הקדמה
צהבת נגיפית מסוג Hepatitis B) B), המכונה גם דלקת כבד נגיפית מסוג B, היא מחלה מדבקת הנגרמת על ידי נגיף מסוג HBV הפוגע בכבד. הדבקה מתרחשת עקב חדירת הנגיף לכלי הדם, לאחר מגע עם דם או נוזלי גוף אחרים (רוק, נוזל הזרע או הפרשות נרתיקיות) של אדם שחולה בצהבת מסוג B או שנושא את הנגיף (גם אם הנגיף אינו פעיל בגוף הנשא).
הדבקה בנגיף צהבת מסוג B אפשרית באמצעות דרכים דומות להדבקה בנגיף ה-HIV הגורם למחלת האיידס, אך מדבק פי 50 עד 100 יותר. יתר על כן, נגיף צהבת מסוג B מסוגל לשרוד מחוץ לגוף במשך 7 ימים (למשל, על גבי מזרק, קונדום או כפפה שבאו במגע עם נוזלי גוף של חולה או נשא) ולהדביק כל אדם שיבוא עימו במגע.
דרכים להדבקה בצהבת נגיפית מסוג B כוללות:
- מגע עם דם נגוע.
- מגע מיני.
- מגע עם רוק.
- במהלך הלידה, כאשר תינוקה של אם חולה או נשאית עובר בתעלת הלידה.
המחלה אינה מועברת באמצעות מזון, מים או מגע אקראי כמו לחיצת יד, חיבוק או נשיקה (אלא אם יש מגע עם הרוק).
בעקבות זיהום בנגיף ה- HBV עלולה להתפתח דלקת כבד חריפה (אקוטית) שחולפת תוך מספר שבועות, או דלקת כבד כרונית (מתמשכת).
צהבת נגיפית חריפה מסוג B
תיתכן דגירה של הנגיף בגוף במשך 6 שבועות עד 6 חודשים, טרם הופעת סימפטומים. סימפטומים של צהבת נגיפית חריפה עלולים לכלול:
גוון צהוב בעור ובעיניים (תופעה המקנה למחלה את שמה השגור, 'צהבת') יתפתחו בדרך כלל כשבועיים לאחר הופעת הסימפטומים הכלליים של המחלה.
כמחצית מהאנשים שנדבקו בצהבת מסוג B לא יחוו כל סימפטומים וכלל לא יידעו שנדבקו. בקרב אלו שיפתחו את הסימפטומים, תחלוף המחלה תוך מספר שבועות עד חודשים. אצל מרבית החולים יחלוף הזיהום מבלי לגרום נזק קבוע לכבד. עם זאת, אחד מתוך 10-20 חולים עלול לפתח דלקת כרונית בכבד. הסיכון לסיבוכים המערבים את הכבד עולה ככל שההדבקה בנגיף מתרחשת בגיל צעיר יותר.
טרם נמצאה תרופה נגד נגיף ה-HBV ולכן ניתן טיפול תומך בלבד הכולל מנוחה, תזונה מתאימה ושתייה מרובה למניעת התייבשות.
צהבת נגיפית כרונית מסוג B
אצל חלק מהנדבקים, ובפרט אצל ילדים קטנים או תינוקות, עלול נגיף ה-HBV לגרום למחלה כרונית שנמשכת למעלה מ-6 חודשים.
רוב האנשים לא ייפתחו סימפטומים במועד ההדבקה וחלקם אף עלולים לא לחוות כל סימפטום במשך 20-30 שנה. אף על פי כן, הם עלולים להדביק בנגיף אנשים אחרים מבלי שהם עצמם חולים ואינם מודעים להיותם נשאים כלל. חלק קטן מהחולים עלול לסבול מסימפטומים הדומים לאלו של דלקות כבד נגיפיות אחרות דוגמת צהבת חריפה מסוג B או מסוג A.
כמו כן עלולה צהבת כרונית מסוג B לגרום לפגיעה מתמשכת ברקמת הכבד ובתפקודי הכבד ולהוביל עם הזמן לסיבוכים כמו שחמת הכבד (צירוזיס) וסרטן הכבד. המחלה עלולה לגרום אף למוות. אחד מתוך ארבעה חולים כרוניים ימות כתוצאה מסיבוכי המחלה.
תפוצת המחלה
על פי נתוני ארגון הבריאות העולמי, כ-2 מיליארד איש נדבקו בנגיף ה-HBV ומספר החולים בצהבת נגיפית כרונית מסוג B מוערך בכ-350 מיליון בני אדם ברחבי העולם. כ-0.2% מהם מתים מסיבוכים בכבד מדי שנה.
מאז כניסת החיסון נגד צהבת נגיפית מסוג B לשגרת החיסון במדינת ישראל בשנת 1992 חלה ירידה במספר מקרי המחלה לכדי כמה עשרות מקרים בלבד בשנה.
חיסון נגד צהבת B ומטרותיו
קיימים שני סוגי חיסון נגד צהבת מסוג B, פעיל וסביל, שמטרתם למנוע את התפתחות המחלה. חיסון זה אינו מונע צהבת נגיפית הנגרמת על ידי נגיפים אחרים (כגון הפטיטיס A, C או E) או מחלות אחרות הפוגעות בכבד. כמו כן, החיסון לא ימנע את התפתחות המחלה אם בעת החיסון המתחסן כבר לקה בצהבת מסוג B שטרם אובחנה. מצב זה יתכן עקב זמן הדגירה הממושך של נגיף ה-HBV.
החיסון הפעיל נגד צהבת מסוג B
חיסון השגרה בישראל הוא חיסון פעיל הגורם לגוף לייצר נוגדנים כנגד נגיף ה- HBV (שמות מסחריים: אנג'ריקס B, סיי-בי-ואק, טווינריקס מבוגרים, טווינריקס ילדים).
החיסון מורכב מחלבון המעטפת של הנגיף המופק בשיטות של הנדסה גנטית. כאשר מערכת החיסון בגוף נחשפת לרכיבים אלו היא מסוגלת לייצר נוגדנים נגד הנגיף מבלי שיופיעו הסימפטומים של המחלה.
החיסון הפעיל נגד צהבת מסוג B אינו מכיל את הנגיף עצמו ולכן אינו גורם למחלה. לחיסון זה תופעות לוואי מועטות ביותר.
יעילות החיסון נשמרת במשך כעשרים שנים, ויעילותו במניעת המחלה עומדת על 80-100%.
חיסון סביל
החיסון הסביל מורכב מנוגדנים ייחודיים (המכונים אימונו-גלובולינים) נגד חלבון המעטפת של נגיף הצהבת מסוג B (שמות מסחריים: הייפרהפ בי S/D, הפטקט B). חיסון זה מעניק הגנה חיסונית מיידית וניתן בהזרקה לאחר חשיפה לנגיף ה- HBV. החיסון הסביל ינתן במצבים הבאים:
- לאחר מגע עם דם או נוזלי גוף אחרים של אדם הנושא את נגיף הצהבת מסוג B או החולה במחלה.
- בזמן לידה, אם היולדת היא נשאית או חולה בצהבת נגיפית מסוג B.
במקרים הללו רצוי לתת את שני חיסונים גם יחד, הפעיל והסביל.
מידע על החיסון בישראל
החיסון מהווה חלק משגרת החיסונים במדינת ישראל מאז שנת 1992. הוא ניתן לתינוקות בשלוש מנות (לאחר הלידה בבית החולים, בגיל חודש ובגיל 6 חודשים, במסגרת טיפות החלב). מנת דחף נוספת ניתנת בעת הגיוס לצה"ל בבסיס הקליטה והמיון (בקו"ם).
על פי נתוני משרד הבריאות ירד מספר החולים בצהבת נגיפית מסוג B בצורה משמעותית לפחות ממאה מקרים בשנה בעקבות הכלת החיסון בשגרת החיסונים.
על מנת לקבל חיסון יש להצטייד בפנקס החיסונים. ללא פנקס זה לא יינתן החיסון הנדרש.
מתן החיסון
צורת המתן
החיסון נגד צהבת נגיפית מסוג B ניתן בהזרקה לתוך השריר. אצל תינוקות מוזרק החיסון לשריר הירך ואילו אצל המבוגרים ניתנת הזריקה לשריר הזרוע. אפשר להזריק את החיסון בו זמנית עם חיסונים נוספים אך יש להשתמש במזרקים נפרדים ולהזריק אותם לאזורים שונים בגוף.
באיזה גיל ניתן?
על מנת למנוע צהבת נגיפית מסוג B יש להקפיד על קבלת החיסון במועד ולוודא את קבלת מספר המנות הנדרש.
תינוקות
החיסון יינתן בשלוש מנות:
- מנה ראשונה - ביום לאחר הלידה (במסגרת בית החולים, במחלקת היילודים).
- מנה שנייה - בגיל חודש (במסגרת טיפת חלב).
- מנה שלישית - בגיל 6 חודשים (במסגרת טיפת חלב), בו זמנית עם חיסוני השגרה האחרים.
מנת דחף נוספת תינתן בגיל 18, עם הגיוס לצה"ל, בבסיס הקליטה והמיון (בקו"ם).
ילדים ומבוגרים
החיסון ניתן בדרך כלל בשלוש מנות. המנה השנייה תוזרק חודש לאחר המנה הראשונה ואילו המנה השלישית תינתן חצי שנה אחרי המנה הראשונה.
מועד תחילת ההשפעה ומשך ההשפעה
החיסון הפעיל מתחיל להשפיע אחרי 2-6 חודשים. זהו הזמן שלוקח לגוף לייצר כמות מספקת של נוגדנים נגד נגיף הצהבת מסוג B. היכולת לייצר נוגדנים בעקבות החיסון גבוהה ביותר אצל תינוקות והולכת ופוחתת אחרי גיל 40. בגיל 60, רק שלושה מכל ארבעה מתחסנים יפתחו רמה טובה של נוגדנים נגד הנגיף.
לאחר קבלת שלושת המנות נשמרת השפעת החיסון במשך למעלה מ-20 שנים.
משך ההגנה שמעניק החיסון הסביל קצרה משמעותית ונמשכת כ-3 חודשים בלבד.
היכן ניתן לקבל?
המנה הראשונה של החיסון ניתנת לרך הנולד במחלקת היילודים בית החולים. שתי המנות הנוספות ניתנות במסגרת טיפות החלב והתחנות לבריאות המשפחה. המנה האחרונה ניתנת למתגייסים לצה"ל בבסיס הקליטה והמיון (בקו"ם).
אופן נטילת החיסון
אצל תינוקות וילדים עד גיל 3 יוזרק החיסון לאזור הקדמי-צדדי של הירך. למבוגרים יוזרק החיסון לשריר הכתף. הזרקה לשריר העכוז או הזרקה תת-עורית אינן מומלצות מאחר שדרכי מתן אלו עלולות לגרום לתגובה חיסונית פחותה.
לחולים הסובלים מבעיות קרישה ונטייה לדימומים (לדוגמה, חולי המופיליה או חולים הסובלים מרמה נמוכה של טסיות) יינתן החיסון בהזרקה תת-עורית באזור שריר הכתף.
על המתחסן להישאר בהשגחה במשך 20-30 דקות לאחר ההזרקה על מנת לנטר את מצבו הרפואי בעקבות קבלת החיסון. במידה שמתפתחת תגובה חריגה יינתן במקום טיפול רפואי ראשוני.
למי מומלץ להתחסן?
קהלי יעד
בנוסף לחיסון השגרתי לתינוקות, החיסון נגד צהבת נגיפית מסוג B מומלץ למספר קבוצות הנמצאות בסיכון מוגבר להדבקה, כמפורט:
- אנשים הבאים במגע עם הדם או נוזלי הגוף של נשאים או חולים בצהבת מסוג B במסגרת עבודתם, לרבות:
- אנשי צוות רפואי, עובדי מעבדה ועובדי ניקיון במוסדות רפואיים.
- אנשים העוסקים בקעקועים ובפירסינג.
- אנשים שמטפלים בנפטרים.
- חולים במחלות מסוימות:
- חולים כרוניים במחלות כבד.
- חולים המקבלים עירויי דם.
- חולי כליה העוברים טיפולי דיאליזה.
- חולי איידס.
- אנשים הנוסעים לקבל טיפולים רפואיים, לרבות ניתוחים קוסמטיים או טיפולי שיניים, במדינות בהן קיימת שכיחות גבוהה של צהבת נגיפית מסוג B.
- אנשים שאורח החיים שלהם עלול לחשוף אותם להדבקה בנגיף הצהבת מסוג B:
- אנשים המקיימים יחסי מין לא מוגנים עם בני זוג רבים.
- אנשים המשתמשים בסמים וחולקים מחטים עם אחרים.
- אנשים שבני ביתם נושאים את נגיף הצהבת מסוג B או חולים במחלה.
- אנשים הנוסעים לאזורים בהם יש שכיחות גבוהה של צהבת מסוג B. יש להתחיל את סדרת החיסונים חצי שנה לפני הנסיעה המיועדת על מנת להספיק לקבל את כל מנות החיסון:
- מטיילים הנוסעים לתקופה ממושכת או יוצאים לביקורים חוזרים, לרבות תרמילאים או אנשים הנוסעים לצרכי עבודה. מטיילים היוצאים לנסיעה קצרה יכולים לבחור בחיסון הסביל.
- עולי רגל למכה (סעודיה) חייבים להתחסן נגד נגיף הצהבת מסוג B, גם אם מדובר בנסיעה קצרה בלבד. אחד המנהגים הרווחים בזמן העלייה לרגל הוא גילוח ראשם של הגברים. אם הגילוח נעשה באמצעות סכין גילוח משומש, תיתכן הדבקה בצהבת מסוג B.
תופעות לוואי
החיסון בטוח ותופעות הלוואי שלו הן בדרך כלל קלות וחולפות במהרה. יתכנו תופעות לוואי מקומיות קלות הכוללות אדמומיות, נפיחות, רגישות או כאב באזור ההזרקה. תופעות אלה תחלופנה בדרך כלל תוך כיומיים. אפשר להניח תחבושת לחה פושרת על אזור ההזרקה על מנת להקל על חלק מהתופעות. יש לפנות לבדיקת רופא במקרה של נפיחות או כאב חזקים.
כמו כן תיתכנה תופעות לוואי כלליות הכוללות:
- כאב ראש.
- עליית חום מתונה.
- ירידה בתאבון.
- בחילה.
- שלשול.
- חולשה.
- פריחה.
- כאבי שרירים ומפרקים.
- סחרחורת.
- כאב בטן.
- הפרעות בתפקודי הכבד.
בדרך כלל יחלפו התופעות תוך יומיים. ניתן ליטול תרופה להורדת חום במקרה הצורך. אם חלה עליית חום משמעותית יש לפנות לרופא.
במקרים נדירים יתכנו תופעות לוואי חמורות כגון הפרעות בייצור טסיות דם, הפרעות במערכת העצבים ובמוח, דלקת פרקים, הגדלת בלוטות הלימפה ותגובה אלרגית מאוחרת שתתבטא בנזלת, שיעול, אדמומיות, פריחה ותגובה עורית חריפה (אורטיקריה).
לעיתים נדירות ביותר תיתכן תגובה אלרגית חמורה מיידית המכונה הלם אנפילקטי. תופעה זו מאופיינת בקשיי נשימה, נפיחות בפנים ובגרון, פריחה נרחבת, ירידה חדה בלחץ הדם, בצקת ואף איבוד הכרה.
על המתחסן להישאר בהשגחה במשך 20-30 דקות לאחר ההזרקה על מנת לנטר את מצבו הרפואי בעקבות קבלת החיסון. במידה שמתפתחת תגובה חריגה יינתן במקום טיפול רפואי ראשוני.
אזהרות
לא דווחו תופעות לוואי מיוחדות בעקבות הזרקת החיסון בקרב תינוקות וילדים.
- מומלץ לדחות את מתן החיסון בעת מחלה זיהומית או מחלה שמלווה בחום גבוה (מעל 38 מעלות) עד לאחר ההחלמה.
- אין לחסן אם ידוע על רגישות קודמת לחיסון עצמו, לאחד ממרכיביו או לשמרים (המשמשים בתהליך הפקת החיסון באמצעות הנדסה גנטית).
- אין לחסן במקרה של מחלת ריאות, מחלת לב ודיכוי חיסוני.
אזהרות מיוחדות
- התגובה החיסונית אצל חולים המטופלים בכימותרפיה, בהקרנות או בנגזרות של קורטיזון וכן בקרב חולים שמערכת החיסון שלהם מדוכאת, חולי דיאליזה וחולי איידס עלולה להיות חלשה ולכן יש לשקול האם לחסן במצב זה או לא.
לעיתים יומלץ על מתן מנה נוספת כדי להגביר את ייצור הנוגדנים בעקבות החיסון אצל חולים אלו, אם רמת הנוגדנים לנגיף הצהבת מסוג B נמוכה לאחר שלושת החיסונים הרגילים.
- התגובה החיסונית עלולה להיות פחותה גם אצל גברים, אנשים מעל גיל 40, בעלי עודף משקל משמעותי ומעשנים. יתכן שבקבוצות אלה יהיה צורך בהזרקת מנת חיסון נוספת כדי להגיע לריכוז הנוגדנים הרצוי.
- לחולים הסובלים מבעיות קרישה ונטייה לדימומים (כגון חולי המופיליה או חולים הסובלים מרמה נמוכה של טסיות הדם) או לאלו שנוטלים תרופות נוגדות קרישה מומלץ לתת את החיסון בהזרקה תת-עורית (SC) באזור שריר הכתף, על מנת למנוע סכנת דימום.
- על חולים בטרשת נפוצה להיוועץ עם הרופא המטפל טרם קבלת החיסון מאחר שהוא עלול להחמיר את מצבם.
- אם החיסון נגד צהבת נגיפית מסוג B ניתן בו זמנית עם חיסונים אחרים יש להקפיד על שימוש במזרקים נפרדים ועל הזרקה באזורי גוף שונים.
הריון
החיסון אינו מומלץ לנשים הרות אלא אם קיים סיכון להידבקות בזיהום מאחר שלא נערכו מחקרים על השפעת חיסון זה על העובר.
הנקה
לא ידוע האם החיסון עובר אל התינוק דרך חלב האם.
קשישים
לא ידוע על בעיות מיוחדות שעלולות להתעורר לאחר החיסון. עם זאת, היכולת לייצר נוגדנים בעקבות החיסון פוחתת בגיל המבוגר.
