יבלות באיברי המין (קונדילומה) - מידע רפואי

יבלות באיברי המין (נקראות גם קונדילומה) הן תופעה שכיחה הנגרמת עקב זיהום העור על ידי נגיף הפפילומה האנושי.

היבלות עצמן הן גידולים קטנים ובשרניים, בליטות או שינויים עוריים שנראים על איברי המין או פי הטבעת או סביבם. לרוב הן אינן גורמות לכאב ואינן מהוות סכנה בריאותית אך הן עלולות להציק מבחינת המראה ולגרום למצוקה נפשית.

מהו נגיף הפפילומה האנושי

נגיף הפפילומה האנושי (Human papilloma Virus, HPV) כולל מעל 100 זנים שונים של נגיפי HPV הפוגעים בעור וברקמות הריריות, בעיקר באיזורי הפה והלוע, צוואר הרחם, איברי המין, החלחולת (רקטום) ופי הטבעת.

הזיהום בנגיף מועבר באמצעות מגע ישיר עם עור או ריריות הנגועים בעצמם בנגיף, למשל במהלך קיום יחסי מין. הסיכוי להדבקה בנגיף גבוה במיוחד כאשר קיימות יבלות, אך תיתכן הדבקה גם לפני הופעתן או אחרי שהן חלפו.

קיימים טיפולים שונים לטיפול ביבלות וכן קיים חיסון מונע הניתן היום בבתי הספר לבנים ובנות בכיתות ז' ו-ח'.

יבלות באיברי המין נגרמות על ידי נגיף הפפילומה האנושי (HPV, Human Papillomavirus) הנגיף 'מתביית' על רקמה שנקראת אפיתל המצויה על פני העור ומצפה חללים רבים בגוף, ביניהם: איברי מערכת המין הנשית (הנרתיק, הפות וצוואר הרחם), פי הטבעת וחלל הפה.

הדרך הנפוצה ביותר להעברת הנגיף מאדם לאדם היא במהלך קיום יחסי מין, לרבות מין אוראלי (שכולל את חלל הפה), מין אנאלי (שכולל את פי הטבעת) ומין שאינו כולל חדירה.

היבלות עלולות להתפשט בזמן קיום יחסי מין שונים וכן על ידי שיתוף צעצועי ואביזרי מין. אין צורך בחדירה על מנת להעביר את הזיהום כיוון שהנגיף עובר דרך מגע עורי. קונדומים אינם מגנים לחלוטין מפני הזיהום כיוון שגם העור סביב איברי המין, שאינו מכוסה בקונדום, עלול להיות מזוהם.

במקרים נדירים יחסית תיתכן העברה של הנגיף מאם לתינוקה במהלך הלידה.

ייתכן שניתן להעביר את הנגיף מאדם לאדם גם דרך מגע של כפות הידיים עם איברי המין. כמו כן יתכן שהזיהום עלול להתפשט דרך מגע עם חפץ מזוהם, לרבות כלי מיטה או כלי רחצה. דרכים אלו להעברת הזיהום טרם הוכחו לחלוטין.

היבלות באיברי המין יופיעו לרוב תוך 2-3 חודשים ממועד הזיהום או ההדבקה בנגיף הפפילומה, אולם זמן הדגירה עלול להימשך עד שנה (לכן, במקרים בהם שני זוג נמצאים במערכת יחסית ואחד מבני הזוג מפתח יבלות, אין בהכרח משמעות הדבר שהוא או היא קיימו יחסי מין עם אנשים אחרים).

אצל נשים - מרבית היבלות באיבר המין מתחילות כגושים קטנים בעלי מרקם גרגרי אשר גדלים בהמשך.
היבלות אצל נשים עלולות להתפתח סביב הפות, בתוך הנרתיק, סביב פי הטבעת, על צוואר הרחם או בפתח השופכה.

אצל גברים - היבלות דומות לאלו שלעיתים מתפתחות על כפות הידיים והן קשות, מוגבהות ומחוספסות.
היבלות אצל גברים עלולות להתפתח על שטח הפין, סביב פי הטבעת, על שק האשכים או סביבו, בתוך השופכה או מתחת לעורלה (בעיקר אצל גברים שלא נימולו).

עלולה להתפתח יבלת בודדת או שיתפתח מקבץ של מספר יבלות בעל מראה כמו כרובית.

מרבית היבלות אינן גורמות לכאב אולם תיתכן תחושת גרד או גירוי, בעיקר כאשר היבלות מתפתחות סביב פי הטבעת. אצל חלק מהאנשים יתכן דימום מהיבלות בזמן קיום יחסי מין. מומלץ להימנע מקיום יחסי מין עד להחלמה מלאה של היבלות.

יבלות שמתפתחות ליד או בתוך השופכה (הצינור שמחובר לשלפוחית השתן, דרכו זורם השתן) עלולות להפריע לזרימת השתן התקינה.

במקרים רבים, נגיף הפפילומה לא גורם לסימפטומים נראים לעין ולכן חלק מהנדבקים כלל אינם ערים לכך שנדבקו בנגיף.

מומלץ לפנות לקבלת ייעוץ רפואי אם עולה חשד ליבלות באיברי המין או אם אדם עימו קוימו יחסי מין לאחרונה מפתח יבלות או כל מחלה אחרת המועברת בזמן מגע מיני.

כמו כן מומלץ להיבדק במקרים הבאים:

• • קיום יחסי מין בלתי מוגנים (ללא קונדום) עם בן זוג חדש
  • אם כל אחד מבני הזוג קיים יחסי מין בלתי מוגנים עם בני זוג נוספים
  • אם סובלים ממחלה אחרת המועברת בזמן קיום יחסי מין
  • אישה הרה או אישה המתכננת להרות

האבחנה עצמה לרוב פשוטה. הרופא יתבונן בנגעים ויבחן אותם היטב, לעיתים בעזרת בזכוכית מגדלת. אצל נשים יהיה צורך לבחון את פנים הנרתיק באמצעות מרחיב (ספקולום).

בדיקות נוספות

לרוב תבוצענה בדיקות נוספות רק אם קיים חשד גבוה להתפתחות יבלות בתוך פי הטבעת או בתוך השופכה.

הפנייה לבדיקות נוספות תתבצע במקרים הבאים:

• קיום יחסי מין אנאליים לאחרונה
• נוכחות יבלות סביב פי הטבעת
• דימום מפי הטבעת או מהשופכה
• בעיות בזרימת השתן

במידת הצורך ניתן לבחון את פנים החלחולת (רקטום) בעזרת מכשיר שנקרא פרוקטוסקופ. פרוקטוסקופ הוא צינור קטן המוחדר אל החלחולת ומאפשר לרופא להתבונן בנעשה בתוכה. על מנת לבדוק את השופכה יעשה לרוב שימוש במכשיר דומה, הנקרא אנדוסקופ, אותו ניתן להחדיר אל השופכה.

כל הטיפולים ביבלות באיברי המין ניתנים עם מרשם רופא בלבד. משחות לטיפול ביבלות הנמכרות ללא מרשם רופא אינן מתאימות לטיפול ביבלות באיברי המין.

קיימות מספר שיטות טיפול שלכולן שיעורי הצלחה טובים. יחד עם זאת, אנשים שונים מגיבים לטיפולים שונים בצורה שונה, לפיכך, טיפול מסוים יכול להיות יעיל מאד אצל אחד ופחות יעיל אצל אחר. טיפולים מסויימים אף עלולים להימשך זמן רב, עד כמה חודשים, לפני שניתן להבחין בשיפור. חשוב להתאזר בסבלנות ולהתמיד בטיפול.

שני סוגי טיפולים עיקריים לטיפול ביבלות באיברי המין:

• טיפול מקומי הכולל מריחת קרם, תחליב או חומר אחר ישירות על היבלות
• צריבה מקומית של היבלת באמצעות לייזר או זרם חשמל

טיפולים מקומיים נוטים להיות יעילים יותר במקרה של יבלות רכות ואילו צריבה תהיה יעילה יותר עבור יבלות קשות ומחוספסות. לעיתים יבוצע טיפול משולב.

טיפולים מקומיים

פודופילוטוקסין (Podophyllotoxin)

חומר ממקור צמחי המומלץ לשימוש בצברים של יבלות קטנות. התכשיר מגיע כנוזל אותו יש לטפטף ישירות על היבלת. השימוש בתכשיר עלול לגרום לתחושת גירויקלה.

הטיפול בפודופילוטוקסין הוא מחזורי. מחזור הטיפול כולל מריחה של התכשיר פעמיים ביום במשך שלושה ימים. לאחר מכן יש הפוגה בטיפול במשך ארבעה ימים. מרבית האנשים נזקקים ל- 4-5 מחזורי טיפול.

אימיקוימוד (imiquimod)

קרם לשימוש חיצוני המשמש לרוב לטיפול ביבלות גדולות. אימיקוימוד מגרה את מערכת החיסון לתקוף את היבלות. יש למרוח את הקרם על היבלות למשך 6-10 שעות ולאחר מכן לשטוף את האזור. יש לבצע טיפול זה שלוש פעמים בשבוע. ייתכן שיחלפו מספר שבועות עד שיחול שיפור בסימפטומים. 
תופעות לוואי נפוצות עקב שימוש באימיקוימוד כוללות: התקשות של העור וקשקשת, בצקת עורית, תחושת גירוד וצריבה לאחר מריחת הקרם, כאב ראש. תופעות הלוואי לרוב קלות וחולפות תוך כשבועיים לאחר הפסקת הטיפול.

חומצה טריכלורואצטית (Trichloroacetic acid ,TCA)

משמשת לטיפול ביבלות קטנות וקשות. טיפול זה נחשב לטיפול הבטוח ביותר עבור נשים הרות מבין כלל הטיפולים המקומיים.

החומצה הטריכלורואצטית פועלת על ידי הרס החלבונים בתוך תאי היבלת. במקרים בהם הקרם לא נמרח כראוי הוא עלול לפגוע בתאי העור הבריאים, לכן מומלץ שלא למרוח את התכשיר באופן עצמאי אלא לפנות למרפאה אחת לשבוע, שם האחות או הרופא יוכלו לבצע את הטיפול. לאחר מריחת חומצה טריכלורואצטית תיתכן תחושת צריבה במשך 5-10 דקות.

טיפולים בצריבה

קיימות ארבע שיטות עיקריות לצריבת יבלות:

טיפול בקור (cryotherapy)

בטיפול זה נעשה שימוש בחנקן נוזלי להקפאת היבלות. משמש לטיפול במקרים של יבלות קטנות ורבות, ובפרט אלו שמתפתחות על הפין, על הפות או סביבו. ההקפאה מפצלת את הקרום החיצוני של תאי היבלות, וכך מסייעת לחיסולן. לאחר ההקפאה מאפשרים ליבלות להפשיר ובמידת הצורך חוזרים על התהליך.

במסגרת הטיפול תיתכן תחושה קלה עד בינונית של צריבה. לאחר סיום הטיפול מפתחים מרבית המטופלים גירוי בעור, שלפוחיות וכאב במקום שטופל. החלמת המקום תארך שבוע עד שלושה שבועות.

יש להימנע מקיום יחסי מין עד שהעור סביב היבלות נרפא לחלוטין.

הסרה ניתוחית

הליך זה מבוצע לטיפול ביבלות קטנות ונוקשות, בעיקר כאשר מדובר ביבלות קטנות שהתאחדו ליצירת מבנה דמוי כרובית. ההליך כרוך בכריתת היבלות. הוא מבוצע תחת הרדמה מקומית ובסיומו יתפר החתך. התפרים עלולים להותיר צלקת ולכן אין הטיפול משמש במקרה של יבלות גדולות במיוחד.

העור סביב היבלת שהוסרה עלול להיות כואב ורגיש במשך שבוע עד שלושה שבועות לאחר הטיפול.

יש להימנע מקיום יחסי מין עד שהעור סביב היבלת נרפא לחלוטין.

שימוש בזרם חשמל

שימוש בזרם חשמל משמש בדרך כלל כתוספת להסרה ניתוחית של יבלות גדולות שהתפתחו סביב פי הטבעת או הפות, ושלא הגיבו לטיפולים מקומיים.

ראשית יבוצע הליך להסרה ניתוחית של החלק החיצוני של היבלת. לאחר מכן, בעזרת לולאת מתכת, יועבר זרם חשמלי אל היבלת, על מנת לצרוב את מה שנותר ממנה.

הסרת יבלות רבות בשיטה זו עלולה לגרום לכאב רב למטופל ולכן לעתים יבוצע טיפול זה תחת הרדמה אזורית (אפידורלית) או הרדמה מלאה.

טיפול בלייזר

טיפול זה מבוצע במקרה של יבלות גדולות שאינן ניתנות לטיפול באמצעים אחרים מאחר שהן אינן נגישות, לדוגמה, יבלות הנמצאות עמוק בתוך החלחולת או בתוך השופכה.

טיפול בלייזר מבוצע גם במקרה של אישה הרה שטיפול בחומצה טריכלורואצטית לא הועיל לה.

במסגרת הליך זה משתמש המנתח בקרן לייזר לצריבת היבלות. סוג ההרדמה (מקומית או כללית) נקבע לפי מספר וגודל היבלות.

לאחר טיפול זה תיתכנה תחושות של גירוי וכאב באזור שטופל. ההחלמה אורכת שבועיים עד ארבעה שבועות.

התנהלות לאחר קבלת טיפול

קיום יחסי מין

מומלץ להימנע מקיום יחסי מין, לרבות יחסי מין אנאליים או אוראליים עד להחלמה מלאה של היבלות. הימנעות מקיום יחסי מין תפחית את הסיכון להעברת הזיהום ותוריד את הסבירות לגירוי ודלקת בעור המטופל עקב החיכוך של העור.

גם לאחר חלוף היבלות מעל פני העור עלול הנגיף להישאר בתאי העור. לכן, מומלץ להשתמש בקונדום בזמן קיום יחסי מין במשך שלושת החודשים לאחר סיום הטיפול ביבלות.

עישון

מסיבות שאינן ידועות לחלוטין, מרבית הטיפולים ביבלות באיברי המין נמצאו יעילים יותר בקרב אנשים שאינם מעשנים. לכן, על מנת לקצר את משך הטיפול ולזרז את ההחלמה מומלץ להפסיק לעשן.

להפסקת העישון יתרונות בריאותיים רבים נוספים, לרבות הפחתה משמעותית בסיכון לפתח סרטן ריאות ומחלות לב.

למידע נוסף אודות אפשרויות לגמילה מעישון >

קונדום (לגבר או לאישה) - הוא האמצעי היעיל ביותר למניעת יבלות באיברי המין, למעט התנזרות ממין או קבלת חיסון נגד נגיף הפפילומה. יש להשתמש בקונדום בכל פעם שמקיימים יחסי מין נרתיקיים או אנאליים (דרך פי הטבעת).

חשוב לזכור ששימוש בקונדום אינו מקנה הגנה מלאה מפני הדבקה בנגיף, כיוון שהוא יכול לעבור גם ממגע עור מסביב לאיברי המין.

כמו כן, יש להימנע משיתוף צעצועי ואביזרי מין. אם בכל זאת בוחרים לשתף, יש לחטא את האביזרים היטב ולכסותם בקונדום חדש לפני העברתם לאחר.

נקיטת אמצעי זהירות אלו תסייע גם במניעת הדבקה במחלות מין כמו: איידס (HIV), כלמידיה, זיבה (גונוריאה) ומחלות מין נוספות המועברות בזמן קיום יחסי מין.

החיסון בעל היעילות הגבוהה ביותר למניעת הידבקות בנגיף הפפילומה האנושי הוא החיסון גרדסיל-9 (שם מסחרי: גרדסיל®) המגן מפני 9 זנים של נגיף הפפילומה, ביניהם זנים הגורמים לכ-90% מהיבלות באיברי המין וכן כאלו המעורבים בהתפתחות סרטן צוואר הרחם וגידולים טרום-סרטניים באיברי המין אצל נשים.

חיסון גרדסיל-9 נכנס לשימוש בישראל בשנת 2019, הוא מומלץ לבנים ובנות מגיל 9 עד 26. החיסון ניתן כיום בבתי הספר לבנות ולבנים בכיתות ז'-ח'.

בהמלצת רופא מטפל, אפשר לקבל את החיסון בין גיל 27 ל-45.

העמידות לנגיפי HPV מתפתחת כחודש לאחר השלמת מנות החיסון.

החיסונים אינם מכילים חומר משמר או אנטיביוטיקה וקבלת החיסון אינה גורמת לתחלואה מאחר שהחיסונים אינם מכילים נגיפים חיים.

עם זאת, חיסונים אלו אינם יכולים להגן מפני מחלות הנגרמות על ידי זנים אחרים של נגיפי פפילומה אנושיים או מפני סרטן שנגרם מסיבות אחרות. כמו כן אין החיסונים מגנים מפני הדבקה במחלות מין אחרות.