תפקחו את העיניים ולכו להיבדק בזמן

מאיזה גיל חשוב להתחיל להיבדק אצל רופא/ת עיניים? מהי עין עצלה? ואילו בדיקות עיניים חשוב לעבור בכל גיל כדי לשמור על הראייה ולמנוע עיוורון?

מאיזה גיל עושים בדיקת עיניים ראשונית לילד?

מכבי שירותי בריאות מעודדת גילוי מוקדם של מחלות עיניים וטיפול בהן לפי ההמלצות העולמיות.
ההנחיה היא שכל ילד בגיל שנה, בגיל 3 ולקראת כיתה א', יעבור בדיקת עיניים אצל רופא עיניים מומחה בילדים. עבור ילדים עם היסטוריה משפחתית של בעיות עיניים בילדות או אם קיים חשד לבעיה עינית - ההמלצה היא להתאים את המעקב לפי הממצאים.
בדיקת העיניים כוללת הערכה של פזילה, עין עצלה ומחלות נוספות, והיא מתבצעת בשני שלבים - לפני הרחבת אישונים ולאחר זילוף הטיפות.
יש לציין שכבר בימים שלאחר הלידה נערכת בדיקת סקר ראשונה בבית חולים לפני שחרור היילוד, ובשנה הראשונה נערכות בדיקות סקר ראשונות על-ידי צוות טיפות חלב ורופא/ת ילדים.

מהי עין עצלה?

באופן תקין, קרני האור שמגיעות לעין נשברות ומתרכזות על פני הרשתית וכך מתקבלת תמונה חדה. המידע מועבר דרך עצב הראייה למוח ושם הוא מפוענח. שנות הילדות הן תקופה קריטית להתפתחות הראייה על-ידי בניית הקשרים בין העיניים למוח.
עין עצלה היא הסיבה הנפוצה ביותר לפגיעה בראייה אצל ילדים. יש כמה סיבות להתפתחות עין עצלה: פזילה, בעיה בתשבורת ועכירות במדיה (בטווח העברת האור לעין). עד גיל 8 בערך המוח לומד להשתמש בשתי העיניים יחדיו. כאשר מתקבלת מעין אחת תמונה בחדות פחותה, המוח יעדיף להתעלם ממנה ולהשתמש בעין החזקה. כך עין זו הופכת לעצלה והראייה נפגעת. במקרים נדירים הקלט בשתי העיניים לא תקין ואז שתיהן הופכות עצלות.
בעזרת אבחון מוקדם וטיפול ניתן למנוע התפתחות עין עצלה ולתקן בעיות עיניות אחרות כדי לאפשר התפתחות ראייה תקינה ומיטבית.

מכיתה ז'-ח': בדיקת ראייה על-ידי אחות בית ספר

בתקופת המעבר לבגרות הדרישות מהלימודים עולות וחשוב לשים לב שאין קוצר ראייה שיגרום לפגיעה בלימודים. כמו כן, בגיל ההתבגרות העין יכולה להשתנות ולגדול, ולכן חשוב לבדוק אם המתבגר רואה טוב ולא צריך משקפיים, ושאין בעיות מיקוד. אם אובחן קוצר ראייה גבוה עם שינוי מהיר ומשמעותי במספר במשקפיים, ניתן לשקול טיפול בטיפות של אטרופין באחוז נמוך, שנמצא שמאטות את קצב הידרדרות המספר במשקפיים, או טיפולים אחרים כמו משקפיים או עדשות להאטת התקדמות קוצר ראייה.

אחרי גיל ההתבגרות: בדיקות ראייה לפי צורך

בשלב זה ניתן לפנות לבדיקה אצל אופטומטריסט רק כשמבחינים בבעיית ראייה. אם האופטומטריסט לא מצליח לתקן את הראייה, פונים לרופא/ת עיניים.

מה ההבדל בין בדיקת עיניים אצל רופא/ת עיניים לבדיקה אצל אופטומטריסט/ית?

אופטומטריסט יכול לבדוק חדות ראייה ואם יש צורך בהתאמת משקפיים או עדשות מגע. רק רופא/ת עיניים מבצע בדיקה של בריאות העין כולל לחץ תוך-עיני (ושלילת גלאוקומה), מקטע קדמי כולל אבחון דלקות, מחלות קרנית וכדומה, ובדיקה עם טיפות להרחבת אישונים לשלילת פתולוגיות כגון קטרקט או מחלות רשתית.

מתי מתפתח קטרקט?

קטרקט הוא מצב של התעכרות עדשת העין שבאופן רגיל היא זכה ושקופה. הוא מופיע לרוב בקרב מבוגרים מגיל 55 ומעלה. עם זאת, הוא יכול להופיע בגילים צעירים יותר ואפילו אצל תינוקות. כמו כן, יכול להיווצר קטרקט משני בעקבות חבלה בעין, ואצל סוכרתיים הוא יכול להופיע גם בגיל צעיר.

מגיל 15 ואילך: בדיקות סקר תקופתיות

חשוב לדעת שלפחות 40%-50% ממקרי העיוורון ניתנים למניעה על ידי ביצוע בדיקות סקר תקופתיות לפי ההמלצות.

אלה ההמלצות לבדיקות סקר לעיניים:

• בגיל 15-40 מומלץ לבצע בדיקת סקר אצל רופא/ת עיניים בכל 5-10 שנים.
• בגיל 40-55 מומלץ לבצע בדיקות בכל 2-4 שנים.
• מגיל 55 ומעלה מומלץ להגיע להיבדק בכל שנה. בישראל מומלץ להיבדק בכל שנה כבר מגיל 50, מפני שניוון מרכז הראייה של הגיל המבוגר מתחיל מגיל 50, ויכול להגיע עד ל-30% מגיל 75 ומעלה.

מהו ניוון מרכז הראייה?

ניוון מרכז הראייה הוא מחלה שעשויה להוביל לעיוורון בקרב האוכלוסייה המבוגרת, אם היא לא מאובחנת ומטופלת בזמן. המחלה פוגעת בחלק המרכזי של הרשתית, האחראי על חדות הראייה. למחלת הניוון יש שתי צורות: הצורה היבשה והצורה הרטובה. הצורה הרטובה הפחות טובה והמעוורת של המחלה תתחיל תמיד מהצורה היבשה, שבמקרים רבים אינה גורמת להפרעה בראייה.

הצורה היבשה של המחלה תתגלה לרוב בבדיקה שגרתית אצל רופא/ת העיניים, ותתבטא בנקודות צהבהבות במרכז הראייה. אחת הדרכים לטיפול בצורה היבשה של המחלה היא טיפול בוויטמינים הניתנים בפורמולות ייעודיות לחולי ניוון רשתית. טיפול זה עשוי להועיל בעצירת הידרדרות המחלה בקרב כ-25% מהחולים בלבד.

הצורה הרטובה מתפתחת בכ-10%-20% מהמקרים והיא גורם מוביל לרוב מקרי העיוורון, כתוצאה מיצירת כלי דם חדשים שעשויים לגרום לדימומים מתחת לרשתית ולדליפת נוזל הדם לרקמות הסמוכות שמרימות את הרשתית. דליפת נוזלי הדם או הדימומים גורמים לירידה בראייה או לעיוותים ושינויים בראייה.

הצורה הרטובה היא מחלה שמתקדמת מהר הרבה יותר ועלולה להוביל לעיוורון. הטיפול בה הוא הזרקות תוך-עיניות. ככל שמגלים את המחלה מוקדם יותר עם חדות ראייה טובה יותר, כך הסיכוי לשמר את הראייה גדל, ולכן חשוב מאוד לבדוק ולאבחן בזמן. במיוחד כשיש היסטוריה משפחתית שמגדילה את הסיכון לניוון.

כמו כן, גורם סיכון שחשוב להביא בחשבון ושניתן למניעה הוא עישון. בקרב מעשנים, הסיכון לניוון מרכז הראייה בגיל המבוגר (AMD) גדול פי 2-3 לעומת אלה שאינם מעשנים.

מתי מופיעה גלאוקומה וכיצד בודקים?

גלאוקומה היא מחלה כרונית שעשויה לגרום לעיוורון במצבים לא מאובחנים ולא מטופלים. איתור וטיפול מוקדם במחלה עשויים למנוע את העיוורון. לכן, מומלץ מאוד לעבור בדיקת עיניים ראשונית כבר בגיל 40 ואפילו מוקדם יותר, במיוחד כשקיימים גורמי סיכון ברקע (עוד בני משפחה שחלו, עישון ו/או סוכרת). הגורם המשמעותי ביותר לאיזון הלחץ התוך-עיני ולעצירת הנזק לעצב הראייה ולשדה הראייה הוא מעקב בזמן וטיפול מתאים.

מה בודקים כדי לאבחן גלאוקומה? בדיקת לחץ תוך-עיני, בדיקת קרקעית ועצב הראייה, ואם יש חשד שולחים להדמיות נוספות כמו שדה ראייה, OCT של העצב ועובי קרנית.

מגיל 40-45: משקפי קריאה

בקבוצת גיל זו עשוי להתפתח פרסביופיה – מצב שבו העדשה מאבדת את גמישותה ומאבדת את יכולתה לשנות את התשבורת בהתאם למרחק העבודה. זה מתחיל סביב גיל 40-45, ואז אנשים שלא הרכיבו משקפיים פתאום נזקקים למשקפי קריאה.

בדיקת עיניים לחולים סוכרתיים

• כשמדובר בסוכרת נעורים - מומלץ לבצע בדיקת רשתית החל מ-5 שנים לאחר קבלת האבחנה הראשונית. לאחר מכן חובה לבצע בדיקה פעם בשנה. אם יש ממצאים של סוכרת בעיניים, התדירות כמובן עולה.
• במקרה של סוכרת אצל מבוגרים - עם האבחנה הראשונית חשוב כבר להתחיל מעקב של בדיקות עיניים ולבדוק פעם בשנה לאחר מכן.

האם בעיות ראייה הן תורשתיות?

קיימות בעיות עיניים שקשורות בתורשה, כמו מחלות רשתית גנטיות, למשל רטיניטיס פיגמנטוזה. במקרה של קוצר ראייה, זה לרוב תורשתי, ולכן אם לאחד מההורים יש קוצר ראייה, הסיכון ללקות בקוצר ראייה הוא פי 3. אם שני ההורים קצרי רואי, הסיכון מכפיל את עצמו בהתאם.