17 אוקטובר 2018 ח' חשון תשע"ט
מעודכן לתאריך  19.03.2018  באדיבות ה 

ציטומגלו-וירוס - מידע רפואי

CMV, Cytomegalovirus
מעודכן לתאריך  19.03.2018  באדיבות ה 

מבוא ל CMV

ציטומגלו-וירוס (CMV) הוא נגיף שכיח ממשפחת נגיפי ההרפס. הנגיף מתפשט באמצעות נוזלי גוף כגון רוק או שתן, או באמצעות מגע קרוב עם אדם הנושא את הנגיף. במקרים נדירים יחסית תיתכן הדבקה גם בעקבות מגע עם דם נגוע.
בדומה לשאר נגיפי ההרפס, מרגע שחלה הדבקה, יישא האדם את הנגיף הרדום בדמו במשך כל חייו.
כיום לא ניתן לרפא אדם מנגיף ה- CMV ואין דרך להתחסן נגדו. חיסון נגד הנגיף נמצא במחקרים קליניים מתקדמים.
שלושת סוגי הזיהום העיקריים ב- CMV:
  • הדבקה ראשונית בנגיף.
  • התפרצות חוזרת – נגיף רדום שמתפרץ בעקבות החלשות מערכת החיסון גורם להישנות של המחלה.
  • מחלה מולדת - זיהום ב- CMV במהלך ההריון גורם למחלה אצל היילוד.
 

שכיחות המחלה

CMV הוא אחד הזיהומים הנגיפיים השכיחים ביותר. מעריכים שכ- 40-80% מכלל האוכלוסייה הבוגרת לאחר גיל 40 נדבקה בנגיף בשלב זה או אחר בחיים. מרבית האנשים ידבקו בנגיף בילדותם.
בניגוד למרבית הזיהומים הנגיפיים, הדבקה ב- CMV גורמת בדרך כלל לסימפטומים מועטים בלבד או שאין כלל סימפטומים ייחודיים. מרבית הנדבקים אינם ערים לעובדה שנדבקו בנגיף וכי הם חולים.

קבוצות סיכון

עבור קבוצות מסוימות באוכלוסיה, הדבקה בנגיף מהווה בעיה בריאותית של ממש, בעלת השלכות לא פשוטות. שתי הקבוצות בעלות הרגישות הגבוהה ביותר לזיהום על ידי הנגיף הן:

אנשים בעלי מערכת חיסון חלשה

ישנה רגישות גבוהה לזיהום בקרב אנשים בעלי מערכת חיסון חלשה, בפרט חולי איידס, חולים לאחר השתלת איברים או חולי סרטן לאחר השתלת מח עצם.
  • חולי איידס: חולי איידס שמערכת החיסון שלהם חלשה במיוחד, עלולים לסבול מהתפרצות חוזרת של המחלה שתגרום לקריסת מערכות הגוף. סיבוך אחר של התפרצות חוזרת של הנגיף בקרב חולי איידס הוא פגיעה בראייה, עד כדי עיוורון. יש לציין כי התרופות החדשות למחלת האיידס הקטינו מאד את שיעור ההתפרצויות החוזרות של CMV בקרב החולים.
  • מושתלי איברים: חולים שעברו לאחרונה השתלת אברים מטופלים בתרופות למניעת דחיית השתל. תרופות אלו מדכאות את מערכת החיסון של הגוף, ולכן עלולות לגרום להתפרצות חוזרת של נגיף CMV שהיה רדום בדמו של החולה. התפרצות זו עלולה לגרום לפגיעה במערכות הגוף ובאבר המושתל. כאמצעי מניעה, חולים לאחר השתלה מטופלים גם בתרופות נוגדות נגיפים (תרופות אנטי-ויראליות), על מנת למזער את הסיכוי להתפרצות חוזרת של נגיף ה- CMV.
  • עוברים: אישה הרה שנדבקה בנגיף ה- CMV בפעם הראשונה במהלך ההריון או בסמוך למועד הכניסה להריון, עלולה להעביר את הנגיף לעובר. מרבית העוברים שנדבקים ב- CMV במהלך ההריון אינם נפגעים כלל, אולם חלקם עלולים לסבול מהשלכותיה לאחר הלידה או בהמשך חייהם. ככל שההדבקה מתרחשת בשלב מוקדם יותר של ההריון, כך עולה הסיכון לפגיעות חמורות בעובר.
 

CMV והריון

בין 1% ל- 4% מהנשים ההרות נדבקות לראשונה בנגיף דווקא במהלך ההריון. מתוכן, כ- 40% יעבירו את הנגיף לעובר. הסיכון להדבקה של העובר גבוה ביותר כאשר האם נדבקת לראשונה במהלך השליש השלישי להריון, אולם הדבקה בתקופה זו מסוכנת פחות לעובר בהשוואה להדבקה שמתרחשת במהלך השליש הראשון להריון.