22 יולי 2017 כ"ח תמוז תשע"ז
מעודכן לתאריך  05.10.2009  באדיבות ה 

דיכאון

(Depression)

מבוא

דיכאון עלול להיות מחלה אמיתית, שהלוקים בה חשים במשך שבועות, חודשים ואפילו שנים את תחושות העצבות הרגילות, שהכל חווים מדי פעם בפעם. הם חשים אותן בעוצמה רבה כל כך, עד כדי פגיעה בתפקוד היום יומי.
אנשים שחווים דיכאון לא מסוגלים לעבוד בצורה תקינה, אינם רוצים להיות בחברת בני משפחה או חברים ומפסיקים ליהנות מהדברים שהם בדרך כלל עושים. הם חשים חסרי ערך, מיואשים וכל הזמן עייפים.
ברוב המקרים של דיכאון קל מסוגלים החולים להמשיך בשגרת חייהם, אך מתקשים בכל זאת בביצוע המשימות. רגשותיהם של הנתונים במצב של דיכאון קשה עלולים להביא אותם למחשבות אובדניות, היינו רצון להתאבד.
אדם אחד מכל 10 לערך מפתח צורה מסוימת של דיכאון במהלך חייו, אך רק אחד מתוך 50 אנשים ילקה בדיכאון קשה. דיכאון אינו משפיע רק על מי שחולה במחלה, אלא גם על בני משפחתו וחבריו.
בעזרת טיפול מתאים ותמיכה ניתן להתאושש לחלוטין גם מדיכאון קשה. חשש לדיכאון מחייב פנייה לרופא לשם קבלת עזרה.
יש אנשים הסבורים שדיכאון אינו מחלה אמיתית כי אם חולשה, או צורה של הודאה בכשלון. הדבר אינו נכון. דכאון הוא מחלה אמיתית לכול דבר ועניין עם סימפטומים אמיתיים, וודאי שאינו צורה של כשלון כלשהו. גם מנהיגים דגולים, כמהטמה גאנדי, וינסטון צ'רצ'יל או אייברהם לינקולן, שהביאו לכמה מההישגים החשובים של תקופתנו, חוו דכאון בתקופות שונות בחייהם.