צמחי מרפא הם כלי הריפוי העתיק ביותר עלי אדמות. משחר האנושות ליקטו בני האדם שורשים, עלים וחלקי צמח אחרים כמזון זמין ולמטרות ריפוי שונות ומגוונות. בכל אזור על פני הגלובוס השתמשו בצמחייה המקומית לצרכי רפואה והצטבר ניסיון קליני דרך התבוננות.
עד לפני כ-150 שנים צמחי מרפא היוו את עיקר הרפואה.
הרפואות המסורתיות השונות מסין, הודו, אירופה, אפריקה, יוון העתיקה, מצרים, המזרח התיכון, רוסיה, ארץ ישראל, וכן מהאינדיאנים, רפואת הרמב"ם, הרפואה הערבית המסורתית - כולן עשו שימוש בצמחי מרפא מקומיים ככלי טיפולי עיקרי למחלות.
צמחי המרפא המערביים, שהיו בשימוש במשך אלפי שנים באירופה ובצפון אמריקה, היוו את הבסיס לתרופה הפרמצבטית הראשונה - האספירין, שסונתזה במעבדה ב-1897 וסימנה את תחילת עידן תעשיית התרופות.
בהמשך, בשנות ה-20 של המאה ה-19 התגלה שמרכיב ה-Gelegine בצמח הגלגה (Galega Officinalis) הוא היפוגליקמי והפיקו ממנו את התרופה: Glucophage, שעד היום היא תרופה מובילה לטיפול בסוכרת.
ההבדל בין צמח מרפא לתרופה
ישנו הבדל בין דרך פעולתו של צמח מרפא לבין דרך פעולתה של תרופה:
תרופה מורכבת מחומר בודד אחד, בעל השפעה חזקה על מספר מצומצם של מנגנונים פיזיולוגיים, בעוד שצמחי המרפא, או תערובות של תמציות צמחיות מרוכזות, מכילים מגוון רחב של רכיבים פעילים, המשפיעים באופן הרמוני על מנגנונים ביולוגים מגוונים.
קיימים מאות צמחים בעלי תכונות היפוגליקמיות, כאשר כל צמח מתאפיין גם בתכונות נוספות, בעלות השפעות שונות, על מערכות אחרות. כשרושמים צמח למטופל, מופעל שיקול דעת בשאלה מה הן המטרות הנוספות בטיפול, מעבר להורדת רמות הגלוקוז בדם, כמו הקלה על תסמיני גסטרופרזיס, שיפור זרימת דם, העלאת רמות סרוטונין או אפקט אנטי דלקתי.
צמחי מרפא היפוגליקמים הנמצאים בשימוש שכיח
ג'מנמה
בלטינית: Gymnema Sylvestre
צמח הודי שמשתמשים בעליו. המנגנון שלו להורדת רמות גלוקוז, משלב בעצם את המנגנונים השונים בהם פועלות התרופות השונות לסוכרת. הוא מגביר הפרשת אינסולין מהלבלב, מאזן ייצור סוכר, מגביר גליקוליזיס, משקם ומגביר פעילות תאי בטא בלבלב, מפחית ספיגת סוכר מהמעיים ומגביר כניסת סוכר לשריר ולכבד.
אחד השימושים הייחודיים של צמח זה הוא שימוש בטינקטורה שלו (מיצוי שלו באלכוהול), שטפטוף ממנו על הלשון מפחית כמיהה למתוק. מרכיב ה-Gumarin בצמח הוא מעכב עצבי של קולטני הטעם המתוק על הלשון, דבר הגורם למזונות מתוקים להפוך לחסרי טעם לזמן מה, ובכך בעצם מצמצם את הדחף לאכול מזונות עתירי סוכר.
קינמון
בלטינית: Cinnamomum Zeylanicum
צמח אנטי דלקתי, נוגד חמצון, אנטי בקטריאלי, קרמינטיבי (מפיג גזים), מגביר זרימת דם היקפית, מפחית שומנים בדם, מעכב ספיגת סוכר במעיים, מגביר כניסת סוכר לתאים, מעכב ייצור סוכר בכבד, ממריץ שחרור אינסולין, מגביר פעילות קולטני אינסולין, מגביר ייצור גליקוגן, מוריד רמות סוכר בצום, יכול לסייע לכאבים נוירופתים, מפחית כולסטרול "רע" LDL ומעלה כולסטרול "טוב" HDL.
ג'ינג'ר
בלטינית: Zingiber Officinalis
שימוש בקנה השורש של הצמח. מייזע, ממריץ, מחמם, ממריץ GI , מפחית ליחה, מפיג גזים, משפר זרימת דם היקפית, נוגד בחילה, אנטי דלקתי, נוגד חמצון, נוגד עווית, נוגד קרישה. מאט קצב פינוי המזון מהקיבה, מפחית PPG ומפחית עמידות לאינסולין.
ג'ינסנג קוראני
בלטינית: Panax Ginseng
אדפטוגן ממריץ, עוזר במצבי לחץ (סטרס), עייפות, דיכאון, חולשה חיסונית, גורם לשחרור אינסולין אינסולין מהלבלב, מפחית עמידות לאינסולין.
ג'ינסנג סיבירי
בלטינית: Eleutherococus Senticosis
אדפטוגן בונה, אך לא ממריץ, עוזר במצבי לחץ (סטרס), דיכאון, בעיות זיכרון, הפרעות קשב, חולשה חיסונית, RA, CFS, היפוגליקמי.
ג'ינסינג אמריקאי
בלטינית: Panax Quinquefolius
אדפטוגן, מזין את מערכת העצבים, ממריץ, מחמם, משפעל חיסון, מעורר, מפחית ליחה, משפר תפקוד מיני, נוגד דיכאון, נוגד קרישה. משחרר אינסולין מתאי הלבלב ומקטין עמידות לאינסולין, מגביר ייצור גליקוגן ומגביר תפקוד תאי לבלב.
בלטינית: Momordica Charantia
מלון מר: ירק טרופי שגדל באסיה, אפריקה ודרום אמריקה שנמצא בשימוש לטיפול בסוכרת במשך מאות שנים. צמח מריר כבדי, מפחית כולסטרול, מניע את מערכת העיכול, בעל תכונות אנטי קרצינוגניות, אנטי ויראלי, מעכב ספיגת גלוקוז במעי, מגביר הפרשת אינסולין מתאי ביתא בלבלב, ממריץ כניסת סוכר לרקמות ומפחית גלוקונאוגנזיס.
חילבה
בלטינית: Trigonella Foenum
צמח בעל תכולה גבוהה של סיבים תזונתיים (60%) בזרעים, שמעכבים את תהליך פירוק העמילן לסוכרים וכך את ספיגת הסוכר בדם. חומצות האמינו בחילבה - 4 הידרוקסי איזולאוצין מעודדות את הלבלב לייצר אינסולין. משפר פרופיל שומנים, ממריץ את הלבלב להפריש אינסולין רק כאשר מתרחשת עלייה ברמת הסוכר בדם, מפחית תנגודת לאינסולין בשרירים ובכבד על ידי הגברת מספר קולטני האינסולין.
כורכום
בלטינית: Curcuma Longa
החומר הפעיל העיקרי – כורכומין, נוגד דלקת, נוגד קרישה, אנטי בקטריאלי, אנטי קרצינוגני, ממריץ מערכת עיכול ופעילות מרה, משקם כבד, מניע זרימת דם היקפית, מחזק חיסוני, היפוגליקמי, בעל השפעה מיטיבה בנוירופתיה, שיפור תפקודי כליות, מפחית פרוטאינוריה.
תה ירוק
בלטינית: Camellia Sinensis
מכילEGCG , קפאין וטאנינים. נוגד דלקת, נוגד חמצון, נוגד סרטן, נוגד זיהומים, בעל תכונות אנטי היסטמיניות, ממריץ, מריר וטאנין כאחד, משתן, מפחית כולסטרול, מפחית תנגודת לאינסולין. במינונים גבוהים עלול לפגוע בכבד.
עלי זית
בלטינית: Olea Europaea
שימוש בעלי זית מוריד לחץ דם וכולסטרול, מרחיב עורקים כליליים, משתן, מטבולי, נוגד חמצון, אנטי בקטריאלי, היפוגליקמי, תורם למזעור נזקי סוכרת.
פטריית ריישי
בלטינית: Ganoderma Lucidum
פטריה הגדלה על מגוון רחב של עצים הנוטים למות וגזעים רקובים. נקראת ביפן Mannentake שפירושו "פטריית 10,000 השנים" או "פטריית חיי הנצח". אדפטוגנית (משפחה של צמחי מרפא ופטריות מרפא שמסייעות בהתמודדות עם סטרס) מחזקת, מזינה, מרגיעה, מורידה לחץ דם, משפעלת חיסון, אנטי אלרגית, מאזנת בלוטת התריס, נוגדת דיכאון וחרדה, היפוגליקמית.
אינטראקציות ושילובים בין תרופות וצמחי מרפא
לשילוב בין תרופות לצמחי מרפא יכולים להיות הרבה יתרונות, אך הוא עלול להיות מסוכן אם לא נעשה בהתייעצות עם רופא או בצורה מושכלת.
שילוב בין עולם התרופות ועולם צמחי המרפא יכול לתת פתרונות תומכים בטיפול התרופתי, אך חשוב לדעת שקיימים גם שילובים לא מומלצים, בשל אינטרקציות בין החומרים הפעילים בתרופות והחומרים הפעילים בצמחי המרפא. רצוי לבחור תמיד בשילוב מושכל, אחרי התייעצות עם רופא שיודע לקחת בחשבון אינטראקציות אלה והשפעות הדדיות בין התרופות וצמחי המרפא.
כאשר הסוכרת כבר מאובחנת ויש הנחייה לטיפול תרופתי, מומלץ לקבל טיפול תרופתי שעבר רגולציה מסודרת, מחקרי איכות ובטיחות, בוודאי בעידן של היום, בו קיימות תרופות אשר הוכחו כמפחיתות תחלואה ותמותה.
יחד עם זאת, ישנם מצבים בהם צמחי מרפא יכולים לעזור בתופעות לוואי של מחלת הסוכרת, שהתרופות לא נותנת להם מענה ולפעמים אף מחמירות אותם (כמו כאבי בטן או גסטרופרזיס).
אפשר להשתמש בטיפול בצמחי מרפא לתמיכה בשלל מערכות, שהם לאו דווקא איזון רמות הסוכר, כמו תמיכה במצב הרוח, טיפול בדלקות בדרכי השתן ושיפור תפקוד מערכת העיכול.
טיפול בתופעות לוואי על ידי צמחי מרפא
בחילות וכאבי בטן - תרופות ממשפחת האגוניסטים ל-GLP1 מתאפיינות, בנוסף לאפקט ההיפוגליקמי, גם באפקט של דיכוי תיאבון והאטת התרוקנות הקיבה ורבים מהמטופלים מפסיקים לקחת את התרופה בשל תופעות לוואי של בחילות וכאבי בטן. ניתן להפחית תופעות אלו על ידי שימוש בצמחי מרפא נוגדי בחילה כדוגמת שומר, שיבה, נענע, מרווה, זנגוויל, קמומיל, שוש קירח ואולמוס.
דלקות בדרכי השתן ופטרת נרתיקית - תרופות מסוג מעכבי ה-SGLT2 שמשתנות גלוקוז מהגוף, הוכחו כמפחיתות אי ספיקת לב ומאטות הדרדרות בתפקודי הכליה, אך עלולות לגרום לדלקות בשתן ולפטרת נרתיקית. גם כאן ניתן להיעזר בצמחי מרפא ייעודיים כגון בוכו, זקן תירס, אכיניציאה, טבבויה, שן ארי ועוד, במקביל לשימוש בתרופה, כדי להפחית ואולי להעלים תופעות לוואי אלו.
עייפות - לפעמים ניתן לשלב צמחי מרפא היפוגליקמים, בעלי תכונות ממריצות, כמו קינמון, זנגוויל והג'ינסינגים השונים עבור מטופלים בעלי טמפרמנט של עייפות (כמובן לאחר שנשללו סיבות רפואית לכך).
כבד שומני - חלק מצמחי המרפא כמו גדילן מצוי, שן ארי, כורכום ואנג'ליקה נחשבים בעלי השפעה מיטיבה על כבד שומני, מחלה שטרם נמצאה תרופה מובהקת עבורה.
מצבי דחק - חלק מצמחי המרפא הינם צמחים אדפטוגנים ויש להם חשיבות הן לסוכרתיים והן לאוכלוסייה הכללית ולמעשה אין אין היום תרופה שמחליפה את עבודתן. צמחי מהמרפא האדפטוגניים תומכים בתפקוד בלוטת יותרת הכליה והמערכת האנדוקרינית בכללותה, ובאופן זה מסייעים להתמודד עם מצבי דחק (כשל הסתגלותי). צמחי מרפא אדפטוגנים, שהם גם היפוגליקמים, כוללים את משפחת הג'ינסינגים, גנודרמה והאשווגנדה.
עייפות, חרדה ומצב רוח ירוד טרום סוכרת - לפעמים במצבים של טרום סוכרת, ביחד עם שינויי תזונה ופעילות גופנית ניתן להרכיב פורמולת צמחי מרפא היפוגליקמים שיתנו בו זמנית מענה לבעיות רפואיות אחרות כמו עייפות, חרדה ומצב רוח ירוד.
חשוב לדעת
דיווח לרופא על נטילת צמחי מרפא
רבים אינם תופסים את צמחי המרפא כמשהו שיש לדווח עליו ולכן חולי סוכרת המקבלים יעוץ לטיפול בצמחי מרפא לסוכרת ולעוד מחלות, על ידי מטפלים מתחום הרפואה הטבעית או נוטלים צמחים אלה על דעת עצמם, ואינם מדווחים על כך לרופא, עלולים להסתכן בתופעות כמו דילול דם, עלייה בלחץ דם, שינוי במערך המלחים בגוף ועוד.
קניית צמחי מרפא מחברות מוכרות ואמינות
תוספי התזונה וביניהם צמחי המרפא נמצאים בפיקוח אגף המזון ולא בפיקוח אגף התרופות, ולכן לא חלה עליהם הרגולציה שחלה על תרופות, מסיבה זו, מומלץ לקנות צמחי מרפא רק מחברות מוכרות בשוק שאתם בטוחים באמינותן.
