הקדמה
הליך זה יבוצע על מנת להבטיח ייצור מוגבר של זקיקים המכילים ביציות לקראת הפריה חוץ גופית. שלב הגירוי השחלתי הוא השלב הראשון בתהליך ההפריה החוץ גופית ומהווה 'שלב מקדים' לשלב השני בתהליך, הוא שלב שאיבת הביציות.
מטרת הגירוי השחלתי היא לסייע לגוף באמצעים תרופתיים לייצר כמות נאותה של זקיקים בתוכם תבשלנה הביציות.
באופן טבעי מבשילה ביצית אחת בלבד בכל מחזור חודשי. לפי הניסיון הרפואי שהצטבר עד כה, תוצאות הטיפול טובות יותר כאשר מספר הביציות שהתקבל היה גדול מאחת. על מנת להשיג מספר גדול יותר של ביציות נעשה שימוש בתרופות המשפיעות על השחלות וגורמות להתפתחות מספר זקיקים בכל שחלה. הזקיק הוא גופיף המכיל נוזל שבתוכו מתפתחת ומבשילה הביצית לקראת הביוץ.
קיימות תרופות הפועלות על השחלות אשר מביאות להתפתחות של יותר מזקיק אחד בכל שחלה. כך ניתן להשיג מספר גדול של ביציות בשלות בו זמנית, בהשוואה למחזור ביוץ רגיל, שבו ברוב המקרים, משתחררת בכל פעם ביצית אחת בלבד.
מספר תרופות משמשות בתהליך:
- גונדוטרופינים (בעיקר ההורמונים LH ו- FSH) הניתנים על מנת לפתח את הזקיקים. קיימים גונדוטרופינים המופקים משתן של נשים בגיל המעבר או גונדוטרופינים המיוצרים בשיטות של הנדסה גנטית. המתן הוא באמצעות עטים להזרקה עצמית. התרופה גורמת לגירוי השחלות וגרימת ביוץ.
- (Human Chorionic Gondatropin, גונדוטרופין כוריוני אנושי) HCG מסייע בהבשלה הסופית של הביציות לקראת תהליך השאיבה.
- אנלוגים של GnRH (דקפפטיל, סינרל בוסרילין, סופרפקט) משמשים על מנת למנוע ביוץ מוקדם מהרצוי, באופן שמאפשר הבשלה מלאה של הביצית. על מנת לאפשר את שאיבת הביציות חשוב למנוע את הביוץ המוקדם, שמשמעותו חריגה של הביציות מתוך הזקיקים. חריגה מוקדמת תביא לאובדן כל הזקיקים במחזור הטיפול הנתון ולכישלון מחזור הטיפול.
אחד הגורמים החשובים ביותר להצלחת הטיפול הוא מינון התרופות, שמותאם באופן אישי לכל מטופלת, בהתאם לנתוניה.
שלב הגירוי השחלתי כולל גם מעקב אולטרה סאונד צמוד אחר התפתחות הזקיקים.
ובדיקות דם לניטור רמות ההורמון אסטרדיול (E2) בדם.
כאשר מספיק זקיקים הגיעו לגודל המתאים ורמת האסטרדיול גבוהה דיה יינתן ההורמון HCG על מנת לגרום להבשלה סופית של הביציות לקראת שאיבתן.
