23 נובמבר 2014א' כסלו תשע"ה
גודל אות גדול בינוני קטן
חזור למחלות ומצבים
מעודכן לתאריך30.08.2011|באדיבות ה

צפקת, דלקת מעטפת הצפק (פריטוניטיס)

(Peritonitis)

מבוא

הצפק (פריטונאום) הוא הקרום הפנימי המצפה את חלל הבטן ואיבריו (דוגמת הכבד והקיבה). צפקת (בלעז, פריטוניטיס) היא דלקת של קרום הצפק הנגרמת עקב זיהום חיידקי או פטרייתי. זיהום בקרום הצפק עלול להתפשט במהרה לדם ולאיברי גוף נוספים.

 

סימפטומים של צפקת עלולים להתפתח במהירות וכוללים:

  • כאב בטן חמור.
  • חום גבוה העולה על 38 מעלות צלזיוס.
  • צמרמורת.

 

צפקת עלולה לגרום לסיבוכים חמורים ולכן מדובר במצב חירום המחייב קבלת טיפול רפואי מיידי.

 

מתי יש לפנות לקבלת עזרה רפואית?

  • כאב בטן פתאומי שמחמיר מהווה סימן לזיהום או למחלה חמורים. כאב מסוג זה מחייב פנייה לרופא המטפל או לחדר המיון הקרוב למטרת בירור וקבלת טיפול רפואי מתאים.
  •  

    גורמים לצפקת

    במרבית המקרים מדובר בזיהום המתפתח ישירות בקרום הצפק עצמו. מצב זה מכונה צפקת ראשונית. גורמי הסיכון העיקריים לצפקת ראשונית כוללים שחמת הכבד ודיאליזה ציפקית.

     

    שחמת הכבד (Liver Cirrhosis) היא מחלה שגורמת להצטלקות של הכבד כתוצאה מנזק ארוך ומתמשך לאיבר. כ- 20% מהלוקים בשחמת הכבד והסובלים מהצטברות נוזלים בחלל הבטן עלולים לפתח צפקת.

     

    דיאליזה היא תהליך מלאכותי שבו תוצרי פסולת ונוזלים עודפים מוצאים מהדם. במצב תקין מבצעות הכליות תפקידים אלה. מי שכליותיהם ניזוקו ואינן מסוגלות לעבוד באופן תקין עלולים להזדקק לדיאליזה. לאור ההתקדמות בשיטות הדיאליזה בשנים האחרונות פחתו מקרי הצפקת בעקבות דיאליזה ציפקית. כיום מעריכים כי מרבית המטופלים בדיאליזה ציפקית עלולים ללקות בצפקת אחת לשנתיים.

     

    גורם שכיח פחות לצפקת הוא זיהום או חבלה באזור גוף מרוחק בעקבותיו חל זיהום של קרום הצפק. זהו מצב של צפקת משנית. צפקת משנית תיתכן בעקבות פיצוץ של התוספתן או לאחר זיהום חמור.

     

    טיפול בצפקת

    צפקת היא מצב חמור הדורש אבחון וטיפול מהירים על מנת למנוע סיבוכים חמורים שעלולים אף להיות קטלניים. מדובר במצב חירום המטופל במרבית המקרים במסגרת אשפוז.

     

    הגורם לזיהום יטופל באמצעות הזרקה של אנטיביוטיקה או תרופות אנטי-פטרייתיות. במקרים מסוימים יידרש ניתוח לתיקון נזקים בקרום הצפק או לצורך הרחקת הגורם לזיהום.

     

    הגורם לצפקת יקבע במידה רבה את סיכויי ההחלמה. על אף הטיפול, חלק מהלוקים בצפקת עלולים למות. סיכויי ההחלמה מצפקת הנגרמת עקב שחמת הכבד הם הגרועים ביותר (הסיכון לתמותה הוא כ- 50%). במקרה של צפקת משנית, כ- 10% מהמטופלים עלולים למות.