לתאר את פעולתם של לפחות שני מכשירים
לקראת יום הולדתו השלישי גוברת סקרנותו של הפעוט והוא ער מאד למצבי רוחם של הסובבים אותו. למדו אותו שהבעת רגשות ואף סערת רגשות הם חלק תקין מהתנהלות הסביבה וכי חשוב שיביע את רגשותיו.
הדגישו בפני הפעוט שמזגו, בין אם שקט ורגוע, הרפתקני, חולמני, תקשורתי או קופצני הוא חלק בלתי נפרד ממנו, אך עודדו אותו לפתח צדדים נוספים באישיותו.
כדי לחזק את בטחונו העצמי, אל תאלצו את ילדכם להתנהג בדרכים שמנוגדות לאופיו.
אם אתם אוהבים תשומת לב ופעילויות ספורטיביות מוחצנות היזהרו מלכפותן על ילדכם אם הוא ביישן, שקט ומעדיף פעילויות יצירה או משחקי קופסא.
כבדו את אופיו של ילדכם ועזרו לו להתפתח בהתאם. הימנעו ככול שתוכלו מלכפות את רצונותיכם ואישיותכם על הפעוט.
לקראת גיל 3 מתארך הגובה של מרבית הפעוטות והם נוטים להשיל את "שומן התינוקות" שצברו עד עתה.
כיצד תוכלו להעריך אם משקלו של ילדכם תקין? בישראל מבוצע מעקב גדילה במסגרת טיפות החלב עד גיל שנתיים.
לאחר מכן תוכלו להמשיך לנטר בעצמכם את קצב גדילתו של ילדכם ולעקוב אחר הנתונים בעזרת עקומות הגדילה.
אם ילדכם שמנמן, רצוי לנטר בקפידה את קצב גדילתו ובפרט את קצב עלייתו במשקל.
לאור השיעור הגבוה של השמנת ילדים בשנים האחרונות מומלץ לזהות ילד שנמצא בסיכון להשמנה כבר בגילאים אלו, ולסגל לו אורח חיים בריא.
נמצא שפעוטות רבים שסובלים מהשמנת יתר שותים כמויות גדולות של חלב, מיץ או תרכובת מזון תינוקות בנוסף לתזונה הרגילה שהם אוכלים.
הגבילו את צריכת החלב ל- 425 מ"ל בלבד ביום ואת צריכת המיץ ל- 120 מ"ל.
אל תרגילו את ילדכם לשתות שתיה מתוקה אלא מים בלבד.
אם ילדכם זקוק לשינויים משמעותיים בתפריט כדי לצמצם את צריכת השומן, הסוכר והקלוריות התייעצו עם תזונאית מומחית לתזונת ילדים ועם רופא הילדים והימנעו משינויים מרחיקי לכת על דעת עצמכם.
עם הזמן ישילו מרבית הפעוטות עודפי שומן מיותרים מגופם וירזו.
שיני החלב האחרונות (4 טוחנות) יבקעו החל מגיל 20 חודשים ועד גיל 33 חודשים לערך.
בקיעת השיניים הטוחנות עלולה לגרום לכאב רב מאחר שאלו שיניים גדולות ורחבות. התהליך אף עלול להיות מלווה בחום ובנדודי שינה. הכאב הכרוך בבקיעת כל שן עלול להימשך כיומיים. הציעו לילדכם נשכנים קרים כדי להרגיע את הכאב.
שיני החלב ינשרו בדרך כלל בגילאי 6-7.
עד אז יש להקפיד על נקיונן ובריאותן מאחר שהן חיוניות ללעיסה תקינה ומגדירות את המקום בלסת בו תבקענה השיניים הקבועות ("שיני הבשר").
עששת שאינה מטופלת עלולה לגרום לפגיעה בחניכיים ולנזק לשיניים הקבועות עד כדי נשירתן.
אם ילדכם טרם ביקר את רופא השיניים, הזמינו עבורו תור כעת. רופא השיניים יסביר לילד כיצד לצחצח ולשמור על בריאות שיניו ויטפל בשיניים שדורשות טיפול.
האם כדאי לחשוף את הפעוט למשחקי מחשב שמתאימים לגילו? הדבר תלוי במידת שכיחות השימוש במחשב בביתכם.
פעוטות שחשופים לשימושי מחשב בבית מסגלים עד מהרה את יכולת השימוש בעכבר, אחרים עלולים להתקשות מעט בהתחלה.
מרבית משחקי המחשב אינם מהווים תחליף למשחקי קופסה או לספרים.
בגילאים אלו קיימת חשיבות למשחק בעצמים תלת ממדיים כדי להקנות מושגי גודל, עומק ומרחב.
מסך מחשב, מצלצל ומהבהב ככל שיהיה, אינו תחליף, אם כי בשימוש מושכל אינו גורם כל נזק ואף יתרום להתפתחותו של ילדכם.
כל ילד הוא יחיד ומיוחד, בעל קצב גדילה והתפתחות ייחודיים משלו.
חשוב שתבינו מה ילדכם מסוגל לעשות בכל גיל אולם זכרו שגם אם אינו עושה זאת עדיין ודאי יעשה זאת בקרוב, כשיגיע הזמן המתאים עבורו.
ילדים שנולדו טרם זמנם (פגים) נוטים להתפתח מאוחר יותר בהשוואה לילדים שנולדו במועד.
בכל מקרה של ספק התייעצו עם אחות טיפת החלב או עם רופא הילדים.
בטבלה שלהלן מוצגות יכולות ונקודות ציון התפתחותיות אותן צפוי הפעוט לבצע.
היכולות מחולקות לפי יכולות אותן מסוגלים מרבית הפעוטות לבצע, יכולות אותן מסוגלים כמחצית מהפעוטות לבצע ויכולות שרק מעטים מהפעוטות בגיל זה מסוגלים לבצע.
מרבית הפעוטות יכולים |
כמחצית מהפעוטות יכולים |
מעטים מהפעוטות יכולים |
---|---|---|
לתאר את פעולתם של לפחות שני מכשירים |
לקפוץ ולדלג |
לעמוד על רגל אחת במשך כשלוש שניות |
לדבר במשפטים בני 3-4 מילים |
למלא הוראות בעלות 2-3 חלקים |
להתלבש ללא עזרה |
לזהות את שמן של לפחות שתי פעולות, כגון "לקפוץ" או "לרוץ", |
להיפרד מההורים בקלות יחסית |
להביע מגוון רחב של רגשות |
לרכב על תלת אופן |
לצייר דמות פשוטה |
|
לדבר באופן ברור רוב הזמן |
||
לערום 8 קוביות |
מרבית הפעוטות יכולים
לתאר את פעולתם של לפחות שני מכשירים
כמחצית מהפעוטות יכולים
לקפוץ ולדלג
מעטים מהפעוטות יכולים
לעמוד על רגל אחת במשך כשלוש שניות
(על כל אחת משתי הרגליים)
מרבית הפעוטות יכולים
לדבר במשפטים בני 3-4 מילים
כמחצית מהפעוטות יכולים
למלא הוראות בעלות 2-3 חלקים
מעטים מהפעוטות יכולים
להתלבש ללא עזרה
מרבית הפעוטות יכולים
לזהות את שמן של לפחות שתי פעולות, כגון "לקפוץ" או "לרוץ",
ולבצע בהתאם
כמחצית מהפעוטות יכולים
להיפרד מההורים בקלות יחסית
מעטים מהפעוטות יכולים
להביע מגוון רחב של רגשות
מרבית הפעוטות יכולים
כמחצית מהפעוטות יכולים
לרכב על תלת אופן
מעטים מהפעוטות יכולים
לצייר דמות פשוטה
מרבית הפעוטות יכולים
כמחצית מהפעוטות יכולים
לדבר באופן ברור רוב הזמן
מעטים מהפעוטות יכולים
מרבית הפעוטות יכולים
כמחצית מהפעוטות יכולים
לערום 8 קוביות
מעטים מהפעוטות יכולים
לקראת יום ההולדת השלישי מסוגלים מרבית הפעוטות ללבוש בעצמם חולצה, לצייר קו ישר ולעמוד על רגל אחת במשך מספר שניות (ולעתים אף יותר). חלקם אף מסוגלים לקחת בעצמם קערת דגנים ולאכול. פעולות כגון הליכה, קפיצה, ריצה ודילוג הופכות להיות טבעיות עבור הפעוט והוא מבצע אותן כלאחר יד, ללא שימת לב או השקעה מיוחדת. עם זאת, עמידה על קצות האצבעות תדרוש ממנו ריכוז רב ומאמץ.
מרבית הפעוטות ילמדו לרכב על תלת אופן בגילאי שנתיים עד שלוש.
תוכלו ללמד את ילדכם לרכב על אופניים דו-גלגליים עם גלגלי עזר לקראת יום הולדתו הרביעי, אך רכיבה ללא גלגלי עזר תצלח בדרך כלל רק לקראת גילאי בית הספר. הקפידו שילדכם יחבוש קסדה כשהוא רוכב על אופניו כדי להקנות לו הרגלי בטיחות וכדי למנוע חבלות ראש מסוכנות במקרה של נפילה או התהפכות.
משחקי כדור מצוינים לפיתוח הקשר עין-יד (קואורדינציית עין-יד) ומסייעים להתפתחות כישורי תנועתיות חיוניים לאחיזת עיפרון, לכתיבה ואף לרכיבה על אופניים ללא גלגלי עזר.
מרבית בני השלוש מסוגלים לבעוט בכדור ולזרוק (כלפי מעלה) היטב.
תפיסת הכדור קשה יותר ואף קליעה לסל עלולה להיות מסובכת. מרבית הילדים מתקשים לתפוס כדור ביעילות עד גיל 10. כעת הסתפקו בזריקה מכוונת היטב של כדור גדול לזרועותיו הישרות והמושטות קדימה של ילדכם. בשלב הבא נסו ללמד אותו לתפוס את הכדור כשמרפקיו כפופים (בדרך כלל יצליח לקראת גיל 5).
משחק בכדור גדול שאינו קשיח מאד מתאים במיוחד בגילאים אלו מאחר שהוא נוח לתפיסה ואינו מסוכן גם אם יפגע בראשו של הפעוט.
מרבית בני השלוש מסוגלים ללמוד לגזור באמצעות מספריים.
אל תחששו לאפשר לילדכם להתנסות בפעילות זו, שתורמת להתפתחות התנועתיות העדינה והקשר עין-יד של הפעוט.
בגיל שלוש מסוגלים מרבית הפעוטות לגזור נייר, בגיל 3.5 שנים יוכל הפעוט לגזור בקו ישר ואף סמוך לקו מנחה.חלק מהפעוטות יוכלו אף לגזור עיגולים.
עיזרו לילדכם להתאמן בגזירה:
אם ילדכם ערני במשך שעות אחר הצהריים ומתנגד לשכב לנוח יתכן שאינו זקוק עוד לשנת הצהריים. אפשרו לו זמן למשחק שקט ורגוע גם אם אינו ישן, כדי שיוכל לנוח ולמלא מצברים.
אם הילד נרדם בכל זאת, תנו לו לישון במשך כשעה והעירו אותו כדי ששנת הלילה שלו לא תיפגע.
הרגלי השינה של פעוטות רבים משתבשים תוך כדי טיול או חופשה משפחתית. אפשרו לילד "לצאת לחופש" גם מבחינת הרגלי השינה.
עם שובכם הביתה הקפידו להנחיל לו שוב את שגרת השינה הקבועה והמוכרת. הסבירו לו שהחופש נגמר ושחלק מהחזרה לשגרה כולל גם את השיבה לשגרת שינה קבועה ומסודרת.
כחלק מעצמאותו הגוברת עלול ילדכם לגלות התנגדות להיכנס למיטה ולשכב לישון.
כעת הוא ער לנעשה בבית ואף ער לעובדה שהתנהלות הבית נמשכת גם כשהוא שוכב לישון.
פעמים רבות יתנגד לעצם הכניסה למיטה מתוך תחושה "שהוא מפסיד" וינסה "למשוך זמן" ("עוד חיבוק", "אני צמא", "אני רעב", "צריך פיפי" הם תרוצים שכיחים).
חלק מההורים נענים פעם או פעמיים לתירוצי הפעוט ולאחר מכן בוחרים להתעלם ממנו כליל.
אם בחרתם לנקוט בגישה זו הסבירו זאת לילדכם, כדי שלא יחוש שאתם מתעלמים ממנו ומצרכיו. הזכירו לפעוט את שגרת השינה. עיברו עימו על סדר יומו העמוס והדגישו בפניו את חשיבות השינה כדי שיצבור כוחות לקראת עיסוקיו למחרת.
פעוטות בגילאים אלו עלולים להתעורר משנתם לאחר שחוו ביעותי לילה. אלו מתרחשים כשהפעוט עובר משינה עמוקה לשינה קלה יותר, בדרך כלל בין השעות עשר בלילה לחצות.
הילד עלול להתיישב במיטה, לצרוח, לבעוט, להזיע ולהתנשף. אף שעיניו פתוחות הוא אינו ער ואינו מגיב לסביבתו. לעתים קשה מאד להעיר ילד שחווה ביעותי לילה ולכן מומלץ להימנע.
הישארו עם הילד עד לחלוף הביעות, וודאו שהוא בטוח ואינו גורם כל נזק לעצמו. למחרת לא יזכור הפעוט את הארוע כלל. ביעותי לילה שכיחים במשפחות מסוימות. ילדים שהולכים לישון כשהם עייפים מדי או נסערים חשופים במיוחד לתופעה. במרבית המקרים תחלוף התופעה מאליה עד הגיע הילד לגיל בית הספר.
התפתחות דמיונו של הפעוט עלולה להתבטא במפלצות, דרקונים, רוחות רפאים ויצירי דמיון מפחידים אחרים.
יכולתו של הפעוט להמציא ולפתח סיפורים באופן עצמאי עלולה לגרום לו לפחד מהחושך ולהחמיר את ביעותי הלילה.
על מנת להרגיע את ילדכם:
דיבורם של כ- 75% מהילדים בני השלוש מובן היטב להוריהם.
הם נהנים מאד לדבר, לספר ולהשמיע "נאומים" ממושכים. מרבית הפעוטות מסוגלים לענות על שאלות ולשאול שאלות מצידם. לעתים התשובה חשובה פחות מעצם השאלה והמשכיות השיחה.
הפעוט עשוי לפצוח בתאור ארוך וממושך של הנעשה סביבו, של דברים שהוא רואה ואת הסיבות וההסברים לתופעות אלו.
תוך זמן קצר יחל להשתמש בשמות תואר ("המכונית האדומה, הגדולה") ואף יטה נכונה פעלים וזמנים.
ילדכם אומר ועושה דברים מצחיקים מדי יום ואף לומד להגיב בהומור, להשמיע קולות מצחיקים ולעשות פרצופים.
השתמשו בהומור כדי לסייע לו בדברים שקשים לו או שאינם רצויים על ידו.
אם אינו אוהב להתלבש תוכלו לשדל אותו לכך אם תאמרו לו: "היכן נגרוב את הגרב? על האף?"
הפעוט אוהב לחוש שהוא חכם יותר מכם ולכן ירצה לענות תשובה נכונה ואף להדגים עבורכם.
אם אתם חשים עימות מתקרב תוכלו לנסות לדבר עמו בשפה מצחיקה אגב השמעת קולות ועיוות פרצופכם, כדי לרכך את האווירה.
לעתים עלול הפעוט להשתמש במילים ובביטויים "לא יפים" כגון "טיפש", "קקה" ואף חמור מכך.
הפעוט חשוף לניבולי פה בסביבתו והוא אף עלול לחשוב שזוהי דרך "מגניבה" לתקשר (בפרט אם הוא שומע את אחיו הבוגרים מדברים כך או קולט תכנים דומים בתוכניות טלוויזיה).
חלק מהמילים אינן חמורות במיוחד ועשויות להסב לפעוט הנאה רבה (לדוגמה לקרוא לחברו "דם-דם").
הדרך הנכונה להתמודד עם מצבים אלו היא באמצעות התעלמות. אל תייחסו עודף תשומת לב כל עוד הפעוט משתמש בשפה שאינה בוטה יתר על המידה, כדי לא להעביר לו מסר ששימוש בשפה בוטה מושך תשומת לב מצידכם. איסרו עליו את השימוש אך ורק במילים גסות והדגישו בפניו שימוש שאינו נאות או מעליב.
אגב, השיפור ביכולותיו השפתיות עלול ילדכם לסגל לעצמו סגנון דיבור מצווה: "אבא, שב שם" או "אמא, תלבישי אותי עכשיו!".
הפעוט תופס את עצמו כמרכז העולם, ולכן זה אך טבעי שיצפה שכולם ירקדו סביבו.
אף שאי אפשר למנוע את התפתחותה של תפיסה זו מצדו של הפעוט חשוב להוביל אותו לדרכים מנומסות ומקובלות לבטא זאת.
למדו אותו לומר "בבקשה" ולהשתמש בטון דיבור רגוע ומנומס גם כשהוא זקוק לדבר מה או לתשומת לב.
הצורך לצוות ולנהל את הסביבה נובע לעתים מצורך בתשומת לב.
במקרים רבים יתעקש הפעוט מאחר שהוא באמת רוצה שתשחקו עמו או תלבישו אותו, ואינו מציק או מצווה רק לצורך הפעולה עצמה. גם במקרים אלו חשוב להדגיש בפניו שיש לדבר בנימוס ולהתאזר בסבלנות. הסבירו שלעתים אינכם מסוגלים להענות מיידית לדרישותיו ולכן יאלץ להמתין.
העשירו את אוצר המילים של ילדכם על ידי חשיפתו למגוון ספרים, שירים ודקלומים.
גוונו את ספרייתכם הביתית ואת הסיפורים שאתם מקריאים לילדכם:
וודאו שהתפתחותו השפתית של ילדכם תקינה בהתאם לגילו. עקבו אחר התנהגותו והקשיבו לדבריו.
יכולות צפויות בגילאים אלו כוללות:
אם אתם חשים שילדכם מתמהמה או שאינו משיג את היכולות הצפויות התייעצו עם רופא הילדים.
ייתכן שתופנו לבדיקת שמיעה ולאבחון על ידי קלינאית תקשורת על מנת להעריך אם קיימת בעיה שמונעת התפתחות שפתית תקינה מילדכם.
פעוטות בני שלוש אוהבים לאסוף. פרחים, צדפים, גרביים. באמצעות איסוף חפצים וחלוקתם לקבוצות מחלק ומגדיר הפעוט את עולמו ואת סביבתו.
כדי שיוכלו לשלוט ולנהל בעצמם את האוסף יעדיפו מרבית הפעוטות חפצים שיוכלו לאסוף בעצמם ללא "טובות" של מבוגר. כדי לעודד אותו לאסוף, תנו לו קופסה או הקצו לו מדף לצורך שמירת חפציו ושוחחו עמו על האוספים שלו.
אם אתם מתקשים להיפרד מעבודות היצירה של ילדכם תוכלו לשמר דוגמאות נבחרות מעבודותיו. תוכלו לשמור אותם בקלסר או אף למסגר יצירות אהובות במיוחד. הקדישו קיר בבית לעבודות של הילדים. תעדו אותן לאורך השנים. מסגור עבודות היצירה יסייע בידכם לשמור על תקינותן ושלמותן של העבודות.
לקראת גיל שלוש רוכש הפעוט את היכולת למנות.
בשלב ראשון יבחין בין "אחד" לבין יותר אולם לא יוכל להבדיל בין שניים, שלושה או שבעה חפצים.
בגיל שנתיים מסוגלים מרבית הפעוטות לספור עד שתיים ואילו בגיל שלוש יספרו עד שלוש.
פעוטות בני שלוש שסופרים עד עשר עושים זאת בדרך כלל ללא הבנה של משמעות הספירה או הכמויות, אלא כדקלום בלבד.
דרך טובה לפתח את כישורי החשבון של הפעוט היא באמצעות פעולות יומיומיות שכוללות התייחסות לספרות ומספרים.
סיפרו מדרגות עם הילד כשאתם עולים הביתה ושחקו עמו משחקי הרכבה שכוללים התייחסות לספרות והתאמה בין מספר לבין כמות עצמים. בדרך זו ילמד ילדכם לשייך בין סיפרה לכמות.
אל תתפלאו אם סירבתם לבקשתו של הפעוט והוא בוחר להתעלם והולך לבקש את אותו הדבר בדיוק מההורה השני. בנסיון לקבוע ולהבין את גבולותיו ינסה הפעוט להתחכם ויבחן אתכם ואת גבולותיכם כל העת.
הוא אף עשוי להתדיין עימכם ולנהל משא ומתן: "ביס גדול או ביס קטן?" הימנעו ככל שתוכלו מלנהל משא ומתן עם ילדכם.
הסבירו בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים שדעתכם קובעת. אם אחד מכם אמר "לא", אין זה רצוי שבן הזוג יאמר אחרת ויערער את סמכותו של האחר בפני הפעוט.
ילדכם עשוי להעזר בבובות, חיות וצעצועים אחרים כדי להתמודד עם רגשותיו.
לאחר ביקור לא נעים בטיפת החלב או במרפאת הרופא עלול ילדכם "לבדוק" את בובותיו "ולחסן" אותן.
דרך המשחק מעבד הפעוט את חוויותיו. המשחק יסייע בידיו להבין את רגשותיו ותחושותיו, יאפשר לו להתמודד עם פחדים ויאפשר לו לשלוט בתחושות בלתי נעימות.
שוחחו עם ילדכם על החוויה אותה הוא מנסה לעבד. אם ילדכם משחק אך ורק במשחקים אלימים נסו לברר האם הוא חשוף לתוכניות טלוויזיה או למשחקי מחשב בעלי תכנים אלימים. לעתים צפיה בחדשות עלולה לחשוף את הפעוט לארועים שיעוררו בו תחושות של חרדה, פחד או כעס.
ייתכן שהפעוט יגלה עניין באיברי מינו ובאלו של הסובבים אותו. הגיבו לכך בטבעיות.
הימנעו מתגובות קיצוניות גם אם תמצאו את ילדכם "בודק" את איברי מינו שלו או של חבריו תוך כדי משחק.
הדגישו בפניו שיש לשמור על צנעת איברי המין וכי הם אינם מתאימים למשחק משותף.
מרבית הפעוטות ערים לעובדה שמשחק באיברי המין מהווה סוג של "עבירה" ולכן יבחנו את תגובתכם היטב.
ככל שילדכם גדל גובר הצורך בהצבת גבולות, הקניית ערכים וקביעת כללי התנהגות ברורים.
זוגות רבים מגלים (לעתים בפעם הראשונה) שאינם מסכימים לגבי אופן חינוכו של ילדם. אף אם אינכם מסכימים, הציגו חזית אחידה בפני הפעוט והימנעו מביקורות עוקצניות אחד כלפי השני.
נסו להיערך מבעוד מועד ותאמו עמדות. עשו זאת כששניכם רגועים ומסוגלים לקיים דיון בעניין.
הסכימו שישארו נקודות מחלוקת אך נסו למצוא את עמק השווה. במרבית המקרים, ההורה שמהווה את דמות המטפל העיקרי בילד יהיה זה שיקבע את הטון החינוכי בבית.
נסו לסכם נקודות עקרוניות כגון כמה שעות צפיה בטלוויזיה מותרות לפעוט מדי יום, באילו תוכניות הוא יכול לצפות, כמה שעות מחשב, האם ללכת לחוג ובאיזה גיל.
אפשרו זמן איכות עם הילד לכל אחד מכם בנפרד, וכן עם אחים או בני משפחה אחרים.
אף שאתם משפחה, לא כל פעילות חייבת להעשות במסגרת משפחתית מלאה.
כדרך להביע את עצמאותו עלול הפעוט להעמיד אתכם במבחני סבלנות יומיומיים עד שביקור במכולת עלול להפוך לחוויה מתישה, בזמן שילדכם דורש שתיקנו עבורו מוצרים (בדרך כלל ממתקים או חטיפים).
אל תהססו לומר לו "לא" גם אם אתם במקום ציבורי. התרכזו בקניה שתכננתם לערוך ואל תיכנעו לדרישותיו של הפעוט רק מתוך צורך להימנע מעימות, צרחות ובכי בציבור.
הקפידו להישאר רגועים גם אם אתם על סף רתיחה. ילדכם יזהה במהרה את מצוקתכם, ואם ידע שעצבן אתכם ואתם על סף שבירה, יתכן שיבחר לשוב ולנהוג כך גם בעתיד.
השארת הפעוט במשך היום או בערב עלולה להיות לכם קשה מבחינה רגשית. לעתים סובלים חלק מההורים מ"חרדת נטישה" בעצמם.
במקרים מסוימים תגרה חרדת ההורים את חרדתו של הפעוט. אם ילדכם מתקשה להיפרד, בידקו כיצד אתם מתנהגים במצבי הפרידה וודאו שאתם אינכם הגורם לבעיה.
שימו לב:
הפעוט קולט את סימני המצוקה שלכם. התנהלות בטוחה ורגועה מצידכם תשרה רוגע גם עליו.
טובתו של ילדכם דורשת שיהיה בחברת ילדים במשך היום וכי גם אתם תוכלו להשתחרר מנוכחותו לצורך עיסוקכם. פרידות קצרות ונעימות יקלו עליו.
הקו בין דמיון למציאות מטושטש בגילאים אלו ולכן חלק מהפעוטות עלולים לשקר.
במרבית המקרים, שקרים של פעוטות בגילאי שלוש אינם מונעים מהצורך "לעבוד" על ההורה אלא מתפיסה מעוותת של המציאות או מרצון לרצות את ההורה.
אם ילדכם משקר וטוען בתוקף כי לא הוא צייר על הקיר בסלון, נסו להישאר רגועים ועזרו לו לנקות. תוך כדי הסבירו לו שיש לצייר אך ורק על נייר או במחברת וכי חשוב לספר את האמת.
חלק מהשקרים נובעים מהדמיון המתפתח והיצירתיות המבעבעת במוחו.
לעתים עשוי ילדכם לשקוע לגמרי בסיפורי אגדות דמיוניים תוך שהוא בטוח שיצר מציאות חדשה.
הפעוט עלול להיתפס משקר פשוט כי שכח את שארע, ובפרט אם תשאלו לגבי ארוע שארע לפני מספר שעות.
הרטבת לילה לאחר גמילת הפעוט עלולה להיות תופעה מציקה.
הסיבות לתופעה אינן ברורות אך מדובר בתופעה שכיחה בעיקר בקרב בנים ובקרב פעוטות שנגמלו זה עתה.
קיימות סברות לפיהן הפעוטות ישנים שינה עמוקה מאד ואינם מתעוררים עקב הצורך להשתין, שלשלפוחית השתן שלהם קיבולת קטנה ואף שמערכת העצבים המרכזית שלהם טרם הבשילה לגמרי כדי להבטיח שליטה מלאה על הסוגרים.
ייתכן אף שמדובר בתופעה בעלת רקע תורשתי מאחר שקיימת שכיחות גבוהה בין אחים.
אל תאשימו או תביכו את הפעוט אם "ברח" לו פיפי בלילה מאחר שאינו יכול לעשות מאום בנדון.
הקפידו שיטיל את מימיו טרם כניסתו למיטה.
חלק מההורים מנסים לצמצם את צריכת הנוזלים לאחר ארוחת הערב ולקראת ההשכבה.
אם התופעה חוזרת על עצמה תוכלו לשוב ולהשתמש בחיתולי או תחתוני גמילה (Pull Ups) עד שילדכם יתעורר יבש לאחר שנת הלילה.
הקפידו לכסות את המזרן בשעוונית כדי למנוע ספיגת שתן.
הצטיידו במצעים ובפיג'מות נוספות כדי לאפשר התארגנות מהירה לצורך החלפה בלילה.
במרבית המקרים תחלוף התופעה מאליה ומרבית הפעוטות יגמלו לחלוטין עד גיל 5 או 6.
משך הזמן שהפעוט מסוגל להתרכז בפעולה אחת בלבד התארך באופן משמעותי.
יכולת זו, בשילוב יכולותיו החברתיות המשופרות, מאפשרות לו לשחק משחקים מורכבים יותר לרבות "תופסת", משחקי זיכרון ומשחקי הרכבה בעלי מספר רב יותר של חלקים.
הורים רבים חשים שעמום בזמן המשחק עם ילדיהם. מרבית הפעוטות אוהבים לשוב ולשחק באותם משחקים ולשמוע שוב ושוב את אותם סיפורים.
נסו לעודד את ילדכם לשחק בעצמו מדי פעם כדי לפתח את עצמאותו ולשחרר אתכם מהצורך בשעות אינסופיות של משחק משותף. תוכלו לגוון את שעות המשחק. נסו לאפות או לבשל יחדיו, צאו לגינה או לכו לים או לבריכה. כשיגדל, הזמינו חברים למשחק משותף.
לקראת גיל שלוש שנים מפתחים מרבית הילדים קשרים חברתיים אמיתיים.
עם זאת, אם תשאלו את ילדכם מי הם חבריו בגן הוא עלול לדקלם רשימה ארוכה של שמות ילדים שמעולם לא שמעתם קודם. הפעוט עדיין אינו מבין לגמרי את משמעות המושג חברות. ייתכן שיש ילדים שחברתם עדיפה בעיניו, אולם "חבר" נתפס ככל ילד שאפשר לשחק עמו ולבלות זמן בגינה.
פעוטות בני שלוש מסוגלים לשחק זה עם זה, אך בדרך כלל לא לאורך זמן. שעה תתאים לפגישת משחק בגילאים אלו. חלק מהפעוטות ימשיכו לשחק זה בצד זה, אך לא זה עם זה.
ילדים ביישנים עלולים להזדקק למספר פגישות עם חברים לפני שיחושו בטוחים בעצמם וישתחררו.
שיתוף אחרים במשחק עדיין עלול להיות קשה ואף חטיפת צעצועים ודחיפות עלולות להוות חלק בלתי נפרד מזמן המשחק.
פעוטות בודדים בלבד יהיו מסוגלים לפתור בעיות בעצמם ואילו הרוב יזדקקו לעזרת מבוגר. נסו ללמד את ילדכם לשתף אחרים במשחקיו ולשחק "בתור".
למחצית מהפעוטות בגילאים אלו יתכן חבר דמיוני. אין משמעות התופעה שלילדכם אין חברים אמיתיים או שהם סובלים מבעיה רגשית, אלא שהם בעלי דמיון מפותח ויצירתיות מתפרצת.
חבר דמיוני עשוי להיות חיה, בובה או אדם, ובמרבית המקרים יהיה בעל שם וישות מוגדרת מאד מבחינת הפעוט.
החבר הדמיוני משמש את הפעוט הן למשחק והן לשיחות ופריקת טענות ועצבים, ומהווה אמצעי ללמד את הפעוט מהי מערכת יחסית חברית.
צפייה בילדכם המשוחח או משחק עם חברו הדמיוני תאפשר לכם הצצה לעולמו הפנימי. שימו לב אם הוא מדבר על פחדים או לחצים שהוא חווה.
אל תתערבו בקשר בין ילדכם לחברו הדמיוני. מרבית הפעוטות מודעים לעובדה שזהו חבר דמיוני שאינו קיים במציאות ועלולים להילחץ אם גם אתם תחלו להתייחס אליו כאל אמיתי.
עם זאת, אם ילדכם משתף אתכם במשחקיו ובשיחותיו עם חברו הדמיוני, שתפו פעולה.
לקראת גיל 7 נעלמים מרבית החברים הדמיוניים תוך שהילד מתבגר ונשאב למציאות הבית ספרית.
לצפייה מיטבית יש לגלוש בדפדפן גוגל כרום