הפרעת חרדה חמורה - מידע רפואי

הפרעת חרדה חמורה, המכונה גם הפרעת פניקה, היא סוג של הפרעה בה אדם חווה התקפי חרדה חוזרים ונשנים, לעיתים גם ללא סיבה ישירה.

כול אחד חווה תחושות של חרדה במצבים מסוימים במהלך החיים. זו תגובה טבעית לחלוטין, בפרט כאשר אנו נתונים לסכנה או למצב של דחק (סטרס). יחד עם זאת אצל אנשים הלוקים בהפרעת חרדה חמורה, תחושות חרדה ולחץ מתרחשות באופן חוזר ואפשריות בכול עת.

חרדה

חרדה היא תחושת אי נוחות נפשית שדרכי ביטויה יכולים להיות קלות כחמורות, וכוללות תחושות דאגה ופחד.

מספר מצבים עלולים לגרום להפרעת חרדה חמורה, לרבות:

• פוביה: פחד קיצוני בלתי נשלט מחיה, גורם דומם, מקום או מצב.
• הפרעת חרדה כללית: מצב מתמשך שיכול להיות קשור למגוון סיבות אשר מביא לחרדה ולדאגה.
• הפרעת דחק פוסט טראומטית: הפרעה בעלת סימפטומים גופניים ונפשיים שעלולה להתפתח אחרי שאנשים חווים מצב או עדים לאירוע שגורם להם לפחד עצום, לחוסר אונים או לאימה, כגון:

• קרבות במהלך מלחמה, התקפות מחבלים, התקפות טילים.
• אסונות טבע.
• תאונות קשות.
• מוות אלים.
• תקיפה אישית לרבות אונס.

התקפי חרדה

התקפי חרדה חמורה (פניקה) מלווים בסימפטומים גופניים ונפשיים. מדובר בתחושות פחד משתקות ודאגה קשה בצד סימפטומים גופניים הכוללים בחילה, הזעה, רעד, האצת פעימות הלב.

מספר התקפי החרדה שאדם חווה תלויים בחומרת ההפרעה. אנשים מסוימים יחוו התקף או שניים בחודש בשעה שאחרים יחוו מספר התקפים במהלך כול שבוע.

התקפי חרדה חמורה יכולים להיות עוצמתיים ומפחידים אולם הם אינם מסוכנים. ההתקף לא יגרום לאדם הלוקה בהפרעה נזק גופני ובמרבית המקרים לא ידרוש אשפוז.

מה עושים

ככלל, כדאי לפנות לרופא המטפל כאשר חווים סימפטומים של הפרעת חרדה חמורה. אבחון רפואי נדרש כאשר מדובר בהתקפים חוזרים ונשנים, בלתי צפויים, המלווים בלפחות חודש של דאגה מתמשכת מהתקפים העלולים להתרחש.

הטיפול

מטרת הטיפול היא להפחית את תדירות ההתקפים ולהקל על ההתקפים כאשר אלו מתרחשים. מדובר הן בטיפול תרופתי והן בטיפול פסיכולוגי (נפשי).

אזהרות

הפרעת חרדה חמורה עלולה להשפיע על היכולת לנהוג או לבצע עבודות מסוימות.

ילדים ומתבגרים

הפרעת חרדה חמורה נפוצה יותר בקרב מתבגרים בהשוואה לילדים. הפרעת חרדה עלולה להיות דבר מטריד במיוחד עבור ילדים ומתבגרים. ההפרעה עלולה להעיב על התפתחותם, על כישורי הלמידה ועל חייהם החברתיים.

התקפי חרדה אצל ילדים יכולים לכלול צרחות, בכי ונשימות מואצות. הפחד מהתרחשות התקף עלול להוביל את הילד או המתבגר לבידוד ולאי יכולת להתרכז בלימודים או בשיעורי הבית.

אבחון הפרעת חרדה אצל ילדים ומתבגרים, מוקדם ככול האפשר, הינו חיוני. אם ילדכם חווה התקפי חרדה חוזרים, פנו לייעוץ מקצועי.

הסימפטומים של הפרעת חרדה חמורה עלולים להיות מפחידים ומלחיצים. הם נוטים להתרחש בפתאומיות ולעיתים קרובות ללא סיבה נראית לעין.

החווה את ההתקף יחוש חרדה משתקת, וכן אחד או יותר מהסימפטומים הבאים:

• פעימות לב מואצות
• הזעה
• רעד
• גלי חום או קור
• קוצר נשימה או מחנק
• תחושת שיתוק
• כאבים בחזה
• בחילה
• סחרחורת ותחושת עילפון
• עקצוץ
• יובש בפה
• צורך ללכת לשירותים או התכווצויות בקיבה
• צלצולים באוזניים
• פחד ממוות

הסימפטומים הגופניים אינם נעימים ויכולים להיות מלווים במחשבות מפחידות. אנשים הלוקים בהפרעה מתחילים לפחד מההתקף הבא שעלול להתרחש ונוצר מעגל קסמים של התקפים.

הסימפטומים הגופניים עלולים להיות לעיתים עוצמתיים עד כדי תחושת התקף לב. יחד עם זאת נדגיש כי שסימפטומים של חרדה דוגמת דפיקות לב מואצות או קוצר נשימה לא יגרמו להתקף לב.

כמו כן, למרות שהסימפטומים עלולים להיות מפחידים הם לא יגרמו לנזק גופני. אנשים הלוקים בהפרעה לומדים לזהות את הסימפטומים ולשלוט בהם ביתר יעילות.

הסימפטומים מגיעים לשיאם בדרך כלל בתוך 10 דקות, ומרבית ההתקפים אורכים בין 5 ל- 20 דקות. יחד עם זאת ישנם מקרים שההתקף עלול להימשך אך כשעה. התקפים ארוכים ינבעו למעשה מרצף של מספר התקפים עוקבים, עקב הלחץ שההתקף הראשון יוצר.

התקפים חוזרים

אנשים הלוקים בהפרעת חרדה חמורה יחוו התקפים חוזרים ונשנים. אחדים יחוו התקפים פעם או פעמיים בחודש ואחרים אף מספר פעמים בשבוע. ההתקפים יכולים להיות מאד בלתי צפויים. הלוקים יחושו פעמים רבות תחושות פחד וחשש מתמשכות גם בין ההתקפים.

ביטול התכונות האישיות (דה-פרסונליזציה)

במהלך התקף חרדה הסימפטומים עלולים להיות כה עוצמתיים ונטולי שליטה עד כדי שהלוקה יחוש מנותק מהמתרחש, מעין צופה מהצד. מצב זה מכונה דה-פרסונליזציה.

התחושה הזו אינה מקנה הקלה או גורמת להתקף להיות פחות מפחיד.

ילדים ומתבגרים

הפרעת חרדה עלולה להיות דבר מטריד במיוחד עבור ילדים ומתבגרים. התקפי חרדה אצל ילדים יכולים לכלול צרחות, בכי ונשימות מואצות.

הגורמים להפרעת חרדה חמורה אינם מובנים עדיין עד תום. חוקרים סבורים שההפרעה נגרמת על ידי גורמים נפשיים וגופניים.

אירועים או מצבים טראומטיים

טראומה הנובעת ממגוון סיבות, לרבות השתתפות בקרב, התקפת מחבלים, התקפת טילים, שכול או התעללות, יכולה להאיץ התקפי חרדה, בייחוד בסמוך לאירוע אולם גם שנים לאחר מכן, באופן בלתי צפוי.

תורשה

בן משפחה הלוקה בהפרעת חרדה חמורה עלול להגדיל את ההסתברות לכך שבן משפחה נוסף ילקה בה.

חומרים מעבירי מסרים בין עצביים (נוירו-טרנסמיטורים)

הסיכון ללקות בהפרעת חרדה חמורה עולה כאשר הפרשת חומרים אלו (המופרשים במוח כעניין שגרתי) אינה מאוזנת.

רגישות יתר לחמצן דו פחמני (CO2)

חוקרים אחדים סבורים שהפרעת חרדה חמורה קשורה לרגישות יתר לפחמן דו חמצני. שאיפת אוויר המכיל כמויות גדולות יחסית של פחמן דו חמצני עלולה להביא להתקף אצל אנשים הרגישים לגז זה. לפיכך, הקניית מיומנויות נשימה עשויה לסייע ללוקים להקל על התקף או אף לעצרו.

פחדים חמורים בשל בעיות שוליות

סבורים כי אנשים הסובלים מהתקפי חרדה נוטים להתמקד בבעיות גופניות שוליות ולטפח בעניין זה פחדים חמורים, דבר שעלול להגביר את ההסתברות להתרחשות התקף חרדה.

כל מי שלוקה בהפרעת חרדה חמורה יחווה התקפים, אולם לא כל הלוקים מאובחנים.

התקפי חרדה

אנשים מסוימים חווים התקפי חרדה בתגובה למצבים מוגדרים. למשל התקף בתגובה לשהייה במקומות סגורים (קלסטרופוביה). אולם בשעה שאנשים בעלי פחד (פוביה) מוגדר חווים התקף חרדה רק כאשר הם נתקלים במצב ייחודי שמעורר את החרדה, הרי אנשים הלוקים בהפרעת חרדה חמורה חווים התקף ללא כול אזהרה מוקדמת וללא יכולת להימנע מהמצב. פעמים רבות נראה כאילו אין כול סיבה מוגדרת להתקף החרדה.

לפיכך, אבחון של הפרעת חרדה חמורה נדרש רק אם אדם חווה התקפים חוזרים ונשנים שהנם בלתי צפויים, ואם אלו מלווים בלפחות חודש בו קיימת דאגה או חשש מתמשך מההתקף הבא.

פונים לרופא המשפחה

הצעד הראשון הוא פנייה לרופא המשפחה שיבקש לעמוד על הסימפטומים שהמטופל חווה, לרבות תדירותם והאם הם קשורים למצבים מוגדרים.

לעיתים רבות קשה לספר על התחושות שאתם חווים ועל הרגשות, אולם יש לזכור שהרופא הוא איש מקצוע שיכול לסייע לכם ושיתופו במידע האישי חשוב ביותר לשם אבחון נכון ויעיל.

יתכן שרופא המשפחה יפנה אתכם לטיפול על ידי רופא מומחה לבריאות הנפש, היינו פסיכיאטר, או לפסיכולוג קליני.

בדיקות גופניות

לעיתים יבקש הרופא לערוך מספר בדיקות כדי לשלול בעיות גופניות. למשל, יתכן שפעילות יתר של בלוטת התריס (התירואיד) היא האחראית להופעת סימפטומים הדומים להתקף חרדה חמורה.

המטרה העיקרית של הטיפול היא להפחית את מספר ההתקפים ואת חומרתם.

הטיפול יכול לכלול טיפול פסיכולוגי וטיפול תרופתי. בהתחשב במצבו של כול מטופל ומטופל ייקבע אם הוא זקוק לסוג אחד של טיפול או לשילוב של שניהם. אין טיפול מסוים שהוא מיטבי לכולם. טרם תחילת כול טיפול, מכול סוג שהוא, הרופא יבהיר למטופל את המשמעויות שלו.

במקרים רבים הטיפול הפסיכולוגי המוצע הוא טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT) ואם טיפול זה אינו משפר את המצב יוצע טיפול הכולל תרופות.

כדאי להתחיל בהיוועצות ברופא המשפחה אולם יתכן שתופנו לטיפול על ידי רופא מומחה לבריאות הנפש, היינו פסיכיאטר, או לפסיכולוג קליני.

טיפול קוגניטיבי התנהגותי CBT) Cognitive Behavioral Therapy)

הטיפול הפסיכולוגי מסוג זה הוא בעל השפעות ארוכות טווח ומומלץ לטיפול בהפרעת חרדה חמורה. טיפול קוגניטיבי התנהגותי כולל שיחות שבועיות עם מטפל ולמידה של מיומנויות שתשפרנה את מצבו של המטופל בעת התקף, או בין התקפים, לרבות שינוי מחשבות שליליות ושינויים התנהגותיים.

למשל, המטפל יכול לשוחח על הדרך בה המטופל מגיב שעה שחווה התקף חרדה ומה הוא חושב שעה שחווה אותו. לאחר שהמטפל והמטופל מזהים מחשבות שליליות ניתן ללמוד כיצד להמירן במחשבות מאוזנות יותר.

במטרה לסייע למטופל להשיג שליטה טובה יותר בהתקף החרדה יכול המטפל גם להנחותו בשיטות נשימה שיותירו אותו רגוע יותר בעת התקף ויפחיתו את המצוקה.

במקרים רבים 7-14 מפגשים שיתבצעו בתוך 4 חודשים עשויים לסייע באופן ניכר. לעיתים יומלץ על תוכנית טיפול מקוצרת אשר כוללת יותר עבודת בית של המטופל.

קבוצות תמיכה ונט"ל

השתתפות בקבוצות תמיכה עשויה לסייע למטופל להשיג מידע וייעוץ בנוגע לשיטות טובות לשליטה בהתקפים. גם המגע עם אנשים החווים בעיות דומות יכול לעזור, שכן התקפי חרדה הם מפחידים ומבודדים.

אף שימוש בקו הפתוח של נט"ל (נפגעי טראומה מטרור וממלחמה) המציע סיוע נפשי הן לילדים והן למבוגרים, במגוון שפות ולתקופה בלתי מוגבלת, יכול לעזור.

הטלפון של קו הסיוע של נט"ל הוא 1-800-363-363 והשירות פועל בימים א'-ה' בשעות 08:00-22:00 ובימי ו' בשעות 08:00-14:00. לעיתים, בעיתות חירום קו הסיוע פועל גם מעבר לשעות אלו.

טיפול תרופתי, נוגדי דיכאון

מספר תרופות נוגדות דיכאון עשויות להוות כלי טיפולי יעיל בהתקפי חרדה.

במקרים רבים יחלפו שבועיים עד ארבעה שבועות בטרם תושג השפעה ולכן אם נרשמה לכם תרופה יש להמשיך לנטלה גם אם עדיין לא מורגשת השפעה. הפסקת נטילה של תרופה ראוי שתיעשה רק על פי הנחית רופא. כאשר נוטלים תרופה חדשה חשוב להיות במעקב רפואי.

הסוגים של נוגדי דיכאון המומלצים לטיפול בהתקפי חרדה הם ממשפחת מעכבים בררניים של ספיגה חוזרת של סרוטונין (SSRI) כמו פארוקסטין (paroxetine), המשווקת בישראל בשמות הבאים: סרוקסט®, פקסט®, פרוטין® ופארוקסטין טבע® או משפחת נוגדי דיכאון טריציקליים.

לא מומלץ לרשום תרופות ממשפחת SSRI למטופלים מתחת לגיל 18, למרות שרופא מומחה יכול לאפשר שימוש כזה בפלואוקסטין (fluoxetine) בעת הצורך. התרופה משווקת בישראל בשמות הבאים: פרוזק®, פלוטין® ופריזמה®.

תרופות מסוג SSRI פועלות באמצעות הגדלת רמת החומר סרוטונין במוח והן הנפוצות ביותר לטיפול בהתקפי חרדה. בדרך כלל מתחילים במינון נמוך שניתן להגבירו בהדרגה בהמשך, כדי לאפשר לגוף הסתגלות נאותה לתרופה.

לתרופות הללו יש מספר השפעות לוואי אפשריות, והן כוללות בחילה, סחרחורת, כאבי ראש, רצון מופחת לקיים יחסי מין, ערפול ראייה, עצירות או שלשול, יובש בפה, אבדן תיאבון, הזעה, נדודי שינה וכאבי בטן.

לאחר תחילת הנטילה של התרופה עלולים לחוש החמרה בתחושות החרדה, אולם במרבית המקרים מדובר בתופעה שתחלוף לאחר מספר ימים. אם לא חלה הטבה לאחר מספר ימים יש לדווח לרופא המטפל.

משך הטיפול משתנה ממטופל למטופל. גם אם חשים שהתרופה טיפלה היטב בהתקפי החרדה אין לחדול מנטילתה ללא הוראת רופא. במרבית המקרים יש להמשיך בנטילת התרופה לפחות במשך 6-12 חודשים.

הפסקת נטילה בטרם עת, ללא הנחיית רופא, עלולה לגרום לחזרתם של הסימפטומים וזאת בצד תופעות לוואי דוגמת סחרחורות, קהות חושים, בחילה, כאבי ראש, נדודי שינה והזעה.

מעבר לאמור, לא מומלץ להפסיק נטילת תרופה מהסוג האמור בבת אחת, אלא באופן הדרגתי, תוך ירידה במינון.

מקובל לנסות תחילה תרופות ממשפחת SSRI בשל מיעוט תופעות הלוואי, אולם כאשר נוגדי דיכאון מסוג SSRI אינם מסייעים לאחר נטילה סדירה בת 12 שבועות, או שאינם מתאימים עבור המטופל, ניתן לעשות שימוש בנוגדי דיכאון טריציקליים.

בעיקרון הם פועלים באופן דומה לקבוצת SSRI. על נוגדי דיכאון אלו נמנות התרופות קלומיפראמין ואימיפראמין.המשווקת תחת מספר שמות מסחריים.

אין מדובר בתרופות בעלות השפעה ממכרת אולם יש להן מספר תופעות לוואי אפשריות, כשהנפוצות בהן עצירות, קושי במתן שתן, ערפול ראייה, יובש בפה, אבדן או תוספת משקל, ישנוניות, הזעה, סחרחורות וגירוי עורי (פריחה).

מספר פעולות עצמיות עשויות לטפל בסימפטומים של התקפי חרדה.

הישארו היכן שאתם

במידת האפשר הישארו במקומכם בעת התקף חרדה. משך ההתקף יכול לארוך עד שעה ולכן אם אתם נוהגים עצרו את הרכב במקום בטוח והישארו במקומכם.

התמקדו

במהלך התקף הזכירו לעצמכם שהמחשבות המפחידות והסימפטומים יחלפו עוד מעט. התמקדו במשהו נראה ולא מאיים כמו מחוג הדקות שבשעון, או אפילו מוצר שעל מדף המרכול.

נשימות עמוקות ואיטיות

התמקדו בעת התקף בנשימות שלכם. נשמו נשימות איטיות ועמוקות. ספרו עד שלוש בכול שאיפה ובכול נשיפה.

אתם מסוגלים לנצח את הפחד

זכרו שאתם מסוגלים לנצח את הפחד שלכם. בעת התקף שננו לעצמכם שמה שאתם מפחדים ממנו אינו אמיתי וזה יחלוף עוד מעט קט.

דימויים יצירתיים

במהלך התקף חולפות במוחכם תמונות רבות. השתדלו לדמיין ולהתרכז במראות חיוביים. חשבו על מקומות ומצבים שמשרים עליכם שלווה וכיף. כדאי לתרגל חשיבה זו לעיתים מזומנות גם כשאתם לא חווים התקף.

אל תילחמו בהתקף

ניסיון להילחם בהתקף עלול להחמירו. במהלך התקף התנחמו במחשבה שההתקף אינו מסכן אתכם. חשבו על כך שההתקף, מביך או מציק עד כמה שיהיה, עומד לחלוף.

הרפיה

כאשר אתם לוקים בהפרעת חרדה חמורה אתם עלולים לחוש באופן קבוע דאגה וחרדה, בפרט אודות המועד הבא של ההתקף. אם תלמדו להשתמש בשיטות הרפיה יסייע הדבר בידכם להפחית את המתח היומי ולהתמודד טוב יותר עם התקף, כאשר זה יתרחש.

בין שיטות ההרפיה נזכיר יוגה, פילאטיס, נשימות, מסג' וארומתרפיה.

פעילות גופנית

פעילות גופנית סדירה ובפרט אירובית תסייע לכם להפחית מתח ולחצים. פעילות זו משחררת סרוטונין במוח, דבר שישפר את מצב רוחכם. הפעילות צריכה להיות כזו שגורמת להאצת דופק (הליכה מואצת, שחייה מהירה), להימשך לפחות 30 דקות, חמש פעמים בשבוע. יחד עם זאת, אם לא ביצעתם עד כה פעילות גופנית סדירה היוועצו תחילה ברופא המשפחה ובכול מקרה אל תתחילו בבת אחת.

תזונה

רמת סוכר לא יציבה בדם עלולה לתרום להחמרת סימפטומים של חרדה. לפיכך ראוי שתקפידו על תזונה מאוזנת וארוחות סדירות, תוך הימנעות או הפחתה ניכרת בצריכת מאכלים ומשקאות סוכריים. אף אלכוהול, קפאין ועישון עלולים לתרום להתקפי חרדה.

הפרעת חרדה חמורה הוא מצב הניתן לטיפול. כדי להבטיח החלמה שלימה חיוני לפנות בהקדם לעזרה רפואית מקצועית. עזרה הניתנת בשלבים מוקדמים של התפתחות ההפרעה תהייה הרבה יותר יעילה מאשר זו הניתנת לאחר זמן.

מעבר לאמור, הפרעת חרדה שאינה מטופלת עלולה להוביל לבידוד ולהגברת הסיכון ללקות בבעיות נפש אחרות.

פחדים (פוביות)

אגורפוביה הוא פחד משטחים פתוחים. אנשים הלוקים בפחד מסוג זה חוששים לצאת מהבית. פחד זה עלול להתפתח בצד התפתחות הפרעת חרדה חמורה, בשל החשש ללקות בהתקף חרדה בפומבי.

הלוקים בהפרעת חרדה חמורה עלולים לפתח גם פחדים אחרים שלעיתים רבות נראים בלתי הגיוניים.

התמכרויות

מחקרים מדעיים מצביעים על כך שמצבים המעוררים דאגה ולחץ לרבות הפרעת חרדה עלולים לגרום להתמכרות לאלכוהול, קפאין, לעישון סיגריות ולסמים דוגמת קנביס, קוקאין והרואין.