מהי פיברומיאלגיה?

פיברומיאלגיה, או בשמה העברי דאבת השרירים, היא תסמונת כאב כרוני מורכבת היוצרת כאבי שרירים מפושטים. העובדה שיש כאב משמעותי ורציף ללא הפסקה גורם לכך שהסובלים מהמחלה סובלים מעייפות קיצונית, הפרעות שינה ורגישות יתר למגע, רעש ואור. המחלה נפוצה בעיקר בקרב נשים. מחקרים מראים שכ-90% מהלוקות במחלה הן נשים.

עד כמה המחלה שכיחה?

שכיחות המחלה בישראל מוערכת סביב 2.6% מהאוכלוסייה הכללית.

 

פיברומיאלגיה או פולימיאלגיה?

פיברומיאלגיה (Fibromyalgia) ופולימיאלגיה ראומטיקה (Polymyalgia Rheumatica - PMR), שתיהן תסמונות המתבטאות בכאבים מפושטים בגוף, אך יש ביניהן הבדלים משמעותיים מבחינת הגורמים, האבחון והטיפול.


בפיברומיאלגיה יש כאבים מפושטים בשרירים וברקמות רכות, עייפות קיצונית, הפרעות שינה, ערפל מוחי (פיברו-פוג), דיכאון וחרדה.
בפולימיאלגיה יש כאב ונוקשות בשרירים של הכתפיים, הצוואר והירכיים, במיוחד בבוקר. החולים עלולים לסבול מחום קל, עייפות וירידה במשקל.
האבחנה בפולימיאלגיה נתמכת על ערכי מעבדה מסויימים (עלייה במדדי דלקת ושקיעת דם מוחשית), בעוד בפיברומיאלגיה בדיקות העזר הן תקינות והאבחנה נתמכת על בדיקה גופנית בלבד. כמו כן הטיפול שונה לגמרי.

מהם התסמינים של פיברומיאלגיה?

התסמינים העיקרים והמובילים של פיברומיאלגיה הם:

 

    • כאבים מפושטים בכל הגוף
    • עייפות קיצונית שאינה משתפרת גם לאחר מנוחה
    • הפרעות שינה שפוגעות באיכות חייהם של הלוקים במחלה - נדודי שינה, יקיצות מרובות ושינה שאינה מספקת
    • קשיי ריכוז וזיכרון (ערפל פיברו) – תופעה הידועה גם בשם "פיברו-פוג". מדובר בקושי קוגניטיבי, הפרעות בזכרון ובריכוז ושכחה. מגוון התלונות הללו יוצרות חוויה המתוארת כערפול חושים- ומכאן בא השם ערפל פיברו
    • כאבי ראש - כאבי הראש אצל חולי פיברומיאלגיה מתוארים ככאב ראש בתדירות גבוהה, מלווה בכאבים בשרירים סביב הגולוגולת ומלווים בתסמיני חרדה וירידה בביצועים פיזיים סביב התקפי כאבי ראש

 

פיברומיאלגיה קשורה לעיתים קרובות למחלות נוספות כמו תסמונת העייפות הכרונית, דיכאון, חרדה מחלת המעי הרגיז ואף אנדומטריוזיס.

 

 

מהו התקף פיברומיאלגיה?

חולים רבים חווים תקופות של החמרת תסמינים המכונות "flare-ups", בהן התסמינים הקיימים מחמירים, העייפות גוברת והתפקוד נפגע משמעותית. כמו כן, תסמינים של מחלות נלוות יכולים להתפרץ.
התקף פיברומיאלגיה יכול להיגרם בעקבות שינויי מזג אוויר, לחץ נפשי, מאמץ גופני או תזונה לא מאוזנת, והוא עשוי להימשך ימים עד שבועות.

מהם הגורמים לפיברומיאלגיה?

המנגון של המחלה לא לגמרי ידוע אך ניתן לדעת כי הוא מורכב מתהליכים אשר גורמים לרגישות מרכזית, מצב בו קיימת תגובת יתר לגירויי כאב עקב שיבושים בעיבוד אותות הכאב במערכת העצבים המרכזית. כמו גם תהליכים ברמה התאית, בה כדוריות דם לבנות פוגעות בעצבים ברמת השריר וגורמות להחמרת הכאב.

 

גורמים נוספים מצביעים על שילוב של גורמים גנטיים, פגיעות במערכת העצבים המרכזית, סטרס כרוני, טראומות גופניות או נפשיות
במקרים רבים, החולים מדווחים על הופעה הדרגתית של הסימפטומים, ולעיתים ההתחלה של פיברומיאלגיה מגיעה בעקבות אירוע טראומטי, מחלה זיהומית, סטרס(לחץ) כרוני או פציעה גופנית.

איך מאבחנים פיברומיאלגיה?

אבחון פיברומיאלגיה הוא אתגר רפואי, שכן אין בדיקת דם או הדמיה (לרבות CT או MRI) שיכולה לאשר את קיום המחלה. הרופאים נעזרים בשילוב של בדיקות רפואיות, היסטוריה רפואית, זיהוי נקודות רגישות בגוף והערכת התסמינים הקליניים. הקריטריונים לאבחון כוללים כאב כרוני מפושט במספר אזורים שונים, לצד תסמינים נוספים כמו עייפות, הפרעות שינה וקושי קוגניטיבי.שילוב התסמינים משוכלל לציון כולל המאפשר אבחנה של המחלה וחומרתה

 

מי מאבחן פיברומיאלגיה?

האבחון של פיברומיאלגיה נעשה לרוב על ידי רופא משפחה, ראומטולוג או רופא כאב, בהתאם להקשר שבו התסמינים הופיעו.
יש לבצע בדיקה גופנית מקיפה ותשאול מדוייק על מנת לשלול תסמונות אחרות שכן פיברומיאלגיה אומנם פוגעת באיכות החיים אך אינה מסכנת את הלוקים בה.

יש חשיבות עליונה לאבחנה מוקדמת, על מנת להמנע מהחמרה בתסמינים. חולים שקיבלו אבחנה מאוחרת סבלו מתסמינים חמורים יותר משמעותית. התערבות מוקדמת משפרת את איכות החיים משמעותית, ועל כן במידה ויש תסמינים מתאימים יש להעלות את האבחנה מול הרופא המטפל.

 

מתי צריך לפנות לרופא?

צריך לפנות לרופא כאשר מופיעים תסמיני כאב כרוני ומפושט של לפחות 3 חודשים, מלווים בחולשה כללית , הפרעות שינה, וירידה קונטיבית.
בנוסף, במידה ויש ירידה תפקודית או מחלות נלוות יש צורך בהערכת רופא על מנת לוודא כי לא מדובר במחלה אחרת המצריכה התייחסות דחופה יותר. אבחון מוקדם יכול לעזור באיזון כאב טוב יותר.

איך מטפלים בפיברומיאלגיה?

לא מוצע כיום טיפול שמרפא את המחלה, אך ניתן להקל על הכאב ולשפר את איכות החיים באמצעות שילוב של טיפולים תרופתיים, שינויים באורח החיים וטיפולים משלימים.

תחילה, יש צורך משמעותי בהכרה והבנה של המחלה על ידי המטופל. למעשה הכרה של המטופל והבנה של המחלה, בשילוב עם פעילות גופנית קבועה וטיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT - Cognitive Behavioral Therapy) הוכחו כהכי יעילים בטיפול והתמודדות עם המחלה.

קו טיפול משמעותי בחולי פיברומיאלגיה כולל טיפול טבעי. מחקרים מראים כי תזונה נכונה, פעילות גופנית מותאמת, יוגה, מדיטציה והפחתת סטרס יכולים להפחית את חומרת התסמינים. טיפול טבעי בפיברומיאלגיה כולל גם שיטות כמו דיקור סיני, הידרותרפיה ופיזיותרפיה.

 

כקו שני ניתן לטפל בטיפולים תרופתיים, כוללים תרופות נוגדות כאב, תרופות נוגדות דיכאון ותרופות נוגדות עוויתות המסייעות לוויסות מערכת העצבים. יש להיוועץ עם רופא מומחה שכן יש התוויות רבות לטיפולים מסוג זה עם צורך וחשיבות בהתאמת התרופה לחולה המתאים בהתאם לחומרת המחלה, מחלות הרקע והרגלי החיים של המטופלים.

 

נוגדי דיכאון לטיפול בכאב כרוני

תזונה ופיברומיאלגיה

לתזונה תפקיד חשוב בניהול התסמינים. מומלץ לצרוך מזונות עשירים בנוגדי חמצון כמו ירקות ירוקים, חומצות שומן אומגה 3 וכורכום, ולהימנע ממזונות שעלולים להחמיר את הדלקתיות, כמו מזון מעובד, סוכר וקפאין.

מחקרים משמעותים חיברו את הקשר בין תזונה נטולת גלוטן לשיפור בתסמינים, תזונה ים תיכונית, דיאטות צמחוניות, דלות קלוריות, ודיאטות שונות. מומלץ להתייעץ עם רופא/ה או תזונאי/ת באשר לדיאטה המתאימה לכם ביותר. שילוב תוספי תזונה (כגון ויטמין D, מגנזיום, פרוביוטיקה ואחרים) הראה תוצאות חלקיות במחקרים חדשים וניתן לעקוב אחר התקדמות המחקר בנושא.

סיבוכים

פיברומיאלגיה אינה מחלה מסכנת חיים ואינה גורמת לנזק בלתי הפיך, אך היא עשויה לפגוע באופן משמעותי באיכות החיים. הסיבוכים הנפוצים כוללים הגבלה בתפקוד היומיומי, בעיות שינה, דיכאון וחרדה. כאשר פיברומיאלגיה מאובחנת ומנוהלת נכון, ניתן להפחית משמעותית את הסיכון לסיבוכים ולשפר את התפקוד היומיומי.

 

פיברומיאלגיה לא גורמת לנזק למפרקים, שרירים או מערכות גוף אחרות אך בהחלט יכולה להוביל לפגיעה תפקודית, קושי בעבודה וירידה בתפקוד היומיומי ובמצב הרגשי.לכן, למרות שהיא לא "מסוכנת" רפואית במובן הקלאסי, ההתמודדות עמה דורשת הבנה, גישה הוליסטית ("גוף - נפש") וטיפול מותאם כדי למנוע סבל מיותר ושחיקה נפשית.

פיברומיאלגיה והריון

נשים רבות תוהות כיצד המחלה משפיעה על הריון ולידה. מחקרים מצביעים על כך שהריון עשוי להחמיר או לשפר את התסמינים, בהתאם לשינויים ההורמונליים. מומלץ להיעזר בשיטות טבעיות להקלה על הכאב, כמו פיזיותרפיה והפחתת סטרס, ולתכנן את הלידה בהתאם למצב הרפואי.

יש חשיבות רבה לאיזון המחלה בזמן הריון שכן תינוקות לחולות פיברומיאלגיה נוטים למעט יותר סיבוכים מאשר תינוקות לאמהות ללא פיברומיאלגיה.

פיברומיאלגיה ובריאות הנפש

קיים קשר הדוק בין פיברומיאלגיה למצבים נפשיים כמו דיכאון וחרדה, כאשר רבים מהסובלים מהתסמונת חווים תסמינים נפשיים במקביל לתסמינים הגופניים. הכאב המתמשך, העייפות הכרונית, ההפרעה בשינה והתחושה של אובדן שליטה על הגוף, יוצרים עומס רגשי מתמשך, אשר לעיתים עלול להחמיר את תפיסת הכאב ולפגוע באיכות החיים.

מחקרים מצביעים על כך שסטרס (לחץ נפשי) וכאב כרוני פועלים במעין "מעגל קסמים", בו כל אחד מהם מגביר את השני. מערכת העצבים המרכזית במטופלים עם פיברומיאלגיה רגישה יותר לגירויים, ובמקרים רבים קיימת גם פעילות יתר של ציר ה-HPA (היפותלמוס-יותרת המוח -  יותרת הכליה), הקשור לתגובת הגוף ללחץ. מצב זה עלול להוביל להגברה של אותות הכאב ולעמידות מופחתת לטיפולים מקובלים.
לכן, חשוב להעניק מענה לא רק לתסמינים הגופניים אלא גם להיבטים הרגשיים והנפשיים של המחלה. גישות טיפול אינטגרטיביות הכוללות טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT), מיינדפולנס, מדיטציה וטכניקות הרפייה אחרות, נמצאו כמועילות במיוחד בהפחתת רמות סטרס, בשיפור ההתמודדות עם כאב, ובחיזוק תחושת השליטה העצמית של המטופל. לעיתים משולבים גם טיפול תרופתי נוגד דיכאון או חרדה בהתאם להערכת איש מקצוע.

הבנת הקשר בין הגוף לנפש בפיברומיאלגיה היא קריטית, והטיפול משלב אספקטים רפואיים, פסיכולוגיים וחווייתיים אשר עשויים לתרום באופן משמעותי לשיפור התפקוד היומיומי ולאיכות החיים של המטופלים.

 

התמודדות עם המחלה ביומיום

התמודדות עם פיברומיאלגיה בחיי היומיום דורשת שילוב של מודעות עצמית, גמישות והתאמות באורח החיים, במטרה לאפשר תפקוד מיטבי לצד התסמינים המתמשכים. רבים מהמטופלים מדווחים כי הפחתת סטרס, שמירה על שגרה מאוזנת, ותכנון נכון של סדר היום תורמים להפחתת עוצמת הכאב ולתחושת שליטה טובה יותר על המחלה.

אחד המרכיבים החשובים בהתמודדות הוא היכולת לזהות את הגבולות האישיים, ולנהל את האנרגיה בהתאם על ידי איזון בין פעילות למנוחה.
פעילות גופנית מתונה, כמו הליכה, יוגה או שחייה, יכולה לתרום לשיפור בהרגשה הכללית, בתנאי שהיא מותאמת ליכולות האישיות ואינה גורמת להחמרה בתסמינים.

 

תמיכה חברתית ממלאת תפקיד משמעותי בהתמודדות עם המחלה. שיחה פתוחה עם בני משפחה, חברים וקולגות יכולה לסייע בהפגת תחושת הבדידות ולהפחית את העומס הרגשי. בנוסף, השתתפות בקבוצות תמיכה פיזיות או וירטואליות מאפשרת לחולים לחלוק חוויות, לקבל טיפים וכלים להתמודדות ולחוות תחושת שייכות והבנה.
קיימים כיום פורומים ייעודיים, קהילות ברשתות החברתיות ואף מפגשים פנים אל פנים של אנשים המתמודדים עם פיברומיאלגיה, המהווים מקור מידע, תמיכה רגשית וחיזוק הדדי. מעבר לכך, שיח עם אנשי מקצוע כמו פסיכולוגים, עובדים סוציאליים או מדריכי בריאות עשוי לתרום לגיבוש אסטרטגיות התמודדות מותאמות אישית.

 

ניהול יומיומי מוצלח של פיברומיאלגיה אינו מסתמך רק על טיפול רפואי, אלא כולל גם בניית סביבה תומכת, אורח חיים קשוב ומאוזן, ויכולת להיעזר באחרים מבלי לחוש חולשה כחלק בלתי נפרד מהתמודדות נכונה וחזקה.