25 יולי 2014כ"ז תמוז תשע"ד
גודל אות גדול בינוני קטן

תאריך:29.07.2012

לאחר גיל 35 חלה ירידה משמעותית בפריון האישה. נשים רבות דוחות כיום את מועד כניסתן להריון לאחר גיל 35 ולעתים אף לאחר גיל 40. להריון ולידה בגיל מבוגר משמעויות הן מבחינת היולדת והן מבחינת היילוד. סיכון מחושב?

 

גיל האם במועד הכניסה להריון נמצא במגמת עלייה בישראל ובעולם. על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, כמחצית מ?120 -? אלף היולדות בישראל בשנת 2007 היו מעל גיל 18, וכקרוב ל- 5000 עברו את גיל ארבעים. הסיבות לכך שונות, לרבות קריירה, נישואים מאוחרים יותר ואף רצון לטייל ולראות עולם לפני הולדת ילדים.

 

עם הגיל חלה ירידה משמעותית בפריון האישה. בין גיל 25 ל- 35 פוחת כושר הפוריות של האישה במחצית ואילו בגיל 40 פוריותה של האישה היא מחצית מפוריותה בגיל 35 מאחר שמאגר הביציות בשחלות מידלדל ואיכותן נפגמת.

 

בגילאי 31-40 הסיכוי להתעבר בכל חודש הוא כ- 15%, בהשוואה ל- 25% אצל נשים בשנות העשרים לחייהן. סיכוי זה פוחת לכ- 5% לאחר גיל 40, כאשר במקביל חלה עליה תלולה בסיכון להפלה וללידת תינוק פגוע מבחינה גנטית. הרוב המכריע (90%) של העוברים הנוצרים מביציות של נשים שגילן עולה על 40 אינם תקינים מבחינה גנטית. לפיכך, נשים רבות שמעוניינות בהריון בגיל מבוגר, עשויות להזדקק לתרומת ביציות.

 

 

מהפיכת שימור הביציות

בחודש ינואר 2011 הוכל בישראל חוק הקפאת הביציות לפיו כל אישה (נשואה, רווקה, גרושה, אם לילדים) בגילאי 30-41 יכולה להקפיא ביציות. עד להחלתו של החוק אפשרות הקפאת הביציות היתה זמינה אך ורק משיקולים רפואיים דוגמת מחלה קשה של האישה, טיפול שעלול לפגוע בשחלות ובכושר הפוריות או בעיה אצל בן הזוג המתבטאת בהעדר זרע זמין להפריה. הכלת החוק במסגרת סל הבריאות (היינו, קבלת מימון מקופות החולים) מתאפשרת אך ורק עבור התוויות רפואיות מסוימות בלבד.

 

תהליך ההקפאה מאפשר שימור של הביציות לאורך זמן, בעוד שביציות שנשאבו מהגוף אך אינן מוקפאות חייבות להיות מופרות ביום השאיבה, על מנת למנוע את ניוונן. לכן, גם במקרה של אישה נשואה במהלך טיפול הפריה חוץ גופית, אם נמנע מבן זוגה לתת זרע תקין ביום שאיבת הביצית, תבוצע הקפאת ביציות.


ככל שהקפאת הביציות נעשית בגיל מוקדם יותר כך סיכויי ההצלחה להרות בעתיד מהביציות המוקפאות וללדת ילד בריא גבוהים יותר. אצל נשים מבוגרות יותר (ובפרט לאחר גיל 40) הסיכוי להצלחת הטיפול, היינו לידת ילד בריא, הוא מזערי.

 

קראי עוד על הקפאת ביציות ושימור הפוריות לעתיד >>

 

תרומת ביציות
נשים רבות שמעוניינות בהריון בגיל מבוגר עשויות להזדקק לתרומת ביציות

 

הורות מאוחרת מאד

בשנים האחרונות עלה גיל ההורים, וגיל האמהות בפרט, בשיעור משמעותי. בינואר 2005 ילדה תושבת רומניה בת 66 תאומים לאחר טיפולי פוריות. בדצמבר 2006 הפכה תושבת ספרד בת 67 לאם המבוגרת בעולם לאחר שילדה אף היא בעקבות טיפולי פוריות שעברה.

 

בבית החולים 'ליס' ליולדות במרכז הרפואי תל אביב ע"ש סוראסקי גדל פי שלושה מספר הנשים שיולדות בגיל מבוגר בין השנים 2001 ועד 2009. 65 נשים לאחר גיל 45 ילדו בשנת 2008, בהשוואה ל- 19 בלבד בשנת 2001.

 

לאחר גיל 45 פוחתים סיכוייה של אישה להתעבר מביציותיה שלה לכ- 1% ולכן לרוב יושג הריון באמצעות תרומת ביצית מתורמת צעירה או מביציות שהקפיאה האישה עצמה בצעירותה. כמו כן, ככל שעולה גיל האם כך עולה הקושי לשמר הריון ועולה רמת הסיכון לאם ולעובר במהלך ההריון והלידה.

 

מחקר שנערך לאחרונה על ידי מכון גרטנר בישראל מצביע כי העליה בגיל היולדות מלווה לא אחת בעליה בסיכונים ובסיבוכים הנלווים להריון ומשפיע גם על מצב היילוד. במחקר השתתפו 96 נשים בגילאי 45 עד 65. מחצית מהנשים לאחר גיל 45 סבלו מסוכרת הריון, 90% ילדו בניתוח קיסרי ושליש מהתינוקות נולדו פגים.

 

סיבוכים וסיכונים בהריונות מבוגרים

הקושי הראשון בו נתקלו היולדות המבוגרות היה להיכנס להריון באופן ספונטני, באמצעות קיום יחסי מין בלבד. לפיכך נזקקו הנשים לטיפולי הפריה חוץ גופית, בשילוב תרומת ביציות. כמחצית מהיולדות המבוגרות נזקקו לאשפוז במהלך ההריון. לפחות מחצית מהנשים סבלו מסוכרת הריון, כמחציתן סבלו מיתר לחץ דם, וב- 19 מקרים מתוך 96, התפתחה רעלת הריון.

 

באוכלוסייה הכללית מנגד, רק כ- 5% מהנשים ההרות תפתחנה רעלת הריון, ואילו בקרב היולדות המבוגרות עלה שיעור הרעלת לכדי 20%. באופן דומה, כ- 7% מהנשים ההרות בכלל האוכלוסייה סובלות מסוכרת הריון ואילו בקרב היולדות המבוגרות עלה שיעורה לכדי 50%.


למעלה מ- 90% מהלידות היו באמצעות ניתוח קיסרי. כשליש מהתינוקות נולדו פגים (לפני השבוע ה-37 להריון), וכמחצית מהתינוקות נולדו במשקל לידה נמוך (פחות מ-2.5 קילוגרם). לצורך השוואה, באוכלוסייה הכללית, רק כ- 8.4% מהתינוקות נולדים במשקל נמוך מ- 2.5 קילוגרם. יתר על כן, כ- 6.7% מהפגים נולדו במשקל נמוך מ- 1.5 קילוגרם, בהשוואה ל- 1.2% בכלל האוכלוסייה של הילודים.


תוצאותיו של מחקר נוסף שנערך בבית החולים 'ליס' וכלל יולדות לאחר גיל 45 העלה אף הוא ממצאים דומים לרבות שיעורים גבוהים יותר של סוכרת הריון, לידה מוקדמת ולידת פגים. היולדת המבוגרת ביותר היתה בת 58.

 

עוד העלו ממצאי המחקר כי הסיכון לסיבוכים מסכני חיים שחייבו אשפוז בטיפול נמרץ היה גבוה פי שש לאחר גיל 45. סיבוכים אלו כללו דימום, סיבוכים נשימתיים, רעלת הריון ובעיות בקרישת הדם. שיעור הלידות הקיסריות היה אף הוא גבוה באופן משמעותי (כמעט פי 4).

 

מצוקה עוברית

כרבע מהנשים ילדו בלידה מוקדמת טרם השבוע ה- 37 להריון. בדומה לממצאי המחקר שנערך על ידי גרטנר, כ- 7% מהתינוקות של היולדות המבוגרות שקלו פחות מ- 1.5 קילוגרם בלידה, בהשוואה לכ- 1% בלבד בקרב האוכלוסייה הכללית.

 

אצל אמהות לאחר גיל 40 נמצא כי תמותת העוברים היתה גבוהה פי 1.5 בהשוואה לשיעור תמותת העוברים בקרב נשים צעירות יותר. הסיבה העיקרית לכך היא היפרדות שליה, ששכיחותה גבוהה פי שמונה לאחר גיל ארבעים.

 

במקרה של הריונות מרובי עוברים עלה מאד הסיכון ללידת פג שעלול לסבול מבעיות בריאותיות גבוהה פי שתיים בהשוואה ללידת עובר יחיד. לפיכך, אחת המסקנות שעלו ממחקר זה היתה כי מומלץ להימנע מהריונות מרובי עוברים ביולדות לאחר גיל 45.

 

מאחר שמרבית ההריונות בגילאים המתקדמים מושגים באמצעות טיפולי פוריות המאופיינים בשיעור גבוה של הריונות מרובי עוברים, המליצו החוקרים על החזרה של ביצית אחת בלבד לרחם או על דילול עוברים, על מנת לצמצם את הסיכון לאם ולעובר.

 

חצי הכוס המלאה

מנגד, לאמהות מאוחרת גם צדדים חיוביים. אישה מבוגרת אשר בוחרת להרות ולעבור את המסלול המפרך הכרוך לא פעם בתרומת ביצית ובהפרייה חוץ גופית עושה זאת מתוך השלמה, בשלות ורצון אמיתי להיכנס להריון, לשמור עליו בכל מחיר וללדת בהצלחה. אמהות מבוגרות נתפסות לעתים כמוכנות יותר להורות ולאימהות, מאשר אימהות צעירות יחסית שטרם הגשימו את עצמן.

 

על אף הנתונים שלעיל, לאישה שמצבה הבריאותי טרם ההריון תקין ואינה סובלת ממחלות רקע, סיכויים גבוהים מאד להרות וללדת ילד בריא. לראיה, מספרן העולה של נשים לאחר גיל ארבעים אשר יולדות מדי שנה במדינת ישראל.

 

טרם כניסה להריון מומלץ כי כל אישה תעבור הערכה רפואית יסודית על מנת לשלול מחלות רקע שאינן ידועות ולוודא כי מצבי מחלה ידועים מטופלים ומאוזנים, בפרט במקרה של סוכרת, יתר לחץ דם או תפקוד לקוי של בלוטת התריס (היפר- או היפו-תיירואידיזם).

 

רצוי כי נשים הרות מבוגרות תבצענה מעקב הריון קפדני שיכלול סריקות אולטרה סאונד וכן בדיקות לאיתור פגמים בחומר הגנטי של העובר. בהתאם להמלצת משרד הבריאות הישראלי, מומלץ לבצע בדיקה זו (היינו, דיקור מי שפיר או בדיקת סיסי שליה) אצל כל אישה לאחר גיל 35. ראוי לציין שבמקרה של הריון בעקבות תרומת ביצית הגיל הקובע את נחיצות הבדיקה הוא גילה של תורמת הביצית, ולא גילה של האם ההרה.

 

קראי עוד אודות בדיקות שרצוי לבצע במהלך ההריון >>