מצבי חירום - היפוגליקמיה

סוכרת היא מחלה שמתבטאת ברמת סוכר (גלוקוז) גבוהה בדם ובהפרעה לחילוף החומרים בגוף.

הלבלב מפריש את הורמון האינסולין שאחראי על וויסות רמות הגלוקוז בדם.
כאשר רמת הסוכר בדם גבוהה מהנדרש הגוף ניזוק ותפקודו התקין נפגע.

מצב מתמשך של עודף גלוקוז בדם מכונה היפרגליקמיה, ואילו מצב של חסר בגלוקוז בדם מכונה היפוגליקמיה.

היפוגליקמיה (רמת סוכר נמוכה בדם)

חולי סוכרת שמקבלים טיפול תרופתי עלולים לסבול מרמת סוכר נמוכה מידי.
מצב זה, שמכונה היפוגליקמיה (בקיצור, 'היפו'), נגרם שעה שרמת האינסולין אינה מאוזנת, ועודף סוכר מועבר מזרם הדם לתאי הגוף.

סימפטומים אופייניים להיפוגליקמיה כוללים:

• רעד וחוסר מנוחה.
• הזעה.
• עקצוץ בשפתיים.
• חולשה.
• רעב.
• בחילה.
• תחושת חולי.

היפוגליקמיה חריפה (פחות מ- 70 מ"ג גלוקוז לד"ל (מיליגרם לדציליטר, mg/dL)) עלולה לגרום לסימפטומים הבאים:

• חיוורון.
• חולשה.
• בלבול.
• קשיי ריכוז.
• רעד.
• פרכוסים ועוויתות.
• שינויים במצב הרוח.
• תחושת דגדוג סביב הפה.
• דיבור לא ברור.
• איבוד הכרה.

היפוגליקמיה חריפה היא מצב חירום שעלול להידרדר למוות.
הטיפול בהיפוגליקמיה חמורה הוא באמצעות הזרקה של גלוקגון (הורמון שמעלה את רמת הסוכר בדם).

אם קיים חשש להיפוגליקמיה חריפה:

• חייגו 101 (מד"א), והזמינו אמבולנס.
• ודאו שדרכי האויר פתוחות. שחררו בגוד לוחץ שמקשה על הנשימה.
• אם האדם בהכרה, תנו לו סכריה או כפית סוכר.
• במקרה של אבדן הכרה, אין להכניס מאום לפיו של האדם.
• אם אינכם מבחינים בסימני נשימה, התחילו לבצע החייאה. חייגו 101 (מד"א), והזמינו אמבולנס.

הפנייה לחדר מיון כרוכה בתשלום אגרה, למעט במקרים המקנים פטור מתשלום.