דיקור מי שפיר

Amniocentesis

עדכון אחרון 13.07.11

דיקור מי שפיר

בדיקת דיקור מי שפיר: מבט כללי

מטרת דיקור מי שפיר

דיקור מי שפיר מבוצע על מנת לקבוע אם העובר סובל מתסמונת דאון או מליקויים אחרים בחומר . בנגוד לבדיקות הסקר הביוכימי המבוצעות בשליש הראשון או השני שתוצאותיהן סטטיסטיות בלבד, באמצעות דיקור מי השפיר ניתן לשלול תסמונות גנטיות לרבות תסמונת דאון, מומים פתוחים במערכת העצבים וכן מחלות דם כגון  (מחלה הפוגעת בתאי הדם האדומים).

 

בדיקת מי שפיר מבוצעת כאשר קיימת הנחייה רפואית הנובעת מסיכון מוגבר לתסמונת דאון על פי ממצאי הסקר הביוכימי (סיכון משוקלל העולה על 1:380), או כאשר גיל האם עולה על 35 או בהתאם לרצון האישה. כמו כן תבוצע הבדיקה אם ידועה  משפחתית ללקות במחלה גנטית או אם ידוע כי אחד מההורים נשא של מחלה גנטית.

 

במהלך הבדיקה מוחדרת מחט לשק  ונשאבת דגימה. מי השפיר שנשאבו מכילים תאים שנשרו מהעובר. תאים אלו מודגרים במעבדה לצורך ביצוע בדיקה יסודית של  של העובר. מאחר שתהליך ההדגרה אורך זמן חולפים כשבועיים עד כשלושה שבועות עד לקבלת תשובה.

 

יתרונה של בדיקת מי השפיר הוא באחוז הנמוך יחסית של ההפלות הקורות בעקבותיה (1:800 עד 1:1000). בנוסף, במי השפיר נמדד גם החלבון העוברי אשר מהווה מדד למום בתעלת העצבים של העובר. בבדיקת סיסי השליה, מנגד, אין אפשרות לבדוק את רמת החלבון העוברי.

 

חסרונה הגדול של בדיקה זו הוא ביצועה במועד מתקדם יחסית של . אם מתקבלת תוצאה בלתי תקינה תבוצע  על ידי גרימת  מוקדמת, ולא באמצעות .

כיצד מבוצעת בדיקת מי שפיר?

בדיקת מי שפיר מבוצעת תחת בקרת  שמטרתה לקבוע את מיקום העובר ואת מקום החדרת המחט דרך דופן הבטן והרחם לתוך שק מי השפיר.

 

טרם החדרת המחט יחוטא אזור הבטן בצורה יסודית על מנת למנוע סכנת זיהום. לאחר קביעת המיקום הרצוי תוחדר מחט דקה וארוכה דרך דופן הבטן באמצעותה ישאבו מתוך שק מי השפיר כ- 30-20 מילי-ליטרים של נוזל. החדרת המחט עלולה לגרום לתחושת צריבה מקומית ולעתים אף לכאב חד אם כי במרבית המקרים מדובר באי נוחות נסבלת.

 

במקרים נדירים יחסית (אצל כ- 8 מכל 100 נשים) כמות מי השפיר שתישאב תהיה נמוכה מהנדרש ולכן תידרש החדרה חוזרת של המחט.

 

חלק מהנשים מדווחת על תחושת לחץ בבטן התחתונה עם הוצאת המחט מדופן הבטן.

הנחיות לנבדקת

מועד הבדיקה

בדיקה זו מבוצעת בשבועות 16-20 להריון. ביצוע הבדיקה טרם שבוע 15 עלול לגרום לפגיעה במבנה כף הרגל של העובר (תופעה המכונה ‘club foot’) ואף להגדיל את הסיכון להפלה.

 

כאשר קיים חשד לזיהום תבוצע הבדיקה בשבוע מתקדם יותר (בדרך כלל לאחר השבוע ה- 22 להריון).

הכנות לבדיקה

לא נדרשת הכנה מיוחדת לבדיקה.

לאחר בדיקת מי שפיר

לאחר הבדיקה מומלץ לנוח בבית במשך 24 שעות ולהרבות בשתיה. בעקבות הבדיקה יתכנו התכווצויות בבטן התחתונה ויתכן אף דימום קל.

 

יש לפנות לקבל טיפול רפואי דחוף במקרים הבאים:

 

  • צמרמורת.
  •  מעל 38 מעלות צלזיוס.
  • דמם נרתיקי.
  •  עיקש בגב התחתון או כאב בטן.
  • הפרשת נוזל מימי, צלול מהנרתיק (שאינו ).
  • התפתחות צירים.

תוצאות

תוצאות הבדיקה ומשמעותן

דגימת  תשלח לבדיקה מעבדתית. במקרים בהם יש צורך לקבל תשובה ראשונית מהירה לבדיקת מי השפיר ניתן לבצע בדיקת פיש המתבצעת ללא הדגרה, ולקבל את התשובה תוך יום-יומיים.

 

בדיקת פיש עושה שימוש בגלאים פלורוסנטים זוהרים שתפקידם לזהות הפרעות מסוימות בחומר . קיימות הפרעות ייחודיות עבורן קיים גלאי מתאים. בפועל נבדקים חמישה כרומוזומים בלבד (13, 18 ו- 21 וכן כרומוזומי המין X ו- y) ולכן מסוגלת הבדיקה לזהות אך ורק כ- 63% מכלל המומים הגנטיים הקיימים. לכן, בכל מקרה, יש צורך לחכות לתוצאות הסופיות של דיקור מי השפיר (המכונות 'קריוטיפ מלא').

 

בבדיקת 'קריוטיפ מלא' נבדקים כל 23 זוגות הכרומוזומים. לצורך ביצוע הבדיקה מודגרים תאי מי השפיר במשך עשרה ימים ולאחר מכן נספרים הכרומוזומים וצורתם נבדקת. בדיקת קריוטיפ מלא אורכת 2-3 שבועות.

 

בכ- 1% מהמקרים תיתכנה תוצאות שאינן חד משמעיות (למשל במקרה של גדילה בלתי מספקת של התאים).

תוצאה שלילית

זוהי התוצאה הרצויה בבדיקה ומשמעותה שהחומר הגנטי של העובר אינו פגוע. מידת הדיוק של הבדיקה היא כ- 99% אם כי אף בדיקה זו אינה מסוגלת לשלול לחלוטין תסמונות גנטיות שאינן נבדקות, מומים מולדים או לידת תינוק פגוע.

תוצאה חיובית

תוצאה 'חיובית' בבדיקה זו משמעותה כי  של העובר פגוע. כאשר מתקבלת תוצאה חיובית מופנית הנבדקת לייעוץ גנטי על מנת לדון באפשרויות העומדות לרשותה לרבות סיום  או לידת תינוק פגוע.