מהי היפוטוניה?
המושג היפוטוניה (Hypotonia) בעגה הרפואית מתייחס למתח שרירים ירוד או נמוך מהתקין.
במצב תקין, שרירים אינם רפויים לגמרי ושומרים על מידה מסוימת של מתח. מתח זה מאפשר התנגדות לתנועה ומכונה 'טונוס שרירי'. לדוגמה, הטונוס השרירי בצוואר ובגב מאפשר לאדם לשמר את יציבתו ואת ראשו זקוף בזמן ערות. באופן נורמלי, טונוס השריר פוחת בזמן שינה ורגיעה ועולה בזמן סטרס או פעילות גופנית.
מתח שרירים ירוד אינו שווה ערך לחולשת שרירים אם כי במקרים מסוימים עלולה להתפתח חולשת שרירים לצד הירידה במתח השרירים.
הטונוס השרירי מתפתח בעובר במהלך חודשי ההריון ולכן פגים (לידה בשבוע מוקדם מ-37 שבועות הריון) נוטים לסבול בשכיחות גבוהה יותר מטונוס שרירי ירוד.
היפוטוניה היא סימפטום שלעיתים עלול להעיד על מצבים רפואיים אחרים, חלקם מולדים וחלקם נרכשים.
עד כמה היפוטוניה שכיחה?
קשה להעריך את שכיחות התופעה. מרבית מקרי ההיפוטוניה שאינם חלק מתסמונת מסויימת אינם מדווחים אך ניתן לומר שהתופעה אינה נדירה.
סוגי היפוטוניה
שליטה על טונוס השרירים ותנועת השרירים נעשית על ידי המוח, חוט השדרה, העצבים והשרירים עצמם. היפוטוניה יכולה להיות סימן לבעיה בכל מקום לאורך מסלול זה, כאשר ניתן לחלק למספר קטגוריות:
- היפוטוניה מרכזית - נזק מוחי לא מתקדם, שיתוק מוחין (CP) עקב חוסר חמצן לפני או מיד לאחר הלידה, זיהומים מולדים או נרכשים, או בעיות גנטיות בהתפתחות המוח
- היפוטוניה היקפית - הפרעות גנטיות בשרירים, כגון ניוון שרירים. הפרעות המשפיעות על העצבים המגיעים לשרירים מסיבות גנטיות
סימפטומים
הסימפטומים של היפוטוניה מתחילים לרוב בגיל צעיר וכוללים:
- שליטה ירודה בשרירי הצוואר הגורמת לשמיטת הראש
- קושי בהחזקה אנכית (הילד מרגיש כאילו הוא "נוזל" מידיי ההורה)
- עיכוב בשלבי התפתחות המטוריקה הגסה (זחילה, עמידה עצמאית, התחלת הליכה)
- כאשר ההיפוטוניה מערבת את שרירי הפנים והבליעה יכולים להופיע גם קשיי בתפקודי הפה (ריור, קשיי אכילה) ודיבור (עיכוב בשפה)
אבחון
אם קיים חשד להיפוטוניה יבדק הפעוט על ידי רופא הילדים ובמידת הצורך יופנה להערכה על ידי נוירולוג ילדים או רופא התפתחותי במכון התפתחות הילד.
כדי שניתן יהיה להעריך את הרקע למצב הרפואי יברר הרופא את הפרטים הבאים:
- מהלך ההריון
- מהלך הלידה
- האם היו ארועים חריגים מאז מועד הלידה דוגמת פרכוסים, בעיות בהתפתחות המוטורית והקוגניטיבית
- האם בני משפחה אחרים סובלים ממתח שרירים ירוד או בעיות נוירולוגיות אחרות
לאחר ההערכה הראשונית תערך בדיקה גופנית מקיפה שבסופה יתכן ויהיה צורך בבדיקות נוספות כמו:
- ספירת דם מלאה (CBC), כימיה מלאה בדם, תפקודי תריס, אנזימי שריר וסמנים שונים של מחלות מטבוליות ונוירולוגיות . בהמשך לעיתים יהיה צורך בבדיקה גנטית לאישור או שלילה של מחלות נוירולוגיות או מחלות שריר מסויימות
- לעיתים יהיה צורך בבדיקות דימות (צילום/CT/MRI), תפקודים חשמליים של העצבים והשרירי (EMG NCV), כתלות בחשד הקליני
- במקרים מסויימים יהיה צורך בביופסיית שריר שמטרתה לבחון האם קיימים פגמים במבנה רקמת השריר או תהליכים דלקתיים/ניווניים
בחלק לא מבוטל מהמקרים לא ימצא כל גורם, על אף הבדיקות המקיפות, וכאשר ישנה מגמה של שיפור מתמיד עם הטיפולים, נהוג לכנות מצבים אלו בשם "היפוטוניה מולדת שפירה".
טיפול בהיפוטוניה
הטיפול ייקבע בהתאם לגורם למצב.
היפוטוניה אצל פגים תשתפר בדרך כלל עם הזמן במקביל לטיפולי הפיסיותרפיה.
באמצעות טיפול מתאים אפשר לרוב להביא לשיפור ההיפוטוניה ושיפור יכולות השרירים ותפקודם. הטיפול כולל לרוב פיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק וטיפול אצל קלינאי תקשורת.
פיזיותרפיה
לפיזיותרפיה שתי מטרות עיקריות:
- שיפור היציבה ותיאום התנועות על מנת לפצות על מתח השרירים הנמוך.
- חיזוק השרירים סביב מפרקי הידיים והרגליים על מנת לספק תמיכה ויציבות.
לרוב יכלול הטיפול מפגשים קבועים עם פיזיותרפיסט מוסמך וכן סדרת תרגילים ומשימות שיש להמשיך ולבצע בבית. הפיזיותרפיסט ילמד את הורי הפעוט או את האדם הסובל מהיפוטוניה כיצד לבצע את התרגילים באופן יומיומי.
ריפוי בעיסוק
מטרתו של ריפוי בעיסוק ללמד מיומנויות יומיומיות שונות על מנת לאפשר תפקוד שוטף תקין.
בדומה לפיזיותרפיה גם ריפוי בעיסוק כולל מפגשים קבועים עם המרפא במהלכם ילמדו תרגילים ומשימות שניתן לבצע על בסיס יומיומי גם בבית.
טיפול קלינאות תקשורת
כאשר יכולות הדיבור והבליעה מושפעות יופנה הפעוט לטיפול שמטרתו השגת שליטה טובה יותר בשרירי הפה והלסת.
מניעת היפוטוניה
היפוטוניה אצל ילדים אינה מצב הניתן למניעה או לחיזוי. במידה ובמהלך ההריון מאובחנים ממצאים לא תקינים בעובר או חשד לתסמונת ניתן להתייעץ עם מומחים בתחום לגבי המשמעויות השונות.
סיבוכים משניים
בעוד ילדים עם היפוטוניה שפירה לרוב לא חווים סיבוכים כלשהם, ילדים עם היפוטוניה שהיא משנית לתסמונת דאון או שיתוק מוחין עלולים, במקרים קיצוניים ולא מטופלים, לפתח סיבוכים כמו דלקת ריאות, בעיות בליעה, אוסטאופניה, פצעי לחץ ועוד.
תחזית רפואית (פרוגנוזה)
היפוטוניה אצל פגים תשתפר בדרך כלל עם הזמן במקביל לטיפולים השונים. כך גם היפוטוניה אצל יילודים, אם כי יש ילדים שיזדקקו לליווי רפואי ופארה רפואי לאורך השנים הראשונות לחייהם בשל עיכובים מוטוריים משניים להיפוטוניה (בדרך כלל היפוטוניה שמקורה מבעיה רפואית כגון שיתוק מוחין או תסמונת רפואית כלשהי, לעומת היפוטוניה שפירה שלרוב תחלוף באופן ספונטני).
ברוב המוחלט של מקרי היפוטוניה בילדים, הילדים משלימים את הפערים ובמידה ואין תסמונת רפואית ספציפית, הפרוגנוזה מצויינת וללא סיבוכים משניים.
היפוטוניה אצל מבוגרים
היפוטוניה אצל אדם בוגר יכולה לבוא לידי ביטוי באחת או יותר מהדרכים הבאות:
- התנהלות מגושמת
- נפילות תכופות
- קושי להתרומם ממצב שכיבה או ישיבה
- גמישות יתר במפרק הירך, במרפקים ובברכיים
- קושי להרים חפצים או להושיט יד אל חפצים
גורמים
הופעת היפוטוניה אצל מבוגרים נובעת במרבית המקרים עקב מחלות המאופיינות בבעיות שיווי משקל ותנועתיות ובפגיעה במתח השרירים התקין כמו:
- טרשת נפוצה - מחלה אוטואימונית הפוגעת במערכת העצבים המרכזית (המוח וחוט השדרה) ששולטת בפעולות ובתפקודים השונים של הגוף, כמו תנועה ושיווי משקל
- מחלות הפוגעות בעצבים התנועתיים. מקרים נדירים הגורמים לדלדול השרירים וניוונם
טיפול
בדומה לטיפול אצל בהיפוטוניה אצל ילדים יותאם הטיפול גם כאן לגורם ולסוג ההיפוטוניה, ועשוי לכלול גם טיפולי פיזיותרפיה וריפוי בעיסוק.
