23 מרץ 2017 כ"ה אדר תשע"ז
תאריך:  21.07.2011 

בדיקת פאפ לאבחון מוקדם של סרטן צוואר הרחם

ד"ר טל פלג-שולמן

בדיקת פאפ מבוצעת למטרת אבחון מוקדם של סרטן צוואר הרחם. 75% מהנשים שילקו בסרטן צוואר הרחם לא עברו בדיקת פאפ מעולם. מדי שנה מאובחנות בישראל כ- 190 נשים הלוקות בסרטן צוואר הרחם. מומלץ לבצע בדיקת פאפ אחת לשלוש שנים, החל מגיל 25. כיום ניתן להתחסן נגד נגיף הפפילומה האנושי האחראי לכ- 99% ממקרי סרטן צוואר הרחם.
בשנת 1928 תיאר לראשונה הד"ר ג'ורג' פאפאניקולאו שיטה לאבחון מוקדם של
סרטן צוואר הרחם
באמצעות בדיקת תאים הנושרים במהלך בדיקה גינקולוגית, ומכאן שמה, 'בדיקת פאפ'. זוהי השיטה הטובה ביותר הזמינה כיום לאבחון שינויים בתאי צוואר
הרחם
כבר בשלבים מוקדמים. הבדיקה אינה מתאימה לגילוי מוקדם של
סרטן
השחלה, הנרתיק או הרחם.
במהלך הבדיקה מגורדים פני שטח צוואר הרחם ונלקחת דגימת תאים שנבדקת במעבדה על מנת לזהות נגעים טרום סרטניים. הבדיקה מונעת את הצורך בנטילת
דגימת רקמה
מלאה (
ביופסיה
) מצוואר הרחם ובכך יתרונה הגדול. 90% ממקרי סרטן צוואר הרחם ניתנים למניעה או לטיפול פשוט ויעיל יחסית בעקבות אבחון מוקדם.
אף ששכיחות מחלת סרטן צוואר הרחם בישראל היא הנמוכה בעולם המערבי, מדי שנה מאובחנות כ- 190 נשים הלוקות במחלה. כ- 75% מהן לא עברו בדיקת פאפ מעולם. על אף חשיבותה של הבדיקה המודעות לביצועה בקרב ציבור הנשים בישראל נמוכה. רק 15 עד 20% מהנשים נבדקות. ההענות הנמוכה נובעת מהעדר מודעות ומהעדר המלצות ברורות, אחידות ומחייבות לביצוע הבדיקה בקרב רופאי הנשים.
במדינת ישראל טרם נקבע הגיל המומלץ לביצוע בדיקת פאפ לראשונה או לתדירות הנדרשת. האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה ממליץ לבצע בדיקת פאפ אחת לשלוש שנים, החל מגיל 25. בארצות הברית מקובלת המלצה מחמירה אף יותר, היינו לבצע את הבדיקה כבר מגיל 21.
ביצוע בדיקת פאפ באופן שיגרתי מדי שלוש שנים, ללא קשר להופעת סימפטומים, הוכח כיעיל בהורדת התחלואה והתמותה מסרטן צוואר הרחם. מאז הפכה בדיקת פאפ לחלק משגרת הבדיקה הגינקולוגית, בשנות החמישים במאה שעברה, קטן שיעור התמותה מסרטן צוואר הרחם בכ- 70%.

כיצד מתבצעת הבדיקה?

הבדיקה מתבצעת כחלק משגרת הבדיקה הגינקולוגית. לצורך ביצוע הבדיקה מחדיר הרופא מפשק (ספקולום) לנרתיק על מנת לאפשר גישה מלאה לצוואר הרחם. דגימת התאים נלקחת על ידי מברשות מיוחדות שמוחדרות בתנועה סיבובית לצוואר הרחם. הבדיקה אינה כואבת אך תיתכן אי נוחות.
רצוי לבצע את הבדיקה 10 עד 20 יום לאחר היום הראשון של הווסת. אין להשתמש בחומרים קוטלי
זרע
או בשטיפות נרתיקיות כיומיים לפני מועד הבדיקה מאחר שאלו עלולים לפגוע באמינות הבדיקה.
אין לבצע את הבדיקה במהלך הדימום הווסתי או אם ידועה
דלקת
בנרתיק מאחר שדלקת עלולה לפגום בתוצאות שיתקבלו. במקרים רבים תאובחן דלקת בתוצאות המשטח ואז תידרש בדיקה חוזרת לאחר חלוף
הדלקת
.
ניתן לבצע את הבדיקה גם
בהריון
. יש לבצע את הבדיקה גם לאחר ניתוח לכריתת הרחם במידה שצוואר הרחם לא נכרת.

פאפ דק מהו?

בעבר קובעה דגימת התאים על גבי משטח זכוכית ונשלחה למעבדה לצורך צביעה, בדיקה תחת מיקרוסקופ וקבלת האבחנה. בדיקה זו כונתה ‘conventional smear’ ולקתה בחסרונות רבים לרבות העדר מדגם מייצג של כלל תאי צוואר הרחם, קבלת שכבת תאים בלתי אחידה ואיסוף דגימה שהכילה שילוב של תאי צוואר הרחם ותאי דם.
החל משנת 2000 נכנסה לשימוש בדיקה המכונה 'פאפ דק' (Thin Prep PAP, Liquid based Cytology). בשיטה זו מורחפים תאי צוואר הרחם שנאספו בבקבוקון המכיל תמיסת שימור ומועברים למעבדה לצורך עיבוד וקיבוע. הציוד הייחודי המשמש לביצוע בדיקה זו מגביר את רגישותה ואת אמינות התוצאות.
בשיטה זו מתקבל משטח חד שכבתי ואחיד המייצג באופן אמין את כלל תאי צוואר הרחם שנדגמו. מחקרים השוואתיים בין שיטת פאפ דק לבין הבדיקה הוותיקה העלו כי השיטה החדשה רגישה ויעילה יותר למטרת זיהוי נגעים טרום סרטניים ומביאה לפחות תוצאות חיוביות שגויות (‘false positive’). כמו כן מאפשרת הבדיקה זיהוי של נגיף
הפפילומה
האנושי (HPV) ושל החיידקים קלמידיה וגונוראה הגורמים מחלות המועברות במגע מיני.
תשובה לא תקינה בבדיקת פאפ מחייבת המשך ברור שכולל בדיקה של צוואר הרחם בקולפוסקופיה. הקולפוסקופ הוא מיקרוסקופ המאפשר הסתכלות בהגדלה פי 10 על אזור צוואר הרחם. במהלך הקולפוסקופיה מזוהה מקור התאים הבלתי תקינים שנמצאו בבדיקת הפאפ ובמידת הצורך נלקחת דגימת רקמה (ביופסיה) ונשלחת לבדיקה.
נשים בגילאים שונים
על כל אישה בכל גיל להיבדק

משמעות התוצאות

מטרת בדיקת תאי צוואר הרחם היא לחפש סימנים המצביעים כי התאים עוברים שינוי ממצב תקין למצב שאינו תקין, היינו טרום סרטני או סרטני. טרם הפיכתם לסרטניים עוברים התאים מספר שינויים אותם ניתן לזהות באמצעות הבדיקה.
בדיקה שתוצאתה תקינה משמעותה כי לא נמצאו תאים חריגים בדגימה ואילו בדיקה שאינה תקינה עלולה להצביע על מספר מצבים לרבות דלקת או זיהום
בצוואר הרחם
, נגעים טרום סרטניים, התפתחות לא תקינה של התאים, גדילה לא תקינה של התאים וסרטן צוואר הרחם.

סרטן צוואר הרחם

סרטן צוואר הרחם מתפתח באופן הדרגתי ולכן עשויות לחלוף מספר שנים עד שיהפוך לפולשני. ניתן לנצל חלון זמן זה לאבחון מוקדם ולטיפול. במרבית המקרים בהם מתקבלת תוצאה חיובית בבדיקת פאפ אין מדובר בסרטן אלא בשינויים מזעריים או בנגעים טרום סרטניים הניתנים לטיפול פשוט ויעיל. במקרים בודדים יתכנו שינויים משמעותיים שיחייבו אבחון, ברור וקבלת טיפול מתאים.
ללא טיפול מתאים עלולים נגעים אלו להפוך לסרטניים, אם כי אצל מרבית הנשים לא יתפתח סרטן בצוואר הרחם. שינויים טרום סרטניים אלו מכונים 'נאופלזיה תוך אפיתיאלית בצוואר הרחם' (CIN, Cervical Intra Epithelial Neoplasia).
כ- 99% ממקרי סרטן צוואר הרחם מיוחסים לנגיף הפפילומה האנושי, ובפרט לזנים 6, 11, 16, ו- 18. נגיף הפפילומה מועבר במהלך קיום מגע מיני ועלול לגרום להתפתחות
יבלות
באברי המין (מחלה הנקראת 'קונדילומה').
בישראל, שכיחות הנגעים הטרום סרטניים בצוואר הרחם הנגרמים על ידי נגיף הפפילומה האנושי גבוהה. כיום ניתן להתחסן כנגד הנגיף. מחקרים רחבי היקף בקרב כ- 50,000 נשים ברחבי העולם העלו שהחיסון אשר ניתן לנערות ונשים בגילאי 15-26 יעיל ב- 99% במניעת נגעים טרום סרטניים בצוואר הרחם ובמניעת יבלות באיברי המין. בקרב נשים בגילאי 26-45, יעילות
החיסון
היא כ- 90%.