חצבת: המחלה המידבקת ביותר - וכיצד ניתן למנוע אותה

למרות השם הרך, חצבת היא מחלה נגיפית שעלולה להיות חמורה ומידבקת במיוחד. למעשה, אדם שאינו מחוסן ונחשף לחולה נמצא בסיכון של מעל 90% להידבק.
בעשור האחרון נרשמו התפרצויות חוזרות של חצבת, גם במדינות עם מערכות בריאות מתקדמות, בעיקר באזורים שבהם שיעור ההתחסנות ירד.
מהם הסימנים המוקדמים? איך נדבקים? ולמה חשוב כל כך להתחסן? כל התשובות לפניכם.

חצבת היא מחלה נגיפית חריפה ומידבקת מאוד, הנגרמת על-ידי נגיף הרובאולה (Rubeola virus).
היא מתבטאת בחום גבוה, שיעול יבש, דלקת בעיניים ופריחה אדמדמה עם מרכז בהיר שמופיעה על פני העור וגם בריריות הפה.

חצבת נחשבת לאחת המחלות הזיהומיות ביותר: אדם שאינו מחוסן שבא במגע עם חולה נמצא בסיכון של למעלה מ-90% להידבק.

חצבת בישראל

בחודשים האחרונים נרשמה עלייה במספר מקרי החצבת בישראל, בעיקר באזורים שבהם שיעור ההתחסנות נמוך. נכון למאי 2025 אובחנו עשרות מקרים חדשים - רובם בקרב ילדים ובני נוער שלא חוסנו. משרד הבריאות מזהיר מהתפרצות נרחבת נוספת, בדומה לזו שהתרחשה בשנים 2018-2019, שבה נדבקו למעלה מ-4,000 איש. הירידה בהתחסנות מדגישה את חשיבות ההגנה הקהילתית באמצעות חיסון.

כיצד נדבקים?

המחלה מועברת מאדם לאדם באמצעות רסיסי רוק, הפרשות מדרכי הנשימה או מגע עם משטחים מזוהמים. הנגיף יכול לשרוד באוויר או על משטחים כשעתיים, ולכן ניתן להידבק גם זמן מה לאחר שהחולה עזב את המקום.

הסיכון להדבקה מתחיל כבר שלושה ימים לפני הופעת הפריחה ונמשך כחמישה ימים לאחריה.
חצבת נפוצה בעיקר בקרב ילדים בגיל שנה עד ארבע, אך כל אדם שאינו מחוסן עלול לחלות בה. אף שקיים חיסון יעיל, בשנים האחרונות נרשמה ירידה בשיעור ההתחסנות, ולכן מתרחשות מעת לעת התפרצויות חדשות של המחלה.

מי נמצא בסיכון גבוה יותר להידבק?

הסיכון להידבק בחצבת גבוה במיוחד בקרב אנשים שלא חוסנו כלל או שחוסנו באופן חלקי בלבד. תינוקות שטרם הגיעו לגיל החיסון, ילדים בגיל הרך, מבוגרים שלא השלימו את החיסון בילדותם, וכן אנשים עם מערכת חיסון מוחלשת - כולם נמצאים בסיכון מוגבר להידבקות ולסיבוכים. באוכלוסיות שבהן שיעור ההתחסנות נמוך, המחלה נוטה להתפשט במהירות.

תקופת הדגירה

תקופת הדגירה של חצבת - הזמן שעובר בין החשיפה לנגיף ובין הופעת התסמינים - נמשכת בממוצע 10 ימים, אך יכולה לנוע בין 6 ימים ל-21 ימים.
במהלך תקופה זו האדם כבר עשוי להיות מידבק, למרות שעדיין אינו חש תסמינים.

המחלה מידבקת במיוחד מהיום הרביעי של הדגירה ועד כ-4 ימים לאחר הופעת הפריחה, ולכן לעיתים מתפשטת עוד לפני שהמאובחן עצמו יודע שהוא חולה.

השלב הראשון של המחלה מתבטא בתסמינים כלליים, שאינם ייחודיים דווקא לחצבת.

אלה התסמינים של מחלת החצבת אשר מתחילים להופיע 9-11 ימים לאחר ההדבקה:

• סימנים דמויי שפעת, כמו נזלת, דמעת, נפיחות בעפעפיים והתעטשויות.
• דלקת עיניים - לעיתים עד כדי קושי לפקוח את העיניים באור.
• חום גבוה, שעלול להגיע ל-40.5 מעלות.
• עייפות, רגזנות ותחושת חוסר אנרגיה.
• כאב גרון, בלוטות לימפה מוגדלות.
• חוסר תיאבון.
• שיעול יבש.

לאחר כ-2 עד 4 ימים מתפתחת הפריחה האופיינית:

• כתמים אדומים עם מרכז בהיר, המתמזגים זה בזה.
• מתחילה באזור הפנים והצוואר, מתפשטת בהדרגה לגו ולגפיים.
• לרוב אינה מערבת את כפות הרגליים.
• הפריחה מלווה לעיתים בהחמרת החום.
• כ-48 שעות לאחר הופעתה היא מתחילה להיעלם, לעיתים עם קילוף עדין של העור.

במקרים רבים מופיעות בחלל הפה נקודות לבנות קטנות (כתמי קופליק) - סימן מוקדם ייחודי לחצבת, המופיע עוד לפני תחילת הפריחה.
השיעול עשוי להימשך גם לאחר חלוף הפריחה והחום, לעיתים עד שבועיים.

חצבת נגרמת על-ידי נגיף הרובאולה (Rubeola), ממשפחת פאראמיקסווירוס (Paramyxoviridae). הנגיף מועבר דרך האוויר - ברסיסי רוק שמתפזרים בזמן שיעול או התעטשות - ויכול להדביק תוך זמן קצר כמעט כל אדם לא מחוסן שבא במגע עם החולה.
זו גם הסיבה לכך שחצבת נחשבת לאחת המחלות הזיהומיות ביותר, ולמה היא עדיין מתפרצת באוכלוסיות שבהן שיעור ההתחסנות נמוך.

מתי לפנות לרופא?

רוב הפריחות בילדות אינן נובעות ממחלת החצבת, אולם אלה המצבים שבהם יש לפנות לרופא ללא דיחוי:

• קיים חשד לחשיפה לחולה חצבת או הופעת תסמינים תואמים.
• התסמינים מחמירים או מופיעים תסמינים לא שגרתיים.
• חום הגוף עולה מעל 38 מעלות ונמשך יותר מ-3 ימים.
• החום אינו יורד גם לאחר שהפריחה נעלמה.
• מופיעים סימנים העלולים להעיד על סיבוך - כמו קשיי נשימה, בלבול, ישנוניות חריגה, כאבי ראש חזקים או הקאות.

ברוב המקרים האבחנה נעשית על סמך התסמינים הקליניים והמראה האופייני של המחלה - במיוחד בשלב שבו מופיעה פריחה יחד עם חום גבוה, שיעול, דלקת עיניים וכתמים לבנים בחלל הפה (כתמי קופליק).

כשיש ספק, ניתן לבצע בדיקות מעבדה שתומכות באבחנה:

• בדיקת דם סרולוגית - לזיהוי נוגדנים לנגיף החצבת (IgM), המעידים על הדבקה פעילה.
• בדיקת רוק או משטח גרון - לאיתור ישיר של הנגיף באמצעות PCR.
• ספירת דם כללית - עשויה להראות ירידה במספר תאי דם לבנים במקרים מסוימים.

במקרה של אבחנה או חשד למחלה, הרופא מחויב לדווח לרשויות הבריאות.
כשמדובר בילדים - יש לעדכן גם את המסגרת החינוכית. הילד יוכל לשוב לגן או לבית הספר רק 5 ימים או יותר ממועד הופעת הפריחה.

אין טיפול ייעודי שמרפא את מחלת החצבת עצמה, הגוף מתמודד עם הזיהום באמצעות מערכת החיסון. לכן, הטיפול בחצבת הוא טיפול תומך, שמטרתו להקל את התסמינים ולמנוע סיבוכים:

• מנוחה - חשוב לאפשר לגוף מספיק זמן להתאוששות.
• שתייה מרובה - כדי למנוע התייבשות, במיוחד בזמן חום.
• הורדת חום והקלה בכאבים - ניתן להשתמש בפרצטמול או באיבופרופן בהתאם לגיל. אין לתת אספירין לילדים מתחת לגיל 16.
• אוורור החדר והוספת לחות - שימוש במכשיר אדים או קערת מים עשוי להקל על השיעול.
• הקלה על דלקת בעיניים - ניקוי עדין של ההפרשות בעזרת צמר גפן לח, חשוב לנקות כל עין בנפרד.

תרופות נגד שיעול לרוב אינן יעילות. מומלץ להימנע ממשקאות ממותקים, ולהציע לילדים שתייה חמה (למשל מים עם לימון ודבש - מגיל שנה ומעלה בלבד).

במקרים שבהם מתפתח זיהום חיידקי משני (כגון דלקת ריאות או דלקת אוזניים) - הרופא עשוי לרשום אנטיביוטיקה.
במצבים חמורים או בסיבוכים משמעותיים, ייתכן צורך באשפוז להשגחה וטיפול תומך אינטנסיבי.

הדרך היעילה ביותר למנוע הדבקה בחצבת היא באמצעות חיסון מרובע (MMRV) – המגן מפני חצבת (Measles), חזרת (Mumps), אדמת (Rubella) ואבעבועות רוח (Varicella).

מתי מחסנים לחצבת?

החיסון ניתן כחלק מתוכנית החיסונים של משרד הבריאות, בשתי מנות:

• מנה ראשונה – בגיל שנה (בטיפת חלב)
• מנה שנייה – בכיתה א' (במסגרת מערכת החינוך)

שתי מנות חיסון מעניקות הגנה של יותר מ-99% מפני המחלה.
ילדים שלא חוסנו בזמן יכולים להשלים את החיסון בכל גיל, בהפרש של לפחות חודש בין המנות.

במקרים שבהם אדם נחשף למחלה ולא חוסן בעבר, ניתן במצבים מסוימים לתת חיסון מונע (פעיל) תוך 72 שעות ממועד החשיפה, או חיסון סביל (נוגדנים) לקבוצות סיכון כמו תינוקות מתחת לגיל 6 חודשים, נשים הרות ואנשים עם דיכוי חיסוני.

החיסון אינו ניתן במהלך ההריון. לכן מומלץ לנשים בגיל הפוריות לוודא שהן מחוסנות לפני הכניסה להריון.

האם החיסון נגד חצבת עלול לגרום לאוטיזם?

לא. מחקרים מקיפים מכל העולם הפריכו קשר אפשרי בין החיסון המרובע (MMRV) ובין אוטיזם. הטענה הזאת נבעה ממחקר שפורסם ב-1998, אך מאז הופרך לחלוטין ואף הוסר מהספרות המדעית. כיום ידוע כי החיסון בטוח, ואין לו השפעה על התפתחות נוירולוגית.

מה עושים אם תינוק נחשף לחולה חצבת?

אם ילד שגילו פחות משנה נחשף לנגיף החצבת, הפעולה שיש לנקוט כדי למנוע את התפתחות המחלה תלויה בגיל שלו.

• בגיל 6-12 חודשים: ניתן לחסן במנה מוקדמת של MMRV. החיסון אינו נחשב סופי, ולכן יש להשלים שתי מנות נוספות, בגיל שנה ובכיתה א'.
• מתחת לגיל 6 חודשים: אם האם חוסנה או חלתה בעבר, התינוק ככל הנראה מוגן זמנית. אם לא, יינתן טיפול בנוגדנים סבילים, המספק הגנה מיידית וקצרת טווח.

מה עושים במקרה של חשיפה למחלה?

אם יש חשד לחשיפה לחולה חצבת, יש להקפיד על בידוד של לפחות 5 ימים ממועד הופעת הפריחה, כדי למנוע הפצת הנגיף לאחרים.

ברוב המקרים מחלת החצבת חולפת ללא סיבוכים, בעיקר בקרב ילדים בריאים שחוסנו חלקית או נמצאים במעקב רפואי.
עם זאת, בקרב קבוצות סיכון מסוימות, בעיקר ילדים מתחת לגיל 5, מבוגרים מעל גיל 20, אנשים הסובלים מתת-תזונה או שיש להם מערכת חיסון מוחלשת (למשל חולי סרטן, איידס או מחלות כרוניות) - קיים סיכון מוגבר להתפתחות סיבוכים.

סיבוכים נפוצים:

• שלשול והקאות
• דלקת עיניים
• דלקת אוזן תיכונה, שעשויה לגרום לכאבים ואף לירידה בשמיעה
• דלקת גרון או צרידות
• שיעול נבחני
• פרכוסים כתוצאה מחום גבוה

סיבוכים נפוצים פחות:

• דלקת ריאות - תיתכן נשימה מהירה, חום ממושך, כאב בחזה והחמרה במצב הכללי
• דלקת קרום המוח
• דלקת בכבד
• ירידה בטסיות הדם, העלולה לגרום לדימומים
• פזילה זמנית עקב פגיעה בעצבים שמפעילים את שרירי העיניים

סיבוכים נדירים:

• דלקת מוח - תסמינים כוללים כאבי ראש, ישנוניות, הקאות, בלבול או פרכוסים. מדובר במצב מסכן חיים המחייב טיפול רפואי מיידי.
• דלקת מתקדמת של המוח - סיבוך נדיר מאוד המופיע שנים לאחר ההחלמה מהחצבת, וגורם להידרדרות נוירולוגית קשה. שכיחותו מוערכת בכ-1 ל-100,000 חולים.

האם חצבת מסוכנת?

ברוב המקרים המחלה חולפת מעצמה, אך בקרב אוכלוסיות מסוימות היא עלולה לגרום לסיבוכים חמורים ואף מסכני חיים.