוך באופן משמעותי מהסיכון לפקקת ורידים עמוקים במהלך הריון.
נשים שחצו את גיל 35, מעשנות ונוטלות גלולות למניעת הריון, נמצאות בסיכון מוגבר ללקות בפקקת ורידים עמוקים, בהשוואה לנשים שאינן מעשנות. הסיכון גבוה גם לגבי נשים לאחר גיל 35 שנוטלות גלולות למניעת הריון וסבלו מקרישי דם בעברן.