המונח סרטן הוא שם כולל לקבוצה של גידולים ממאירים המאופיינים בגדילה בלתי מבוקרת של תאים פגומים.

בפרק זה נתייחס בעיקר לגידולים סרטניים "פולשניים" המהווים את מרבית הגידולים הממאירים, ומאופיינים ביכולת התאים הפגומים לחדור את ממברנה הציפוי הסמוכה אליהם, וליצור גידול "חודרני" ברקמה בה נוצרו, עם פוטנציאל לחדור לכלי דם ולימפה.

על אף ששיעורי ההיארעות של סרטן גבוהים יחסית בישראל, הרי שישראל נמצאת במקום נמוך (מקום 45) בתמותה מסרטן, מה שמלמד על גילוי מוקדם יחסית, וטיפולים יעילים ועדכניים במסגרת סל הבריאות הממלכתי לכלל תושבי ישראל.

מה מאפיין גידולים סרטניים?

גידולים ממאירים נגרמים כאשר מצטברים שינויים גנטיים מרובים בגרעין התא, המשנים את התנהגות התא מבריא לסרטני. שינויים אלו גורמים: חלוקה בלתי מבוקרת של תאים ללא יכולת תיקון הפגם, התחמקות מהנחיות למוות עצמי מתוכנן של התא (מכונה "אפופטוזיס") שאמור היה להתרחש לאחר זיהוי התא כפגום ללא תקנה, יצירת כלי דם מרובים ובלתי תקינים בסביבת הגידול, הפעלת מנגנונים המאפשרים לתאים הסרטניים לחדור לכלי דם ולימפה סמוכים משם לאיברים נוספים בגוף, שינויים "מטבוליים" בתאי הגידול המאפשרים להם להשתמש במקורות אנרגיה מיוחדים, והתחמקות מזיהוי והרג יעיל על ידי תאי מערכת החיסון.

ברוב המקרים, התא שהפך סרטני התחיל מתאי ציפוי ברקמה, למשל: גידול במעי יכול להתחיל מגדילה לא תקינה של תאי רירית המצפים מבפנים את המעי, תחילה לפוליפים גדולים לא תקינים ובהמשך לגידולי מעי גס. גידולים שהתחילו מתאי אפיתל נקראים "קרצינומה". מיעוט הגידולים מתחילים בגדילה פגומה של תאי שריר ושלד ואז הם מכונים "סרקומה". סך גידולים אלו מכונים "גידולים סולידיים" וזאת בניגוד לגידולים שמקורם בתאי הדם והלימפה כמו לויקמיות ולימפומות ומכונים "גידולים המטולוגים".

לשמחתנו בעידן שלנו ישנן פריצות דרך עצומות בהבנה וזיהוי של מנגנונים פגומים בתאי הגידול. בזכותן ניתן להתאים טיפול לחולי סרטן, ולפתח גישות טיפוליות התורמות לריפוי ולהארכת חיים של חולים אונקולוגים.

שכיחות גידולים בישראל

המידע על שכיחות גידולים סרטניים מופיע ברשם הלאומי לסרטן של משרד הבריאות. בשנת 2018 דווח על 31,240 מקרים חדשים של גידולים פולשניים, גידולים ממוקדים (קרויים carcinoma in situ), וכן גידולים שפירים של המח ומערכת העצבים המרכזית. הסיכוי לסרטן עולה עם הגיל ועיקר התחלואה הוא אחרי גיל 55 שנים.

הסימפטומים והסימנים של מחלת הסרטן ישתנו בהתאם לרקמה ולאזור בגוף בו יופיע הגידול ובהתאם לסוג הגידול. ניתן לחלקם לשלוש קבוצות עיקריות: מקומיים, גרורתיים ומערכתיים.

סימפטומים מקומיים יופיעו כאשר הסרטן מוגבל לאזור מסוים בגוף. השכיחים שבהם:

• נפיחות חריגה או גושים.
• כאב.
• צהבת.
• כיבים.
  
  

סימפטומים גרורתיים יופיעו כאשר הסרטן מתפשט לאברי גוף נוספים. השכיחים שבהם:

• נפיחות בבלוטות הלימפה.
• שיעול דמי.
• כאבים בעצמות.
  
  

סימפטומים מערכתיים (סיסטמיים) הם כאלו שמקורם במערכות הגוף, דוגמת מערכת הדם, מערכת העיכול או מערכת העצבים. סימפטומים אלו נגרמים בעקבות התפשטות הסרטן לכל הגוף וכוללים:

• ירידה במשקל.
• אובדן תאבון.
• עייפות.
• הזעת לילה.
  
  

סימפטומים רבים מבין אלו שהוזכרו יכולים להיגרם בשל מצבים שאינם סרטניים. לכן, גם אם הינכם סובלים מסימפטומים אלו, אין הדבר מלמד על נוכחות גידול סרטני. רק רופא המשפחה יוכל לסייע לכם באבחון.

כיצד מתפתח סרטן?

סרטן מתחיל כאשר חל שינוי מסוים (התמרה) בחומר התורשתי, דנ"א, של תא ברקמה. הדנ"א נמצא בכול תא מתאי הגוף, למעט בתאי כדוריות הדם האדומות. הדנ"א מכיל הוראות הפעלה המאפשרות את תפקודו התקין של התא, למשל מתי להתחלק ועל ידי כך להתרבות או אלו חומרים לייצר כדי לקיים את התא.

שינוי בדנ"א המכונה התמרה גנטית, עלול לגרום לשיבוש הוראות ההפעלה, שמשמעותו התרבות בלתי מבוקרת של התא וכן ייצור חומרים מסוכנים לסביבתו הבריאה. מקבץ של תאים שעברו התמרה כזו הוא גוש סרטני.

כיצד מתפשט הסרטן בגוף?

הוראות ההפעלה שמכיל הדנ"א ידועות בכינוי גנים. אלו מצפינים את כל התכונות הבאות לידי ביטוי פנימי וחיצוני בגוף האדם. כאשר תא הופך לסרטני, משתנות שתי משפחות גנים: משפחת האונקוגנים ומשפחת הגנים מדכאי הגידול.

משפחת האונקוגנים מעודדת גדילה והתרבות של תאים. בעקבות התמרה סרטנית, משפחה זו משופעלת ביתר שאת, וגורמת לגדילה ולהתרבות תאים בקצב מהיר מהרגיל. במקביל, נפגעת גם משפחת הגנים השנייה, משפחת מדכאי הגידול. גנים אלו מבקרים את קצב גדילת התאים כדי לוודא שתאים יתרבו רק כאשר יש צורך בכך.

השילוב בין פעילות היתר של האונקוגן ופעילות החסר של הגן מדכא הגידול גורם לגדילה מהירה של התאים הסרטניים ולהתפשטותם בין חלקי הגוף השונים, בדרך כלל באמצעות מערכת הלימפה.

באמצעות מערכת הלימפה, יכול הסרטן להתפשט אל חלקי הגוף השונים, ולהגיע לעצמות, למערכת הדם, ולאברים השונים.

מה גורם לסרטן?

סרטן יכול להיגרם באמצעות גורמים שונים:

• חומרים קרצינוגניים שהם כימיקלים המסוגלים לגרום לשינויים (מוטציות) בדנ"א הקשורים למחלת הסרטן, כגון אלכוהול וטבק.
• חשיפת יתר לקרינה.
• מחלות זיהומיות כגון וירוס הפפילומה האנושי (HPV).
• חוסר איזון הורמונלי בתקופת גיל המעבר (מנופאוזה)
• מצבים המשפיעים על מערכת החיסון, כדוגמת מחלת האיידס.

סוגי סרטן מסוימים עוברים בתורשה. כך למשל, הסיכויים להתפתחות סוגים מסוימים של סרטן השד, או סרטן השחלות, גבוהים יותר במידה שקרובת משפחה חלתה במחלה.

קרצינוגניים

חשיפה לכימיקלים מסוימים עלולה לגרום למוטציות הגורמות לסרטן. הקרצינוגן השכיח ביותר הוא עשן הטבק, אשר יכול לגרום לסרטן הראות ולסרטן בשלפוחית השתן. צריכה מוגברת של אלכוהול יכולה גם היא לגרום לסרטן, כמו גם חשיפה לסיבי אסבסט.

קרינה

חשיפה לרמות קרינה גבוהות יכולה לגרום לסרטן. חשיפה לקרינה כוללת גם חשיפת יתר לקרני השמש, או שימוש מופרז במיטות שיזוף.

יחד עם זאת, לא כל סוגי הקרינה מסוכנים. לדוגמה, כמות הקרינה המשמשת כיום בצילום קרני X (רנטגן), היא קטנה ואינה גורמת כל נזק.

מחלות זיהומיות

זיהומים ויראליים (נגיפיים) רבים פוגעים בתאים ויכולים לגרום לסרטן. הוירוסים השכיחים ביותר העלולים לגרום לסרטן הם:

• וירוס הפפילומה האנושי (HPV), שאחראי לכ-95% מכל מקרי סרטני צואר הרחם.
• צהבת (הפטיטיס) מסוג B וצהבת מסוג C – שני הסוגים יכולים לגרום לסרטן בכבד.
• וירוס אפשטיין-בר אחראי למחלת הנשיקה (מונונוקלאוזיס זיהומית), אשר נקשרה עם סיכון מוגבר להופעת לימפומה מסוג הודג'קין (סוג של סרטן במערכת הלימפה).
• וירוס אנושי לימפוטרופי מסוג T – וירוס במערכת הדם הגורם לוקמיה. שכיח בעיקר ביפן ובאפריקה.

חוסר איזון הורמונלי

שינויים ברמות הורמונליות עלולים לגרום לשגשוג של תאים סרטנים באופן דומה לחשיפה לקרצינוגנים. זוהי אחת הסיבות לכך שמספר מקרי סרטן השד עולה לאחר גיל המעבר, מאחר שבמנופאוזה חלים שינויים ברמות ההורמון אסטרוגן בגוף האישה.

מצבים המשפיעים על מערכת החיסון

סרטנים מסוימים, כגון הסרקומה ע"ש קפוסי, וכן לימפומה, שכיחים בקרב אנשים עם מערכת חיסון פגועה שאינה מתפקדת כראוי, למשל בקרב אוכלוסיית חולי האיידס.

קיימות מספר בדיקות המשמשות לאבחון מחלת הסרטן:

• בדיקות דם – סוגים שונים של סרטן משחררים חלבונים אל מערכת הדם.
• צילומי רנטגן (קרני X).
• MRI – סריקה בטכנולוגיה של תהודה מגנטית.
• CT – סריקה בטכנולוגיה של טומוגרפיה ממוחשבת.
• אנדוסקופיה – בדיקה בה מוחדרת צינורית עדינה וגמישה שבקצה מצלמה לתוך הגוף.

ביופסיה

ניתן לאשר חשד לגידול סרטני באמצעות ביצוע ביופסיה. בתהליך זה מוציאים דגימה קטנה מהרקמה החשודה, ובודקים את הימצאותם של תאים סרטנים בדגימה.

ביופסיה היא שיטה יעילה מאד באבחון מחלת הסרטן, ומשמשת לעתים על מנת לקבוע להיכן הסרטן התפשט בגוף, או את הסבירות שהגידול המסוים יתפשט בעתיד לאברי גוף ורקמות נוספים.

לעתים יבוצעו ביופסיות נוספות של בלוטות הלימפה הסמוכות למקום הגידול על מנת לבדוק שהסרטן לא התפשט אל קשרי הלימפה, או שלח גרורות לאברי גוף מרוחקים דרך מערכת הלימפה.

מטרת הטיפול היא להסיר את התאים הסרטניים באופן שימנע את חזרת הסרטן. זוהי משימה מאתגרת במיוחד, מאחר שגם תא סרטני אחד שישאר לאחר הטיפול עלול לשגשג ולגרום להופעת גידול חדש.

שיטות שונות נמצאות בשימוש על מנת להגדיל את הסיכוי להסרת התאים הסרטניים:

ניתוח

כאשר הסרטן מתגלה בשלבים מוקדמים, תיתכן אפשרות להסיר את הרקמה הנגועה. במקרים מסוימים, יש צורך להסיר את האבר השלם, כמו במקרה של סרטן בבלוטת הערמונית, או במקרים מסוימים של סרטן השד.

במקרים אחרים, יעשה שימוש בכימותרפיה ובהקרנות לפני ואחרי הניתוח, על מנת להגדיל את סיכויי ההצלחה.

כימותרפיה

בכימותרפיה נעשה שימוש בתרופות חזקות אשר הורגות תאים סרטניים. תרופות אלו פוגעות בדנ"א של התא הסרטני, ופוגעות ביכולתו להתחלק ולשגשג.

בדרך כלל נעשה שימוש בשילוב של מספר תרופות. כאמור, כימותרפיה תשולב בדרך כלל עם הקרנות וניתוח.

התרופות הכימותרפיות עלולות לפגוע לא רק ברקמות סרטניות, אלא גם ברקמות בריאות, ולמרבה הצער, תופעות לוואי הן שכיחות.

תופעות לוואי של כימותרפיה כוללות:

• בחילה.
• הקאות.
• נשירת שיער.
• עייפות.

תופעות הלוואי תחלופנה כאשר יסתיים הטיפול. טיפול כימותרפי עלול להחליש את מערכת החיסון ולגרום לרגישות יתר לזיהומים.

מידע נוסף אודות טיפול כימותרפי מופיע בהמשך פרק זה.

הקרנות (רדיותרפיה)

הקרנה נועדה לפגוע מקומית בתאים הסרטניים. כמו במקרה של כימותרפיה, גם תהליך זה עלול לפגוע בתאים בריאים, אולם בניגוד לתאים הסרטניים, תאים בריאים יכולים לתקן בעצמם את נזקי הקרינה.

במידה שתטופלו בהקרנות, אתם עלולים לסבול מתופעות לוואי עד שהתאים הבריאים יתקנו את נזקי הקרינה. תופעות הלוואי כוללות:

• עייפות
• בחילה
• חוסר תיאבון
• רגישות בעור

תופעות הלוואי של טיפול בקרינה יכולות להימשך מספר שבועות או חודשים לאחר סיום הטיפול. מידע נוסף אודות טיפול בהקרנות מופיע בהמשך פרק זה.

טיפול הורמונלי

קצב הגידול של סרטנים מסוימים, דוגמת סרטן השד או סרטן הערמונית, מושפע מהורמונים מסוימים (אסטרוגן או טסטוסטרון, בהתאמה). ניתן להאט את קצב גדילת הגידול באמצעות חסימה של אותם הורמונים.

חסימה הורמונלית יכולה לגרום לתופעות לוואי שונות.

תופעות לוואי אפשריות אצל נשים בעקבות חסימה של ההורמון אסטרוגן כוללות:

• גלי חום והזעה.
• חוסר ענין ביחסי מין.
• בחילות והקאות.
• עייפות.
• כאבי פרקים.
• כאבי ראש.
• פריחה בעור.

אצל גברים, תופעות הלוואי בעקבות חסימה של ההורמון טסטוסטרון כוללות:

• גלי חום.
• הזעה.
• עייפות.
• עליה במשקל.
• חוסר ענין ביחסי מין.
• אין אונות.
• נפיחות בשדיים.

טיפול בנוגדנים מונוקלונאלים

זהו טיפול חדש יחסית, שהחל לראשונה בסוף שנות התשעים במאה שעברה. נוגדנים מונוקלונאלים הם נוגדנים משובטים שיוצרו בשיטות של הנדסה גנטית במעבדה. נוגדנים אלו תוכננו כך שיתקיפו ישירות תאים סרטניים. מסיבה זו, טיפול זה גם נקרא טיפול מונחה מטרה.

נוגדנים מונוקלונאלים יכולים לתקוף תאי סרטן במספר דרכים:

• הנוגדנים יכולים להרוג את התאים על ידי שיגור דסקיות קטנטנות של חומר רדיואקטיבי אל התאים.
• הנוגדנים יכולים לשלח כמות קטנה של תרופה כימותרפית ישירות אל התאים הסרטניים.
• הנוגדנים יכולים לחסום שדרים המאותתים לתאים הסרטניים כיצד ומתי לשגשג ולהתרבות.
  
  

סוגים שונים של נוגדנים מונוקלונאלים עדיין מוגדרים כניסיוניים, ולכן ישמשו רק כאשר כל טיפול אחר נכשל. יחד עם זאת, טיפולים מסוימים מסוג זה הפכו שגרתיים, לדוגמה השימוש בתרופה הרצפטין (Herceptin), לטיפול בסרטן השד.

תרופות המשמשות כחלק מטיפול בנוגדנים מונוקלונאלים ניתנות ישירות לוריד. תופעות לוואי של טיפול כזה כוללות:

• בחילה.
• פריחות בעור.
• תופעות דמויות שפעת, כמו צמרמורת, חום, וכאב שרירים.
• גרד בעור.
• שלשול.
  
  

נמצא שטיפול בנוגדנים מונוקלונאלים גרם לבעיות לב באוכלוסיות מסוימות, כגון אנשים הסובלים ממחלת לב, או כאלו שעברו התקף לב בעבר. לכן, במידה שסבלתם בעבר ממחלות לב, ככל הנראה לא תוכלו לקבל טיפול בנוגדנים מונוקלונאלים.

במידה שתטופלו בנוגדנים מונוקלונאלים, פעילות הלב תבוקר באופן שוטף במהלך הטיפול. במידה שימצא שחלה פגיעה בתפקוד הלב, הטיפול בנוגדנים יופסק.

לעתים נדירות, טיפול בנוגדנים מונוקלונאלים עלול לגרום לתגובה אלרגית חריפה. תופעה זו מכונה תגובה לעירוי (infusion reaction), והיא עלולה להיות קטלנית אם לא תטופל.

מרבית התגובות לעירוי מתרחשות בתוך 24 שעות מתחילת הטיפול בפעם הראשונה. לכן, מרגע תחילת הטיפול, תהיו במעקב צמוד. במידה שתחושו בתופעות של תגובה לעירוי, ינתנו לכם תרופות אנטי-אלרגיות, כגון קורטיקוסטרואידים, על מנת להקל על התופעות.

אימונותרפיה

זהו סוג של טיפול בנוגדנים מונוקלונאלים העושה שימוש במערכת החיסון של הגוף על מנת לתקוף תאים סרטניים.

באופן רגיל, הגוף אינו מתייחס לתאים הסרטניים כאל גופים זרים, ולכן מערכת החיסון אינה תוקפת אותם.

באימונותרפיה, נוגדנים מונוקלונאלים משנים את הרכבם של התאים הסרטניים כך שמערכת החיסון תוכל להכיר בהם כגופים זרים. בעקבות שינוי זה, מערכת החיסון תוקפת את תאי הסרטן, באופן דומה לדרך שמערכת החיסון תוקפת זיהומים חיצוניים (נגיפים או חיידקים).

תופעות הלוואי של אימונותרפיה דומות לאלו של הטיפול בנוגדנים מונוקלונאלים.

טיפול במעכבי אנגיוגנזה (היווצרות כלי דם)

סוג נוסף של טיפול חדשני במחלת הסרטן. על מנת לשגשג, זקוקים גידולים להיווצרות כלי דם חדשים – תהליך זה קרוי אנגיוגנזה.

מעכבי אנגיוגנזה הם תרופות החוסמות את היווצרותם של כלי דם חדשים, וכך מאטות את קצת שגשוג הגידול. תרופות אלו לא הורגות את התאים הסרטניים, אולם נמצא כי הן יעילות בסוגים מסוימים של סרטן, בשילוב עם כימותרפיה והקרנות.

שיטות אלטרנטיביות ומשלימות

מגוון רחב של טיפולים אלטרנטיביים הוצע לטיפול במחלת הסרטן, ובכלל זה הומאופתיה, תוספים וויטמינים, או טיפול תזונתי מיוחד. יעילותם של הטיפולים האלטרנטיביים טרם הוכחה.

טיפולים משלימים נועדו להשלים את הטיפול הקונבנציונלי, אולם לא להחליפו. מספר טיפולים משלימים נמצאו כיעילים לטיפול בתופעות המחלה, ובהתמודדות עם ההשפעות הפסיכולוגיות של המחלה.

טיפולים משלימים כוללים:

• יוגה.
• מדיטציה ושיטות להרפיה.
• טיפול בהיפנוזה.
• דיקור סיני.
  
  

טיפולים משלימים אינם באים במקום הטיפול הקונבנציונלי המקובל. בכל מקרה בו חולים מעוניינים בשילוב של טיפול משלים, עליהם להיוועץ ברופא המטפל. מכבי שרותי בריאות מאפשרת פנייה למרכזים העוסקים ברפואה משלימה המוכרים על ידי הקופה.

חדשות והתפתחויות במדע

חלק ניכר מהמחקרים הנעשים כיום על מחלת הסרטן עוסק במנגנון הגנטי של הסרטן. במידה שנדע מה הם השינויים הגנטיים המתרחשים כאשר תא הופך לסרטני, נוכל לפתח בדיקות חדשות לאבחון הסרטן כבר בשלביו המוקדמים.

הבנה מעמיקה יותר של הגנטיקה של הסרטן תתרום גם לפיתוחם של נוגדנים מונוקלונאלים יעילים יותר.

גישה מחקרית נוספת היא לזהות את אותה אוכלוסיה הנמצאת בסיכון לפתח סוגים מסוימים של סרטן בשל ההרכב הגנטי שהם נושאים. דבר זה יאפשר לבצע בדיקות סקר יעילות לאוכלוסיות בסיכון, ואולי אף להציע טיפול מונע.

ניתן למנוע כמחצית ממקרי הסרטן המאובחנים. המידע שלהלן עשוי לסייע בידיכם למנוע או להפחית סיכון לחלות בסרטן.

עישון

עישון סיגריות חושף את הגוף ליותר מ-4000 כימיקלים, מתוכם קרצינוגניים רבים. עישון גורם ל-90% מכלל מקרי סרטן הריאות, ואחד משלושה מקרי מוות ממחלת הסרטן נגרם מעישון.

להפסקת העישון יש יתרונות בריאותיים הן לטווח הקצר והן לטווח הארוך. אם הצלחתם להפסיק לעשן במשך 10 שנים, סיכוייכם לפתח את סרטן הריאות פחתו ב-50%.

ניתן לפנות לרופאי המשפחה או למרכזי מכבי על מנת לקבל מידע לגבי קבוצות תמיכה להפסקת העישון.

תזונה

טרם נמצא סוג מסוים של מזון המסוגל להפחית או להעלות באופן ניכר את סיכוייכם לפתח את מחלת הסרטן. מומחים רבים סבורים שלאחר הפסקת העישון, אכילה מסודרת של פירות וירקות היא הדרך הטובה ביותר למניעת הסרטן.

פירות וירקות מכילים חומרים כימיים מיוחדים המכונים נוגדי-חמצון (אנטיאוקסידנטים). לחומרים אלו מיוחסות תכונות אשר יכולות למנוע פגיעה בתאים.

כדאי לאכול לפחות חמש מנות של פירות וירקות כל יום. ירקות ירוקים, כגון חסה, ברוקולי, תרד וכרוב, נחשבים כאמצעי הגנה טובים נגד סרטן. רצוי לשמור על תזונה דלת שומן ועתירת עמילניים, על ידי אכילת לחם מחיטה מלאה, דגנים, ותפוחי אדמה.

מומלץ להגביל את צריכת הבשר האדום והבשר המעובד ל-90 גרם. בשר אדום או בשר מעובד כולל בשר בקר, כבש, נקניקים, והמבורגר.

צריכת יתר של מלח נקשרה אף היא לסיכון מוגבר ללקות בסרטן, במחלות לב ובשבץ. אין לצרוך יותר מ-6 גרם מלח ביום. כפית אחת שווה בערך ל-6 גרם מלח.

באמצעות תזונה נכונה ומאוזנת, תוכלו לספק לגופכם את כל הויטמינים וחומרי היסוד הנחוצים לו ולהעניק לו הגנה מתאימה.

השמנה

מחקרים מעידים על כך שמשקל עודף מהווה גורם סיכון משמעותי להתפתחותם של סוגי סרטן מסוימים, ביניהם סרטן השד, סרטן המעי הגס, וסרטן הכליות. גורם זה נהיה משמעותי יותר ככל שעודף המשקל משמעותי יותר.

המשקל מוגדר באמצעות מדד מסת הגוף, ה-BMI, Body Mass Index. תוכלו לחשב את ה-BMI שלכם על ידי חלוקת המשקל (ק"ג), בריבוע של הגובה (מטרים).

במידה שה-BMI שלכם מעל 25, אתם נחשבים כבעלי משקל עודף. ככל שה-BMI גבוה יותר, כך עולה הסיכון שלכם ללקות בסרטן ובמחלות אחרות כגון סוכרת, מחלות לב, ושבץ.

באופן אידאלי, ה-BMI צריך להיות בין 18.5 ל-25. תזונה מאוזנת בשילוב עם פעילות גופנית, היא הדרך הטובה והבטוחה ביותר להפחתת משקל. רופא המשפחה או תזונאית, יוכלו לסייע בידיכם לרדת במשקל.

פעילות גופנית

התעמלות עשויה להקטין את הסיכון ללקות בסרטן, במחלות לב ובשבץ.

למרבית האנשים מומלצת פעילות גופנית במשך שלושים דקות מדי יום, לפחות חמש פעמים בשבוע. הפעילות צריכה לגרום לעליה בדופק, למשל באמצעות הליכה מהירה או טיפוס. במידה שמעולם לא התעמלתם, או שלא ביצעתם כל פעילות גופנית מזה זמן, כדאי להתייעץ עם רופא המשפחה על מנת להתאים לכם תוכנית פעילות אישית.

אלכוהול

צריכת יתר של אלכוהול נקשרה לסיכון מוגבר להתפתחות סרטן הכבד. לכן, הגבלת צריכת האלכוהול יכולה למנוע את הפגיעה בכבד ולהקטין את הסיכון לסרטן. ה-Food Standards Agency באנגליה ממליץ על צריכה יומית של לא יותר מ-2 עד 3 מנות אלכוהול ביום. מנת אלכוהול יכולה להיות כוס יין, 25 מ"ל משקה חריף, או חצי ליטר בירה.

בדיקות סקר

במדינת ישראל קיימת בדיקת סקר לסרטן השד עבור נשים מעל גיל 50.

טרם הונהגה בדיקת סקר לסרטן צואר הרחם. בדיקת משטח צוואר הרחם ("HPV Test") כלולה בסל הבריאות לקבוצת הגיל 25-54, אחת לשלוש שנים. במידה שמאובחן סרטן מסוג זה בשלביו המוקדמים, הרי שסיכויי ההחלמה ממנו טובים מאד.

חיסונים

קיימים כיום שני חיסונים נגד וירוס הפפילומה האנושי, אשר מהווים סוג של חיסון נגד מחלת סרטן צואר הרחם. החיסון הראשון שאושר יועד לילדות, נערות ונשים צעירות בגילאי 9 עד 26 שנים. מבוטחות בביטוח המשלים של הקופה יכולות לרכוש אותו בהנחה משמעותית.

החיסון השני שאושר בתחילת חודש נובמבר 2008, מיועד לאוכלוסיית יעד רחבה יותר, הכוללת נערות ונשים בגילאי 10 עד 45. יש לפנות אל רופא הנשים או אל רופא המשפחה לשם קבלת מרשם לחיסון.

בכל מקרה, חשוב לקיים מין בטוח ולהשתמש בקונדום כדי למנוע הדבקה לא רק בוירוס ה-HPV, אלא גם במחלות מין אחרות.

נטילת אספירין במינון נמוך

השפעותיו המגנות של אספירין ידועות בהקשר של מניעת מחלות לב בכלל וטרשת עורקים בפרט ואף ידוע כי נטילת אספירין במשך 5 שנים ומעלה מקטינה את הסיכון ללקות בסרטן המעי הגס. בחודש דצמבר 2010 פרסם כתב העת היוקרתי Lancet את תוצאותיו של מחקר שבדק את השפעותיו האפשריות של אספירין במניעת התפתחות סוגי סרטן שכיחים, לרבות סרטן הושט, הלבלב, המוח, הריאות, הקיבה, המעי הגס, והערמונית.

מחקר זה עיבד מידע רפואי של למעלה מ- 25,000 חולים ומצא שנטילה יומית של אספירין במינון נמוך (75 מיליגרם) עשויה להקטין את הסיכון לתמותה מסוגי סרטן אלו. הסיכון לתמותה מסרטן היה נמוך יותר בקרב חולים שטופלו באספירין בהשוואה לחולים שלא טופלו בתרופה (דהיינו, קבוצת הביקורת).

ההשפעה המגנה עלתה עם משך הטיפול ונותרה משמעותית לאורך 20 שנות מעקב אחר החולים.

כאשר אדם מאובחן כחולה במחלת הסרטן, ובפרט אם מדובר במצב סופני, עלול הדבר ליצור עומס נפשי ורגשי. אלו הן חדשות קשות ובלתי נתפסות.

חולי סרטן רבים חווים תהליך של אבלות:

• סרוב להכיר במצב – חולים נוטים תחילה שלא לקבל את האבחנה, ולחשוב שהם בריאים וללא כל בעיה.
• כעס – עלול להתפרץ כלפי חברים, בני משפחה, או כלפי הצוות הרפואי.
• מיקוח – חולים במצב סופני נוטים 'להתמקח' עם רופאיהם על מנת לקבל כל טיפול אפשרי שעשוי להאריך את משך חייהם.
• דיכאון – חולים סופניים מאבדים כל עניין בחיים וחשים חוסר תקווה עמוקה.
• השלמה – עם הזמן, מרבית החולים משלימים עם מצבם.
  
  

במידה שאובחנתם כחולי סרטן, שיחה עם עובד סוציאלי, יועצת, או פסיכיאטר עשויה לסייע לכם בהתמודדות עם תחושות הדיכאון והחרדה. לעתים ניתן להתמודד ביתר קלות עם תהליך האבלות על ידי נטילת תרופות נוגדות חרדה או תרופות נוגדות דיכאון. רופא המשפחה יוכל לייעץ לכם בנושאים אלו.

יחד עם האמור לעיל חשוב לציין שהתקדמות הרפואה מאפשרת לחולים רבים להחלים מסרטן ועל כן ראוי שלא להיתפס לפסימיות מוחלטת.

זכותך לתכנן העדפות לטיפול ברגעי משבר בריאות.

לצורך מתן טיפול רפואי נדרשת הסכמתו של המטופל, בכתב, בעל פה או בדרך התנהגות.

לעיתים, עקב מצבו הרפואי, אדם אינו יכול לקבל החלטות לגבי הטיפול הרפואי בו, לדוגמא בשל פגיעה מוחית או חוסר הכרה. במקרים אלו, הצוות הרפואי נדרש לתת את הטיפול הרפואי המקצועי ביותר.

כל אדם מגיל 17 שכשיר לקבל החלטות, בין אם הוא חולה ובין אם הוא בריא, רשאי לתת הנחיות רפואיות מקדימות.

מתן הנחיות רפואיות מקדימות ואפשרויות אחרות

חוק החולה הנוטה למות (2005) מחייב את הצוות הרפואי לתת טיפול תומך-מקל (פליאטיבי) לחולה שהוגדר "חולה נוטה למות". החוק גם מסדיר את הכללים בהם אדם יכול להורות מראש שלא לקבל טיפול רפואי, אם יוגדר כחולה נוטה למות שאינו כשיר לקבל החלטות, וזאת במטרה להימנע מהארכת הסבל.

כל אדם מגיל 17 שכשיר לקבל החלטות, בין אם הוא חולה ובין אם הוא בריא, רשאי לתת הנחיות רפואיות מקדימות. הנחיות רפואיות מקדימות- הן טופס של משרד הבריאות אותו ממלא האדם ובו הוא קובע מראש אילו טיפולים רפואיים הוא מבקש לקבל או להימנע מלקבל בעתיד, במצב שבו לא יהיה כשיר לקבל החלטות.

ניתן גם לבחור למנות מיופה כוח שיוכל לקבל החלטות במקום החולה כאשר הוא לא יהיה כשיר לקבל החלטות.

ממלא טופס ההנחיות יקבל הסבר מרופא או מאחות מוסמכת על המונחים הרפואיים הכלולים בטופס ההנחיות הרפואיות המקדימות, זאת על מנת לחתום עליו מדעת.

אם ממלא הטופס כבר הוגדר כ"חולה נוטה למות", עליו לקבל הסברים אלה מרופא מומחה בלבד שיוכל להתמקד במאפיינים של מחלתו ובטיפולים הצפויים בעתיד.

היתרונות במילוי הטופס:

• אינו כרוך בתשלום
• ההנחיות הן לגוף בלבד ולא על רכוש
• בעת משבר הן מסייעות לבני המשפחה ולצוות הרפואי המטפל לקבל את ההחלטה ברוח תפיסת עולמך
• ניתן תמיד לשנות את ההנחיות שמילאת בטופס

כל עוד אדם צלול ובהכרה מלאה, רצונו הוא הקובע!

ההנחיות הרפואיות המקדימות או ייפוי הכוח ייכנסו לתוקף רק במידה והאדם יהיה במצב בו אינו כשיר לקבל החלטות

• תוקפם של הנחיות רפואיות מקדימות וייפוי הכוח הוא ל 5- שנים
• בתום תקופה של 5 שנים ניתן להאריך תוקפם באמצעות טופס מקוצר
• 90 יום לפני שיפוג תוקפם של ההנחיות הרפואיות המקדימות/ייפוי הכוח, תישלח תזכורת ממשרד הבריאות למפקיד הטפסים
• לאחר מילוי הטופס יש לשלוח באמצעות דואר רשום אל משרד הבריאות, בצרוף העתק של

תעודת הזהות:

1. משרד הבריאות –המרכז להנחיות מקדימות
2. ת.ד. 111176
3. ירושלים 91001002

• ניתן לשנות או לבטל הן את ההנחיות הרפואיות והן את מינוי מיופה הכוח בכל עת.
• טפסים שיופקדו במאגר של משרד הבריאות יהיו נגישים, למטפלים בבתי- החולים, באמצעות מערכת ממוחשבת
• העתק מהטפסים ניתן לשמור בכל מקום המקובל על נותן ההנחיות
• במקרים דחופים ניתן ליצור קשר גם באמצעים הבאים:

טלפון : 02-6706825

פקס : 02-6706922

בכל שאלה בנושא ניתן לפנות לרופא משפחה, אחות המרפאה או עובדת סוציאלית בכל אחד מסניפי מכבי שרותי בריאות

זכות לשירותי הוספיס

מכבי מלווה את המטופל החולה במחלה חשוכת מרפא בכל שלבי המחלה, ומגישה טיפול תומך בהתאם לשלב המחלה.

מטרת הטיפול במסגרת "הוספיס בית" היא להקל על כאב ועל תסמינים אחרים באמצעות טיפול תרופתי ושילוב של היבטים נפשיים ורוחניים בטיפול, המיועדים ל"חולה הנוטה למות".