סרטן המעי הגס וסרטן החלחולת (רקטום)

המעי מהווה חלק ממערכת העיכול, ומורכב משני חלקים - המעי הדק, ובהמשכו המעי הגס. בקצהו של המעי הגס נמצא הרקטום (החלחולת).

בעקבות אכילה ובליעה יורד המזון דרך הוושט אל הקיבה, שם מתחיל תהליך העיכול (פירוק המזון וספיגת רכיבים שלו לדם). מהקיבה עובר המזון למעי הדק ובהמשך אל המעי הגס. במעי הדק מתרחשת ספיגה של רכיבי המזון החיוניים לגוף ובמעי הגס נספגים המים. מה שנותר מהמזון אלו רכיבים שלא נספגו לגוף וזו פסולת המכונה צואה. הצואה נאגרת ברקטום עד להפרשתה מהגוף דרך פי הטבעת.

כמעט כל מקרי סרטן המעי מופיעים במעי הגס, ורק מיעוט נדיר מתגלה במעי הדק.

סרטן המעי הגס וסרטן החלחולת (רקטום) הם גידולים ממאירים המופיעים בחלק האחרון של מערכת העיכול. הסרטן נגרם בעקבות שינויים המתרחשים בתאים אשר מרפדים את דופן המעי. אלו מביאים לגדילה לא תקינה והתרבות בלתי מבוקרת של התאים הללו.

ברוב המקרים, תחילה יופיעו פוליפים, שהם גידולים שפירים, שאם לא יוסרו יוכלו עם הזמן להתפתח לגידול מקומי, וכמובן אם הוא לא יטופל יוכל לגרום לתמסינים בדרכי העיכול, כמו חסימת המעי, ואף להתפשט לאברים נוספים כמו הכבד.

שללא טיפול מתאים עלולים להפוך עם הזמן לגידולים ממאירים. במידה שאלו לא יטופלו הם ישלחו גרורות אל חלקי גוף נוספים ויביאו להתפשטות הסרטן.

סיכויי ההחלמה

ככל שהסרטן יתגלה ויטופל בשלב מוקדם יותר, כך עולים סיכויי ההחלמה.

סיכויי ההחלמה מסרטן המעי הגס ומסרטן החלחולת תלויים במספר גורמים:

• שלב המחלה: האם הסרטן נותר מוגבל לדופן המעי הגס, האם ניקב חור בדופן המעי והאם התפשט בגוף.
• האם מדובר בסרטן חוזר.
• מצבו הבריאותי הכללי של החולה.

בשנת 2019 אובחנו בישראל 2,865 מקרים חדשים של סרטן חודרני של המעי הגס והחלחולת. בשנה זו היה סרטון חודרני של המעי הגס והחלחולת הסרטן השני בשכיחותו בישראל בכלל האוכלוסייה. נמצא כי 40.2 מהחולים החדשים בשנת 2019 אובחנו בשלב מחלה מוקדם - מעל 90% היו ללא גרורות בעת האבחנה.

סימפטומים אפשריים כוללים:

• יציאה דמית, או נוכחות דם על גבי הצואה.
• שינויים בהרגלי היציאות (שלשול או עצירות) ללא סיבה ברורה הנמשכים מעל לשישה שבועות.
• ירידה בלתי מוסברת במשקל.
• כאבי בטן חוזרים ונשנים.
• תחושה של התרוקנות לא מלאה לאחר יציאה.
• אנמיה.

גם כאשר אתם סובלים מסימנים אלו, כולם או חלקם, לא בהכרח מדובר בסרטן המעי הגס, אולם בכל מקרה יש לפנות לברור אצל רופא המשפחה.

במידה שאכן מדובר בסימפטומים של סרטן המעי, התעלמות מסימנים אלו עלולה לאפשר גדילה של הגידול עד כדי חסימה פתאומית של המעי. חסימה כזו תלווה בהקאה, כאבי בטן עזים ונפיחות בבטן. במצב מעין זה יידרש ניתוח דחוף לפתיחת החסימה במעי.

הגורמים להופעת גידולים סרטניים במעי הגס ובחלחולת אינם ידועים, אולם קיימות ראיות באשר לגורמים המגבירים את הסיכון ללקות בהם.

אורח חיים

קיימות עדויות שקיים קשר בין סרטן המעי הגס וסרטן החלחולת ובין תזונה לקויה. תזונה דלה בסיבים תזונתיים ועשירה בשומן ובחלבונים מן החי, מגבירה את הסיכון להתפתחות סרטן המעי הגס וסרטן החלחולת. אף עודף משקל, מיעוט בפעילות גופנית ועישון, עלולים להגביר את הסיכון ללקות בסרטן המעי הגס וסרטן החלחולת.

פוליפים

רוב הגידולים הסרטניים במעי הגס מתפתחים מפוליפים הידועים גם בשם אדנומה. אלו גושים שפירים, טרום סרטניים, המתפתחים בדרך כלל בדופן המעי. תחילה ידובר בגושים שפירים אולם אלו עלולים להתפתח לגידולים ממאירים.

גיל

מקובל לסבור שגיל הוא גורם המשפיע על עליית הסיכון להופעת סרטן המעי הגס וסרטן החלחולת. עם עליית הגיל עולה הסיכון ללקות בגידולים אלו. 85% מהמקרים מאובחנים אצל אנשים מעל גיל 60.

היסטוריה משפחתית ונטייה תורשתית

היסטוריה משפחתית של סרטן המעי עלולה להצביע על נטייה תורשתית לחלות במחלה. הסיכון עולה כאשר סרטן המעי אובחן (בכל גיל) אצל קרוב משפחה מדרגה ראשונה (הורה, אח או אחות), ובעיקר אם אובחנה המחלה מתחת לגיל 45.

אם מתגלים מקרי סרטן המעי הגס או סרטן החלחולת אצל מספר קרובי משפחה מדרגה ראשונה, גובר החשש שאכן מדובר בבעיה גנטית. לאנשים עם היסטוריה משפחתית של סרטן המעי מומלץ לערוך בדיקות שגרתיות לגילוי מוקדם, בדרך כלל באמצעות קולונסקופיה.

כ- 10-15% ממקרי סרטן המעי הגס ניתנים להסבר על ידי נטייה גנטית, או על ידי תסמונת תורשתית.

שני מצבים גנטיים מצביעים על סיכון גבוה יותר לחלות בסרטן המעי הגס:

1. מחלה גנטית נדירה בשם התרבות פוליפים בלוטיים משפחתית (FAP, Familimar adenomatous polposis). היא מאופיינת על ידי היווצרות מאות או אף אלפי פוליפים (גידולים שפירים) במערכת העיכול ובעיקר במעי הגס ובחלחולת (רקטום).
2. תסמונת סרטן מעי גס תורשתי (HNPCC, Hereditary nonpolyposis colorectal cancer). עקב מחלה זו נפגעים גנים האחראים על תקינותו של החומר הגנטי בתא ולכן עלולים להתפתח גידולים סרטניים ביותר ממקום אחד בגוף, למשל במעי הגס, ברחם, בשחלה ובדרכי המרה. תסמונת זו שכיחה יותר בקרב יהודים אשכנזים.

מצבים רפואיים קודמים

אנשים בעלי היסטוריה ארוכה של מחלת מעי דלקתית כרונית, ובמיוחד קוליטיס כיבית של המעי (ulcerative colitis), או אנשים החולים במחלת קרוהן נמצאים בסיכון גבוה יותר לחלות בסרטן המעי הגס וסרטן החלחולת.

במידה שמתגלים סימנים האופייניים לסרטן המעי הגס או לסרטן החלחולת חשוב לדווח על כך בהקדם לרופא המשפחה.

בדיקת רופא

ניתן לזהות גידולים ברקטום (חלחולת) באמצעות בדיקה רקטלית, בה יחדיר הרופא את אצבעותיו אל פי הטבעת וימשש את האזור. הרופא גם יבדוק אם קיימת נפיחות חריגה באזור הרקטום, שעלולה להיות קשורה לנוכחות גידול סרטני. הבדיקה עלולה להיות כרוכה באי נוחות, אך היא חיונית. ייתכן שבעקבות הבדיקה יישלח הרופא את הנבדק לביצוע בדיקות נוספות.

בדיקת דם סמוי בצואה

זוהי בדיקת צואה לזיהוי נוכחות של דם סמוי (שלא ניתן לראותו בעין). בדיקה זו משמשת לגילוי מוקדם של סרטן המעי הגס ושל נגעים קדם-סרטניים (פוליפים).

בדיקת דם סמוי בצואה היא אחת מהאפשרויות המומלצות כבדיקת סקר (סריקת אוכלוסייה בריאה) לסרטן המעי הגס כאשר היא מבוצעת אחת לשנה בגילאי 50-74.

פוליפים וגידולי סרטן מעי גס יכולים לדמם. לעתים קרובות דימום סמוי ממערכת העיכול הוא הסימן הראשון ולעתים גם היחיד לסרטן המעי הגס בשלביו הראשונים.

זיהוי נגעים קדם-סרטניים (פוליפים) במעי מאפשר לכרות את הנגע בשלמותו ולמנוע את התפתחותו לכדי סרטן. גילוי סרטן המעי הגס בשלביו הראשונים מעלה באופן ניכר את סיכויי הריפוי של המחלה ומכאן החשיבות הרבה של הגילוי המוקדם.

יתרונה של הבדיקה בכך שאינה דורשת הכנה לריקון המעי הגס והיא שיטה פשוטה לביצוע שאינה כרוכה בפעולה פולשנית.

חסרונה של השיטה בכך שהיא פחות רגישה, משמע שהיא יכולה לפספס פוליפים וגידולים שיזוהו בבדיקה אחרת כדוגמת קולונוסקופיה. מצד שני, הימצאות של דם במערכת העיכול יכולה להיגרם גם מסיבות אחרות ולא בהכרח מפוליפים או גידולים, ועל כן חשוב שלאחר כל בדיקת דם סמוי חיובית תבוצע בדיקת קולונוסקופיה בהקדם האפשרי.

פרוקטוסקופיה או סיגמואידוסקופיה

זוהי בדיקה הבוחנת רק את החלק התחתון של המעי הגס והיא תבוצע במידה שהרופא חושד בנוכחות גידול באזור החלחולת (רקטום). הבדיקה מאפשרת לרופא לבחון את פנים החלחולת ואת החלק התחתון של המעי הגס.

יתרונה של הבדיקה בזיהוי וטיפול בפוליפים באזור החלחולת ובחלקו הסופי של המעי הגס, אך חסרונה בכך שאינה יכולה למצוא פוליפים או גידולים בשאר חלקיו של המעי הגס, ועל כן בדיקה זו אינה מומלצת כבדיקת סקר.

טרם ביצוע הבדיקה יתבקש הנבדק לבצע חוקן ניקוי כדי שניתן יהיה לראות היטב את דופן המעי. בהמשך, יתבקש הנבדק לשכב מכורבל על צידו והרופא יחדיר בעדינות צינורית לתוך הרקטום. לצינורית מחוברת משאבה המאפשרת להחדיר אוויר לתוך המעי כדי לשפר את איכות האבחנה.

רקטוסקופ הוא צינורית קטנה המוחדרת לרקטום בלבד ואילו סיגמואידוסקופ הוא צינורית ארוכה יותר אותה ניתן להחדיר עמוק יותר לתוך המעי הגס. בעזרת אור העובר דרך הצינורית יכול הרופא לזהות בעיות שונות בדופן הפנימית של המעי. במידת הצורך ניתן לקחת בעת הבדיקה דגימת רקמה (ביופסיה) לשם בדיקה מיקרוסקופית וכן לכרות פוליפ, אם התגלה כזה.

הבדיקות עלולות להיות כרוכות באי נוחות, אך לרוב אינן כרוכות בכאב. הן מתבצעות במרפאות החוץ של בית חולים או במרפאת מומחים של קופת החולים. בדרך כלל יוכל הנבדק ללכת הביתה מיד עם תום הבדיקה.

קולונוסקופיה

זוהי בדיקה המאפשרת בחינה של המעי הגס לכל אורכו.

קולונוסקופיה כבדיקת סקר מומלצת אחת ל-10 שנים בגילאי 50-74. במקרים של רקע של פוליפים, מחלות מעי דלקתיות או קרובי משפחה בדרגה ראשונה שסבלו מגידולים במעי הגס תומלץ הבדיקה בתדירות תכופה יותר עם התחלת מעקב מגיל צעיר יותר.

יתרונה של הבדיקה בכך שהיא השיטה הרגישה והמדויקת ביותר לאיתור פוליפים וגידולים לאורך המעי הגס. היא יכולה לשמש כבדיקת המשך למטופלים אשר בבדיקות אחרות התגלה חשד לקיום פוליפים או גידולים במעי הגס, או כבדיקת סקר לאבחון ראשוני של פוליפים או גידולים.

חסרונה בכך שדורשת הכנה מוקדמת של ריקון המעי וכן בכך שהיא מבוצעת תחת טשטוש או הרדמה שדורשים מנוחה והימנעות מנהיגה ביום ביצוע הבדיקה. כמו כן, בדיקה זו הינה פולשנית ויכולה להיות כרוכה בסיכון לדימומים או פגיעה במעי, אם כי מדובר בתופעה נדירה המתרחשת בכ-1 מאלף מקרים.

טרם ביצוע קולונוסקופיה יקבל הנבדק הוראות מפורטות בנושא תזונה וריקון של המעי לפני הבדיקה, מאחר שהמעי צריך להיות ריק לחלוטין בעת הבדיקה.

לפני הבדיקה יקבל הנבדק (דרך הווריד) חומר הרגעה שיעזור להרגיש רגוע ולישון בעת ביצוע הבדיקה. הנבדק יתבקש לשכב על צידו והרופא יחדיר בעדינות צינורית גמישה (הנקראת קולונוסקופ) לתוך הרקטום. כיוון שהצינורית עשויה מסיבים גמישים, ניתן להעביר אותה בקלות דרך פיתולי המעי וכך מתאפשרת בדיקה של המעי הגס לכל אורכו. דרך הצינורית מועבר אור המסייע לרופא להבחין בממצאים חריגים.

במהלך הבדיקה ניתן לבצע צילומים, לקחת דגימות מתאי המעי הגס (ביופסיה) ולכרות פוליפ, אם התגלה כזה. קולונוסקופיה עלולה להיות כרוכה באי נוחות, אך חומר ההרגעה מסייע לעבור אותה.

הבדיקה מתבצעת במרפאות החוץ של בית חולים או במרפאת מומחים של קופת החולים.

רוב הנבדקים מסוגלים ללכת הביתה כשעה לאחר הבדיקה. יחד עם זאת, מאחר שחומר ההרגעה אינו מאפשר לנהוג במשך מספר שעות לאחריה, כדאי לארגן מראש איסוף או הסעה ממקום הבדיקה.

קולונוסקופיה וירטואלית

קולונוסקופיה וירטואלית היא בדיקה לא פולשנית של המעי הנעשית תוך שימוש במכשיר C.T. בדיקה זו אינה מחייבת טשטוש אך עדיין מחייבת הכנת המעי (ריקון) בדומה להליך הנדרש עבור בדיקת קולונוסקופיה. בבדיקה זו מוחדר אוויר דרך צינורית לפי הטבעת לשם קבלת אבחון טוב יותר.

יתרונה בכך שאינה בדיקה פולשנית כמו קולונוסקופיה ואינה דורשת טשטוש או הרדמה.

חסרונה בכך שמדובר בבדיקה אבחנתית בלבד ולא ניתן במהלכה לקחת דגימת רקמה (ביופסיה) או לכרות פוליפ שהתגלה. כמו כן, זוהי בדיקה הכרוכה בחשיפה לקרינה. בדיקה זו, נכון ל-2020, אינה מכוסה בסל הבריאות כבדיקת סקר לסרטן המעי הגס, אך ניתן לבצעה באופן פרטי.

בדיקות נוספות

לאחר האבחנה, אם התגלה גידול, ייתכן שתידרשנה בדיקות נוספות על מנת לאמוד את גודל הגידול, מיקומו המדויק ומידת התפשטותו. הליך זה נקרא דירוג והוא יכול להימשך זמן מה. התוצאות תסייענה לרופא המטפל להחליט מהו הטיפול המתאים הטוב ביותר עבור החולה.

בדיקות דם

בנוסף לבדיקות הדם הכלליות (להערכת המצב הבריאותי) תבוצע בדיקת דם ייחודית לרמת CEA (carcino embryonic antigen).

CEA שייך לקבוצת הסמנים המטבוליים. זוהי קבוצה רב גונית של חומרים ביוכימיים המיוצרים על ידי תאי סרטן או על ידי תאים בריאים בתגובה לתהליך סרטני.

בשלבים מוקדמים של הגידול לא ניתן על פי רוב לצפות עליה ברמת הסמן בדם. רמה גבוהה של הסמן נצפית בדרך כלל במצב בו הגידול מתקדם מקומית או במצב של מחלה מפושטת.

הבדיקה משמשת למעקב אחר מטופלים עם סרטן המעי הגס וסרטן החלחולת.

בדיקת CEA כמו מרבית הסמנים הקיימים אינה בעלת רגישות וסגוליות גבוהה לגילוי מוקדם של תהליך סרטני. מסיבה זו הבדיקה אינה משמשת כבדיקת סקר באוכלוסייה הכללית.

צילום רנטגן ו-CT של החזה

צילומי רנטגן מתבצעים כדי לעקוב אחר מצב הלב והריאות. בנוסף תידרש סריקת CT .

computerized tomography) CT) הוא סוג של צילום רנטגן מתקדם. הסריקה נמשכת זמן רב יותר מצילום רנטגן רגיל (בין 10 ל- 30 דקות), אך עושה שימוש בכמות קטנה מאד של קרינה. לפני ביצוע הבדיקה אין לאכול או לשתות במשך לפחות ארבע שעות.

סריקת אולטראסאונד של הבטן

סריקת אולטראסאונד עושה שימוש בגלי קול על מנת לבחון את האיברים הפנימיים דוגמת הכבד ופנים הבטן. בדרך כלל אין לאכול או לשתות לפחות שש שעות לפני הבדיקה.

הבדיקה מתבצעת אגב שכיבה על הגב. הבודק ימרח ג'ל על אזור הבטן ויעביר מכשיר קטן דמוי מיקרופון, המפיק גלי קול, על פני דופן הבטן. גלי הקול יומרו לתמונות באמצעות תוכנת מחשב. הבדיקה נמשכת מספר דקות בלבד. בנוסף לסריקה זו תידרש סריקת CT בטן ואגן.

סריקת אולטראסאונד של החלחולת (רקטום)

כאשר קיימות עדויות לקיומו של גידול סרטני בחלחולת (רקטום), תהא חשיבות רבה לביצוע בדיקה זו לשם הערכת התפשטותו של הגידול וגודלו. הבדיקה מבוצעת בעזרת צינורית אשר מוחדרת פנימה לתוך הרקטום. לראש הצינורית מחובר מכשיר קטן דמוי מיקרופון, המפיק גלי קול. גלי הקול מעובדים לתמונה באמצעות תוכנת מחשב.

סריקת CT

computerized tomography) CT) הוא סוג של צילום רנטגן מתקדם. הסריקה נמשכת זמן רב יותר מצילום רנטגן רגיל (בין 10 ל- 30 דקות), אך עושה שימוש בכמות קטנה מאד של קרינה. לפני ביצוע הבדיקה אין לאכול או לשתות במשך לפחות ארבע שעות.

סריקת ה-CT אינה מכאיבה, אך כרוכה בשכיבה ללא תזוזה במשך 10-30 דקות. במקרים מסוימים יינתן משקה או זריקה של חומר בעל צבע (חומר ניגוד) שיאפשר להדגים אזורים מסוימים באופן ברור יותר. הדבר יכול לגרום לתחושה של גל חום בכל הגוף למשך מספר דקות.

אם ידועה אלרגיה ליוד, או שלנבדק יש אסתמה, תיתכן תגובה חמורה יותר מהרגיל לזריקת חומר הניגוד. על כן חשוב ליידע על כך את הרופא טרם הבדיקה.

ממש לפני ביצוע הסריקה, מוחדר נוזל לרקטום באמצעות צינורית קטנה. הדבר חיוני לשם קבלת תמונה טובה ככול האפשר. הפעולה כרוכה באי נעימות עבור הנבדק. עם תום הבדיקה, ניתן ללכת הביתה.

הדמיית תהודה מגנטית (סריקת MRI)

במקרים מסוימים חיונית בדיקה זו לשם הערכת גידולים בחלחולת (רקטום). הבדיקה דומה לסריקת CT , אך עושה שימוש בשדה מגנטי במקום בקרני רנטגן, כדי לבנות תמונות חתך רוחביות של הגוף. חלק מהאנשים מקבלים זריקת צבע מיוחד לתוך הוריד בזרוע על מנת לשפר את איכות ההדמיה.

במהלך הבדיקה יתבקש הנבדק לשכב ללא תזוזה, על מיטה בתוך גליל גדול, למשך כ- 30 דקות. אם הנבדק חושש מחללים סגורים, כדאי ליידע על כך את הטכנאי. תהליך סריקת ה- MRI מרעיש ביותר, ולכן יקבל הנבדק אטמי אוזניים או אוזניות.

כיוון שהגליל הוא מגנט חזק ביותר, יש להסיר לפני הכניסה לחדר את כל חפצי המתכת שעל הנבדק (תכשיטים, שעונים). אנשים שבגופם מושתל קוצב לב או תותבים כירורגיים לא יכולים לעבור סריקת MRI בשל השדות המגנטיים.

תוצאות הבדיקה תהיינה מוכנות בתוך מספר ימים ממועד ביצוע הבדיקה.

זוהי בדיקה חדישה המשלבת מיפוי ובדיקת CT. הבדיקה נדרשת רק במידה שבדיקת CT רגילה העלתה חשד להימצאות גרורות של הגידול הסרטני.

לנבדק ניתנת מנה קטנה של סוכר רדיואקטיבי שלאחר קליטתה בגוף תאפשר מדידת פעילות של התאים בחלקים שונים שלו. אזורים נגועים בסרטן יהיו פעילים יותר משאר הרקמות הסובבות אותם ולכן ייראו בבירור על גבי הסורק.

קביעת השלב של סרטן המעי הגס וסרטן החלחולת

המונח 'שלב הסרטן' מתאר את מידת התפשטותו של הגידול הסרטני מעבר למיקומו הראשוני בגוף. קביעה זו משפיעה על דרכי הטיפול. ברוב המקרים, השלב המדויק של סרטן המעי הגס או סרטן החלחולת יקבע רק לאחר הסרת הגידול בניתוח.

שיטת TNM לדירוג שלבי המחלה

השיטה לקביעת השלב של הגידול הסרטני מבוססת על שיטת T.N.M אשר מושתתת על מאפייני הגידול, מידת התפשטותו לבלוטות הלימפה ועל מידת הימצאותן של גרורות.

T - מתאר את גודל הגידול ואת מידת התפשטותו לתוך המעי הגס והרקטום.

N - מתאר את התפשטות הגידול לבלוטות הלימפה.

M - מתאר את מידת התפשטותו של הגידול לחלקים אחרים בגוף, למשל הכבד או הריאות. (גידול במצב זה נקרא גידול גרורתי או משני).

הטיפול בסרטן המעי הגס שונה מהטיפול בסרטן החלחולת.

הטיפול העיקרי בסרטן המעי הגס הוא ניתוח אשר מתבצע כטיפול יחיד, או בשילוב עם טיפול קרינתי וכימותרפיה. מטרת הניתוח להסיר במידת האפשר את הגידול הסרטני לחלוטין. הסרה שכזו עשויה לרפא את החולה. כימותרפיה תינתן לאחר הניתוח כדי להקטין את הסיכון שהמחלה תחזור. טיפול כימותרפי יינתן גם במצבים בהם הגידול נמצא בשלב מתקדם והתפשט לאזורים נוספים בגוף.

הטיפול בסרטן החלחולת כולל ניתוח להסרת הגידול וכן טיפול המכונה כימו-רדיותרפיה אשר משלב בין טיפול קרינתי ובין כימותרפיה. הטיפול יינתן לפני או אחרי הניתוח.

לאחרונה הוכנסו לשימוש אמצעים ביולוגיים חדשים לטיפול בסרטן המעי הגס ובסרטן החלחולת. אלו מכילים נוגדנים נגד רכיב תאי המסייע לגידול הסרטני להתפתח.

סוג הטיפול שיבחר תלוי בדירוג הגידול הסרטני (במיקום ובמידת ההתפשטות). ההחלטה על סוג הטיפול תתקבל על פי תוצאות הבדיקות השונות, הממצאים שיתגלו במהלך הניתוח ובדיקת הגידול במיקרוסקופ, לאחר שהוסר בניתוח.

אם הגידול נמצא בשלב מוקדם, ייתכן שהטיפול היחיד שיידרש יהיה ניתוח, שעשוי לרפא את המחלה.

אם הגידול הסרטני במעי נמצא בשלב מתקדם יותר, הטיפול יינתן במטרה לשלוט בו, להפחית את הסימפטומים ולשפר את איכות חיי החולה. במקרים בהם אין אפשרות לרפא את המחלה, מטרת הטיפול היא שמירה על איכות חיי החולה והארכת משך חייו.

ניתוח

ניתוח הוא הדרך הנפוצה ביותר לטיפול בסרטן המעי הגס ובסרטן החלחולת. אופי הניתוח יקבע בהתאם לדרגת הגידול הסרטני, מיקומו והסיבוכים הכרוכים בו.

במהלך הניתוח יוסר החלק של המעי בו נמצא הגידול והקצוות הפתוחים יחוברו זה לזה, למעט במצבים בהם הגידול ממוקם סמוך לפתח היציאה. במקרים אלו ניתן לחבר את קצה המעי אל נקב שיוצרים בפני העור שבדופן הבטן. תהליך זה נקרא קולוסטומיה או אילאוסטומיה.

כמו כן תוסרנה בלוטות הלימפה הקרובות למעי, כיוון שזה המקום הראשון אליו עלול הסרטן להתפשט.

במידה שהתגלה תהליך סרטני בחלחולת בשלב מוקדם מאד, קיימת אפשרות לנתח דרך פי הטבעת, ללא פתיחת בטן.

קולוסטומיה

קולוסטומיה הוא הליך ניתוחי בו מתבצע חיבור של קצה המעי הגס אל נקב (פתח) שיוצרים בדופן הבטן. הפתח נקרא סטומה (בעברית, פיום). על פני הסטומה מולבשת שקית לאיסוף הצואה. במרבית המקרים הסטומה היא זמנית בלבד ולאחר מספר חודשים ניתן יהיה לבצע ניתוח נוסף לחיבור קצוות המעי. במידה שניתוח כזה אינו אפשרי הסטומה תהיה קבועה (מיעוט של המקרים).

אילאוסטומיה

לעיתים יידרש ניתוח המכונה פיום של המעי הדק (אילאום), במהלכו מחברים את קצהו של המעי הדק אל פתח בפני דופן הבטן. הצואה נאספת בשקית המחוברת לפני הפיום. החיבור הזה יכול להיות זמני או קבוע.

ניתוח להסרת גידול סרטני במעי הגס

אופי הניתוח יהיה תלוי במיקומו המדויק של הגידול הסרטני במעי. ניתוח להסרת כל המעי הגס נקרא קולקטומי. במידה שרק חצי מהמעי (צידו השמאלי או הימני) מוסר בניתוח, נקרא הניתוח המי-קולקטומי. חלק מהחולים יעברו ניתוח הנקרא סיגמואידקטומי, במהלכו מוסר החלק התחתון של המעי הגס אשר נקרא סיגמואיד.

ניתוח להסרת גידול סרטני בחלחולת

אם הגידול גורם לחסימה במעיים, יתכן שיידרש ניתוח מיידי לפתיחת החסימה. טיפול קרינתי או כימותרפיה לפני הניתוח עשויים לסייע בצמצום הגידול ולכן יפחיתו את הסיכון להזדקק לקולוסטומיה קבועה בעקבות הניתוח להסרת הגידול.

בעקבות הניתוח להסרת הגידול, במקרים רבים יזדקקו חולים בסרטן החלחולת לקולסטומיה קבועה. זאת מאחר שעלול להיות שבשל מיקומו של החלק של המעי הגס שהוסר במהלך הניתוח (הקצה התחתון של המעי) לא יתאפשר חיבור מחודש של חלקי המעי הגס. הדבר מתרחש במיוחד במקרים של גידולים סרטניים הנמצאים בשליש התחתון של החלחולת.

כימותרפיה

כימותרפיה הוא שם כולל לטיפול באמצעות תרופות כימיות, המכונות ציטוטוקסיות (ציטו=תא, טוקסי=רעיל). הכימותרפיה כוללת מספר רב של תרכובות כימיות אשר יכולות להגיע לכל חלקי הגוף ומטרתן להרוס תאים סרטניים.

טיפול כימותרפי הניתן לאחר ניתוח מיועד להפחית את הסיכון לחזרת המחלה. כימותרפיה תינתן גם במקרים בהם הסרטן התפשט לחלק אחר בגוף (סרטן שניוני או סרטן מתקדם).

בטיפול בסרטן החלחולת תינתן לפני הניתוח כימותרפיה בשילוב עם טיפול קרינתי. זאת במטרה לצמצם את היקף הגידול ובכך להקל על הסרתו מהגוף באמצעות הניתוח וכדי להימנע מהצורך בקולוסטומיה קבועה.

רוב חולי סרטן המעי הגס או סרטן החלחולת יקבלו את הטיפול הכימי באמצעות עירוי לווריד (עירוי תוך ורידי). עירוי יכול להתבצע באמצעות צינורית המוחדרת לווריד (פיק-ליין) או דרך התקן מיוחד הקרוי פורט, אשר מוכנס לגוף באמצעות פעולה ניתוחית זעירה בה מחברים את ההתקן לווריד מרכזי.

לעתים תינתן הכימותרפיה באמצעות משאבה ניידת קטנה המחוברת לפיק-ליין או לפורט. בצורה זו ניתן להערות את כמות התרופה הרצויה לתוך זרם הדם במשך מספר ימים ברציפות, ללא צורך באשפוז.

במקרים בהם הסרטן התפשט לכבד, תינתן הכימותרפיה בהזרקה ישירות לכבד.

התרופות הכימותרפיות הנפוצות ביותר לטיפול בסרטן המעי הגס ובסרטן החלחולת הן:

• 5 פלואורואורציל (5FU)
• אירינוטקאן (קמפטו)
• אוקסליפלטין (אלוקסטין)
• טגפור בשילוב אורציל (אופטורל, UFT)
• קפסיטבין (קסלודה)

כימותרפיה ניתנת בדרך כלל במספר מחזורי טיפול. כול מחזור כולל מספר ימים של טיפול כימותרפי שלאחריהם יש תקופת מנוחה בת שבועיים עד שלושה, המאפשרת לגוף להחלים מתופעות הלוואי של הטיפול. מספר מחזורי הטיפול שינתנו תלוי בסוג הגידול הסרטני ובמידת התגובה שלו לתרופות. לעתים קרובות ניתן לקבל כימותרפיה במרפאת חוץ.

טיפול קרינתי (רדיותרפיה)

בטיפול זה נעשה שימוש בקרניים בעלות אנרגיה גבוהה המשמידות את תאי הסרטן, תוך גרימת נזק מועט ככל האפשר לתאים הבריאים שבסביבת הגידול. טיפול קרינתי יינתן בדרך כלל במקרים של סרטן החלחולת ולא במקרים של סרטן המעי הגס.

הטיפול בקרינה ניתן לרוב במכון הקרינה של בית החולים. אופן מתן הטיפול ייקבע בהתאם למקרה. מחזורי הטיפול יימשכו בין שבוע אחד למספר שבועות.

נוגדנים חד שבטיים (מונוקלונאליים) לטיפול בסרטן המעי הגס ובסרטן החלחולת

נוגדנים חד שבטיים הם נוגדנים אשר מזהים חלבון ספציפי (קולטן), שיכול להיות למשל על פניו של תא סרטני, ונקשרים אליו.

על פני שטחם של חלק מהתאים הסרטניים קיימים קולטנים לגורמי גדילה (EGFR). גורמי גדילה המתקשרים לקולטנים אלו מעודדים את התא הסרטני לגדול ולהתחלק.

הנוגדנים החד שבטיים סטוקסימאב (ארביטוקס) או פנטימומאב (וקטיביקס) אשר מיוצרים במעבדה, ננעלים על גבי הקולטן לגורמי גדילה ובכך מונעים מגורם הגדילה להתקשר לקולטן. הדבר מונע מהתא הסרטני לגדול ולהתרבות.

נוגדן חד שבטי אחר המכונה בוואסיזומאב (אבסטין) פועל באופן מעט שונה מסטוקסימאב. בוואסיזומאב נקשר לגורמי הגדילה אשר מעודדים את צמיחת כלי הדם בסביבת הגידול ובכך מונע את השפעתם. מניעת יצירה של כלי דם סביב הגידול מונעת ממנו תזונה החיונית לצמיחתו. בתכשיר זה נעשה שימוש לטיפול בסוגי סרטן של המעי הגס וסרטן החלחולת אשר נמצאים הן בשלב מוקדם והן בשלב מתקדם.

הטיפול בעזרת נוגדנים חד שבטיים עלול לגרום לתגובה אלרגית בקרב חולים מסוימים. תגובה זו תתבטא בפריחה, ירידה בלחץ הדם, עייפות או בחילה. המנה הראשונה ניתנת לרוב באיטיות במשך שעה וחצי עד שעתיים. כדי להפחית את הסבירות לתגובה אלרגית ניתנות תרופות אחרות קודם לטיפול בנוגדן חד שבטי.

מעקב

לאחר השלמת הטיפול ירצה הרופא המטפל לערוך בדיקות מעקב הכוללות בדיקות דם, צילומי רנטגן וקולונוסקופיה. בדיקות אלה תתבצענה במהלך מספר שנים בתדירות הולכת ופוחתת. בכל מקרה של בעיות, או הופעת סימנים חדשים בין מועדי הבדיקות, חשוב מאד להודיע על כך בהקדם לרופא המטפל.

מחקרים וניסויים קליניים

כל העת נערכים מחקרים לאיתור דרכים חדשות לטיפול בסרטן המעי הגס ובסרטן החלחולת. לעתים מוצע למטופל טיפול חדשני הנמצא בתהליכי ניסוי ובדיקה. במקרה כזה חשוב לקבל מידע מפורט לגבי תהליך הטיפול, השלכותיו ומשמעויותיו, יתרונות מול סיכונים וחסרונות. השתתפות בניסוי קליני מסייעת לקידום הרפואה ומשפרת את סיכוייהם של חולים לקבל בעתיד טיפול יעיל יותר.

כאשר מחקרים מצביעים על כך שטיפול חדש עשוי להיות יעיל יותר מהטיפול המקובל, מבצעים הרופאים ניסויים להשוואה בין הטיפול החדש והטיפולים המקובלים הטובים ביותר שבנמצא. ניסוי כזה נקרא ניסוי קליני מבוקר. הוא מהווה את הדרך האמינה היחידה לבחינת טיפול חדש. לעתים קרובות משתתפים בניסויים אלה מספר בתי חולים בארץ ולעתים גם מטופלים בבתי חולים במדינות אחרות.

כדי שתתאפשר השוואה מדויקת בין הטיפולים, נקבע באופן אקראי סוג הטיפול שיינתן לכול חולה המשתתף בניסוי, בדרך כלל באמצעות מחשב, ולא על ידי הרופא המטפל. מחקרים הוכיחו שאם הרופא בוחר את הטיפול למטופל, או מציע לחולה אפשרות בחירה, הוא עלול להטות את תוצאות הניסוי.

בניסוי מקבלים חלק מהחולים את הטיפול המקובל הטוב ביותר, בעוד שאחרים מקבלים את הטיפול החדש, אשר עשוי להתגלות כטוב יותר מהטיפול המקובל. טיפול מסוים מוגדר כטוב יותר אם פעולתו נגד הגידול יעילה יותר מהטיפול המקובל, או אם הוא יעיל באותה המידה כמו הטיפול המקובל, אך גורם לפחות תופעות לוואי בלתי רצויות.

תזונה

תזונה מאוזנת, עשירה בסיבים תזונתיים, חשובה מאד לשם מניעה של סרטן המעי הגס וסרטן החלחולת. כדאי להקפיד על תזונה הכוללת פירות, ירקות, פסטה מקמח מלא, לחם ואורז מלא ואף סיבים תזונתיים מסיסים דוגמת פסיליום (ניטלים כאבקה הנמסה בכוס מים או מיץ. יש להקפיד על שתייה של כוס נוספת לאחר נטילתם).

אכילה יומית של חמש מנות פרי וירק המכילים כמויות גדולות של חומרים נוגדי חמצון וויטמינים תסייע במניעת סרטן. מספר מחקרים מצביעים על ירקות ממשפחת המצליבים כטובים במיוחד למטרה זו, למשל ברוקולי, ברוקומיני, כרוב וכרובית. כמו כן כדאי להגביל את צריכת המזון המעובד והבשר האדום.

פעילות גופנית

שמירה על משקל גוף תקין מסייעת במניעה. מעבר לבניית תפריט מאוזן יש לבצע פעילות גופנית אירובית (הליכה, ריצה, שחייה) במשך כ- 30 דקות חמש פעמים בשבוע.

גילוי מוקדם

מומלץ לערוך בדיקות סקר תקופתיות לגילוי מוקדם של סרטן המעי הגס וסרטן החלחולת במקרים הבאים:

• • החל מגיל 50 ועד גיל 74 לכלל האוכלוסייה.
  • יש לכם קרובי משפחה מדרגה ראשונה שחלו במחלות אלו – במקרים אלו מומלץ להתחיל את בדיקות הסקר מוקדם יותר ולבצען בתדירות גבוהה יותר.
  • אתם סובלים ממחלת קרוהן או מדלקת כיבית של המעי.
  • סבלתם בעבר מפוליפים או גידול במעי הגס.

מומלץ לפנות לרופא המשפחה בכל שאלה הנוגעת לבדיקה המומלצת לכם ותדירות ביצועה.

ברפואה משלימה אפשר לסייע בטיפול בסרטן המעי הגס והחלחולת באמצעות צמחי מרפא, דיקור ונטורופתיה:

• צמחי מרפא - פורמולות צמחים המסייעות לטיפול בתופעות לוואי הנובעות מהטיפול הכימותרפי, ומסייעות גם לשיפור איכות החיים.
• דיקור - דיקור עשוי להקל על תופעות הלוואי של הטיפול הקונוונציונלי, לרבות: נויטרופניה, נוירופתיה, חולשה, בחילות ועוד.
• רפלקסולוגיה - הרפלקסולוגיה עוזרת להקל על הסימפטומים הנובעים מטיפולים קונוונציונליים כגון כימותרפיה, טיפולים ביולוגיים, טיפולי הקרנות בזמן סרטן המעי הגס והחלחולת, ובכך מסייעת לשימור מערכת החיסון ואיכות החיים של האדם.
• נטורופתיה - מטרת הטיפול התזונתי היא תמיכה וחיזוק של מערכת החיסון, הפחתת תופעות לוואי של הטיפול הרפואי, מניעת תהליכים דלקתיים המעודדים את התפתחות המחלה, עידוד הרס של תאים סרטניים, ופינוי חומרים קרצינוגנים מהגוף.

באמצעות תזונה מדויקת, תוספים, צמחי מרפא וטכניקות גוף-נפש, כל סרטן יקבל את ההתמקדות הספציפית לו, לפי המאפיינים המתאימים לו.