כיני ערווה - מידע רפואי

כיני ערווה, המכונות בשפת העם 'מנדבושקס', הן חרקים טפיליים קטנים השוכנים בינות לשיער אדם גס, דוגמת שיער הערווה. הכינים עוברות מאדם לאדם בזמן מגע גופני קרוב (לדוגמה, בזמן קיום יחסי מין).

לאחר ההדבקה, עלולים לחלוף החל מ- 5 ימים ועד מספר שבועות עד להתפתחות סימפטומים אופייניים, הכוללים:

• גרד באזורים המעורבים.
• זיהום או גירוי של העור עקב הגרד העז.
• הופעת אבקה שחורה על התחתונים (אלו הם הגללים של הכינים).
• נקודות כחולות על העור, היכן שהכינים שוכנות (לדוגמה, באזור הירכיים או הבטן התחתונה). נקודות אלו הן סימני נשיכה.
• כתמי דם זעירים על העור או על הביגוד התחתון.

בנוסף לשיער הערווה עלולות הכינים להיות גם באזורי גוף נוספים, לרבות באזורים הבאים:

• שיער בבתי השחי או ברגליים.
• שיער על פני החזה, הבטן והגב.
• שיער פנים, לרבות שפם וזקן.
• ריסים וגבות (שכיח פחות).

דווקא על הקרקפת כיני הערווה אינן מסוגלות להתקיים.

כיני הערווה נראות כמעין סרטנים זעירים. גודלה של כינה בוגרת הוא כ- 2 מילימטרים וצבעה צהוב-אפרפר או אדמדם. ביצי הכינים נצמדות לבסיס השערה.

כיני ערווה אינן מעבירות מחלות מין או איידס, אך במקרה של הדבקה בכיני ערווה יומלץ בדרך כלל לעבור בדיקה לשלילת הדבקה גם במחלות אחרות שעלולות לעבור בזמן מגע מיני בלתי מוגן.

כיצד נדבקים?

הדבקה בכיני ערווה אין משמעותה חוסר הקפדה על ניקיון אישי. הדבקה מתרחשת, כאמור, בזמן מגע מיני קרוב עם אדם הנושא את כיני הערווה. הכינים זוחלות משערה לשערה, אך אינן יכולות לעוף או לקפוץ (זאת בניגוד לכיני הראש). שימוש בקונדום אינו מונע הדבקה בכיני ערווה, מאחר שהקונדום אינו מכסה את שיער הערווה. הדבקה תיתכן גם בעקבות שיתוף בגדים, מגבות ומצעים.

על מנת להתקיים זקוקות הכינים לדם אנושי, ולכן עוברות מאדם לאדם, על מנת לקיים את עצמן.

מתי יש לפנות לבדיקת רופא?

אם קיים חשש להדבקה בכיני ערווה מומלץ לפנות לרופא עור המומחה בטיפול במחלות עור ומין. לרוב ניתן לאבחן את המצב על ידי התבוננות באזור הגוף המעורב.

טיפול בכיני ערווה

ניתן למגר את כיני הערווה באמצעות תכשירים הניתנים לשימוש ביתי, לרבות משחה או שמפו. מומלץ להתייעץ עם הרופא או הרוקח באשר לבחירת התכשיר המתאים.

יש למרוח את החומר על גבי כל אזורי הגוף השעירים, למעט על שיער הראש, הגבות והריסים. לרוב יש צורך לחזור על פעולה זו כעבור 3-7 ימים.

לעתים עלול להיות צורך לנסות מספר תכשירים לפני שנפטרים לחלוטין מהכינים, מאחר שחלקן עמידות לחלק מהתכשירים הנפוצים בשוק. חשוב לטפל בבני זוג עימם בא המטופל במגע גופני קרוב, על מנת למגר את הכינים גם על גבי גופם (אם נדבקו או היו המקור להדבקה).

מתי ניתן לחזור ולקיים יחסי מין?

עד לסיום הטיפול בכינים, לרבות כל טיפול המשך שנדרש, אין לקיים יחסי מין (מכל צורה או סוג). זאת על מנת למנוע הדבקה חוזרת או הדבקה של אנשים נוספים.

לאחר המגע עם כיני הערווה, עלולים לחלוף 5 ימים ועד מספר שבועות טרם הופעת סימפטומים.

גברים ונשים יסבלו מסימפטומים זהים. אלו כוללים:

• גרד באזורים המעורבים.
• זיהום וגירוי עקב גירוד האזור.
• אבקה שחורה בתחתונים (אלו הם גללים של הכינים).
• נקודות כחולות על העור, היכן שהכינים שוכנות (לדוגמה, באזור הירכיים או הבטן התחתונה). נקודות אלו הן סימני נשיכה.
• כתמי דם זעירים על העור או על הביגוד התחתון.
  
  

גרד

זהו הסימפטום השכיח ביותר לאחר הדבקה בכיני ערווה. עם זאת, עלולים לחלוף מספר שבועות טרם שהאדם שנדבק יסבול מגירוד. הגרד אינו נגרם כתוצאה מנשיכה של הכינים אלא מתגובה אלרגית לרוק המופרש על ידי הכינים. הגרד נוטה להחמיר בלילה, כאשר הכינים פעילות יותר.

כינים חיות וביצים

קשה להבחין בכיני הערווה מאחר שהן זעירות וצבען צהוב-אפור או אדמדם. לכיני הערווה שש רגליים. שתיים מהן גדולות יותר מהאחרות, ונראות כמו צבתות סרטן. בעזרת רגליים אלו נצמדת הכינה לשערה. כיני הערווה מטילות את ביציהן בשקיקים הדבוקים היטב לשערות, שצבעם חום חיוור. לאחר שהכינים בוקעות מהביצים, צבען נעשה לבן. פעמים רבות קל יותר להבחין בביצים מאשר בכינים החיות.

ביצי כינים ריקות אינן מעידות על כך שתהליך התרבות הכינים נמשך.

אין קשר בין כיני ערווה לחוסר ניקיון. ההדבקה מתרחשת בדרך כלל בזמן מגע גופני קרוב עם אדם הנושא אותן. הכינים זוחלות משערו של אדם אחד, לשערו של השני. הן אינן יכולות לקפוץ, לעוף או לשחות.

מגע מיני

הדבקה תתרחש בדרך כלל בזמן מגע מיני עם אדם הנושא את הכינים, לרבות בזמן קיום יחסי מין נרתיקיים, אוראליים או אנאליים (דרך פי הטבעת). קונדומים ואמצעי חציצה אחרים אינם מגנים מפני הדבקה בכיני ערווה.

כמו כן ניתן להידבק בזמן חיבוק או נשיקה, אם מתקיים מגע ישיר.

מניחים שהדבקה אפשרית גם דרך מגע עם חפצים מזוהמים כגון בגדים, מצעים, מגבות או מושבי אסלה. אף שהדבקה בדרך זו נדירה ביותר מומלץ להימנע משיתוף ולהקפיד על ניקיון מרבי, בפרט אם מישהו מבני הבית סובל מכיני ערווה.

מעגל החיים של כינת הערווה

כיני ערווה חיות במשך 1-3 חודשים. בתקופה זו יכולה הנקבה להטיל כ- 300 ביצים. הביצים בוקעות לאחר 6-10 ימים. כשבועיים עד שלושה שבועות אחר כך, הכינה מגיעה לבגרות ויכולה להתרבות בעצמה.

ללא מגע עם גוף אנושי מסוגלת הכינה לשרוד עד 24 שעות. מאחר שהכינה תלויה בדם שבגוף האדם כדי לשרוד, היא לרוב אינה עוזבת, אלא אם יש בסביבתה גוף קרוב אחר. כיני ערווה אינן מתקיימות על גבי בעלי חיים אחרים.

אם קיים חשש להדבקה בכיני ערווה יש לפנות לבדיקת רופא. ניתן לפנות לרופא המשפחה או לרופא עור המומחה בטיפול במחלות עור ומין.

הרופא יבדוק את אזור הגוף הנגוע על מנת לאשר או לשלול את נוכחותן של כיני ערווה או של ביציהן. לעתים יעזר הרופא בזכוכית מגדלת, על מנת להבחין בכינים.

אם ההדבקה בכינים ארעה בזמן קיום מגע מיני, מומלץ לבצע בדיקות סקר לאיתור הדבקה אפשרית במחלות מין אחרות, כאמצעי זהירות.

ניתן לטפל בכיני ערווה במסגרת ביתית באמצעות משחה או קרם נוגדי כינים. בדרך כלל יש למרוח את התכשיר פעם אחת ולחזור על הטיפול לאחר 3-7 ימים, בהתאם להוראות המצורפות לתכשיר.

את מרבית התכשירים יש למרוח על כלל אזורי הגוף, למעט על הקרקפת, הפנים, הגבות והריסים. יש למרוח את התכשיר גם על שיער הזקן והשפם (אם קיימים). מומלץ להתייעץ עם הרופא או הרוקח באשר לשימוש המדויק בתכשיר.

כל אדם עימו היה מגע גופני קרוב צריך להיות מטופל באותו אופן. כך לגבי שותפים לקיום יחסי מין במהלך שלושת החודשים האחרונים וכן כל בני הבית.

לעיתים קיים קושי להיפטר מכיני הערווה מאחר שהן מפתחות עמידות לטיפול. במקרים אלו יש צורך לשלב בין תכשירים שונים. אפשר להתייעץ עם הרופא המטפל או עם הרוקח לגבי חלופות טיפוליות מתאימות.

טיפול עצמי

ניתן לטפל בכיני ערווה בבית, באמצעות קרם או משחה נגד כינים. עבור חלק מהתכשירים נדרש מרשם רופא ואילו אחרים ניתן לרכוש ללא מרשם, בבתי המרקחת. יש להתייעץ עם הרופא או עם הרוקח לפני תחילת השימוש, ולוודא את אופן השימוש הנאות. יש למלא אחר הוראות הרופא.

אם נדרש טיפול עבור תינוק מתחת לגיל 6 חודשים, ילד מתחת לגיל 18 או עבור אישה הרה או מניקה, יש לקבל הוראות טיפול מדויקות, ולוודא כי הטיפול אכן מתאים.

שימוש בתכשירים נוגדי כינים

שני התכשירים הנפוצים ביותר לשימוש הם מלתיון (Malathion 0.5%) ופרמתרין (Permethrin 5%). פרמתרין אינו מתאים לשימוש מתחת לגיל 18 או עבור נשים הרות או מניקות. אם טיפול במלתיון נכשל עשוי הרופא לשקול טיפול בפרמתרין, גם עבור אישה הרה או מניקה.

יש לברר את הוראות הטיפול עם הרוקח בבית המרקחת, טרם תחילת הטיפול. חשוב להדגיש כי מדובר בטיפול בכיני ערווה.

טיפול בכיני ערווה על הריסים

במקרים של הדבקת הריסים בכינים יהיה צורך לטפל בהם במקביל לטיפול בשאר הגוף. אין לנסות ולהסיר את הביצים הריקות מהריסים מחשש לפציעת העיניים.

אין להשתמש באותו תכשיר נגד כינים בו משתמשים לשאר חלקי הגוף כיוון שעלול להיגרם גירוי לעיניים. במקרה זה יש להתייעץ עם רופא מומחה על מנת לוודא קבלת טיפול מתאים, שלא יפגע בעיניים.

יתכן שהרופא ימליץ על שימוש במשחת עיניים על בסיס פרפין, אשר יוצרת שכבה שומנית המכסה את הכינה וחונקת אותה.

טיפול המשך

סבב הטיפול הראשון לרוב הורג את הכינים, אך לא בהכרח את הביצים, ולכן כינים נוספות עלולות לבקוע מהביצים. לפיכך יומלץ על סבב טיפול נוסף לאחר 7 ימים, על מנת להבטיח את מותן של כלל אוכלוסיית הכינים, טרם הגיען לבגרות, אז הן יכולות להטיל ביצים נוספות.

כשבוע לאחר סבב הטיפול השני יש לערוך בדיקה יסודית על מנת לבדוק אם נותרו כינים חיות. לחילופין, ניתן לשוב לבדיקה חוזרת אצל הרופא.

ביצים ריקות עלולות להישאר דבוקות לשיער גם לאחר סיום הטיפול, אך לא בהכרח להצביע על כישלונו. עם זאת, נוכחות של כינה חיה משמעותה שהטיפול כשל, ושנדרש טיפול נוסף. במקרה זה יש לשוב אל הרופא לקבלת טיפול המשך.

הרופא יברר שהטיפול אכן בוצע בהתאם להוראות, כיוון שאופן השימוש חיוני להצלחת הטיפול. לעיתים ימליץ הרופא על סבב נוסף של טיפול או על טיפול אחר (במקרה שהכינים עמידות לטיפול הראשון שנוסה).

טיפול באנשים אחרים

על מנת למנוע זיהום מחדש יש צורך לטפל במקביל באנשים איתם קיים מגע קרוב. אנשים אלו כוללים שותפים מיניים וכן את כל בני הבית, גם אם הם אינם סובלים מכל סימפטום.

טיפול בזיהום לאחר מגע מיני

במקרים בהם כיני הערווה הועברו במגע מיני מומלץ ליידע את כל השותפים המיניים עימם היה מגע בשלושת החודשים שקדמו להדבקה, על מנת שיבדקו גם הם ויטופלו (במידת הצורך).

הדבקה בכיני ערווה עלולה לגרום לפעמים לסיבוכים קלים, הכוללים פגיעה בעיניים או בעור.

בעיות עור

בשל הגרד, עלול העור להיות מגורה מאד. דבר זה עלול להוביל לקילופי עור או לזיהום, לרבות אימפטיגו (impetigo), זיהום עור חיידקי, או פרונקולוזיס (furunculosis), זיהום חיידקי של זקיק השערה.

סיבוכי עיניים

אם הריסים נגועות בכיני ערווה יתכן זיהום בעיניים. במקרה זה יתכנו סיבוכים הכוללים:

• דלקת עפעפיים (Blepharitis) – נפיחות וגירוי של העפעפיים.
• דלקת לחמית (conjunctivitis) – דלקת של הציפוי שמכסה את לובן העין ואת פנים העפעף.

במקרה של חשד לדלקת עיניים, יש לפנות לרופא עיניים לבדיקה ולקבלת טיפול מתאים.