קשיי הסתגלות

בעיות בעבודה, מקום לימודים חדש או מחלה, כולם שינויים משמעותיים בחיים אשר עלולים לגרום ללחץ. רוב האנשים מסתגלים לשינויים כאלו תוך כמה חודשים. עם זאת, אצל חלק מהאנשים עלולים שינויים אלו לגרום לתחושת עצב מתמשכת ואף לדימוי עצמי נמוך ולרצון להרס עצמי. במקרים אלו יתכן שמדובר בקשיי הסתגלות, המכונים גם הפרעת הסתגלות.

קשיי הסתגלות שייכים לסוג של הפרעות נפשיות הקשורות למצבי דחק (סטרס). אנשים שלוקים בהן עלולים לחוות חרדה או דיכאון ואף לפתח מחשבות אובדניות. נוכח שינוי או לחץ עלולים אנשים הסובלים מקשיי הסתגלות להתקשות להמשיך בחייהם ועלולים לסבול מהשלכות חמורות, לקבל החלטות פזיזות ולחוש כי שגרת החיים הרגילה עלולה להכריע אותם.

ניתן לטפל בקשיי הסתגלות. הטיפול בהפרעה זו לרוב אינו ממושך ומסייע למטופל להשיב לעצמו את חוסנו הנפשי.

אנשים שונים מפתחים סימפטומים שונים אך אצל כולם, הסימפטומים מתחילים תוך שלושה חודשים ממועד האירוע המלחיץ.

הסימפטומים עלולים לפגוע בדרך בה אנשים מרגישים וחושבים על עצמם ולגרום לבאים:

• עצבות.
• חוסר תקווה.
• חוסר הנאה.
• התפרצויות בכי.
• עצבנות.
• מחשבות אבדניות.
• חרדה.
• דאגנות יתר.
• ייאוש.
• בעיות שינה.
• קשיי ריכוז.
• תחושה כי האדם כורע תחת נטל החיים.

סימפטומים התנהגותיים של קשיי הסתגלות

סימפטומים של קשיי הסתגלות עלולים להתבטא גם בהתנהגות ולגרום לבאים:

• נהיגה חסרת אחריות.
• נטייה להסתבך במריבות ובקטטות.
• אי תשלום חשבונות.
• התרחקות מבני משפחה או מחברים.
• ירידה בהישגים בבית הספר או בעבודה.
• נטייה לפספס לימודים או פגישות.
• השחתת רכוש.

משך הסימפטומים

אם הסימפטומים נמשכים 6 חודשים או פחות יוגדר המצב קשיי הסתגלות חמורים או חדים (אקוטים). במקרים הללו עשויים הסימפטומים לחלוף מאליהם, בעיקר אם מקפידים על עקרונות של עזרה עצמית.

אם הסימפטומים נמשכים למעלה מ- 6 חודשים ופוגעים במהלך החיים התקין הרי שמדובר בקשיי הסתגלות כרוניים. במקרה זה יכול טיפול מקצועי להביא לשיפור במצב ולמנוע את החמרת ההפרעה.

מתי יש לפנות לרופא?

לפעמים השינויים המלחיצים בחיים חולפים וקשיי ההסתגלות פוחתים מעצמם. אך פעמים רבות, אירועים מלחיצים ממשיכים להוות חלק בלתי נפרד מהחיים או שצצים מצבי מתח ולחץ חדשים וצריך להתמודד עם הקשיים הרגשיים שוב ושוב.

בניגוד לבעיות אחרות בתחום בריאות הנפש, ניתן לחשוב שקשיי הסתגלות אינם בעיה חמורה מאחר ש- 'בסך הכל' מדובר בלחץ, אך אין הדבר נכון. קשיי הסתגלות עלולים לפגוע בחיים התקינים ולשבש אותם. אנשים עלולים להרגיש לחוצים, נטולי תקווה ואבודים עד שיתקשו לתפקד בחיי היומיום. הם עלולים להפסיד ימי עבודה או לימודים בבית הספר, להתעלם מחובות ומחשבונות שעליהם לשלם, לנהוג בצורה מסוכנת ולהסתבך במריבות ובקטטות.

רצוי כי אנשים החשים שיש להם קושי להתמודד עם שגרת היומיום יפנו להתייעצות עם רופא או מטפל בתחום בריאות הנפש. ניתן לקבל טיפול שיעזור להתמודד טוב יותר עם האירועים המלחיצים ולשפר את התחושה הכללית כלפי החיים.

אנשים שהם או קרוביהם חווים מחשבות אובדניות, מומלץ שיפנו לקבלת עזרה בהקדם האפשרי.

אנשים בכל הגילאים סובלים מקשיי הסתגלות. בקרב ילדים ובני נוער, שכיחות התופעה זהה בין בנים לבנות אך בקרב מבוגרים, נשים נוטות לסבול מקשיי הסתגלות פי שתיים יותר בהשוואה לגברים.

עדיין לא ברור מה מביא להתפתחות קשיי הסתגלות. חלק מהמומחים בתחום סבורים שקשיים אלו נגרמים על ידי שילוב של כמה גורמים, בדומה להפרעות נפשיות אחרות, לרבות:

• תורשה.
• ארועים וחוויות קודמות.
• מזג האדם.
• שינויים ברמתם של חומרים כימיים המופרשים במוח.

גורמי סיכון

אף שהגורם אינו ידוע, ישנם כמה מצבים שעלולים להחריף את הנטייה לפתח קשיי הסתגלות, כמפורט.

אירועים מלחיצים

אירועים מלחיצים מכל הסוגים עלולים להגביר את הסיכון של כל אדם לפתח קשיי הסתגלות. הן אירועים חיוביים והן שליליים עלולים לגרום ללחץ נפשי קיצוני, לרבות:

• אבחון מחלה קשה.
• בעיות בבית הספר.
• גירושין או פרידה מבן או בת הזוג.
• פיטורין.
• לידה.
• בעיות כלכליות.
• תקיפה.
• אסון טבע.
• פרישה לגמלאות.
• מות אדם קרוב.
• התחלת לימודים הרחק מהבית.
• מעבר דירה.

אנשים המתמודדים עם מצבי לחץ מתמשכים דוגמת מגורים בשכונה מוכת פשע עלולים להגיע לנקודת שבירה ולפתח קשיי הסתגלות.

חוויות ואירועים קודמים

אנשים שאינם מיטיבים להתמודד עם שינויים או שאינם זוכים לתמיכה מסביבתם נוטים להגיב בקיצוניות למצבי לחץ ודחק.

הסיכון להתפתחות קשיי הסתגלות גבוה יותר אצל אנשים שחוו אירועים מלחיצים בשנות ילדותם המוקדמות. הורים מתעללים מחד או מגנים יתר על המידה, מאידך, פרידות במשפחה ומעברי דירה תכופים בשנות הילדות המוקדמת גורמים לתחושת חוסר שליטה על הנעשה בחיים ולהתפתחות קשיי הסתגלות.

גורמי סיכון אחרים כוללים:

• בעיות נפשיות אחרות.
• מלחמה או אירועים אלימים.
• נסיבות חיים קשות.

האבחון כולל הערכה של הסימפטומים מהם סובל המטופל והערכה פסיכולוגית מדוקדקת שלו. אבחנה של הפרעת הסתגלות תיקבע אם המטופל עומד בקריטריונים המפורטים במדריך האבחוני והסטטיסטי למחלות נפש (DSM) שמפרסמת אגודת הפסיכיאטרים האמריקאית ומשמש אנשי מקצוע בתחום בריאות הנפש.

הקריטריונים לקביעת האבחנה כוללים:

• התפתחות בעיות רגשיות או התנהגותיות תוך 3 חודשים מהמועד בו אירע אירוע מלחיץ.
• תחושת לחץ חמורה מהמצופה בתגובה לאירוע מלחיץ או לחץ הגורם לבעיות משמעותיות במערכות יחסים, בעבודה או בלימודים, עקב אירוע מלחיץ.
• שיפור בסימפטומים תוך 6 חודשים ממועד ההתרחשות המלחיצה.

סוגים של קשיי הסתגלות

הרופא יתשאל את המטופל לגבי רגשותיו ואורח חייו על מנת להבין טוב יותר איזה סוג של קשיי הסתגלות הוא חווה. ישנם 6 סוגים עיקריים של הפרעות הסתגלות הנבדלים במאפיינים ובסימפטומים, כמפורט להלן:

1. קשיי הסתגלות המלווים בדכדוך. הסימפטומים כוללים בעיקר תחושת עצבות וחוסר תקווה, נטייה לבכי וחוסר הנאה מדברים מהם נהנה המטופל בעבר.
2. קשיי הסתגלות המלווים בחרדה. הסימפטומים כוללים בעיקר עצבנות, דאגנות יתר, קשיי ריכוז או זיכרון ותחושה של חוסר יכולת להתמודד עם החיים. ילדים שלוקים בקשיי הסתגלות המלווים בחרדה עלולים לפחד מהצורך להיפרד מהוריהם.
3. קשיי הסתגלות המלווים בשילוב של חרדה ודכדוך. הסימפטומים כוללים שילוב של דיכאון וחרדה.
4. קשיי הסתגלות המלווים בבעיות התנהגות. הסימפטומים כוללים בעיקר בעיות התנהגותיות לרבות נטייה להסתבך בקטטות, נהיגה חסרת זהירות או הזנחת מחויבויות כגון תשלום חשבונות. בני נוער עלולים להפסיד לימודים או להשחית רכוש.
5. קשיי הסתגלות המלווים בשילוב של הפרעות רגשיות והתנהגותיות. הסימפטומים כוללים שילוב של דיכאון, חרדה ובעיות התנהגות.
6. קשיי הסתגלות בלתי מוגדרים. הסימפטומים אינם מתאימים לסוגים אחרים של קשיי הסתגלות ולעתים כוללים בעיות גופניות, בעיות במשפחה או ביחסים עם חברים וכן בעיות בעבודה או בלימודים.

הטיפול בקשיי הסתגלות עוזר לרוב האנשים. בדרך כלל נדרש טיפול קצר בלבד אך ישנם גם מקרים המצריכים טיפולים ממושך. שני הטיפולים העיקריים בקשיי הסתגלות הם טיפול נפשי (פסיכולוגי) וטיפול תרופתי.

טיפול נפשי

דרך הטיפול העיקרית בקשיי הסתגלות מכונה פסיכותרפיה. זהו טיפול נפשי באמצעות שיחות אשר ניתן לבצע במסגרת אישית, קבוצתית או משפחתית. הטיפול מספק תמיכה רגשית ומסייע למטופלים לחזור לשגרת היומיום.

הטיפול עשוי לעזור לאנשים ללמוד מדוע האירוע המלחיץ השפיע עליהם כל כך. הבנה זו מאפשרת רכישת כישורי התמודדות בריאים שיעזרו למטופל להתמודד במצבים מלחיצים עתידיים.

טיפול תרופתי

במקרים מסוימים ינתן טיפול תרופתי שמטרתו להקל על סימפטומים כמו דיכאון, חרדה ומחשבות אובדניות.

תרופות נוגדות דיכאון ונוגדות חרדה הן התרופות הנפוצות ביותר בשימוש לטיפול בקשיי הסתגלות. לרוב מדובר בטיפול קצר יחסית הנמשך רק כמה חודשים.

עזרה עצמית ושמירה על אורח חיים בריא

ניתן להיעזר באמצעים המפורטים להלן כדי להתמודד עם מצבים מלחיצים או שינויים מהותיים בחיים:

• שיחה מלב אל לב עם בני משפחה וחברים על הדברים הגורמים ללחץ.
• תזונה בריאה.
• שעות שינה סדירות.
• פעילות גופנית סדירה.
• תחביבים המסבים הנאה.
• יעוץ במסגרת קבוצת תמיכה.
• תמיכה דתית.

אם ילד או בן נוער סובל מקשיי הסתגלות ניתן לנקוט בצעדים הבאים כדי לסייע להם:

• עודדו אותם לדבר על רגשותיהם.
• הביעו תמיכה והבנה.
• הסבירו כי אנשים רבים סובלים מקשיי הסתגלות וכי הם אינם חריגים.
• בקשו מהמורים לעקוב אחר התקדמותם בבית הספר ולדווח אם ישנן בעיות.
• אפשרו לילדיכם לקבל החלטות פשוטות כדי לחוש שהם שולטים בחייהם.

במידה שלא חל שיפור מומלץ להתייעץ עם רופא או עם מטפל בתחום בריאות הנפש.

מצבם של רוב המבוגרים המתמודדים עם קשיי הסתגלות ישתפר תוך 6 חודשים ולא יותיר משקעים ארוכי טווח. עם זאת, אנשים הלוקים בהפרעות נפשיות אחרות, מכורים לסמים או לאלכוהול או אנשים הסובלים מקשיי הסתגלות כרוניים נמצאים בסיכון מוגבר לפתח בעיות נפשיות בעתיד לרבות דיכאון, התמכרות לאלכוהול או לסמים והתנהגות אובדנית.

מנגד, בני נוער שחווים קשיי הסתגלות ובפרט קשיי הסתגלות כרוניים הבאים לידי ביטוי בהפרעות התנהגותיות, נמצאים בסיכון גבוה משמעותית להתפתחות בעיות נפשיות. בנוסף לדיכאון, התמכרות לחומרים מזיקים והתנהגות אובדנית, בני נוער הסובלים מקשיי הסתגלות נוטים יותר לפתח מחלות נפש כגון סכיזופרניה, הפרעה דו-קוטבית והפרעת אישיות אנטי-חברתית.

אין דרכים בטוחות למנוע קשיי הסתגלות אך בעזרת רכישת כישורי התמודדות בריאים ושמירה על חוסן נפשי ויכולת התאוששות מהירה ניתן להתמודד טוב יותר בתקופות של לחץ ומתח. חוסן נפשי משמעותו היכולת להגיב טוב יותר במצבי לחץ, בעת צרה או בזמן אסון.

להלן כמה דרכים באמצעותן ניתן לשפר את החוסן העצמי:

• טיפוח רשת תמיכה ועזרה טובה.
• הומור.
• אורח חיים בריא.
• שמירה על גישה חיובית לחיים.

לקראת ארוע מלחיץ דוגמת מעבר דירה או פרישה לגמלאות רצוי לגייס מראש את הכוחות הנפשיים הפנימיים. ניתן להיעזר בשיטות להתמודדות עם מצבי דחק ולחץ וכן בשיטות הרפיה לרבות פעילות גופנית, יוגה, מדיטציה או אפילו בילוי עם חברים.

במידת הצורך מומלץ להתייעץ עם רופא או מטפל בתחום בריאות הנפש על מנת לרכוש דרכי התמודדות ושליטה בלחצים.