נשיכות של בעלי חיים
ברוב המקרים נשיכות בעלי חיים כמו כלבים וחתולים אינן גורמות לפציעות חמורות. ללא טיפול מתאים הנשיכה עלולה להזדהם בגלל חיידקים שנמצאים ברוק החיה הנושכת ולכן אם נגרמה פציעה חודרנית מומלץ לפנות לקבלת טיפול רפואי.
כלבת
כלבת היא מחלה נגיפית קטלנית הפוגעת במערכת העצבים.
נגיף הכלבת מועבר בנשיכה, בשריטה או על ידי ליקוק פצעים פתוחים.
בכדי למנוע חשיפה אפשרית לכלבת מומלץ להימנע ממגע עם חיות בר, כלבים וחתולים משוטטים וחיות מחמד שאינן מחוסנות.
אם אתם בעלים של חיית מחמד, בדקו שהחיה מחוסנת על פי החוק נגד כלבת.
כלבת אינה נפוצה בישראל, אך אם לא ידוע בוודאות שבעל החיים שנשך אינו נגוע בכלבת, יש צורך בקבלת טיפול רפואי דחוף. טיפול זה מורכב ממנה שמכילה נוגדנים לכלבת ומוזרקת לאזור הנשיכה ו-5 חיסונים נגד כלבת שמוזרקים לאזור הבטן.
נשיכות שגרמו לנזק רקמתי רב עלולות לסכן את חיי הנפגע ומחייבות פינוי מיידי לבית החולים, בפרט במצבים הבאים:
- קורבן הנשיכה מפגין סימני הלם כגון איבוד הכרה, סחרחורת, חוסר תגובה, בלבול, חולשה ניכרת, דופק מואץ ונשימה מהירה.
- דימום חמור שנמשך למעלה מ- 15 דקות ואינו נעצר על ידי לחץ מקומי.
- קשיי נשימה הנובעים מנשיכה בצוואר או בחזה.
- פגיעה באזור העיניים.
- קטיעה או קריעה של חלק מהרקמה. יש לשטוף את החלק הקטוע במים ולהכניס לשקית או למיכל אטום. הכניסו את המיכל או השקית לכלי עם מים קרים כקרח (אך לא בקרח) והעבירו אותו לבית החולים כדי שאפשר יהיה לחבר את האיבר הקטוע בניתוח.
- במקרה של פגיעה בעצמות, במפרקים, בגידים ובעצבים.
במקרים שלהלן יש לפנות לקבל טיפול רפואי, כדי למנוע סיבוכים כגון זיהום מקומי, פגיעה רקמתית או הדבקה במחלות זיהומיות אחרות:
- בעקבות נשיכה בידיים, בכפות הרגליים, במפרקים, בראש, במפשעה, באוזניים או באף.
- אם האדם שננשך לוקה במחלה כגון סוכרת, מחלת כבד או איידס או עובר טיפולים שמחלישים את מערכת החיסון (לרבות טיפול כימותרפי) מאחר שהוא חשוף יותר לזיהום.
- בכל מקרה של נשיכת חתול. נשיכת חתול קשה לחיטוי ויש סיכון גבוה להתפתחות זיהום באזור הנשוך.
- אם התפתח זיהום או שהפצע אינו מגליד, או שהאיבר שננשך אינו מתפקד כראוי.
- אם מתפתחים סימנים לזיהום משני חריף דוגמת חום, כאב, דלקת מקומית, כאב שרירים, בחילה או פריחה.
במסגרת הטיפול הרפואי יחוטא הפצע והדימום ייעצר.
אם הסיכון להתפתחות זיהום נמוך, הפצע ייתפר וייחבש.
במידה שהסיכון לזיהום גבוה, הפצע יישאר לא מכוסה על מנת להקל על ניקוי וחיטוי חוזרים. במידת הצורך יינתן טיפול אנטיביוטי.
יש לבדוק אם חוסנתם בעבר נגד טטנוס, והאם החיסון עודו תקף. בהתאם לצורך ייתכן שתצטרכו לקבל חיסון נוסף.
עזרה ראשונה
בנשיכות שלא גרמו לפציעה קשה ניתן לטפל גם בבית כדי למנוע זיהום ולהקל על תהליך הריפוי:
- שיטפו את הפצע מיד לאחר הנשיכה עם סבון והרבה מים במשך כ - 15 דקות. אפשרו לדם לזרום בצורה חופשית מהפצע. ניתן לחטא את האזור בעזרת אלכוהול 70% או על ידי תמיסת יוד.
- ליחצו חזק על הפצע ועצרו את הדימום.
בדרך כלל ייעצר דימום מתון תוך 15 דקות. דימום חמור שנמשך למעלה מ- 15 דקות ואינו נעצר על ידי לחץ מקומי מחייב פנייה דחופה לחדר המיון. - אם הפצע כואב, הניחו עליו רטייה קרה או קרח עטוף במגבת נקייה.
ניתן ליטול תרופה נוגדת כאב שאינה דורשת מרשם רופא כמו איבופרופן או פאראצטמול. - יש לפנות ללשכת הבריאות באזורכם בהקדם האפשרי על מנת לברר צורך בטיפול לכלבת ו/או צורך בהסגר של בעל החיים הפוגע. אם לשכת הבריאות סגורה יש לגשת לחדר המיון.
הזעיקו ניידת טיפול נמרץ אם הנפגע מפתח תגובה חריפה שגורמת להיצרות דרכי הנשימה או לנפיחות בגרון, קשיי נשימה, תחושת חולי ולחולשה ניכרת.
