נגיף הרוטה: לחסן פעוטות

שיא התחלואה מתבטא בגילאי 4 חודשים ועד שנתיים ושכיחותה גבוהה בגנים ובמעונות יום. ההדבקות בנגיף שכיחה יותר בעונת החורף והסימפטומים מזכירים קלקול קיבה. החיסון מקטין את חומרת הזיהום ומונע אשפוזים. תינוקות שנולדו אחרי ה- 1.11.2010 יחוסנו במסגרת טיפות החלב.

נגיף (וירוס) הרוטה שהתגלה לפני כ- 35 שנים הוא אחד הגורמים השכיחים ביותר לשלשולים אצל ילדים ופעוטות. הוא שייך למשפחת נגיפי ה-Reoviridae שפוגעים בעיקר במערכת העיכול ובמערכת הנשימה. תחת המיקרוסקופ יראה בצורה דמוית גלגל, ומכאן שמו 'רוטה', שמשמעו בלטינית 'דמוי גלגל'. מאז שהתגלה ועד היום זוהו כ- 7 זנים שלו, כאשר הזנים G1 ו- G2 הם הגורמים העיקריים לתחלואה.

מידי שנה כ- 1.8 מליון ילדים בעולם יידבקו בנגיף הרוטה ויחלו בדרגות חומרה שונות. שיא התחלואה מתבטא בגילאי 4 חודשים ועד שנתיים ושכיחותה גבוהה בגנים ובמעונות יום. כמעט כל ילד עד גיל שנה וחצי יחלה לפחות פעם אחת, וכל ילד עד גיל 5 מספר פעמים, בדרגות חומרה שונות. אף מבוגרים עלולים להידבק, אולם לרוב המחלה תהיה קלה אצלם, יותר מזו של תינוק או פעוט שחלה לראשונה. ההדבקות בנגיף שכיחה יותר בעונת החורף והסימפטומים מזכירים קלקול קיבה.

כיצד נדבקים ומה עושים?

העברת הנגיף מאדם לאדם היא בעיקר עקב היגיינה ירודה, באמצעות מגע של ידיים, בגדים, צעצועים, משטחים מזוהמים, מזון ושתייה, וכן דרך ציוד רפואי. הנגיף מופרש בצואת החולה עד 21 יום מתחילת המחלה ולכן במשך זמן זה סכנת ההידבקות חמורה. משך תקופת הדגירה, היינו התקופה שחולפת בין מועד ההדבקה ועד להופעת סימני המחלה, הוא 2-4 ימים.

מקובל לחלק את המחלה לרמות חומרה קלה וקשה. בשני המקרים יופיעו סימפטומים כמו חום, כאב בטן, שלשול והקאה. בדרגה החמורה עלול הילד להגיע למצב התייבשות, עד כדי צורך באשפוז, במטרה לקבל טיפול תומך של נוזלים ומלחים דרך הוריד. לכן חשוב שהורים לפעוטות יהיו עם היד על הדופק במישה ותידרש התערבות רפואית. במקרים הקלים, על מנת למנוע התייבשות משמעותית, יש להקפיד על שתייה מרובה של הפעוט. חשוב לשים לב אם הילד נותן שתן לפחות כל 6 שעות. במידה ולא, מדובר כנראה במצב של התייבשות ויש לפנות בהקדם לטיפול רפואי. בכל מקרה של החמרה המתבטאת באי נתינת שתן או חשד להתייבשות, יש לפנות לקבלת טיפול רפואי.

כדאי להקפיד על רחיצת ידיים עם סבון על מנת למנוע הדבקה של שאר בני הבית.
מאחר ומדובר במחלה על רקע ויראלי, אין צורך בטיפול אנטיביוטי המיועד לטיפול במחלות על רקע חיידקי. במרבית המקרים הגוף יתגבר על המחלה בעצמו תוך מספר ימים (בממוצע תוך 2-7 ימים).

בניגוד למצב במדינות המתפתחות, בעולם המערבי ההידבקות בנגיף הרוטה כמעט ואינה גורמת לתמותה, בזכות הנגישות הטובה לשירותי רפואה מתקדמים. יחד עם זאת, חלק מהתינוקות סובלים מאובדן נוזלים רב, עד שמצבם מחייב אשפוז ביחידה לטיפול נמרץ.

למרבה הצער, גם ילד שחלה במחלה אינו בהכרח מחוסן ואין זה מן הנמנע שיחלה בה שוב. מאחר ומדובר בנגיף בעל מספר זנים, ההידבקות הראשונה בנגיף גורמת להתפתחות נוגדנים המספקים הגנה חלקית בלבד בפני הדבקה חוזרת. יחד עם זאת, בהדבקה חוזרת וכן אצל מבוגרים שנחשפו בעבר למחלה משך ההחלמה מהיר יותר והסימפטומים קלים יותר.

החיסון נגד נגיף הרוטה

החיסון נגד נגיף הרוטה נמצא בשימוש בארה"ב מאז פברואר 2006. 21 מיליון מנות של החיסון נופקו בארצות הברית, אך כמות החיסונים שבוצעו בפועל אינה ידועה. בישראל החיסון מאושר לשימוש וניתן לרכישה באופן פרטי.
החיסון מורכב מנגיפים מוחלשים של ארבעה משבעת זני הוירוס (G1-4) וניתן בטיפות דרך הפה. החיסון מקטין את חומרת הזיהום ומונע אשפוזים העלולים להיגרם בין היתר מהתייבשות. אין מניעה לתת את החיסון יחד עם חיסונים אחרים או בכל מרווח זמן בינו לבין חיסונים אחרים.

בישראל מאושרים לשימוש שני תרכיבי חיסון בעלי יעילות דומה.

• רוטהטק ניתן בשלוש מנות בגילאי 2, 4 ו- 6 חודשים, החל מגיל שישה שבועות ועד גיל 14 שבועות ו- 6 ימים. יש להמתין 4 שבועות בין מועדי המתן. אין להתחיל את סדרת החיסון לאחר גיל 15 שבועות ויש להשלים את קבלת כל שלוש המנות עד לגיל 32 שבועות.
• רוטהריקס ניתן בשתי מנות בגילאי 2 ו- 4 חודשים. הגיל המינימלי למתן תרכיב זה הוא שישה שבועות, ואילו הגיל המרבי למתן המנה הראשונה הוא 20 שבועות. יש להשלים את קבלת שתי המנות עד לגיל 24 שבועות.

בסקרים שנערכו בקרב רופאי משפחה ורופאי ילדים בארצות הברית, נמצא כי אלו סבורים שנגיף הרוטה גורם למחלה משמעותית אצל ילדים ופעוטות. 94% מהרופאים אמרו כי ימליצו לחסן נגד וירוס זה. יעילות החיסון מוערכת ב- 70-74%. החיסון הפחית אשפוזים בכ – 96% וביקורים בחדרי מיון בכ- 94%.

בדומה לכל תרופה או חיסון, גם החיסון נגד נגיף הרוטה טומן בחובו סכנות ויעילותו אינה וודאית בקרב כלל המתחסנים. יש להימנע מחיסון של:

• תינוקות שפיתחו תגובה אלרגית חריפה למנה הראשונה של החיסון.
• תינוקות במצב דיכוי חיסוני.
• תינוקות שסובלים ממחלה הגורמת לחום בינוני או גבוה.
• תינוקות הסובלים מדלקת מעי בינונית או קשה.
• תינוקות שסובלים ממחלה כרונית של מערכת העיכול, או שסבלו מאירוע קודם של התפשלות המעי.

'התפשלות המעי' (intussusception) היא אחת מתופעות הלוואי החמורות שדווחו בעבר לאחר קבלת חיסון הרוטה. תופעה זו מתרחשת כאשר המעי מתקפל פנימה, כלפי עצמו, וגורם על ידי כך לחסימת מעיים. מדובר במצב חרום רפואי. באופן טבעי, מדי שנה, אחד מתוך אלפיים תינוקות מתחת לגיל שנתיים יסבול מהתופעה. כיום טוענים היצרנים שתרכיב החיסון שונה וכי התרכיב החדש אינו מגביר את הסיכון לתופעה זו בקרב מתחסנים, בהשוואה לקבוצת ביקורת שלא חוסנה.
תופעות לוואי אחרות המיוחסות לחיסון כוללות חום, שלשול, הקאה, דלקת אוזניים, דלקת בלוע, דלקת ריאות, זיהום בדרכי השתן, וברונכיוליטיס (דלקת ראות על רקע ויראלי שגורמת לקוצר נשימה קשה אצל תינוקות עד גיל שנתיים).

במסגרת הכלת החיסון כנגד נגיף הרוטה לשגרת החיסונים במדינת ישראל, תינוקות שנולדו אחרי ה- 1.11.2010 יחוסנו במסגרת טיפות החלב.