הפרעה רגשית עונתית ("דיכאון חורף") - מידע רפואי

הפרעה רגשית עונתית (SAD) היא סוג של דיכאון בעל דפוס התפתחות עונתי. הצורה הנפוצה ביותר של SAD נקראת גם "דיכאון חורף", כי הסימפטומים שלה מחמירים בחודשי החורף (החל מחודש אוקטובר) ובמיוחד בתקופה שבה הימים הם הקצרים ביותר (דצמבר, ינואר ופברואר).

רוב הלוקים בדיכאון החורף חוזרים להרגיש טוב באביב והסימפטומים נעלמים בדרך כלל מעצמם. עם זאת, הפרעה רגשית עונתית עלולה להופיע אצל חלק מהאנשים דווקא בקיץ, אך מצב זה נדיר ואף הסימפטומים שלו שונים מאלו האופייניים לדיכאון חורף.

כמו כל הפרעת דיכאון, גם SAD היא הפרעה שפוגעת במהלך התקין של החיים ובאיכות החיים. הסימפטומים של דיכאון חורף עלולים לגרום להרגשת עייפות, ישנוניות, סטרס ואומללות. עם זאת, קיימים מספר טיפולים ותרופות שהוכחו כיעילים לטיפול ב-SAD.

דכדוך חורף (Winter blues)

זו הצורה הקלה של דיכאון חורף. בתקופות שהשמש זורחת בחוץ, הימים ארוכים ומשך השהייה בחוץ עולה, אנשים נוטים להרגיש שמחים ונמרצים יותר. לעומת זאת, בתקופות סגריריות בהן שעות האור מועטות חשים רבים ישנוניות יתר ונוטים להיות פחות חברותיים. כמות אור השמש שאנשים נחשפים אליה יכולה להשפיע על מצב הרוח, התיאבון, רמת האנרגיה והחשק המיני. אחד מתוך 10-20 אנשים חווה את הסימפטומים הקלים של דכדוך החורף.

עד כמה נפוץ דיכאון החורף?

המחקרים הראו ש-SAD הופכת לנפוצה יותר ככל שמתרחקים מקו המשווה. נתון זה מצביע על הקשר בין התופעה ובין כמות שעות האור ביממה.

למרות שישראל נחשבת לארץ חמה שהחורף בה אינו קשה, קיימת הערכה ש-1%-2% מהאוכלוסייה מפתחים מידי שנה דיכאון חורף. ההפרעה מופיעה בקרב נשים בשיעור גבוה פי 2 מאשר אצל גברים. למרות ש-SAD עלולה להתפתח בכל גיל, היא נפוצה יותר בקרב אנשים צעירים, בני 18-30.

הסימפטומים של הפרעה רגשית עונתית הם בעלי מחזוריות עונתית. הם נוטים לחלוף ולחזור באותן התקופות בכל שנה. תחילתם בסביבות אוקטובר והם הולכים ונחלשים בתקופת האביב המוקדמת. אנשים שונים יכולים לחוות סימפטומים שונים.

בתקופת הסתיו יהיו הסימפטומים בדרך כלל עדינים יחסית ויחמירו ככל שהחורף מתקדם וכמות שעות האור פוחתת.

הסימפטומים של הפרעה רגשית עונתית (SAD) כוללים:

• תחושת עייפות וחוסר אנרגיה.
• בעיות שינה הכוללות הפרעות בשינה בלילה, שינה ממושכת יותר או הרגשת ישנוניות במשך היום.
• ירידה בחשק המיני.
• סטרס וחרדה.
• התרחקות חברתית.
• תחושת אשמה או חוסר ערך.
• נטייה לבכי.
• שינויים בתיאבון לרבות כמיהה למתוקים ולפחמימות.
• שינויים במצב הרוח.
• עלייה במשקל.
• קשיי ריכוז.
• חוסר עניין בפעילויות שהאדם נהנה לעשותם בעבר.

באביב, אצל חלק מהאנשים שלוקים ב-SAD , כשהסימפטומים מתחילים להיעלם, תחושת הדיכאון מתחלפת בפרץ גדול של אנרגיה והם יכולים לחוות את התחושות הבאות:

• היפראקטיביות.
• מצב רוח מרומם באופן קבוע.
• עלייה בפעילות החברתית.
• התלהבות חסרת מעצורים.

תחושות ההתלהבות והאנרגיה הרבה אשר חורגות מהרמה המקובלת מכונות גם SAD הפוך.

הפרעה רגשית עונתית בקיץ

במקרים נדירים אנשים חווים את הסימפטומים של SAD דווקא בתקופת האביב והקיץ. הסימפטומים האופייניים לדיכאון קיץ שונים בצורה משמעותית מהסימפטומים של דיכאון החורף.

הסימפטומים של דיכאון קיץ כוללים:

• חרדה.
• הפרעות שינה.
• גריות יתר.
• מתח ודאגנות יתר.
• ירידה במשקל.
• ירידה בתיאבון.
• עלייה בחשק המיני.

דכדוך חורף (Winter blues)

כ-5 מתוך 10 אנשים עלולים לחוות תחושות של ישנוניות, עלייה בתיאבון וחרדה בעוצמות שונות במהלך חודשי החורף. אנשים שמים לב לכך שהם אוכלים יותר ומעלים במשקל בתקופה זו.

התחושות הללו ידועות כדכדוך חורף או כהפרעה רגשית עונתית תת-קלינית. הסימפטומים של דכדוך החורף קלים הרבה יותר מאשר הסימפטומים של דיכאון חורף. בדרך כלל הם אינם דורשים טיפול כלשהו ועוברים מעצמם עם חילופי העונות.

פעילות גופנית היא דרך טובה להעלות את רמות האנרגיה בגוף, במיוחד כאשר מרגישים שכל הזמן עייפים ורוצים לישון.

הגורמים המדויקים להתפתחות הפרעה רגשית עונתית (SAD) עדיין אינם מובנים במלואם, אך הם קשורים כנראה לירידה בכמות החשיפה לאור השמש בימים הקצרים של חודשי החורף.

היפותלמוס

מחקרים מראים שאור בהיר משפיע על הפעילות הכימית במוח. אחת הסברות גורסת שהאור מעורר את החלק במוח שנקרא היפותלמוס, אשר אחראי על וויסות מצב הרוח, התיאבון והשינה.

מחסור באור שמש ובעיה בייצור חומרים מסוימים במוח אצל אותם האנשים הלוקים ב-SAD מונעים מההיפותלמוס שלהם לעבוד בצורה תקינה.

חומרים והורמונים שיכולים להשפיע על SAD כוללים בעיקר מלטונין וסרוטונין.

מלטונין

מלטונין הוא הורמון שמשפיע על הדרך בה אנחנו ישנים. כשיש חושך, בלוטה קטנה במוח שנקראת בלוטת האצטרובל (pineal gland), מתחילה לייצר מלטונין כדי לסייע לנו לישון. לעומת זאת, כשיש אור הבלוטה מייצרת פחות מלטונין ועוזרת להתעורר.

אנשים הלוקים ב-SAD מייצרים בחורף כמויות מלטונין העולות בהרבה על הרמה התקינה. מחקרים מוכיחים שבתקופת חודשי הקיץ רמת המלטונין אצל אנשים הלוקים ב-SAD נוטה לחזור להיות תקינה.

טיפול באמצעות חשיפה לאור ותרופות, במטרה להשפיע על ייצור המלטונין, אינם מרפאים לחלוטין את ה-SAD. דבר זה מרמז שההפרעה נגרמת כנראה משילוב של מספר גורמים.

סרוטונין

סרוטונין הוא מתווך עצבי הנמצא באופן טבעי במוח ותפקידו לסייע בהעברת מסרים מתאי עצב למוח. הוא יכול להשפיע על מצב הרוח, התיאבון והשינה. הסרוטונין מושפע מחשיפה לאור השמש. לכן, ירידה בכמות האור ביום גורמת גם לירידה בייצור הסרוטונין.

אצל אנשים שנוטים ללקות בדיכאון חורף רמות הסרוטונין תהייה בדרך כלל נמוכות בחודשי החורף, עד כדי כך שלא תתאפשר העברה יעילה של המסרים השונים.

ויטמין D ומצב הרוח

מתברר של"וויטמין השמש", ויטמין D , יש קשר חשוב גם למצב הנפשי, במיוחד אצל נשים. חוקרים אמריקאיים שבחנו מספר עבודות מדעיות בנושא, גילו שבקרב נשים עם רמות נמוכות של ויטמין D2 הייתה שכיחות גבוהה יותר של הפרעות במצב הרוח, לרבות תסמונת קדם ווסתית, הפרעה רגשית עונתית (SAD), הפרעה בלתי ספציפית במצב הרוח ודיכאון קליני.

החוקרים ציינו כי הנתונים שנאספו מצביעים על אפשרות של קיום מנגנון ביוכימי שבאמצעותו משפיע ויטמין D על מצב הרוח אצל הנשים.

מחקר אחר שנעשה באוסטרליה, בדק האם העונתיות של הסימפטומים של SAD קשורה לשינויים ברמות של ויטמין D המובילים לשינויים בכמויות הסרוטונין במוח. תוצאות ההערכה העצמית של המשתתפים במחקר הראו שנטילת ויטמין D הגבירה את התחושות החיוביות בצורה משמעותית ואף הפחיתה במעט את הרגשות השליליים.

השעון הביולוגי הפנימי (Circadian rhythm)

קצב התהליכים הביולוגיים שמתרחשים במהלך היממה בגוף עוזר לווסת את השעון הביולוגי הפנימי של הגוף. הוא זה שמכוון אותנו מתי ללכת לישון ומתי לקום. הירידה בחשיפה לאור עלולה לשבש לפעמים את הקצב הפנימי של התהליכים הביולוגיים. הפרת דפוסי השינה והערות נקשרו לא פעם להתפתחות תחושות דיכאון.

גורמים גנטיים

מחקרים מעידים על כך ש-SAD עלול להיות מועבר גם בתורשה. נמצא שהסיכון להתפתחות ההפרעה אצל אנשים שמישהו מבני משפחתם הקרובה (הורים או אחים) לוקים ב-SAD עומד על 1 מתוך 7.

גורמי סיכון

הגורמים שעלולים להגביר את הסיכון ללקות בהפרעה רגשית עונתית כוללים מין, אזור מחייה והיסטוריה משפחתית.

השתייכות למין הנשי

מחקרים מסוימים מצביעים על כך שמספר הנשים אשר מאובחנות כלוקות בדיכאון החורף גדול בהרבה ממספר הגברים. הגברים שלוקים ב-SAD חווים בדרך כלל סימפטומים קשים יותר.

חיים באזורים המרוחקים מקו המשווה

דיכאון חורף נפוץ יותר בקרב אנשים החיים בארצות המרוחקות מקו המשווה, משני צידי כדור הארץ. ככל הנראה נובע הדבר מהירידה בכמות שעות אור השמש בימי החורף.

היסטוריה משפחתית

מחקרים מסוימים מראים שלאנשים הלוקים בהפרעה רגשית עונתית יש יותר קרובי משפחה ביולוגיים שסובלים אף הם מההפרעה, בהשוואה לאלו שלא. התופעה אופיינית גם לסוגים אחרים של דיכאון.

מומלץ שאנשים החווים סימפטומים שאופייניים לדיכאון חורף יפנו לרופא. הרופא יערוך בדיקה גופנית ופסיכולוגית כדי לאבחן את הבעיה.

הרופא עשוי לשאול אודות מצב הרוח, אורח החיים, הרגלי אכילה, דפוסי שינה ושינויים עונתיים במחשבות ובהתנהגות. נהוג גם לבצע בדיקה גופנית כדי לברר אם קיימת סיבה אחרת להתפתחות הסימפטומים שמהם סובל המטופל.

אבחון של דיכאון חורף הנו בעייתי משום שישנם גם סוגים נוספים של דיכאון ובעיות הקשורות לבריאות הנפש שלהם סימפטומים דומים. לעיתים עלולות לחלוף מספר שנים עד שהחולה והרופא מבחינים שלסימפטומים יש דפוס החוזר על עצמו, ורק אז ניתן יהיה לקבוע בוודאות שמדובר בהפרעה רגשית עונתית.

אמות המידה לאבחון של דיכאון חורף מפורטות במדריך האבחוני והסטטיסטי של מחלות הנפש (Diagnostic and Statistical Manual of Mental Disorders DSM). מדריך זה מתפרסם על ידי האגודה האמריקאית לפסיכיאטריה והוא משמש את אנשי המקצוע בתחום לאבחון מחלות ובעיות נפשיות.

כדי לקבוע אבחנה של SAD, הסימפטומים של החולה צריכים לכלול:

• האדם חווה דיכאון וסימפטומים נוספים באותה העונה בכול שנה, לפחות במשך שנתיים עוקבות.
• הדיכאון חולף עם שינוי העונה והאדם לא חווה סימפטומים של דיכאון מחוץ לעונה המסוימת.
• לא קיימים הסברים אחרים לשינויים במצב הרוח ובהתנהגות אצל האדם שמתלונן על הסימפטומים.

חלק מהסימפטומים אשר קשורים להפרעה רגשית עונתית אינם אופייניים לדיכאון. בדרך כלל בדיכאון יורדים אנשים במשקל, מאבדים תיאבון וחווים בעיות שינה. לעומת זאת הלוקים בדיכאון חורף נוטים לאכול יותר, להעלות במשקל ולישון יותר מדי שעות. סימפטומים אלו יכולים לסייע להבדיל בין SAD לבין מחלות אחרות.

קיימים מספר טיפולים שעשויים להקל על הסימפטומים של דיכאון החורף. יתכן שחלק מהאנשים הלוקים בהפרעה זו יזדקקו לשילוב בין סוגי הטיפול השונים על מנת להגיע לתוצאות טובות. טיפולים הללו כוללים טיפול באור, טיפול תרופתי, טיפול פסיכולוגי, שינויים באורח החיים ואף הרפואה המשלימה עשויה לסייע.

טיפול באור (Light therapy)

הטיפול באמצעות האור היא שיטה נפוצה ולרוב גם יעילה לריפוי דיכאון חורף. במהלך הטיפול יושב המטופל מול מכשיר תאורה מיוחד הפולט אור בהיר וחזק מאד שמדמה את אור השמש. טיפול באמצעות מכשיר תאורה כזה יכול לעודד שינויים ברמות החומרים השונים שהמוח מפריש ולסייע בשיפור מצב הרוח.

בשעה שנורות תאורה רגילות פולטות אור בעוצמה של 200-500 לוקס הרי על מנת לטפל בצורה יעילה ב-SAD יש צורך באור חזק הרבה יותר, בעוצמה של 2500 לוקס לפחות.

מכשירי התאורה המיועדים לטיפול באור הנם בגדלים ובצורות שונות, החל ממכשירים קטנים שניתן להעמידם על שולחן וכלה במתקנים גדולים המיועדים לתליה על קירות.

בין המכשירים השונים נזכיר מגן פנים עם תאורה (light visor) – מעין מצחייה שלתוכה מחברים מתקן תאורה נייד ששולח אור בהיר אל העיניים, וסימולאטור זריחה (dawn simulator) – מכשיר שמתחבר בדרך כלל לשעון מעורר ומחקה מצב של זריחה. כך הוא מאפשר התעוררות הדרגתית.

אין להשתמש ביחידות תאורה "עשה זאת בעצמך" או מנורות שיזוף לטיפול באור. הן אינן מותאמות לטיפול בדיכאון חורף ובדרך כלל פולטות רמה גבוהה של קרניים אולטרה-סגולות (UV). קרני UV עלולות לגרום לנזק לעיניים ולעור.

רצוי להתחיל להשתמש במכשיר האור בסתיו או מיד עם הופעת הסימפטומים. מומלץ לשבת במרחק של מטר אחד מהמתקן עם פנים המופנות לכיוון האור, אך לא להביט ישירות אל האור.

משך הטיפול יכול לנוע בין 30 דקות ועד 3 שעות, תלוי בעוצמת האור שהמכשיר פולט. המטופלים יכולים להמשיך לעסוק בפעילויות היומיומיות כמו קריאה, אכילה או עבודה ולהשתמש בטיפול באור בזמנים הנוחים להם. עם זאת, רצוי להימנע מהטיפולים באור בשעות הערב, כי הם עלולים לגרום לקשיי שינה.

רוב האנשים ירגישו שיפור והקלה בסימפטומים תוך 3-4 ימים. עם זאת, ישנם אנשים שיצטרכו להמשיך עם הטיפול אפילו 6 שבועות עד שיבחינו בשינוי. אם גם לאחר מכן לא חל שום שינוי, הטיפול באור אינו יעיל עבורם.

הטיפול באור יעיל בשני שליש ממקרי דיכאון החורף ויש לו מעט מאד תופעות לוואי. במקרים נדירים הטיפול באור עלול לגרום לכאב ראש, להשפיע על הראיה, להקשות על השינה או לגרום להרגשת עצבנות. במידה שמרגישים תופעות מסוג זה יש לפנות לרופא המטפל.

למרות שהטיפול באור בדרך כלל אינו משפיע על הראיה, חשוב ליידע את האופטיקאי על השימוש הקבוע בטיפול זה. כמו כן רצוי לבצע בדיקת עיניים לפחות אחת לשנה.

אנשים הסובלים מבעיות עיניים צריכים להתייעץ עם הרופא או האופטיקאי לפני שהם מתחילים בסוג כלשהו של טיפול באור כדי לא לגרום להחמרה במצב העיניים.

תרופות נוגדות דיכאון

אם הסימפטומים של דיכאון החורף קשים במיוחד עשוי הרופא להמליץ על טיפול תרופתי. לרוב מתחילים נוגדי הדיכאון להשפיע לאחר שבועיים עד ארבעה שבועות מתחילת נטילתם. לפיכך חשוב להמשיך לקחת את התרופות עד שהרופא יקבע אחרת. את נוגדי הדיכאון שמיועדים לטיפול בדיכאון החורף יש ליטול רק בתקופת חודשי החורף, כי הסימפטומים של ההפרעה משתפרים באופן טבעי עם חילופי העונות, באביב.

הרופא המטפל עשוי להמליץ על התחלת הטיפול בנוגדי דיכאון לפני שהסימפטומים מופיעים בכל שנה. הוא עשוי גם להמליץ על נטילת התרופות מעבר לתקופה בה הסימפטומים מופיעים. יתכן שהמטופל יצטרך לנסות מספר נוגדי דיכאון עד שיימצא זה שמתאים בצורה הטובה ביותר עבורו, עם תופעות הלוואי המועטות ביותר.

התרופות המיועדות לטיפול בדיכאון הן גם אלו המשמשות לטיפול בדיכאון עונתי.

ישנם סוגים שונים של נוגדי דכאון, בין השאר מעכבי ספיגה חוזרת בררניים של סרוטונין (כדוגמת פלואוקסטין, סרטראלין, ציטלופרם ואסציטלופרם), מעכבי ספיגה חוזרת בררניים של סרוטונין ונוראדרנלין (כדוגמת ונלפקסין וסימבלטה), מודולטורים לסרטונין (כדוגמת טרזודון וברינטליקס) וסוגים אחרים (כדוגמת מירטזפין, בופרופיון ועוד).

תופעות הלוואי הנובעות משימוש בתרופות אלה אינן שכיחות. הן כוללות בחילה, שלשול, הקאה או כאב ראש. אם המטופל חש בתופעות לוואי, עליו לפנות לרופא.

טיפולים באמצעות שיחות

טיפולים הנעשים באמצעות שיחות, כגון ייעוץ או טיפול פסיכולוגי, עשויים לסייע לאנשים הלוקים בהפרעה רגשית עונתית להתמודד טוב יותר עם הסימפטומים. סוג זה של טיפול עשוי לעזור למטופל לזהות את המחשבות והרגשות השליליים שעלולים להחמיר את הסימפטומים.

פסיכולוג יכול להנחיל למטופל דרכי התמודדות עם תחושות של סטרס, מתח וחרדה. אנשי המקצוע יכולים גם לספק למטופלים מידע אודות הדרך בה הם יכולים להקל על עצמם או ללמד אותם שיטות הרפיה ותרגילי נשימה.

שינויים באורח החיים

מספר שינויים פשוטים באורח החיים יכול לסייע בהקלת הסימפטומים. לדוגמה:

• צאו החוצה ונסו להיחשף לכמה שיותר שעות אור שמש טבעי. צאו להליכה, אכלו את ארוחת הצהריים מחוץ למשרד או פשוט שבו בחוץ ותיהנו מהשמש. טיול קצר במשך הפסקת הצהריים עשוי להביא תועלת. גם חשיפה לאור היום בימים קרים ומעוננים עשויה לסייע. מומלץ לצאת החוצה תוך שעתיים ממועד היקיצה.
• האירו את סביבת העבודה ואת הבית באור טבעי כמה שיותר. פתחו את התריסים, הוסיפו פתחי תאורה וגזמו ענפים שחוסמים את אור השמש. שבו בקרבת חלונות שמאפשרים חדירת אור כאשר אתם נמצאים בבית או בעבודה.
• התאמנו באופן קבוע. פעילות גופנית קבועה, במיוחד אם היא נעשית מחוץ לבית בשעות אור היום, מסייעת להקלה על הסטרס והחרדה. מצבי סטרס ותחושת חרדה עלולים לגרום להחמרת הסימפטומים של דיכאון החורף. כמו כן, אדם שנמצא בכושר גופני טוב עשוי להרגיש טוב יותר לגבי עצמו, דבר שתורם לשיפור מצב רוחו באופן כללי.
• הקפידו על תזונה בריאה ומגוונת והימנעו ממצבים שעלולים לגרום לתחושות של מתח ולחץ.
• דברו עם חבריכם ובני משפחותיכם על ההפרעה שאתם לוקים בה כדי שיוכלו להבין את השינויים שחלים בהתנהגותכם בחודשי החורף. אנשים שמבינים טוב יותר את מורכבות ההפרעה מסוגלים לתמוך ולעזור לכם.

טיפול ברפואה משלימה

מספר תוספי תזונה, צמחי מרפא ושיטות גוף-נפש משמשים לעיתים להקלה על הסימפטומים של דיכאון. למרות שלא ברורה מדעית מידת יעילותם לטיפול בדיכאון החורף, עדיין חלק מהם עשויים לעזור. לא בכל המקרים הטיפול באמצעות ברפואה משלימה יהיה מספיק כדי להקל בצורה משמעותית על הסימפטומים. ראוי לזכור שחלק מהטיפולים האלטרנטיביים עלול להזיק, במיוחד אם המטופל לוקה גם במחלות אחרות או נוטל תרופות מסוימות.

תוספי התזונה וצמחי המרפא המשמשים לטיפול בדיכאון כוללים:

היפריקום (St. John's wort)

צמח ההיפריקום (בעברית פרע) שימש ברפואה המסורתית לטיפול במגוון בעיות בריאותיות, כולל דיכאון. הצמח עשוי לסייע אם האדם לוקה בדיכאון קל או מתון.

SAMe

זוהי צורה מלאכותית של חומר הנמצא בגוף באופן טבעי. במדינות האיחוד האירופי מהווה חומר זה תרופת מרשם לטיפול בדיכאון.

היפריקום ו-SAMe עלולים להתנגש עם תרופות לטיפול במחלות אחרות, במיוחד נוגדי הדיכאון. לכן, חשוב להתייעץ עם הרופא המטפל טרם התחלת טיפול.

מלטונין

מדובר בהורמון טבעי, הורמון השינה שגם משפיע על מצב הרוח. השינויים בעונות השנה יכולים לגרום לשינוי ברמות המלטונין בגוף. מומלץ להיוועץ ברופא המטפל לפני שנוטלים תוספים של מלטונין.

חומצות שומן מסוג אומגה-3

מחקרים הראו שתוספי אומגה-3 עשויים להקל על הסימפטומים של דיכאון. מקורות של אומגה-3 כוללים דגי מים קרים שמנים כמו סלמון, מקרל והרינג. גם זרעי פשתן, שמן פשתן ואגוזים מכילים חומצות שומן מסוג אומגה-3. ניתן למצוא כמויות קטנות של חומצות שומן אלה גם בשמני קנולה וסויה.

טיפולי גוף ונפש

שיטות גוף ונפש שעשויות להפחית סימפטומים האופייניים לדיכאון כוללות:

• אקופונקטורה (דיקור).
• יוגה.
• מדיטציה.
• דמיון מודרך.
• עיסוי.