הקדמה
תסמונת התעלה הקרפלית (המכונה גם תסמונת מנהרת שורש כף היד) היא מצב שכיח יחסית המתבטא בכאב ובתחושות נימול ועקצוץ בכף היד ובאצבעות.
לרוב מתפתחות תחושות אלו בהדרגה. בהתחלה תיתכן החמרה בשעות הלילה. בדרך כלל יעורבו האגודל, האצבע המורה, האמה וחציה של הקמיצה. סימפטומים נוספים עלולים לכלול נמלול, חולשה באגודל וכאב עמום ביד או בזרוע.
תסמונת התעלה הקרפלית שכיחה יותר בקרב נשים (כ-5%, אצל גברים כ-3%). אף ששכיחות התופעה עולה עם הגיל אנשים בכל הגילאים עלולים לסבול ממנה.
מה גורם לתסמונת התעלה הקרפלית?
המצב נגרם כאשר העצב השולט בתחושה ובתנועת כף היד נדחס (זהו העצב המדיאני). התעלה הקרפלית (מנהרת שורש כף היד) היא מבנה צר בשורש כף היד המורכב מעצמות זעירות ומרצועות רקמה קשיחות. התעלה משמשת כגלגלת עבור הגידים המכופפים את האצבעות.
במרבית המקרים לא ברור מדוע העצב המדיאני נדחס אף שידועים מספר גורמים המגבירים את הסיכון ללקות בתסמונת התעלה הקרפלית לרבות:
- נטייה משפחתית.
- הריון. כמחצית מהנשים ההרות מפתחות תסמונת זו.
- חבלה בשורש כף היד.
- מצבים רפואיים אחרים כגון סוכרת או דלקת מפרקים שגרונית.
- עבודה הכרוכה במאמץ חוזר של כף היד.
טיפול בתסמונת התעלה הקרפלית
לעתים תיתכן החלמה גם ללא טיפול או שניתן יהיה להסתפק באמצעים פשוטים להקלת הסימפטומים.
אצל נשים הרות לרוב יחול שיפור במצב תוך כשלושה חודשים לאחר הלידה. עם זאת, חלק מהנשים עלולות להמשיך לסבול מהתופעה במשך כשנה ואף להזדקק לקבלת טיפול רפואי.
בשלב ראשון יכלול הטיפול שימוש בסדי קיבוע לשורש כף היד והזרקת קורטיזון. טיפול זה יועיל בדרך כלל במקרה של סימפטומים קלים עד בינוניים.
במקרים חמורים יותר ידרש לרוב ניתוח שמטרתו הפחתת הלחץ על העצב המדיאני. אף שהניתוח מביא להקלה מיידית בסימפטומים ההחלמה ממנו עלולה לארוך מספר שבועות.
כתלות ביד שנותחה (האם זו היד השלטת בה נעשה השימוש העיקרי) ובאופי העבודה בה עוסק המטופל יקבע משך ההחלמה המומלץ. לרוב יומלץ על חופשת מחלה במשך מספר שבועות.
סימפטומים
הסימפטומים נגרמים בעיקר עקב הנזק הנגרם לעצב המדיאני. עצב זה עובר דרך מנהרת שורש כף היד ושולט בתנועת האגודל ובתחושות באגודל ובשלוש האצבעות הסמוכות לה.
בדרך כלל מתפתחים הסימפטומים בהדרגה. בהתחלה יהיו הסימפטומים חמורים יותר בלילה או מוקדם בבוקר.
שלושת הסימפטומים העיקריים הם עקצוץ, נימול וכאב. סימפטומים אלו יופיעו באגודל, באצבע המורה, באמה ובמחציתה של הקמיצה (מאחר שהעצב המדיאני מעצבב רק את מחצית השל הקמיצה). עם זאת, במקרים מסוימים, תחושות הנימול, העקצוץ והכאב עלולות להתפשט גם מעבר לאצבעות הללו.
לעתים יפגע העצב ביד אחת בלבד אך במרבית המקרים יגרם נזק לעצב בשתי הידיים, עם הזמן.
סימפטומים נוספים
יתכנו סימפטומים נוספים הכוללים:
- כאב עמום ותחושת אי נוחות בכף היד, באמה (חלק היד התחום בין המרפק לשורש כף היד) או בחלקה העליון של הזרוע.
- תחושת בעירה ושריפה בכף היד (דומה לתחושת הרדמות עזה).
- עור יבש, נפיחות ושינויים בגוון העור בכף היד.
- ירידה ברגישות למגע.
- חולשה באגודל כאשר מנסים לכופף אותה בזווית ישרה (הרחק מכף היד).
- חולשה וניוון של שרירי האגודל.
הסימפטומים לרוב יהיו חמורים יותר לאחר שימוש בכף היד. תנועות חוזרות בכף היד או של פרק כף היד עלולים להחמיר את הסימפטומים. גם השארת כף היד ללא תזוזה לאורך זמן עלולה לגרום להחמרת הסימפטומים.
במקרים חמורים תיתכן תחושת כאב שתתפשט במעלה האמה ועד למרפק.
שימוש בידיים
אצל הסובלים מתסמונת התעלה הקרפלית עלולות הידיים להיחלש והם עלולים להתקשות לתפוס ולאחוז בחפצים מסוימים. מיומנויות מסוימות עלולות להיפגע בשל התסמונת ופעולות כגון הדפסה או רכיסת כפתורים עלולות להיעשות קשות לביצוע.
גורמים
הסימפטומים נגרמים כאשר העצב המדיאני בפרק כף היד נדחס. לעצב זה שני תפקידים עיקריים:
- העברת תחושות כגון מגע מהיד אל המוח.
- העברת אותות עצביים מהמוח אל היד המאפשרים את תזוזת האצבעות, לרבות האגודל.
כל לחץ על העצב המדיאני עלול לפגוע בהעברת האותות העצביים ולהשפיע על התחושה ועל התזוזה בכף היד. העצב המדיאני עלול להידחס אם הרקמות בתוך התעלה הקרפלית מתנפחות או שחלה היצרות של התעלה.
סיכון מוגבר
במרבית המקרים הגורם למצב אינו ידוע ולא ברור מדוע חלה הדחיסה של העצב המדיאני. עם זאת, ידועים מספר גורמים אשר עלולים להגביר את הסיכון להתפתחות תסמונת התעלה הקרפלית. אלו כוללים:
נטייה משפחתית
יתכן שקיימת נטייה תורשתית ללקות בתסמונת התעלה הקרפלית ולכן אם ידוע על קרובי משפחה שלקו במצב גובר הסיכון לפתח אותו גם כן.
לאחד מכל ארבעה אנשים הסובלים מתסמונת התעלה הקרפלית בן משפחה קרוב, דוגמת הורה, אח או אחות, הסובל אף הוא מהמצב. כיום עדיין לא ידוע כיצד עוברת נטייה זו במשפחה.
מצבים רפואיים
ידועים מספר מצבים רפואיים המגבירים את הסיכון להתפתחות תסמונת התעלה הקרפלית. אלו כוללים:
במקרים שכיחים פחות עלולה התסמונת להתפתח אצל אנשים בעלי מבנה לא תקין של פרק כף היד או עקב ציסטות או נפיחות בגידים או בכלי הדם העוברים דרך התעלה הקרפלית.
הריון
אף שהגורם לכך אינו ברור, תסמונת התעלה הקרפלית שכיחה בקרב נשים הרות. אצל מרביתן תחלוף התופעה לאחר הלידה (בדרך כלל תוך 6-12 שבועות). במקרים חמורים מאד בהם נגרמו נזק עצבי קבוע ודלדול שרירים עלול להיות צורך בקבלת טיפול.
עדיין לא ברור אם נשים שלקו בתסמונת במהלך ההריון נמצאות בסיכון מוגבר להישנותה בהמשך חייהן.
תסמונת התעלה הקרפלית שכיחה גם בקרב נשים בגיל המעבר ובקרב נשים המקבלות תרופות מסוימות לטיפול בסרטן השד.
חבלה
לעתים עלולה התסמונת להתפתח בעקבות חבלה ביד. נקע, סדק ושבר עלולים לגרום לנפיחות אשר גורמת לדחיסת העצב המדיאני. חבלות מסוג זה אף עלולות לשנות את מבנה העצמות והרצועות בכף היד, דבר אשר עלול גם כן להגביר את הלחץ על העצב.
פעילויות מסוימות
פעילויות הכרוכות בלפיתה מאומצת, תנועות חוזרות של פרק כף היד וחשיפה לרעד עלולות להגביר את הסיכון להתפתחות התסמונת. לדוגמה:
- נגינה בכלים מסוימים (כמו פסנתר, פעולה הכרוכה בתנועה מרובה של פרקי כף היד).
- עבודה לאורך פס יצור הכרוכה בתנועות חוזרות.
- עבודה עם כלים המייצרים רעד עז כגון מקדחים רבי עוצמה.
נדרשים מחקרים נוספים על מנת לעמוד על הקשר בין שימוש בידיים בעבודה לבין הסיכון להתפתחות תסמונת התעלה הקרפלית מאחר שטרם הוכח קשר ישיר בין הדברים. שימוש במקלדת לא נמצא כגורם להתפתחות תסמונת התעלה הקרפלית.
אבחון
ניתן לאבחן את המצב על סמך הסימפטומים ובדיקה של פרק כף היד. הרופא יעריך את היכולת להשתמש ביד, בפרק כף היד ובזרוע ויבדוק האם ישנם סימנים לחולשת שרירים סביב האגודל.
הרופא יבקש ליישר את פרק כף היד למשך כדקה או להרים את היד מעל הראש על מנת לראות אם פעולות אלו גורמות לכאב, לנימול ולתחושת העקצוץ האופייניים לתסמונת התעלה הקרפלית. תחושות אלו עלולות להצביע על כך שהעצב המדיאני נדחס.
בדיקות נוספות
לרוב לא תידרשנה בדיקות נוספות אלא אם הרופא ירצה לשלול גורמים אפשריים אחרים למצב. במקרה זה יופנה המטופל לבדיקות כמפורט.
בדיקות דם
ניתן לבצע בדיקות דם על מנת לברר אם המטופל סובל ממצבים רפואיים אחרים שעלולים להות קשורים לרבות:
בדיקת הולכה עצבית
בבדיקה זו נמדד קצב הולכת האותות העצביים. הבדיקה מבוצעת באמצעות אלקטרודות קטנות המוצמדות לפרק כף היד ולכף היד, דרכן עובר זרם חשמלי המגרה את העצבים בפרק כף היד, באצבעות ובאמה.
באמצעות תוצאות בדיקה זו ניתן להעריך האם קיים נזק עצבי.
אלקטרומיוגרפיה (EMG)
בדיקה המשמשת לאבחון מצבי מחלה בעצבים ובשרירים במהלכה נמדדת עוצמתם ומהירותם של האותות המשודרים דרך העצבים ההיקפיים בשרירי הגוף.
בבדיקת EMG מוחדרת מחט דקה לשריר באמצעותה נרשמת הפעילות החשמלית הנוצרת בסיבי השריר. נהוג למרוח משחה מאלחשת באזור הנבדק טרם תחילת הבדיקה על מנת להפחית את הכאב שעלול להיגרם במהלכה.
בדיקות דימות
לעתים יופנה המטופל לצילום רנטגן או לסריקת אולטרה סאונד על מנת להדגים את מבנה התעלה ואת העצב שנדחס.
רנטגן היא שיטת הדימות השכיחה ביותר להדגמת ממצאים בעצמות ורקמות הגוף. שיטה זו מבוססת על קרני X שמכונות גם קרני רנטגן. אלו הן קרניים עתירות אנרגיה שחודרות בקלות נוזלים ורקמות רכות בגוף האדם אך נחסמות על ידי רקמות צפופות ודחוסות כגון עצם.
אולטרה סאונד (בעברית, על-קול) היא שיטת דימות העושה שימוש בגלי קול בתדר גבוה. במהלך הבדיקה עוברים עם מתמר (סורק ידני) על האבר הנסרק. המתמר שולח גלי קול אל אבר המטרה וקולט את הגלים המוחזרים ממנו, אלו מתורגמים בעזרת מחשב לתמונה של האבר הנסרק.
טיפול
הטיפול יקבע בהתאם לחומרת המצב ולמשך הסימפטומים.
אצל חלק מהאנשים יחול שיפור במצב תוך מספר חודשים, גם ללא כל טיפול. הנעת כף היד או ניעור פרק כף היד (בעדינות!) עשויים להקל על הסימפטומים.
במידה שתסמונת התעלה הקרפלית נגרמת עקב מצב רפואי אחר כגון דלקת פרקים שגרונית, קבלת טיפול עבור מצב זה תביא פעמים רבות לשיפור גם בסימפטומים של תסמונת התעלה הקרפלית.
אם הסימפטומים ממשיכים ניתן לשקול מספר טיפולים על מנת להקל את הלחץ על העצב המדיאני.
במקרים קלים עד בינוניים יומלץ בדרך כלל על טיפול באמצעות סד לקיבוע פרק כף היד או על הזרקת קורטיקוסטרואידים.
אין עדויות לגבי יעילותן של תרופות נוגדות דלקת ממשפחת ה- NSAID’s (תרופות לא סטרואידאליות נוגדות דלקת) דוגמת איבופרופן או תרופות משתנות בהקלה על הסימפטומים האופייניים לתסמונת.
סד קיבוע
לרוב יומלץ על שימוש בסד קיבוע במשך הלילה על מנת לתמוך בפרק כף היד ולקבע אותו בתנוחה קבועה. הסד מונע כיפוף של פרק כף היד, דבר אשר עלול להגביר את הלחץ על העצב המדיאני ולגרום להחמרת הסימפטומים.
לרוב ניתן להבחין בשיפור תוך כארבעה שבועות. מומלץ להתייעץ עם הרופא לגבי הסד המומלץ.
הזרקת קורטיקוסטרואידים
במידה שהשימוש בסד אינו מועיל ניתן לשקול הזרקת קורטיקוסטרואידים. אלו הן תרופות המכילות נגזרות של ההורמון קורטיזול, שלו פעילות חזקה נוגדת דלקת.
בדרך כלל תבוצע הזרקה אחת ישירות למפרק. אם חל שיפור אך כעבור זמן חלה הישנות ניתן לשקול הזרקה נוספת.
ניתוח לשחרור התעלה
לרוב יומלץ על ניתוח רק במקרים חמורים של התסמונת, אם הסימפטומים נמשכים למעלה מחצי שנה וטיפולים אחרים לא הועילו. כיום מבוצעים חלק מהניתוחים בגישות זעיר פולשניות.
במרבית המקרים הניתוח מספק פיתרון מלא וקבוע לבעיה. עם זאת, במחקר שנערך בקרב כ- 6000 איש שעברו את הניתוח רק כמחצית דיווחו שהניתוח היה מוצלח לגמרי ואילו כרבע מהמטופלים דיווח אך ורק על הקלה משמעותית בסימפטומים.
במהלך הניתוח מבוצע חתך ברצועה הקרפלית על מנת להפחית את הלחץ על העצב המדיאני.
אם בוצע ניתוח פתוח עלול תהליך ההחלמה לארוך זמן רב יותר מאשר אם בוצע ניתוח זעיר פולשני (לפרוסקופי). מחקרים מעלים כי מטופלים מדווחים על פחות כאב לאחר ניתוח זעיר פולשני (בפרט בשלושת החודשים הראשונים לאחר הניתוח) בהשוואה למטופלים שעברו ניתוח פתוח. יצויין כי שתי השיטות יעילות באותה המידה בטיפול בתסמונת התעלה הקרפלית.
לאחר הניתוח ניתן להשתמש ביד בזמן ביצוע פעילויות פשוטות שאינן כרוכות בעומס רב ושאינן גורמות לכאב או לאי נוחות. לא מומלץ לעשות פעילויות הכרוכות במאמץ עד להחלמה מלאה אף שהדבר יכול לארוך מספר שבועות.
טיפים להאצת ההחלמה:
- מומלץ לכופף וליישר את האצבעות מדי שעה.
- יש להגביה את הזרוע, בעיקר בלילה.
- אין להרים ולשאת חפצים כבדים עד להחלמה מלאה של כף היד.
- יש לשמור את החבישה יבשה ולהימנע מהרטבתה.
טיפול ברפואה משלימה
ברפואה משלימה אפשר להקל על תסמונת התעלה הקרפלית באמצעות דיקור, טווינא ורפלקסולוגיה:
- דיקור - מסייע להפחתת הכאב (לעתים בשילוב עם מוקסה). הטיפול בדיקור עשוי למנוע את הצורך בניתוח.
- טווינא - טיפול הטווינא יוכל לסייע בהקלה על כאבים, תחושות הנימול ואי נוחות שיש בתסמונת התעלה הקרפלית, לעתים עד כדי הימנעות מהצורך בניתוח.
- רפלקסולוגיה - הרפלקסולוגיה כשיטת טיפול במגע משחררת אנדורפינים (הורמונים טבעיים הקיימים בגוף, משככי כאב), תומכת בטיפול בבסוגי כאב אורתלפדיים מגוונים, ביניהם תסמונת התעלה הקרפלית שנגרמה כתוצאה מעבודה מאומצת ושימוש מרובה במקלדת ובטלפון חכם, ונמצאת יעילה מאוד בשילוב עם טיפולים נוספים.
