ניתוח לשחזור עור התוף

Tympanoplasty (קוד בדיקה: 19.5)

עדכון אחרון 01.05.22

רופא מייעץ: ד"ר נעם פרט

הקדמה

ניתוח זה יבוצע למטרת שחזור אמצעי השמיעה באוזן התיכונה לרבות עור התוף ועצמות השמע (הפטיש, הסדן והארכובה).

נקבים בעור התוף עלולים להיגרם עקב חדירת גוף זר לתוך האוזן (דוגמת קיסם אוזניים) ואף עקב הפרשי לחץ אוויר בתוך האוזן ומחוצה לה (כמתרחש בזמן המראה או נחיתה).

הנקבים עלולים לגרום לדלקות חוזרות באוזן התיכונה, בעיקר אם מתרחשת חדירת מים לאוזן.

נקבים קטנים יתאחו לרוב מאליהם ללא כל צורך בטיפול. עם זאת, במידה שלא מושג איחוי תוך כחודשיים עלול להיות צורך בניתוח למטרת סגירת הנקב.

הניתוח מצליח בכ- 80% מהמקרים.

עור התוף הוא קרום דק המצוי באוזן ומפריד בין האוזן החיצונית לאוזן התיכונה. תפקידו להעביר קון דרך שרשרת העצמות הנמצאות באוזן התיכונה לאוזן הפנימית. עור תוף שלם הכרחי לתפקוד תקין של האוזן ולבריאותה בכל גיל. נקבים בעור התוף יכולים להיווצר מדלקות אוזניים חוזרות וכרוניות ומחבלות שונות. בסרטון מוצגים הסימפטומים, דרכי הטיפול, ניתוח לתיקון עור התוף וההחלמה.

תאור ההליך

ניתוח לשחזור עור התוף יבוצע תחת הרדמה כללית.

הניתוח יבוצע דרך תעלת האוזן או דרך חתן קטן שיבוצע באחורי האוזן.

על מנת לשחזר את עור התוף יסיר המנתח רקמה שרירית או תת-עורית מאזור האוזן והרקה, ימתח אותה וידביק על שארית עור התוף הקיים. במידה שעצמות האוזן התיכונה שלמות ישחזר המנתח את מבנה האוזן התיכונה.

אם לא ניתן להשתמש בעצמות הקיימות, ישתיל המנתח עצמות חלופיות, סחוס או שתלים מלאכותיים (פרוטזות).

בסיום הניתוח תוחדר תחבושת ספוגה באנטיביוטיקה לאוזן והיא תכוסה בתחבושת.

במה כרוך?

הליך זה אורך שעה עד שעה וחצי וכרוך באשפוז במשך יום עד יומיים בבית החולים.

הרדמה, טשטוש ואלחוש

ניתוח לשחזור עור התוף יבוצע תחת הרדמה כללית. לפני תחילת הניתוח יחובר המטופל לעירוי דרכו יזליף הרופא המרדים תרופת הרגעה על מנת להפחית את חרדתו של המטופל.

הרדמה מלאה משמעותה שהמטופל ישן שינה עמוקה, שריריו רפויים והוא אינו חש כלל את מהלך הניתוח. הרדמה מלאה מבוצעת על ידי רופא מומחה בהרדמה שמנטר את מצבו הגופני של המטופל במשך הניתוח כולו.

בדרך כלל תבוצע ההרדמה באמצעות מסיכה. כעבור פרק זמן קצר ביותר מחבישת המסיכה (עשרות שניות) יחווה המטופל ערפול הכרה וישקע בשינה עמוקה. בסיום הניתוח יפסיק הרופא המרדים את הזלפת חומרי ההרדמה, המטופל יתעורר ויועבר אל מחלקת ההתאוששות כדי לאפשר התעוררות איטית ובטוחה מההליך.

הנחיות

בהתאם לגילו ולמצבו הרפואי ידרש המטופל לבצע בדיקות מתאימות טרם ביצוע ההליך לרבות בדיקות דם ובדיקת תפקודי קרישה.

מטופלים שעברו ניתוחים קודמים, אושפזו בעבר, לוקים במחלות כרוניות, סובלים מאלרגיה או נוטלים תרופות מרשם או תוספי מזון יעדכנו על כך את הרופא המנתח ואת הרופא המרדים. מטופלים שסובלים ממחלות נוספות ידרשו לקבל ייעוץ מרופא מומחה בתחום טרם ההליך.

מטופלים הסובלים ממחלות נלוות לבעיה בגינה נדרש הניתוח נדרשים לייעוץ של רופא מומחה בתחום (דוגמת קרדיולוג או רופא פנימאי) טרם הבדיקה.

יש להפסיק את נטילתן של תרופות נוגדות קרישה (דוגמת קומדין או אספירין) שבוע לפני ביצוע הליך זה. יש להתייעץ עם הרופא המטפל ועם המנתח לגבי תחליפים.

ביום הניתוח

יש להיות בצום מוחלט לרבות נוזלים 6 שעות לפני תחילת ההליך.

טרם ההליך יש להסיר שיניים תותבות, תכשיטים וביגוד אישי ולהמנע מלעיסת מסטיק ומעישון.

לאחר הניתוח

לאחר סיום ההליך ישהה המטופל כשעתיים במחלקת ההתאוששות על מנת לאפשר התעוררות איטית ובטוחה. לאחר מכן הוא יועבר אל מחלקת האשפוז. מספר שעות לאחר מכן יסייעו לו לרדת ממיטתו ולשבת בכורסה.

התאוששות והחלמה מההליך

ההתאוששות מניתוח זה לרוב קלה ומהירה. עם זאת עלול המטופל לסבול מסחרחורות ולכן ישאר לאשפוז ולהשגחה למשך לילה אחד. יש להימנע מפעולות שעלולות לגרום לחץ על אזור הראש.

אין להרטיב את האוזניים עד לקבלת אישור מהרופא.

אין להתעטש או להשתעל דרך האף.

בדרך כלל ניתן לשוב לפעילות שגרתית תוך כעשרה ימים עד שבועיים ממועד הניתוח.

כשבועיים-שלושה לאחר הניתוח יוזמן המטופל לביקורת אצל הרופא המנתח. במועד זה ניתן יהיה לבחון האם הניתוח הצליח.

סיכונים וסיבוכים

ניתוח לשחזור עור התוף הוא הליך פולשני ולכן עלול להיות כרוך בסיכונים ובסיבוכים לרבות דימום, זיהום ופגיעה בעצב הטעם הסמוך לאוזן התיכונה או אף בעצב הראשי בפנים (נדיר). שכיחות הסיבוכים היא כ- 1-2%.

סיכויי הכשלון של הניתוח בשחזור מערכת השמיעה הם כ- 20%. ב- 1% מהמקרים אף תיתכן הרעה ביכולת השמיעה.

צלקת עלולה להיווצר במקומות מהם נלקחו רקמות או עצמות למטרת השחזור.

סיכונים הכרוכים בהרדמה

סיכונים שעלולים להיגרם בעקבות הרדמה כללית כוללים חסימה של נתיב האוויר כתוצאה מחנק, ירידה פתאומית בלחץ הדם והדופק וכן נזק לשיניים או למיתרי הקול עקב החדרת צינורות לקנה הנשימה. במקרים נדירים ביותר תיתכן תגובה אלרגית לחומרי ההרדמה.

סיבוכים

עליית חום מעל 38 מעלות צלזיוס, התפתחות סימפטומים חדשים וכל החמרה פתאומית ומשמעותית במצבו של המטופל מחייבת פנייה דחופה לרופא המנתח, למוקד החירום או לחדר המיון.