פזילה - מידע רפואי

הקדמה

מהי פזילה?

פזילה היא מצב בו כול עין מביטה לכיוון שונה. בהחלט ייתכן שעין אחת מביטה קדימה בעוד שהשנייה לצד, כלפי מעלה או מטה. הכינוי הרפואי למצב הוא סטרביסמוס (Strabismus).

פזילה עלולה לגרום לראייה מעורפלת, ראייה כפולה או לעין עצלה (אמבליופיה, מצב בו המוח מתחיל להתעלם ממסרים הבאים מהעין הפוזלת).

פזילה הוא מצב נפוץ למדי המופיע אצל 1 מכול 20 ילדים, שבדרך כלל מתפתח לפני גיל 5 אולם הוא יכול להופיע גם מאוחר יותר.

עד גיל 3 חודשים מרבית הילדים יפזלו לעיתים, כחלק טבעי מהתפתחות הראייה. אם הילד ממשיך לפזול לאחר גיל זה מומלץ לפנות לייעוץ רפואי אצל רופא הילדים או אצל רופא עיניים. מרבית מצבי הפזילה מאותרים במהלך בדיקות התפתחות הילד השגרתיות.

סיבות אפשריות לפזילה

לא בכול מקרה ברורה הסיבה. חלק מהילדים נולדים עם פזילה (פזילה מולדת), ואצל אחרים המצב יתפתח מאוחר יותר (פזילה נרכשת). פזילה נרכשת נגרמת פעמים רבות בשל כך שהעין מנסה להתגבר על בעיה בראיה, דוגמת קוצר ראיה או רוחק ראיה.

פזילה המלווה בראיה כפולה עלולה להיגרם גם בשל גידולים או ציסטות במוח, למשל בבלוטת האצטרובל (בלוטה במוח המפרישה הורמונים) וטיפול בבעיה זו יפתור גם את בעיית הפזילה.

הטיפול בפזילה

במרבית המקרים טיפול מוקדם הוא תנאי להצלחתו. הטיפול יכול לכלול הרכבת משקפיים ותרגילי עיניים. במקרה של עין עצלה ייתכן שיומלץ על חבישת רטייה על אחת העיניים כדי לשפר את תפקוד השנייה (העין העצלה).

כאשר טיפולים אלו אינם מצליחים לשפר את המצב יומלץ על ניתוח שבמהלכו מטפלים בשרירים המפקחים על תנועת העין. לעיתים יידרש יותר מניתוח אחד. סיבוכים הנובעים מניתוח זה הנם נדירים. ההחלמה המליאה מהניתוח אורכת מספר שבועות, ובמהלך תקופה זו הילד עלול לחוש לעיתים תחושת כאב או גרד בעין, או אף לחוות ראייה כפולה.

פזילה שתוקנה בילדות עלולה להופיע שוב מאוחר יותר. במקרה זה יש לפנות בהקדם לרופא עיניים.

סימפטומים

הסימפטום העיקרי הוא עיניים המביטות לכיוונים שונים. במרבית המקרים העין הפגועה תביט לצד שמאל או ימין (פנימה או החוצה) בשעה שהעין השנייה תביט ישר. במקרים נדירים הפזילה תהיה למעלה או למטה (פזילה ורטיקאלית).

הפזילה יכולה להיות קבועה או הולכת ובאה. לא תמיד ניתן להבחין בפזילה שאינה מהותית.

פזילה עלולה לגרום לראייה מעורפלת או לראייה כפולה אולם פעוטות וילדים צעירים אינם ערים לכך שיש בעיה.

'בריחת עיניים' לכיוונים שונים היא תופעה נפוצה אצל יילודים, במיוחד כאשר הם עייפים. כאשר התופעה נמשכת אחרי גיל 3 חודשים כדאי להפנות אליה את תשומת לבו של רופא הילדים. אם הילד מביט לכיוון ההורה כשעין אחת עצומה או אגב הטיית הראש הצידה, ייתכן שהדבר מרמז על ראייה כפולה ושיש לו פזילה. כאשר התופעה חוזרת יש להיוועץ בהקדם עם רופא הילדים.

בעקבות פזילה שאינה מטופלת עלולה להתפתח תופעת עין עצלה (אמבליופיה), מצב בו המוח מתחיל להתעלם ממסרים הבאים מהעין הפוזלת ובשל כך איכות הראייה בעין הפגועה יורדת בהדרגה.

ניתן לטפל ביעילות בעין עצלה עד גיל 6-7 אולם מומלץ מאד לטפל בתופעה מיד כשמתגלה ולא לדחות את הטיפול. עין עצלה עלולה לגרום לראייה מעורפלת או לראייה כפולה, אולם הדברים עלולים שלא להתגלות עד לבדיקת הראייה הראשונה שנערכת בגיל 4-5.

גורמים

פזילה נרכשת נגרמת לעיתים בשל אי יכולת העין למקד על הרשתית את קרני האור שעוברות דרך עדשת העין. תופעה זו יכולה להתבטא בשלושה אופנים:

קוצר ראייה (מיופיה) - בעיה הגורמת לאי יכולת לראות בבהירות עצמים מרוחקים.
רוחק ראייה (היפראופיה) - בעיה הגורמת לאי יכולת לראות בבהירות עצמים קרובים.
אסטיגמטיזם - בעיה הגורמת לראייה מעורפלת בשל קימור לא תקין בקרנית שבקדמת העין. לקרנית יש תפקיד בשבירת קרני האור הנכנסות לעין ובמיקוד התמונה ובעיה בה תגרום לראיה מעורפלת.

הסבר על מנגנון הראייה ניצת למצוא בכתבה ליקויי ראיה והסרת משקפיים.

כאשר ילד לוקה באחת משלושת הבעיות שהוזכרו העין הפגועה עלולה לפנות החוצה או פנימה בניסיון למקד את הראייה. פזילה הנובעת מבעיות אלו מתפתחת בדרך כלל בגילאי שנתיים ומעלה והיא נפוצה בעיקר בקרב אלו הסובלים מרוחק ראייה.

סיבות אחרות

למרות שהמרבית המכרעת של המקרים נובעת מפזילה מולדת או בעיות ראייה, במקרים נדירים יכולות להיות לפזילה סיבות נוספות:

- מחלות ילדות - מחלה נגיפית דוגמת חצבת (אף כי ייתכן שהמחלה רק גרמה להאצת ההופעה של פזילה שבכול מקרה הייתה מתרחשת).
- מצב גנטי מולד דוגמת תסמונת דאון.
- מיימת ראש (הידרוצפלוס) - מצב בו מצטבר עודף נוזל במוח.
- בעיות עיניים אחרות - התפתחות לא תקינה של שרירי העין או בעיה ברשתית (רקמת תאי עצב שבחלק האחורי של העין אשר אחראית קליטת הגירוי מהאור והעברתו למוח).

במקרים מאד נדירים, פזילה המלווה בראיה כפולה (אפשרית בכל גיל) עלולה להיגרם גם בשל גידולים או ציסטות במוח, למשל בבלוטת האצטרובל (בלוטה במוח המפרישה הורמונים) וטיפול בבעיה זו יפתור גם את בעיית הפזילה.

קבוצות סיכון

מספר גורמים עלולים להגדיל את הסיכון של הילד ללקות בבעיית פזילה:

היסטוריה משפחתית של פזילה, עין עצלה או הרכבת משקפיים.
מצבים המשפיעים על מערכת העצבים (דוגמת שיתוק מוחין).
לידה מוקדמת (פגות) או שהיילוד נולד במשקל נמוך.

אבחון

במרבית המקרים פזילה אצל ילדים מתגלה במהלך בדיקות עיניים שגרתיות. בדיקות אלו מתבצעות מיד לאחר הלידה או במלאת ליילוד 14 יום, בגיל 6-8 שבועות, לפני שהילד הולך לבית הספר או במהלך שנת הלימודים הראשונה (כיתה א').

אם במקרה אחת מהבדיקות לא בוצעה או אם ההורים מודאגים מכול סיבה שהיא בנושא ראיית הילד כדאי לפנות להתייעצות עם רופא הילדים בהקדם. בהחלט ייתכן שרופא הילדים יפנה אתכם לרופא עיניים.

בדיקות ראייה

מעבר להתבוננות, בדיקות ראיה שונות תידרשנה לשם אבחון פזילה או בעיות ראייה אחרות. הבדיקות משתנות בהתאם לגיל הנבדק ויכולות לכלול:

בחינת העין בעזרת מקור אור (לרבות בעזרת מכשור ממוחשב שנמצא אצל רבים מרופאי העיניים).
התאמת אותיות או תמונות.
קריאת אותיות מלוח.
התבוננות במטרה חזותית ממרחקים שונים, כשכול פעם עין אחרת מכוסה.

במרבית המקרים יוזלפו לעיניים טיפות להרחבת האישונים לשם מתן אפשרות לבחון טוב יותר את החלק האחורי של העין. במסגרת הבדיקות הרופא עשוי לבחון את תקינות הפעולה של הרשתית (רקמת תאי עצב שבחלק האחורי של העין אשר אחראית לקליטת הגירוי מהאור והעברתו למוח). הבדיקות יכולות לסייע גם בקביעת הצורך במשקפיים.

במקרים נדירים, כאשר הרופא חושד שבעיית הראייה הנה בעיה משנית אשר נובעת למשל מבעיה כלשהיא במוח, הוא יפנה את המטופל לבדיקות נוספות, לרבות בדיקות דימות.

טיפול

חשוב לטפל בפזילה בסמוך לגילוי. במקרה שפזילה אינה מטופלת הדבר עלול להוביל להחמרה של בעיות הראייה ואף לקבען. הטיפול נוחל שיעורי הצלחה מאד גבוהים אצל ילדים צעירים. הטיפול כולל הרכבת משקפיים, תרגילי עיניים, זריקות בוטולינום או ניתוח.

רטייה

במקרה שלילד יש עין עצלה ייתכן שיומלץ על חבישת רטייה על העין התקינה, בניסיון לגרום לעין העצלה עם הפזילה לעבוד "קשה" יותר. חבישת הרטייה אינה פותרת את בעיית הפזילה אולם היא משפרת את הראייה ובמקרים רבים מהווה צעד מקדים לטיפולים אחרים. הרטייה תיחבש למשך מספר שעות ביום במשך כמה שבועות. השימוש ברטייה נחשב ליעיל מאד כאשר גילו של המטופל אינו עולה על 7-8 שנים.

משקפיים

הרכבת משקפיים הינו אחד האמצעים הנפוצים לטיפול בפזילה. הרכבת משקפיים נועדה לפתור בעיות דוגמת קוצר ראייה, רוחק ראייה או אסטיגמטיזם שייתכן שגרמו לפזילה. כיוון שמרבית העדשות המיוצרות כיום הן פלסטיות הרי הסיכון לפציעת הילד בשל שבר זכוכית ירד מעל הפרק. קרוב לוודאי שהילד יצטרך להרכיב את המשקפיים במשך כול שעות היום.

תרגילי עיניים

במקרים מסוימים תרגילי עיניים ייחודיים עשויים לסייע.

זריקות בוטולינום

במקרים מסוימים של פזילה, הזרקת רעלן הבוטולינום לתוך אחד מהשרירים שאחראים על תנועת העין עשויה לסייע. הזריקה גורמת להחלשת השריר באופן זמני ומאפשרת לעיניים להיערך מחדש בצורה תקינה. השפעת הזריקה מתפרשת על פני כ-3 חודשים. לאחר תקופה זו, במידה שהפזילה נמשכת יישקלו טיפולים נוספים. טרם מתן הזריקה ניתן לילד טיפול מרגיע.

להזרקת בוטולינום תיתכנה מספר תופעות לוואי, דוגמת:

עיניים נפולות (צנחת, או בלועזית פטוזיס)
העין נסחפת מעט, כך שנראה שעין אחת מביטה כלפי מעלה
ראייה כפולה
דימום קל בלובן העין

ניתוח

כאשר הטיפולים שהוזכרו אינם יעילים ייתכן שיישקל ניתוח. הניתוח עשוי לשפר את תנוחת העיניים ולסייע לשתי העיניים לעבוד יחד. הניתוח מתבצע בהרדמה מלאה ואורך כשעה. במרבית המקרים הילד משתחרר לביתו כבר ביום הניתוח.

במהלך הניתוח משפרים את מיקומם של השרירים הקשורים לצד החיצוני של העין. לעיתים, אף כי הפזילה היא בעין אחת בלבד, יידרש לנתח את שתי העיניים כדי להביא לאיזון הולם.

לאחר ההרדמה, העין המנותחת תושאר פקוחה בעזרת מכשיר מיוחד המכונה מפשק (ספקולום). המנתח ינתק את קצה אחד השרירים ויחברו מחדש, כך שלפי המקרה תושג או החלשה של עצמת הכיווץ שלו, או לחילופין (על ידי קיצור השריר) חיזוק אפשרות הכיווץ שלו. לאחר מכן ייתפרו פני שטח הניתוח תוך שימוש בחוטים מיוחדים שיימסו בהמשך.

סיכונים של הניתוח

כמו כול ניתוח פולשני אחר אף ניתוח זה אינו חף מסיכונים. אלו כוללים:

הצורך בניתוח נוסף, שנדרש לעיתים כאשר מדובר בפזילה חמורה.
הפזילה תשוב ויידרש ניתוח נוסף.
העין עלולה להישאר 'אדומה' זמן רב לאחר הניתוח (תופעה נדירה).
ראיה כפולה. תופעה זו חולפת בדרך כלל לאחר כשבוע.
אחד משרירי העין שנותחו יישמט (מאד נדיר) והעין תביט פנימה או החוצה. יידרש לאור זאת ניתוח נוסף.
תתרחש פגיעה בעין במהלך הניתוח (סיבוך נדיר).
תתפתח דלקת לאחר הניתוח. תופעה זו אפשרית לאחר כול סוג של ניתוח פולשני. במרבית המקרים טיפול מונע בעזרת טיפות או משחה אנטיביוטית יפחית את הסיכון.

ככול שמדובר במבוגרים, מחקר סטטיסטי שבוצע בבריטניה הראה שמנותח אחד מכול חמישה יזדקק ליותר מניתוח אחד כדי להיפטר מהפזילה. ראייה כפולה בעקבות הניתוח נצפתה אצל פחות ממקרה אחד מכול 100 מנותחים. הראייה הכפולה חולפת עם הזמן או שניתן לרפאה בעזרת ניתוח נוסף.

כאשר מדובר בילדים, פחות נדיר לראות צורך בניתוח נוסף, במיוחד אם הניתוח הראשון בוצע בגיל מאד צעיר. מחקר הראה שכ-6 ילדים מתוך 10 שנותחו בגיל שנה יזדקקו לניתוח נוסף בשלב מאוחר יותר.

בכול מקרה מומלץ להיוועץ עם הרופא המנתח טרם החלטה על ביצוע הניתוח לגבי הסיכונים והסיכויים.

ההחלמה מהניתוח

ההחלמה המליאה עלולה לארוך מספר שבועות. לאחר הניתוח ייתכנו כאבים במשך מספר ימים. הטיפול בכאב יכול להיות בעזרת משככי כאבים דוגמת פראצטמול. אין לתת אספירין לילדים מתחת לגיל 16. אם הכאב אינו פוחת עם הזמן יש לפנות להתייעצות עם הרופא.

במרבית המקרים העין המנותחת תיחבש לאחר הניתוח אולם התחבושת תוסר עם השחרור מבית החולים. אין צורך לחבוש את העין שוב בבית וניתן לשוב לפעילות שגרתית דוגמת קריאה, ככול שהדבר נוח למטופל. המטרה היא להשיב את העיניים לפעילות מהר ככול האפשר.

מותר ואסור בתקופת ההחלמה

עם השיבה הביתה יש להקפיד על שתייה של מים בכמות נאותה.
התפרים ימסו וייספגו בתוך עד כ-6 שבועות. במהלך תקופה זו עלולים לחוש כאילו יש גוף זר בעין, או בתחושת גרד, אך יש להימנע משפשוף העין.
הימנעו מחפיפת שיער במשך מספר ימים לאחר הניתוח והקפידו ששמפו או סבון לא ייכנסו לעין.
כאשר מדובר בילד, אין להרשות לו לשחק בארגז חול לפחות שבועיים לאחר הניתוח, או למרוח צבעי פנים.
אם השתמשתם במשקפי ראייה לפני הניתוח, סביר שתזדקקו להם גם לאחריו.
כאשר מדובר על ילדים בגיל בית הספר או הגן, הם יכולים לשוב לספסל הלימודים כשבוע לאחר הניתוח. מבוגרים יכולים לשוב לעבוד כשבוע לאחר הניתוח.
לאחר הניתוח יש להימנע במשך כשבועיים מפעילות ספורטיבית. כאשר מדובר בשחייה או בספורט קבוצתי (כדורגל, כדורסל) יש להימנע מהם כחודש לאחר הניתוח.
לגבי נהיגה יש להיוועץ ברופא העיניים. אין לנהוג בכול מקרה של ראייה כפולה.
הקפידו לבוא לבדיקת מעקב במועד שנקבע לכך.