17 ינואר 2017 י"ט טבת תשע"ז
מעודכן לתאריך  17.07.2014  באדיבות ה 

דלקת מפרקים שגרונית

(Rheumatoid arthritis)

אבחון של דלקת מפרקים שגרונית

אם אתם חווים חלק מהסימפטומים, או שאתם סבורים שהנכם נמנים על קבוצת סיכון, כדאי להגיע בהקדם לבדיקה אצל הרופא. אבחון מוקדם עשוי למנוע נזק למפרקים ופגיעה בתפקוד. כאשר הסימפטומים של דלקת מפרקים שגרונית אינם מטופלים, הנזק עלול להחמיר.

תהליך האבחון

אבחון דלקת מפרקים שגרונית יכול להיות מורכב משום שקיימים מצבים רבים בהם מתרחשת נפיחות במפרקים ודלקת. רופא המשפחה יבצע בדיקה גופנית שבמהלכה יבחן האם המפרקים נפוחים ובאיזה מידה הם נעים בחופשיות, ללא יצירת מגבלה תנועתית. הרופא ישאל מספר שאלות לגבי הסימפטומים. שאלות לדוגמה:
  • האם המפרקים שלך נפוחים?
  • האם המפרקים שלך כואבים?
  • אלו מפרקים נפוחים?
  • אלו מפרקים כואבים?
  • האם כשאתה מתעורר בבוקר אתה מרגיש נוקשות במפרקים למשך יותר מחצי שעה?
  • האם אתה מרגיש
    עייפות
    ?
  • האם חל שינוי בתיאבון שלך?
 
לאחר בירור ההיסטוריה הרפואית והבדיקה הגופנית יפנה הרופא את המטופל לביצוע מספר בדיקות. נציין שאין בדיקת דם אשר מאפשרת לתת אבחון חד משמעי של דלקת מפרקים שגרונית, אולם קיימות מספר בדיקות אשר תוצאותיהן המצרפיות יכולות להעיד על כך שמדובר במחלה.

בדיקת קצב שקיעת אריתרוציטים (ESR)

שקיעת תאי הדם האדומים (ESR) היא אמצעי בלתי ישיר לאמוד את מידת החומרה של תהליך זיהומי או דלקתי בגוף, כגון זה של
דלקת
פרקים שגרונית. בבדיקה זו נמדד קצב שקיעת תאי הדם האדומים במבחנה.

בדיקת (C-reactive protein (CRP

CRP היא בדיקה נוספת אשר יכולה להעיד על מצב דלקתי. CRPהוא חלבון המיוצר בכבד. חלבון זה משמש סמן כללי לנוכחות מצבי דלקת או זיהום בגוף. עלייה ברמת CRP בדם מעידה שקיים תהליך זיהומי או דלקתי בגוף, אך אינה מעידה על הסיבה לתהליך ואינה נותנת מידע על מיקומו.

אנמיה

אנמיה היא מצב בו הדם לא מסוגל לשאת מספיק חמצן לתאי הגוף בשל מחסור בתאי דם אדומים. אצל 8 מתוך 10 חולים בדלקת מפרקים שגרונית תופיע אנמיה. יחד עם זאת יש לציין שאנמיה לכשעצמה יכולה לנבוע מגורמים רבים, לרבות מצבי חוסר בברזל, או
סרטן
. לפיכך אנמיה אינה סימן חד משמעי לדלקת מפרקים שגרונית.

גורם רימטואידי (
RF
)

בדיקת דם זו בודקת את הימצאותו של נוגדן מסוים, אשר נמצא בשכיחות גבוהה בדמם של חולי דלקת מפרקים שגרונית. ניתן למצוא את הנוגדן בדמם של 8 מתוך 10 חולים בדלקת מפרקים שגרונית. הנוגדן אינו מופיע בהכרח בדמם של החולים בשלבים הראשונים של המחלה. כמו כן הוא קיים באופן טבעי בדמם של 1 מתוך 20 אנשים שאינם סובלים מהמחלה. לפיכך לא ניתן להסתמך רק על תוצאות בדיקה זו כדי לאבחן דלקת מפרקים שגרונית.

צילום רנטגן וסריקת MRI

צילום רנטגן של המפרקים מאפשר לבדל בין סוגים שונים של דלקת מפרקים.
סדרה של צילומי רנטגן לאורך תקופת זמן יכולה לעקוב אחר קצב התפתחות המחלה. סריקת MRI (הדמיית תהודה מגנטית) יכולה להדגים את מידת הנזק למפרק.