אלכוהוליזם (התמכרות לאלכוהול) - מידע רפואי

Alcohol Abuse, Alcholism

עדכון אחרון 14.07.25

מאיה מלכין MSW, מנהלת ארצית תחום מניעה וטיפול בהתמכרויות, המחלקה לבריאות הנפש, מכבי שירותי בריאות.

הקדמה

מהי הפרעת שימוש באלכוהול?


אלכוהוליזם (Alcoholism), המכונה גם הפרעת שימוש באלכוהול (Alcohol Use Disorder – AUD), הוא מצב רפואי כרוני שבו אדם מתקשה להפסיק או לשלוט בצריכת אלכוהול, גם כאשר היא פוגעת באורח החיים, בבריאות וביחסים האישיים.

 

הפרעת השימוש באלכוהול נחשבת להפרעה מוחית שמתפתחת עקב שינויים ביוכימיים ארוכי טווח במוח, והוא כולל תסמינים של תלות גופנית ונפשית באלכוהול. ההפרעה יכולה להופיע בדרגות שונות: מתונה, בינונית או חמורה.

 

אבחון מוקדם, יחד עם טיפול תרופתי, ייעוץ פסיכולוגי או קבוצות תמיכה – יכולים לאפשר תהליך גמילה מוצלח ושיפור משמעותי באיכות החיים. גם במקרים חמורים ניתן להשיג תוצאות חיוביות בעזרת גישה טיפולית מותאמת אישית.

 

במדריך זה תמצאו הסבר מהי ההגדרה של אלכוהוליזם, מהם התסמינים השכיחים, איך מאבחנים את ההפרעה ומהן הדרכים היעילות ביותר לטפל בה כיום.

 

מהי צריכה מופרזת של אלכוהול?


צריכה מופרזת של אלכוהול מתייחסת לשתייה בכמות או בתדירות שמעלה את הסיכון לנזק גופני, נפשי או חברתי. צריכה כזו חורגת מההמלצות הבריאותיות וכוללת שלוש דרגות עיקריות:

    • שתייה מסוכנת: כאשר האדם שותה יותר מהכמות היומית או השבועית המומלצת – גם אם עדיין אין השלכות בריאותיות נראות לעין
    • שתייה מזיקה: צריכת אלכוהול שגורמת בפועל לנזקים גופניים או נפשיים, כמו בעיות בכבד, דיכאון או תאונות
    • תלות באלכוהול: מצב מתקדם שבו האדם אינו מסוגל להפסיק לשתות, חווה תסמיני גמילה ומרגיש צורך כפייתי באלכוהול.
      המעבר בין הדרגות אינו חד, ולעיתים שתייה מסוכנת לאורך זמן עלולה להידרדר לתלות של ממש. לכן חשוב לזהות מוקדם את הדפוסים ולפנות לייעוץ מקצועי במידת הצורך

מהי מנת אלכוהול ומה הכמות המומלצת?

כמות האלכוהול מוגדרת במנות. מנה אחת שווה 10 מיליליטרים (מ"ל) של אלכוהול נקי, השווה לכ- 220 מ"ל בירה בחוזק 5% או כוסית (25 מ"ל) משקה אלכוהולי 'חריף'. כוס יין קטנה מכילה 125 מ"ל (שווה ערך למנה וחצי אלכוהול) וכוס גדולה מכילה 175מ"ל (שווה ערך לשתי מנות). בקבוק של משקה אלכוהולי חריף יכיל 27-28 מנות אלכוהול.

מאפיינים המעידים על הפרעת שימוש באלכוהול (AUD)

להתמכרות לאכוהול מספר מאפיינים קליניים ונפשיים המצביעים על התפתחות של תלות באלכוהול. התופעה באה לידי ביטוי ברמות שונות של חומרה:

  1. אובדן שליטה על השתייה: קושי להפסיק לצרוך אלכוהול, גם כאשר קיימות השלכות בריאותיות או חברתיות ברורות
  2. סבילות מוגברת: הצורך לצרוך כמויות גדולות יותר של אלכוהול כדי להגיע לאותה תחושת השפעה
  3. תסמיני גמילה: הופעת תסמינים גופניים ונפשיים (כגון רעד, חרדה, הזעה והזיות) כאשר האדם מפסיק לשתות
  4. עיסוק יומיומי באלכוהול: מחשבות תכופות על שתייה, תכנון פעולות סביב האפשרות לשתות או תחושת צורך פנימי חזק לצרוך אלכוהול

 

ישנם מצבים שיכולים להצביע על התחלה של בעיה, גם אם עדיין לא מדובר באלכוהוליזם:

    • צריכה מופרזת אך לא קבועה (בעיית שתייה): שתייה שגורמת להשלכות תפקודיות או בריאותיות, גם אם לא מתקיימת תלות. במקרים אלו ניתן לרוב למנוע החמרה באמצעות מודעות, ייעוץ וטיפול מתאים.
    • שתיית בולמוס (Binge Drinking): שתייה של מספר מנות אלכוהול גבוה בפרק זמן קצר – לרוב חמש מנות ומעלה לגברים, או ארבע מנות ומעלה לנשים. מצב זה שכיח בקרב צעירים ומעלה את הסיכון להתפתחות אלכוהוליזם בהמשך החיים.

 

הגדרה מדויקת, זיהוי מוקדם והתערבות מתאימה יכולים למנוע התדרדרות למצבים חמורים יותר של תלות.

שכיחות

הפרעת שימוש באלכוהול – שכיחות בישראל ובעולם

 

התמכרות לאלכוהול נחשבת לאחת ההתמכרויות הקשות ביותר לגמילה, הן מבחינה פיזיולוגית והן מבחינה פסיכולוגית, בהשוואה להתמכרויות אחרות.

שיעורי הישנות (Relapse) בהתמכרות לאלכוהול

שיעורי ההישנות בקרב אנשים המטופלים מהתמכרות לאלכוהול גבוהים יחסית. מחקרים מצביעים על כך שכ-68.4% מהאנשים הסובלים מהתמכרות לאלכוהול חווים הישנות לאחר הטיפול. שיעור זה גבוה בהשוואה להתמכרויות אחרות, כמו קוקאין (61.9%) ומתאמפטמין (52.2%).

גורמי סיכון

גורמי סיכון להפרעת שימוש באלכוהול

הפרעת שימוש באלכוהול נגרמת משילוב של גורמים ביולוגיים, נפשיים וחברתיים. לא מדובר בבחירה או חוסר כוח רצון, אלא בתגובה מורכבת של הגוף והנפש לחשיפה מתמשכת לאלכוהול.

 

    • גורמים ביולוגיים
      - נטייה גנטית: מחקרים מראים שקרובי משפחה מדרגה ראשונה של אלכוהוליסטים נמצאים בסיכון גבוה יותר
      - שיבוש בתפקוד הדופמין: אלכוהול מגביר את שחרור הדופמין במוח, מה שיוצר תחושת סיפוק – תהליך שעלול להוביל להתמכרות

    • גורמים נפשיים
      - חרדה, דיכאון או , הפרעות קשב וריכוז, PTSD: אנשים עם בעיות רגשיות משתמשים לעיתים באלכוהול להרגעה עצמית
      - קושי בוויסות רגשי: שתייה כדי לברוח מרגשות לא נעימים

    • גורמים סביבתיים וחברתיים
      - לחץ חברתי ותרבות שתייה, בעיקר בגיל ההתבגרות או בצבא
      - זמינות גבוהה של אלכוהול – שתייה מגיל צעיר, חוסר פיקוח הורי
      - טראומות חיים או התעללות – אלכוהול לעיתים מהווה "פתרון זמני" לכאב רגשי עמוק

    • שתייה בגיל צעיר
      התחלה של צריכת אלכוהול מתחת לגיל 15 מעלה משמעותית את הסיכון לפתח התמכרות בהמשך החיים

 

סיבוכים אפשריים

סיבוכים רפואיים של הפרעת שימוש באלכוהול

 

    • פגיעה בתפקודים קוגניטיביים: ירידה בכושר הריכוז, קבלת החלטות, ויסות רגשי ושליטה בדחפים
    • נזקים גופניים: פגיעה בכבד, מערכת העיכול, הלב וכלי הדם
    • סיכון לפסיכוזה: שימוש כבד באלכוהול יכול להגדיל את הסיכון להתפרצויות פסיכוטיות
    • בעיות שינה: אלכוהול יכול לפגוע במבנה השינה ולהוביל לבעיות שינה כרוניות
    • הפרעות בתפקוד: הפרעת שימוש באלכוהול משפיע על כל תחומי החיים ופוגעת בתפקוד החברתי והמשפחתי
    • פגיעה עצבית: אלכוהול משפיע על מספר מעגלים עצביים במוח, כולל אזורים הקשורים למוטיבציה, זיכרון, קבלת החלטות ושליטה בדחפים

טיפול

איך מטפלים בהפרעת שימוש באלכוהול?

הטיפול בהפרעת שימוש באלכוהול כולל שילוב של גמילה פיזית, תמיכה רגשית, ולעיתים גם טיפול תרופתי. אין "תרופת קסם" – אבל עם ליווי נכון, ניתן להחלים ולחזור לחיים בריאים.

 

    • גמילה פיזית: בשלב ראשון יש להתייעץ עם רופא נרקולוג או פסיכיאטר מומחה בתחום. לעיתים ניתן לעשות את הגמילה הפיזית בבית ולעיתים צריך השגחה רפואית בזמן אשפוז (גמילה באשפוזית)

    • טיפול פסיכולוגי או פסיכותרפיה: טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT), למשל, יכול לעזור לזהות את המחשבות וההתנהגויות שמובילות לשימוש באלכוהול ולפתח דרכים בריאות יותר להתמודד עם מתח וטריגרים אחרים

    • טיפול קבוצתי: הצטרפות לקבוצות תמיכה כמו מכורים אנונימיים (AA) יכולה לספק תחושת קהילה, עידוד ואחריות במהלך תהליך ההחלמה. ההשתתפות בקבוצות אלה שנמצאות בכל רחבי הארץ היא ללא עלות. גם למשרד הרווחה יש קבוצות תמיכה, כדאי לברר לגביהן

    • תמיכה משפחתית וטיפול משפחתי: תמיכהת המשפחה היא חשובה מאוד וגם הם זקוקים לעיתים לסיוע, הכוונה, תמיכה וטיפול. במרפאות מכבי ניתנת גם תמיכה והדרכה למשפחות

    • טיפול תרופתי: תרופות מרשם מסוימות יכולות לסייע בניהול תסמיני הגמילה או לטפל במצבים נפשיים נלווים כמו חרדה או דיכאון. כדי לקבל מרשם לתרופות אלה חובה לעבור קודם כל בירור קליני אצל רופא או רופאת המשפחה ואם יש צורך, גם אצל איש או אשת מקצוע ממקצועות בריאות הנפש. הגורמים המקצועיים הם אלה שיאבחנו את המצב שלך, יתנו את המרשם המתאים, יפנו לטיפול ויעקבו אחרי המצב שלך

    • שיקום ושמירה על אורח חיים נטול אלכוהול

 

חשוב להבין שאין "טיפול אחד שמתאים לכולם" – לכן יש להתאים את הגישה לצרכים האישיים, ולבחור בטיפול רב-תחומי עם צוות מנוסה.

סימני אזהרה שמחייבים פנייה מיידית לרופא

    • תסמיני גמילה חמורים
    • אובדן שליטה
    • פגיעה פיזית או נפשית
    • מצבים כמו בלבול, פרכוסים, הקאות דמיות או אובדן הכרה – מחייבים טיפול רפואי דחוף

למרות האתגרים, גמילה מהתמכרות לאלכוהול אפשרית. טיפולים מבוססי ראיות, כגון טיפול קוגניטיבי-התנהגותי, תרופות מסייעות ותמיכה קבוצתית, הוכחו כיעילים. מחקרים מראים כי לאחר חמש שנות הפיכחון, שיעור ההישנות יורד לפחות מ-15%. תמיכה מתמשכת, מודעות אישית וסביבה תומכת הם מפתח להצלחה בתהליך ההחלמה.

איך לפנות לעזרה?

אם אתם או מישהו שאתם מכירים מתמודדים עם התמכרות לאלכוהול, פנו לרופא המשפחה או למרפאה לטיפול בהתמכרויות לקבלת ייעוץ ותמיכה מקצועית.