הקדמה
פטרת היא זיהום שנגרם על ידי פטריית השמר קנדידה אלביקנס (Candida Albicans). קנדידה שוכנת דרך קבע באזורי גוף חמים ולחים, כגון חלל הפה, פי הטבעת, איברי המין ומערכת העיכול. בדרך כלל קנדידה אינה גורמת כל נזק, מאחר שמידת השגשוג שלה מבוקרת על ידי מערכת החיסון של הגוף. עם זאת, במצבים מחלתיים ייתכן שגשוג יתר של הפטרייה שיתבטא בתסמינים אופייניים.
חשוב להבין שאין מדובר במחלה המועברת באמצעות מגע מיני, אלא בפטרייה שקיימת בגופם של מרבית בני האדם. עם זאת, תיתכן הדבקה בפטרת גם במהלך קיום יחסי מין, מאחר שקיימת אפשרות להעברת הפטרייה בין בני הזוג. כמו כן, זיהום קיים עלול להחמיר לאחר קיום יחסי מין, בשל הגירוי המקומי לאזור.
קנדידה היא דייר קבוע במערכת העיכול האנושית. כל עוד נשמרת רמה תקינה של אוכלוסיית חיידקי המעיים "הטובים", מווסתת רמת הקנדידה כך שהיא אינה מסבה כל נזק. כשאוכלוסיית חיידקי המעיים "הטובים" פוחתת, למשל עקב שימוש ממושך באנטיביוטיקה, גלולות למניעת הריון, סטרואידים או עקב כשל חיסוני, תיתכן גדילה בלתי מבוקרת של הפטרייה, שעלולה להתבטא באופנים שונים.
היכן הפגיעה?
שגשוג יתר של קנדידה עלול לפגוע במערכות רבות בגוף, ובכלל זה מערכת העיכול, מערכת המין, מערכת החיסון, המערכת האנדוקרינית (המערכת שאחראית על הפרשת הורמונים) ומערכת העצבים המרכזית.
התסמינים הנובעים משגשוג הפטרייה הם בהתאם לאזור הגוף שנפגע. פטרת פוגעת בעיקר בחלל הפה, אך גם באיברי המין. פטרת בחלל הפה מכונה קנדידיוזיס (candidiosis) והיא מאופיינת ברובד לבן בריריות חלל הפה והלשון. אצל תינוקות עד גיל חודש שכיחה מאוד התופעה של פטרת בפה.
התפשטות של קנדידה על פני העור תתבטא בעור אדום (לעתים ככתמים) ותופיע בעיקר בקפלי עור באזור בית השחי, במפשעה ותחת קפל השד. ייתכן ביטוי של קנדידה גם בציפורניים, עד כדי הרס מוחלט של הציפורן.
שכיחות בקרב נשים ובקרב גברים שלא נימולו
אצל נשים קנדידה אלביקנס שכיחה מאוד בנרתיק, והיא מאופיינת בהפרשה לבנה (רובד לבן בנרתיק), גרד, ריח רע, תחושת אי-נוחות ובעירה. נשים נוטות לסבול יותר מקנדידה, אך גם גברים עלולים להיפגע. גברים שלא נימולו עלולים לפתח תופעות אופייניות לפטרייה מתחת לעורלה.
גורמים
קנדידה אלביקנס
פטרת נגרמת על ידי פטריית השמר קנדידה אלביקנס. אנשים רבים נושאים את הפטרייה ללא כל תופעות ייחודיות, מאחר שרמת השגשוג של הפטרייה מבוקרת על ידי מערכת החיסון של הגוף והחיידקים הטובים שבמערכת העיכול (ה"פלורה" של מערכת העיכול).
במידה שאדם נחשף לגורמים הפוגעים בפלורה של מערכת העיכול ומכחידים את אוכלוסיית החיידקים הטובים, ייתכן שגשוג של הפטרייה שיתבטא במגוון תופעות אופייניות. נטילה ממושכת של תרופות אנטיביוטיות הורסת את הפלורה ועלולה לגרום לשגשוג של הפטרייה. כך גם מחלה ממושכת והיחלשות של מערכת החיסון.
היגיינה אישית
פטריית הקנדידה גדלה בעיקר באזורי גוף חמימים ולחים, ולכן חשוב להקפיד על ייבוש איברי המין לאחר הרחצה. גירויי עור באזור איברי המין מעודדים אף הם שגשוג של קנדידה, ולכן מומלץ להימנע משימוש בסבונים ותמרוקים שמגרים את העור.
איידס, סוכרת ומצבים אחרים
חולי איידס, סוכרת ומחלות אחרות שמחלישות את מערכת החיסון נמצאים בסיכון מוגבר ללקות בפטרת, מאחר שבמצבים אלו נוטה הפטרייה לשגשג ומערכת החיסון אינה מסוגלת לרסן את גדילתה. בעיקר גברים נפגעים מפטרת במצבים אלו.
הסובלים מסוכרת שאינה מאוזנת, או הלוקים בסוכרת ואינם מודעים לכך, נמצאים בסיכון מוגבר ללקות בפטרת. סימנים שכיחים של סוכרת כוללים:
- תחושת צימאון.
- צורך מוגבר להשתין.
- ירידה בלתי מוסברת במשקל הגוף.
אם אתם סובלים מסימנים אלו, או מפטרת חוזרת, פנו בהקדם לבירור אצל רופא/ת המשפחה.
שימוש ממושך בתרופות מסוימות
- אנטיביוטיקה. מרבית התרופות האנטיביוטיות אינן מבחינות בין חיידקים "טובים" לחיידקים מחוללי מחלה. לפיכך נטילה של תרופות אנטיביוטיות לאורך זמן פוגעת בפלורת המעיים (חיידקי המעיים הטובים). בעקבות שימוש ממושך באנטיביוטיקה עלולים להיגרם קשיי עיכול (לרבות שלשול) וכן שגשוג יתר של פטריות בחלל הפה או בנרתיק. כדי למנוע את הפגיעה בפלורה מומלץ ליטול תוסף פרוביוטי שמכיל חיידקי אצידופילוס וביפידוס, או לאכול יוגורט טבעי.
- גלולות למניעת הריון מגבירות את שכיחות הקנדידה בגוף האישה.
- סטרואידים. בדומה לאנטיביוטיקה, גם שימוש ממושך בסטרואידים פוגע בפלורה הטבעית במעיים ומאפשר שגשוג יתר של פטריות.
תזונה עשירה בסוכרים, פחמימות ושמרים
קנדידה ניזונה מתוצרי הפירוק של מזונות אלו. הם מהווים עבורה מצע גידול מיטבי שמאפשר שגשוג יתר. שגשוג של קנדידה עלול לגרום לתשוקה, צורך ורצון עז לאכול מזונות עשירים בפחמימות או בשמרים.
תסמינים
על אף שמקור הקנדידה במערכת העיכול, בעקבות שגשוג יתר שלה תיתכן חדירה למערכות גוף נוספות ולגרימת תסמינים. אנשים שונים עשויים לסבול מתסמינים שונים בעקבות שגשוג הקנדידה.
התסמינים האופייניים לפטרת יופיעו בדרך כלל לאחר שגשוג משמעותי של הפטרייה בגוף.
מערכת השתן ואיברי המין
שגשוג של קנדידה במערכות גוף אלה עלול להתבטא בתסמינים כגון:
- פטרייה בנרתיק וריבוי הפרשות.
- גרד בנרתיק.
- דחיפות ותכיפות במתן שתן.
- צריבה במהלך הטלת השתן.
- נוכחות דם בשתן.
דלקת בעטרת הפין (Balanitis)
אצל גברים התסמין העיקרי של פטרת הוא דלקת בעטרת הפין, שמכונה בלועזית "balanitis". עטרת הפין היא האזור בקצה של הפין. התסמינים העיקריים של דלקת בעטרת הפין כוללים:
- אודם וגרד קשה בעטרת הפין.
- נקודות קטנות ואדומות באזור עטרת הפין.
- הפרשה מהפין.
- כאב בזמן הטלת שתן.
- הצטברות חלב (smegma) או הפרשה דמוית גבינה, בעלת ריח אופייני לשמרים, מתחת לעורלה.
אצל חלק מהגברים עלולה הפטרת לגרום לנפיחות וסדיקה של העורלה, לרוב עקב תגובה אלרגית לפטרייה.
זיהומי עור
פטריית הקנדידה עלולה לגרום לזיהומי עור באיברי המין, בכפות הרגליים, בציפורניים, בקרקפת, מאחורי האוזן ובפי הטבעת. ככלל, עקב נטיית הפטרייה לשגשג באזורים חמים ולחים קיימת נטייה מוגברת לזיהום תחת קפלי עור באזור בית השחי, במפשעה ותחת קפל השד.
בנוסף, הקנדידה עשויה לגרום לפטרת בלשון אצל תינוקות בני יומם, ובמצבים מסוימים הפטרייה יכולה להדביק את הפטמה של האם המיניקה.
אבחון
במידה שהבחנתם בתסמינים אופייניים לפטרת פנו לרופא המשפחה לצורך בירור ואבחון. רופא המשפחה יברר איתכם אם אתם מטופלים לאורך זמן בתרופות אנטיביוטיות או בסטרואידים, או אם אתם סובלים מזיהומים חוזרים בחלל הפה, בדרכי השתן, או באיברי המין.
במרבית המקרים האבחנה תיקבע על סמך בדיקה חיצונית של איברי המין. בהתאם לצורך, ניתן לבצע משטח או תרבית של ההפרשות האופייניות לפטרייה. אצל גברים יילקח המשטח מקצה הפין, או מתחת לעורלה. המשטח ייבדק תחת מיקרוסקופ, כדי לקבוע אם מדובר בפטרייה מסוג קנדידה אלביקנס.
בדיקות דם לזיהוי הדבקה
ניתן גם לבדוק בדם נוכחות נוגדנים מסוג IgG נגד קנדידה, אולם הבדיקה מזהה נוגדנים רק נגד 4 זנים, אף שיש כ-20 זנים מחוללי מחלה של הפטרייה.
לפיכך, תשובה שלילית (אין הדבקה) המתקבלת בבדיקות הדם אינה שוללת זיהום בקנדידה מזן שאינו נמנה עם הארבעה. לעיתים, מסיבות שונות, הנוגדנים כלל אינם מתפתחים ולכן לא ניתן להסיק מהבדיקה מסקנה חד-משמעית. מעבר לכך, נוכחות נוגדנים מסוג IgG עשויה להעיד על זיהום בפטרייה שאירע בעבר ולאו דווקא בהווה. כלומר, ייתכן שהבדיקה תהיה חיובית (לכאורה אירעה הדבקה), אבל הפטריות כבר אינן קיימות.
הבדיקה איננה כלולה בסל הבריאות וניתן לבצע אותה באופן פרטי בלבד.
קנדידה יכולה להיות במקומות רבים בגוף ובדיקות הנוגדנים אינן מספקות מידע לגבי מיקום הפטרייה. כשמדובר בחשד לקנדידה מומלץ לפנות לביצוע תרבית (כתלות במיקום החשוד). התשובה אומנם ניתנת כעבור כמה ימים, אבל לפחות הזיהוי ברור.
הישנות של פטרת
במידה שאתם סובלים מהישנות של פטרת, פנו בהקדם לרופא המשפחה לצורך בירור. מקרים חוזרים של פטרת שאינם מגיבים לטיפול עלולים להיות סימן מוקדם לסוכרת.
טיפול
הטיפול בפטרת מושתת על מניעת הקרקע הפורייה שאפשרה מלכתחילה את שגשוג הפטרייה. הטיפול אורך זמן וכולל הקפדה על תזונה מתאימה ושימוש בתוספי מזון וויטמינים המסייעים בעצירת שגשוג היתר של הפטרייה. מדובר בהמלצות תזונתיות ארוכות טווח שדורשות התמדה. לעיתים יחלפו חודשים רבים עד שיחול שיפור בתסמינים.
השלב הראשון של הטיפול כולל בדרך כלל תזונה נטולת סוכרים ותחליפי סוכרים, קמח לבן, מוצרי חיטה ופחמימות מסוימות. כמו כן יש להימנע ממוצרים שמכילים שמרים או שהותססו על ידי שמרים (כגון אלכוהול ומוצריו ומיני ירקות מוחמצים). במרבית המקרים יומלץ להימנע גם מפירות עתירי סוכר וממזונות שמכילים שומן רווי.
כדי למנוע חוסרים תזונתיים וחולשה, מומלץ להיוועץ בתזונאי מוסמך שיתאים את הדיאטה. לאורך הטיפול ישתנו ההמלצות התזונתיות בהתאם למצב. במידת הצורך ניתן להתאים תוספי מזון, ויטמינים וצמחי מרפא שיסייעו להצלחת התהליך.
כדי לסייע לשיקום פלורת המעי ניתן ליטול תוספים פרוביוטיים שמכילים חיידקים מסוג אצידופולוס וביפידוס, ולאכול יוגורטים טבעיים שמכילים אף הם חיידקים "טובים" למערכת העיכול.
הקפדה על היגיינה אישית
חשוב לשטוף היטב עם מים פושרים את האזור הנגוע בפטרת. ככלל יש להעדיף מקלחות על אמבטיות. מומלץ להימנע משימוש בסבונים ותמרוקים מבושמים שעלולים להחמיר את תופעות הפטרת. לאחר הרחצה יש לייבש היטב את אזור איברי המין, מאחר שהפטרייה נוטה לשגשג בעיקר באזורים לחים וחמימים. כדאי ללבוש בגדים רפויים מאריגים טבעיים שיסייעו באוורור האזור.
טיפול במשחות אנטי-פטרייתיות
ניתן לרכוש משחות אנטי-פטרייתיות ללא מרשם ולהתחיל למרוח מייד עם הופעת הסימנים הראשונים של הפטרת. במידה שלא מושג שיפור, מומלץ לפנות לרופא לצורך המשך הטיפול.
טיפול במשחות המכילות סטרואידים
כדי להקל את תסמיני הפטרת ניתן להשתמש במשחות המכילות סטרואידים. בטיפול בדלקת בעטרת הפין אין להשתמש במשחות אלו על אזור עטרת הפין כול עוד הוא מודלק. במקרה זה סטרואידים עלולים להחמיר את המצב ולא להביא לשיפור.
התנזרות ממין
במהלך זיהום פעיל של פטרת יש להתנזר מקיום יחסי מין מאחר שהזיהום עלול להתפשט ולהחמיר בעקבות יחסי המין. אם בכל זאת החלטתם לקיים יחסי מין, השתמשו בקונדום כדי למנוע הדבקה של בן או בת הזוג בפטרייה.
גברים הטרוסקסואליים עלולים ללקות בדלקת קלה של עטרת הפין לאחר קיום יחסי מין, בדרך כלל עקב תגובה אלרגית לנוכחות הפטרייה בנרתיק בת הזוג. במרבית המקרים הדלקת תחלוף לאחר קבלת טיפול מתאים.
גברים הומוסקסואלים עלולים ללקות בפטרת בעקבות קיום יחסי מין ללא קונדום עם בן זוג שלוקה בזיהום פעיל של הפטרייה. בעקבות טיפול מתאים יחלוף הזיהום. כדי למנוע הדבקה מומלץ להשתמש בקונדום.
סיבוכים
זיהום של מערכת הדם
אצל חולי פטרת בעלי מערכת חיסון חלשה עלולה הפטרייה להתפשט למערכת הדם.
חולי סוכרת וחולי לוקמיה נמצאים בסיכון מוגבר להתפשטות של הפטרייה למערכת הדם. גם חולים המטופלים באנטיביוטיקה לאורך זמן נמצאים בסיכון מוגבר.
חדירה של קנדידה למערכת הדם עלולה לגרום להתפתחות מהירה של תסמינים הכוללים:
בכל מקרה של זיהום במערכת הדם יש צורך בטיפול רפואי דחוף כדי למנוע התפשטות ופגיעה בכלל מערכות הגוף. ללא טיפול מהיר ומתאים המצב עלול להידרדר במהירות עד כדי קריסת מערכות.
מניעה
הקפדה על היגיינה אישית
שמירה על ניקיון איברי המין ושימוש בקונדום במהלך קיום יחסי מין מונעים הדבקה בקנדידה אלביקנס. מומלץ להימנע משימוש בסבונים מבושמים כדי למנוע גירוי של העור באזור איברי המין. לאחר הרחצה יש לייבש היטב את איבר המין.
ביגוד
רצוי ללבוש ביגוד שאינו צמוד ושעשוי מאריגים נושמים, כדי למנוע הצטברות לחות ורטיבות באזור איברי המין.
תזונה
הקפדה על תזונה נכונה מסייעת במניעת הדבקה בפטרת. כדאי להקפיד על תזונה דלה בסוכרים ושומנים ועל אכילת פירות וירקות טריים מדי יום. מומלץ לכלול בתפריט היומי תוספים פרוביוטיים שמכילים חיידקים מסוג אצידופולוס וביפידוס, ולאכול יוגורטים טבעיים שמכילים אף הם חיידקים "טובים" למערכת העיכול.
