בדיקת CT (סי טי)

CT (טומוגרפיה ממוחשבת) היא אחת הבדיקות הנפוצות בעולם הרפואה – היא מהירה, לא פולשנית, ויכולה לעזור לרופאים ככלי תומך החלטה במקרים מסוימים: איברים פנימיים, כלי דם, עצמות ועוד. אך לבדיקת CT יש מגבלות אבחנתיות ובריאותיות המצריכות מעורבות רופא כדי להבין מתי באמת צריך בדיקת CT.

לפניכם סקירה מקיפה על השאלות המרכזיות בנוגע לבדיקה, וביניהן: האם יש סיכונים בבדיקה, איך מתכוננים אליה ומה ההבדל בינה ובין בדיקות אחרות כמו רנטגן או MRI.

מהי בדיקת CT וכיצד היא פועלת?

בדיקת CT (סי טי/ טומוגרפיה ממוחשבת) היא אחת הבדיקות החשובות והמתקדמות בעולם הרפואה, המאפשרת לקבל תמונה מפורטת ומדויקת של פנים הגוף באמצעות קרני רנטגן בתלת-מימד. הבדיקה מספקת מידע חיוני לאבחון מחלות ופציעות, ומשמשת להערכת מצבם של איברים שונים כגון המוח, הריאות, הלב, הכליות והמעיים.
כמו לכל בדיקה רפואית, גם לבדיקת CT יש מגבלות, וצריך לפענח אותה בהקשר קליני מלא. משמעות הדבר היא שהתוצאה של הבדיקה צריכה להיות מותאמת לשאלה הקלינית הרלוונטית – כלומר, לאיזו אבחנה אנו מכוונים – וזאת כדי לבחור את הפרוטוקול המתאים ביותר למטופל ולהבטיח שהבדיקה תספק את המידע המדויק והנחוץ.
בדיקת CT יכולה להתבצע בעשרות פרוטוקולים שונים, וכל פרוטוקול מתמקד באיבר מסוים או באבחנה מסוימת. לכן יש חשיבות רבה לתיאום נכון בין הרופא המפנה ובין הצוות הרדיולוגי, כדי לבחור את הפרוטוקול האופטימלי לכל מטופל.

בבדיקת ה-CT נשלחות קרני רנטגן שנסרקות בזוויות שונות סביב הגוף ונקלטות בגלאים מיוחדים. לאחר מכן מחשב מעבד את הנתונים ויוצר תמונה מפורטת של הרקמות והאיברים בשכבות (חתכים דקים).
בניגוד לצילום רנטגן רגיל, שבו מתקבלת תמונה שטוחה, ב-CT ניתן לשחזר תמונה תלת-מימדית, מה שמאפשר לרופאים לראות מבנים אנטומיים בצורה ברורה יותר.

בדיקת CT עם חומר ניגוד

חומר ניגוד הוא חומר מיוחד המוזרק לגוף או נלקח דרך הפה, כדי לשפר את נראות האיברים והרקמות בבדיקות דימות כמו CT, MRI ורנטגן. החומר סופג או חוסם קרני רנטגן בדרכים שונות, מה שמדגיש את האזור הנבדק ומאפשר לרופאים לראות פרטים שאינם נראים בבדיקה רגילה.
בדרך כלל חומר ניגוד בטוח לשימוש, אך במקרים נדירים הוא עלול לגרום לתגובות אלרגיות או להחמיר בעיות בכליות. מסיבה זו, מטופלים עם אי-ספיקת כליות, אלרגיה ליוד או מחלות בלוטת התריס צריכים לדווח על כך לרופא לפני הבדיקה.
להחלטה על שימוש בחומר ניגוד יש השלכות רבות ויש חשיבות באיזה שלב בביצוע ההדמיה מחדירים את חומר הניגוד לדם. לכן יש להיוועץ בגורם הרפואי המתאים.

מתי מבצעים בדיקת CT?

הבדיקת מבוצעת כשיש צורך בהדמיה מפורטת של פנים הגוף לצורך אבחון, מעקב או תכנון טיפולי. הרופאים מפנים לבדיקה במקרים שבהם יש צורך במידע מדויק יותר מאשר בצילום רנטגן רגיל. לדוגמה:

• פציעות ראש (שבץ מוחי, דימום מוחי)
• בדיקות בטן וחזה (גידולים, דלקות, חסימות מעיים)
• אבחון שברים מורכבים ומחלות מפרקים
• בדיקות דחופות לזיהוי בעיות רפואיות דחופות

סוגים שונים של בדיקות CT והשימושים שלהן

בדיקות CT מבוצעות באזורים שונים בגוף, לכל אחת מהן מטרה שונה, אלה מספר דוגמאות:

CT מול MRI – מה ההבדל ומה עדיף?

MRI (תהודה מגנטית) היא שיטת דימות מתקדמת שבה משתמשים בשדה מגנטי חזק וגלי רדיו כדי ליצור תמונות מפורטות של איברי הגוף – והכול ללא קרינה מייננת, בשונה מבדיקות כמו רנטגן ו-CT.

חשוב לדעת:
כמו בדיקת CT, גם MRI מתאימה למצבים רפואיים מסוימים בלבד. יש מקרים שבהם דווקא בדיקת CT תספק מידע מדויק ומהיר יותר ולכן לא כל בדיקה שנשמעת "מתקדמת יותר" בהכרח מתאימה או עדיפה.
בנוסף, ל־MRI יש מגבלות בטיחות מסוימות: מטופלים עם קוצבי לב, שתלים מתכתיים, רסיסים בגוף או פחד ממקומות סגורים (קלאוסטרופוביה) לא תמיד יכולים לעבור את הבדיקה בבטחה.

השפעת הקרינה על בחירת סוג ההדמיה

החלטה על סוג הבדיקה המתאים מתבצעת תוך שקלול זמינות הבדיקה, חומרת המקרה והדחיפות הרפואית, וכן בהתאם להתוויות נגד לכל שיטת הדמיה.
ב-CT משתמשים בקרני רנטגן, ולכן התהליך כרוך בחשיפה לקרינה מייננת, ואילו MRI ואולטרה-סאונד אינם כוללים קרינה ועשויים להיות חלופות מתאימות במקרים מסוימים.
במצבים דחופים כמו חבלות ראש, חשד לדימום מוחי, שבץ חריף, תסחיף ריאתי או קרע באבי העורקים, לרוב תועדף בדיקת CT בשל מהירותה וזמינותה הגבוהה, למרות השימוש בקרינה. לעומת זאת, כשמדובר בבירור מחלות כרוניות, בדיקות מעקב או מצבים שבהם הקרינה מהווה סיכון מוגבר (כגון אצל ילדים, נשים בהריון וחולים עם קרינה מצטברת), יש לשקול חלופות כמו MRI או אולטרה-סאונד.
לכל שיטת הדמיה יש יתרונות וחסרונות, ולכן הבחירה בבדיקה המתאימה מתבצעת בהתאם לצורך הרפואי ולמצבו של המטופל, תוך התחשבות בשיקולי דיוק, מהירות וזמינות.

איך להתכונן לבדיקה?

במקרים מסוימים, לקראת בדיקת CT או MRI, תתבקשו להיות בצום. הסיבה העיקרית לכך היא מניעת תופעות לוואי של חומר הניגוד, כמו בחילות והקאות – אך חשוב לדעת שההמלצה הזאת אינה מבוססת על מחקרים מקיפים, והיא נהוגה בעיקר בישראל לפי שיקול קליני.

בנוגע לשתייה – דווקא מומלץ לשתות מים לפני הבדיקה, במיוחד למטופלים עם אי־ספיקת כליות קלה (שאינה דורשת דיאליזה), כדי להפחית סיכון לפגיעה כלייתית כתוצאה מחומר הניגוד. גם כאן, ההמלצה נשענת על ניסיון קליני וחוות דעת מומחים יותר מאשר על מחקרים.
בבדיקת CT של הלב, ייתכן שתתבקשו ליטול תרופה שמאטה את קצב הלב, כדי להגיע לדופק אידיאלי לביצוע הבדיקה – לרוב בין 50 ל־70 פעימות בדקה.

עם או בלי חומר ניגוד – ההנחיות שונות?

בדרך כלל ההנחיות זהות, אך יש לוודא מול המכון או המרפאה שבה תבוצע הבדיקה, אם נדרש צום או הכנה מיוחדת בהתאם לסוג הבדיקה וחומר הניגוד (אם קיים).

מה עוד חשוב לדעת?

• הבדיקה עצמה לרוב אינה כואבת.
• חלק מהנבדקים מרגישים חום בגוף או בחילה קלה בזמן הזרקת חומר הניגוד – זה טבעי וחולף תוך דקות ולא מדובר באלרגיה לחומר הניגוד.
• במקרים מסוימים ניתן לבצע את הבדיקה עם טשטוש, בתיאום עם צוות רפואי מנוסה ובתנאים מתאימים של בית חולים.

נטילת תרופות לפני הבדיקה – מה מותר ומה אסור?

אצל חולים עם אי-ספיקת כליות כרונית יש להיוועץ עם רופא אם אתם נוטלים את התרופות הבאות: תרופות אנטידלקתיות כמו נורופן, משתנים מכל הסוגים, אנטיביוטיקה ממשפחת האמיניגליקוסידים, תרופה נגד פטרייה בשם אמפוטריצין (Ambisome. אמפוסיל Amphocil. אמפוטק Amphotec. פונגילין Fungilin), זולדרוניק (תרופה לשימוש בבריחת סידן), ומטוטראקסט (תרופה מדכאת חיסון), מטפורמין (גלוקופאג' לשימוש בסוכרת).
אם אכן יש התוויית נגד, יש להפסיק את השימוש בתרופות אלה למשך 24 שעות טרם הבדיקה ו-48 שעות לאחריה. בכל מקרה, יש להתייעץ עם הרופא המטפל.

האם יש צורך בהכנה מוקדמת?

חולים עם תגובה אלרגית ידועה יזדקקו לעיתים להכנה מקדימה בתרופות מדכאות חיסון. טיפול זה ימנע תגובה אלרגית קשה ויאפשר את קיום הבדיקה.

נשים בהריון

אצל נשים בהריון יש חשיבות מכרעת להכנה מקדימה. ההכנה המקדימה נעשית כדי למנוע חשיפה של העובר לקרינה מייננת. לכן בחירת הבדיקה היא קריטית מאוד וצריכה להיעשות עם חשיבה מקדימה על בחירת הבדיקה.
כמו כן, חומר ניגוד בבדיקות ה-CT וגם ב-MRI עלול לגרום לפגמים מולדים בעובר, ויש להימנע מבדיקה זו במידת האפשר.
באופן כללי, הנטייה היא להימנע מ-CT ובהתוויות מתאימות לעיתים ניתן לקבל מידע מספק ב-MRI או באולטרה-סאונד.

ילדים

אצל ילדים יש להקפיד לבדוק את בטיחות הבדיקה לילד, ואם יש לו אלרגיות או מחלת כליות. כמו כן, חשוב להקפיד על שתייה מספקת, בייחוד אם הילד סובל מאי-ספיקת כליות.

איך מתבצעת בדיקת CT?

שלבי הבדיקה

1. שלב ההכנה

• תתבקשו להסיר חפצים מתכתיים (תכשיטים, שעונים, משקפיים) שעלולים להפריע לתמונה.
• במקרים מסוימים תתבקשו ללבוש חלוק רפואי.
• אם הבדיקה כוללת חומר ניגוד, ייתכן שתקבלו זריקה לווריד או שתתבקשו לשתות נוזל מיוחד לפני הבדיקה.
  
  

2. שלב הסריקה

• הנבדק/ת שוכב/ת על שולחן הבדיקה, והשולחן נע אוטומטית לתוך טבעת הסורק.
• במהלך הסריקה המכשיר מסתובב סביב הגוף ושולח קרני רנטגן מזוויות שונות.
• הנבדק/ת יתבקש להישאר ללא תנועה, ובמקרים מסוימים יידרש לעצור נשימה לכמה שניות.
• הבדיקה אינה כואבת, אך תיתכן תחושת חום בגוף במקרה של הזרקת חומר ניגוד.

בסיום הבדיקה תוכלו לשוב לשגרה. אם קיבלתם חומר ניגוד - מומלץ לשתות הרבה מים כדי לסייע בפינויו מהגוף.

כמה זמן נמשכת הבדיקה?

הבדיקה עצמה נמשכת כמה דקות בלבד, אך משך הזמן הכולל הכנה עשוי להיות 15-30 דקות. במקרה של CT עם חומר ניגוד, ייתכן צורך בהמתנה נוספת לפני ואחרי הבדיקה למעקב רפואי.

קולונוסקופיה וירטואלית

קולונוסקופיה וירטואלית CT (קולונוגרפיה) היא בדיקת הדמיה לא פולשנית המאפשרת סריקה של המעי הגס באמצעות טומוגרפיה ממוחשבת במקום השיטה הקלאסית הכוללת החדרת צינורית גמישה עם מצלמה.
הבדיקה מצריכה הכנה בדומה לקולונוסקופיה, אך ללא חוסר הנוחות הכלול בה, ולכן מתאימה למטופלים עם קושי טכני בביצוע קולונסקופיה קלאסית.
חשוב לציין שבמקרה שיש ממצא בבדיקת הקולונוגרפיה, יש לשקול ביצוע קולונוסקופיה.

מתי לא מומלץ לבצע בדיקת CT?

התוויות הנגד הן יחסיות לביצוע הבדיקה, ומשתנות בהתאם לסיבת ההפניה. במקרים הבאים יש להתייעץ עם רופא לפני קבלת החלטה אם לבצע את הבדיקה:

• נשים בהריון: הקרינה עלולה להזיק לעובר. לרוב יומלץ על MRI או אולטרה-סאונד במקום
• קלאוסטרופוביה: פחד ממקומות סגורים. ניתן לביצוע בטשטוש
• חוסר יכולת לשיתוף פעולה
• מטופלים עם אי-ספיקת כליות: חומר ניגוד עלול להחמיר את מצב הכליות. ניתן לבצע עם התאמות מסוימות
• אלרגיה לחומר ניגוד המכיל יוד: במקרה כזה יש צורך בהתאמות מיוחדות
• חולי לב: הטיפול עלול לגרום לפגיעה כלייתית
• מטופלים הנוטלים מטפורמין (גלוקופאז')
• ילדים צעירים: עדיף לבחור חלופות עם פחות קרינה במידת האפשר
• מטופלים עם סוכרת הנוטלים מטפורמין – עלול לגרום לחמצת לקטית.

האם בדיקת CT מסוכנת?

בבדיקת CT יש סכנה של חשיפה לקרינה מייננת. חשוב להדגיש שבמקרה של ביצוע הבדיקה בהתוויה נכונה, הסיכון קטן מאוד, והתועלת אמורה לעלות עליו.
בשנים האחרונות הטכנולוגיה בשיפור מתמיד כדי לספק מכשירים שיכולים לייצר תמונה איכותית ברמות קרינה נמוכות משמעותית ממה שהיו בעבר.

סימני אזהרה לאחר הבדיקה שמחייבים התייחסות רפואית

לרוב, בדיקת CT היא בטוחה ואינה גורמת לתופעות לוואי חמורות, אך במקרים מסוימים יש לשים לב לתסמינים שעלולים להצביע על תגובה חריגה או סיבוך רפואי, במיוחד אם הבדיקה כללה שימוש בחומר ניגוד.
תופעות אלו הן קושי בנשימה, פריחה עורית, גרד, סחרחורת, אובדן הכרה, כאבי ראש, כאבי חזה. אם מופיע אחד מהתסמינים האלה יש להתייעץ מיידית עם איש צוות רפואי.
חשוב להזכיר שתסמינים אלו לרוב מופיעים מיד לאחר הבדיקה. תסמינים מאוחרים בדרך כלל לא יוצרים מצב מסכן חיים, אבל צריך להתייעץ אם איש צוות רפואי.

איפה ניתן לבצע את הבדיקה?

את בדיקת ה-CT ניתן לבצע בכל אחד מהמכונים המורשים של מכבי. יש להצטייד בטופס התחייבות עדכני (טופס 17) בעת קביעת התור.
ניתן לקבל טופס הפניה מרופא/ת מכבי - הופא יעביר את הבקשה לאישור מרכז דימות ארצי במכבי.

האם יש צורך בהפניה מרופא לבדיקה?

אם יש לכם הפניה מרופא/ת בית חולים, שב"ן, פרטי או אחר - יש להעביר את ההפניה והמסמכים הרלוונטיים ישירות למרכז דימות ארצי במכבי, במייל: DimutRequest@mac.org.il  או בפקס: 03-7952704.

תוצאות הבדיקה – מתי ואיך מקבלים אותן?

לאחר ביצוע בדיקת CT, הנתונים נאספים ונשלחים לפענוח על ידי רדיולוג מומחה. הפענוח מתבצע באמצעות תוכנות מתקדמות המסייעות לניתוח התמונות. הרדיולוג סוקר את האיברים השונים, מחפש חריגות, מזהה שינויים פתולוגיים ומנסח דוח רפואי המפרט את ממצאי הבדיקה.

משך הזמן לקבלת תוצאות תלוי בדחיפות הבדיקה - במקרים דחופים (חדר מיון, שבץ, חבלה קשה) הפענוח מתבצע תוך דקות עד שעות ספורות, והצוות הרפואי מקבל מיידית את המידע הקריטי. בבדיקות שאינן דחופות (בדיקות מעקב, אבחון מתוכנן), קבלת הדוח הרפואי עשויה להימשך כמה ימים (בדרך כלל 3-7 ימים), תלוי בעומס העבודה של הרדיולוגים ובמערכת הרפואית.

הרופא המטפל מפענח את הבדיקה יחד עם התמונה הכללית כדי לתאם בין התלונה והסיבה שבגללה הוזמנה ההדמיה ובין הממצאים בבדיקת ההדמיה. לאחר מכן הרופא מחליט אם לבצע בדיקות המשך או בירור בהתאם לממצאים.