מהי אקזמה?
כ-15% מהאוכלוסייה הכללית סובלים מאקזמה (אטופיק דרמטיטיס, atopic dermatitis) בדרגות חומרה שונות - זוהי תופעה כרונית שיכולה להתבטא בילדות ולהמשיך גם בגיל מבוגר. המחלה לא מידבקת, אך היא עשויה להשפיע משמעותית על איכות החיים, לגרום לגרד מתמשך, לפגיעה בשינה ואפילו להשלכות רגשיות. במדריך זה תמצאו את כל מה שחשוב לדעת על זיהוי, טיפול ומניעה של אסטמה של העור.
אקזמה (eczema), או בשמה הרפואי "אטופיק דרמטיטיס", היא מחלת עור דלקתית כרונית המתאפיינת ביובש, גרד עז ופריחה בעור. מדובר באחת המחלות השכיחות ביותר בקרב ילדים, אך גם מבוגרים סובלים ממנה - לעיתים בעוצמה משתנה לאורך החיים.
סוגי אקזמה
| סוג האקזמה |
מאפיינים עיקריים |
| אטופיק דרמטיטיס |
יובש, גרד עז, פריחה אדמומית. רקע גנטי, לעיתים מתפרצת בילדות |
| אקזמה במגע |
תגובה ישירה של העור לחומר שגורם להגיר נוזלים, או לאלרגן |
| אקזמה סבוראית |
מופיעה לרוב בקרקפת ובפנים, קשקשת שומנית |
| אקזמה אלרגית |
תגובה חיסונית מושהית, מופיעה ימים לאחר חשיפה לאלרגן |
איך נראית אטופיק דרמטיטיס?
אטופיק דרמטיטיס מתבטאת בתסמינים מגוונים התלויים בגיל ובחומרת המחלה:
- תפרחת אדומה ולעיתים מגרדת מאוד
- עור יבש ומחוספס, ולעיתים סדוק
- גרד משמעותי, שעלול להפריע לשינה ולתפקוד
- נגעים עם שלפוחיות, גלדים או הפרשות - בעיקר במצבים חריפים
- עיבוי של העור וקווים מודגשים במקרים כרוניים (lichenification)
באילו אזורים בגוף מופיעה האקזמה בכל גיל?
- תינוקות (מגיל חודשיים) - האקזמה מופיעה לרוב בקרקפת, בלחיים ובאזורים המיישרים של הגפיים (ברכיים, מרפקים)
- ילדים (מגיל שנתיים ומעלה) - הפריחה נוטה להופיע בקיפולי הגוף: צוואר, מאחורי הברכיים, בגומות של המרפקים
- מבוגרים - המחלה עשויה להופיע בדפוס דומה לילדים או באזורים ממוקדים כמו העפעפיים, כפות הידיים או באזורים המיישרים של הגפיים
ישנם מקרים שבהם המחלה מופיעה גם באוזניים, בעפעפיים או באזורי גוף נוספים, והביטוי הקליני עשוי להיות משתנה ובלתי צפוי.
האם זו מחלת ילדים בלבד?
לא. אסתמה של העור (אטופיק דרמטיטיס) שכיחה בעיקר בילדות - כ-20%-10% מהילדים בישראל סובלים ממנה. ברוב המקרים היא משתפרת בגיל ההתבגרות, אך בכ-40% מהמקרים היא נמשכת גם לאחר גיל 12. כ-3% מהמבוגרים ממשיכים לסבול ממנה בצורה כרונית, ובחלק מהמקרים היא אף עלולה להתפרץ מחדש בגיל מבוגר, גם לאחר תקופות רגיעה ממושכות.
התסמינים העיקריים של אקזמה
- עור יבש ומגורה - תחושת חספוס, גירוי ולעיתים סדקים
- גרד עז - בלתי נשלט, עלול לגרום לפציעה עצמית
- פריחה אדומה - כתמים או נגעים אדומים, לעיתים שלפוחיות ופצעים
- קילופים - יובש קיצוני בעור, שגורם לקילוף ולעיתים לדימום קל
- פגיעה בשינה - קושי להירדם או להתעורר בגלל גרד עז בלילה
עד כמה המחלה שכיחה?
ישנה שכיחות גבוהה של אטופיק דרמטיטיס בילדות, 20%-10% מהילדים בישראל סובלים ממנה. בקרב מבוגרים, מדובר בכ-3% מהאוכלוסייה. מגמה עולמית מראה על עלייה בשכיחות המחלה, ככל הנראה עקב שינויי סביבה, סטרס, תזונה ותנאי חיים מודרניים.
מהם הגורמים לאקזמה?
למרות שאטופיק דרמטיטיס אינה נגרמת מאלרגן ספציפי אחד, קיימים כמה גורמים שידועים כמגבירים את הסיכון להתפרצות או להחמרה של המחלה:
- נטייה גנטית - המחלה שכיחה יותר בקרב משפחות עם היסטוריה של אלרגיות, אסתמה או אטופיק דרמטיטיס
- פגיעה במחסום הטבעי של העור - ירידה בכמות הליפידים גורמת לאובדן לחות ולהגברת חדירות לחומרים מגרים
- מערכת חיסון רגישה - מערכת החיסון מזהה גירויים כאלרגנים ויוצרת תגובה דלקתית
- אלרגנים סביבתיים - חשיפה לאבק, לפרוות בעלי חיים, לאבקנים, לדשא וצמחים
- לחץ נפשי מתמשך - עשוי להחמיר את תדירות ההתפרצויות ואת חומרתן
- שינויים סביבתיים - מזג אוויר יבש, קר או לח מדי
- חשיפה לכימיקלים - שימוש תדיר בסבונים חזקים, חומרי ניקוי, בדים סינתטיים או צמר
האם אקזמה מידבקת?
לא. אטופיק דרמטיטיס אינה מידבקת ואינה נגרמת על ידי חיידקים או וירוסים. עם זאת, עור מודלק ופתוח עלול להזדהם, מה שעלול להוביל לאבחנות שגויות.
מהלך המחלה
אקזמה מופיעה לרוב בגלים - תקופות של רגיעה לצד התפרצויות ("פליירים"). אצל ילדים רבים היא נעלמת או נחלשת עם הגיל, אך אצל מבוגרים היא לרוב מתבטאת בדפוס כרוני עם עליות וירידות.
איך מאבחנים אקזמה?
האבחון מתבצע על-ידי רופא/ת עור, לרוב לפי תסמינים אופייניים, מיקום הנגעים והיסטוריה רפואית. האבחנה מבוססת על בדיקה גופנית יסודית ובירור מקיף של מהלך המחלה.
לעיתים נעשה שימוש בבדיקות נוספות:
- בדיקות אלרגיה - לזיהוי רגישות סביבתית או תזונתית, במיוחד אצל ילדים.
- בדיקות דם - לשלילת תהליכים סיסטמיים או לצורך בירור דלקתי.
- ביופסיית עור - דגימת עור לבדיקת מעבדה, במקרים שבהם קיים ספק באבחנה.
חשוב להבחין בין אטופיק דרמטיטיס ובין מצבים עוריים אחרים:
- פסוריאזיס - נגעים עבים עם קשקשת כסופה, לרוב באזורים כמו מרפקים וברכיים.
- דלקת עור ממגע (Contact Dermatitis) - לרוב מוגבלת לאזור החשיפה, מופיעה לאחר מגע עם חומר מגיר (שגורם לעור להגיר נוזלים).
- פטרת עורית - זיהום פטרייתי שמתאפיין בנגעים עגולים בעלי שוליים ברורים וקשקשת היקפית.
האבחנה המדויקת חשובה כדי להתאים את הטיפול המתאים ביותר.
מתי צריך לפנות לרופא/ת עור?
- במקרה של הופעת זיהום - פצעים מוגלתיים, חום מקומי או כללי
- כשיש החמרה מהירה במצב העור
- כשיש פגיעה באיכות השינה או בתפקוד היומיומי
- במקרה של חוסר תגובה לטיפול הקיים
טיפול באקזמה
הטיפול מותאם לחומרת המצב, והוא כולל:
- קרמים לחותיים - שימוש יומיומי בתכשירים שומניים ועשירים בלחות מסייע למנוע יובש ולחזק את מחסום העור. חשוב לבחור בקרמים ייעודיים לעור רגיש וללא בישום.
- סטרואידים מקומיים - תכשירים כמו הידרוקורטיזון או בטמטזון ניתנים בעת התפרצות פעילה כדי להפחית דלקת וגרד. חשוב להשתמש לפי הנחיית רופא/ה ולא לאורך זמן ממושך.
- תרופות אימונומודולטוריות - תכשירים כמו טאקרולימוס (Protopic) או פימיקולימוס (Elidel) פועלים לדיכוי מקומי של מערכת החיסון ומיועדים בעיקר לאזורי עור רגישים (כמו פנים ועפעפיים) או כתחליף לסטרואידים.
- טיפול ביולוגי - דופילומאב (Dupixent) היא תרופה ביולוגית חדשנית הניתנת בזריקות תת-עוריות, ומיועדת למקרים בינוניים עד קשים שלא מגיבים לטיפול מקומי. היא פועלת על חסימת חלבונים שגורמים לדלקת כרונית.
- טיפול בגורמים אלרגיים - לאחר אבחון רגישות באמצעות בדיקות אלרגיה ניתן לזהות טריגרים סביבתיים ולפעול להימנעות מהם (למשל - אבק, פרוות בעלי חיים, מזון).
מה עושים כשהמחלה מחמירה?
במקרה של התפרצות קשה, חשוב לפנות לרופא/ת עור שיתאים טיפול מתקדם. החמרה עלולה לכלול גרד בלתי נשלט, פצעים נרחבים, פגיעה בשינה או בתפקוד יומיומי. במצבים אלה ניתן לשלב טיפולים מקומיים עם סטרואידים חזקים יותר, משחות מדכאות מערכת חיסון (כמו טאקרולימוס), ולעיתים גם טיפול ביולוגי (כמו דופילומאב). ייתכן שיומלץ גם על טיפול אנטיביוטי אם יש סימני זיהום משני.
טיפול ואורח חיים - מה אפשר לעשות?
- להשתמש מדי יום בקרמים שומניים לשמירה על לחות העור.
- להתקלח מקלחות קצרות, פושרות בלבד - עם סבונים עדינים ללא בישום.
- ללבוש בגדים מבדים טבעיים (כמו כותנה), ללא צמר ובדים סינתטיים.
- להימנע ממגע עם אלרגנים ידועים (כגון אבק, פרוות בעלי חיים, דשא).
- להשתמש בתרופות מרופא/ה: סטרואידים מקומיים, תכשירים אימונומודולטוריים ולעיתים טיפול ביולוגי (כמו דופילומאב).
- לשמור על סביבה לחה - להשתמש במכשיר אדים בעונות יבשות.
- לקבל תמיכה רגשית - במידת הצורך, שיחות עם אנשי מקצוע.
הקשר בין אטופיק דרמטיטיס לתזונה
מחקרים מצביעים על כך שבחלק מהמקרים, בעיקר בקרב ילדים, אקזמה של העור עשויה להחמיר בעקבות רגישות או אלרגיה למזונות מסוימים. המזונות השכיחים שיכולים לעורר תגובה כוללים: חלב פרה, ביצים, בוטנים, סויה, חיטה ודגים. תגובות אלו נובעות מהפעלת יתר של מערכת החיסון, מה שעלול להחמיר את הדלקת בעור.
למרות זאת, חשוב לציין שלא כל מקרה של אטופיק דרמטיטיס קשור לתזונה. הסרה לא מבוקרת של מזונות עלולה לגרום לחסרים תזונתיים, במיוחד אצל ילדים. לכן, בכל חשד להשפעת תזונה על מצב העור, חשוב לפנות לאלרגולוג/ית לצורך אבחון מקצועי ולדיאטנית קלינית לצורך התאמת תפריט מאוזן ומותאם אישית.
במכבי ניתן לקבל ייעוץ תזונתי אישי ולבצע בדיקות אלרגיה ייעודיות בהתאם להנחיית הרופא/ה.
האם ניתן למנוע אטופיק דרמטיטיס?
לא ניתן למנוע את הנטייה הגנטית להתפתחות אטופיק דרמטיטיס, אך ניתן להפחית את הסיכון להתפרצות ואף לדחות את הופעתה באמצעות הרגלים נכונים כבר מהינקות. מחקרים מצביעים על כך ששימוש קבוע בקרמים שומניים ושמירה על לחות העור עשויים להפחית את הסיכון להופעת המחלה, במיוחד בקרב תינוקות עם רקע משפחתי של אלרגיות.
בנוסף, הימנעות מחשיפה לחומרים מגרים בשלבים מוקדמים, והקפדה על סביבה נקייה וללא אלרגנים, עשויים לשפר את עמידות העור ולסייע בשמירה על בריאותו בטווח הארוך.
