סוכרת: אל תחכו לסימנים

מהי מחלת הסוכרת, מה גורם להתפרצות שלה ומהי חשיבות הגילוי המוקדם? ריכזנו עבורכם את מאפייני המחלה העיקריים ואת סימני האזהרה שחשוב שתכירו.

מהי סוכרת?

סוכרת היא מחלה מטבולית המאופיינת בריכוז גבוה של סוכר בדם. הגורם המרכזי למחלת הסוכרת הוא חסר או היעדר מוחלט של הורמון האינסולין, או רגישות פחותה של תאי הגוף המביאה לחסר בספיגה שלו. האינסולין מיוצר בלבלב ומופרש ממנו לדם בתגובה לעלייה ברמות הסוכר בגוף. תפקיד האינסולין הוא להעביר את הסוכר לתאי הגוף השונים, לצורך הפקת אנרגיה הדרושה לתפקודם התקין. אצל החולים, בעת אכילת מזונות המכילים סוכר אין הפרשה או ספיגה יעילה של האינסולין בגוף. כתוצאה מכך נוצר מצב של הצטברות גבוהה של סוכר בדם, הנקרא היפרגליקמיה.

רמות הסוכר הגבוהות פוגעות בדפנות הפנימיים של כלי הדם וגורמות לאספקת דם לא יעילה שעלולה לפגוע באיברי הגוף השונים כמו: העיניים, הכליות, כלי הדם של הלב, כלי הדם של המוח, העצבים של איברי הגוף ובעיקר ברגליים. במצב של סוכרת קיימת החלמה איטית של פצעים ונוסף על כך, חוסר מודעות לפציעות בגלל ההפחתה בכאב מובילה לקושי נוסף בהחלמתם.

מהם סוגי הסוכרת השונים?

סוכרת מסוג 1

סוכרת מסוג זה נקראת גם סוכרת נעורים מפני שהיא פורצת בדרך כלל בגיל הילדות, והיא נובעת לרוב מפגיעה בתאי הלבלב המייצרים אינסולין. כתוצאה מכך נוצר חוסר מוחלט של אינסולין. המחלה פורצת לרוב עקב תהליך דלקתי, הנובע מגורמים אוטואימוניים של מערכת החיסון, אלרגיה לחלב, נטייה תורשתית או מחלות נגיפיות מסוימות. הטיפול בסוכרת נעורים הוא באמצעות הזרקת אינסולין.

סוכרת מסוג 2

סוכרת מסוג זה מכונה גם סוכרת מבוגרים, כי אומנם היא יכולה להופיע בכל גיל, אך היא מתפרצת בעיקר בקרב מבוגרים מעל גיל 40. הגורמים למחלה הם לרוב שילוב של מרכיבים תורשתיים עם עודף משקל, חוסר בפעילות גופנית ותזונה לא מאוזנת. המחלה מתפתחת עקב חסר של תאי הגוף בספיגת אינסולין אף על פי שהלבלב מפריש אותו, מצב זה יוצר מאמץ יתר בפעילות הלבלב עד למצב של אי-ספיקה, ועקב כך לירידה בהפרשת האינסולין בגוף. הטיפול בה כולל שינוי אורח חיים באמצעות פעילות גופנית ותזונה מאוזנת לצד טיפול תרופתי. חשוב לדעת כי אימוץ אורח חיים בריא ופעיל יכול למנוע את המחלה ולהפחית את סיבוכיה.

סוכרת הריון

סוכרת זו מתפתחת במהלך ההריון אצל נשים שלא הייתה להן סוכרת לפני הכניסה להריון, ולרוב היא חולפת לאחר הלידה. במהלך ההריון עקב הפרשת הורמונים וגורמי סיכון נוספים, קיימת עלייה מעל הנורמה ברמות הסוכר בדם של האישה.

האבחון מתבצע באמצעות בדיקת סקר שנערכת לכלל הנשים בהריון. חשוב לדעת שבמרבית המקרים סוכרת ההריון מאופיינת בערכי סוכר גבוהים מהממוצע שאינם מעידים על הופעת המחלה כמו במחלת הסוכרת מסוג 1 ו-2.

עם זאת, הטיפול בסוכרת ההריון הוא משמעותי וחשוב ביותר כדי למנוע סיכון לעובר. נשים הרות שפיתחו סוכרת הריון יזדקקו לניטור צמוד במסגרת צוות מומחה להריון בסיכון גבוה, לצד תזונה מתאימה ופעילות גופנית מתונה. ידוע כי נשים שאובחנה אצלן סוכרת הריון נמצאות בסיכון מוגבר לחלות בסוכרת מסוג 2. לכן חשוב לבצע בדיקת העמסת סוכר בדם (75 גרם) בין 12-4 שבועות לאחר הלידה לנשים שאובחנו עם סוכרת הריון במהלך ההריון, ולהמשיך לערוך בדיקות תקופתיות.

מהם סימני האזהרה שחשוב להיות מודעים אליהם?

מחלת הסוכרת לרוב מתגלה באקראי באמצעות בדיקת דם, ובשלביה הראשונים אין לה תסמינים מיוחדים מלבד עלייה קלה בערכי הסוכר בדם.

כשרמות הסוכר בדם גבוהות מאוד, יכולים להופיע התסמינים הבאים:

• תחושה של צמא מוגבר ושתייה מרובה
• הטלת שתן תכופה
• שינויים בראייה
• עייפות או חולשה
• שינויים בתחושה בכפות רגליים
• ירידה פתאומית במשקל - לרוב בסוכרת מסוג 1

כיצד ניתן למנוע את התפתחות המחלה?

בניגוד לסוכרת הנעורים שמופיעה ללא התראה מוקדמת, בסוכרת מסוג 2 יש מצב של "טרום סוכרת" המאופיין בעלייה קלה של ערכי הסוכר בדם, שעדיין אינם מעידים על התפתחות המחלה. שינויים באורח חיים באמצעות תזונה מאוזנת ופעילות גופנית יכולים למנוע אותה.

במצב של טרום סוכרת חשוב להיוועץ עם הרופא/ה המטפל/ת ולפנות לייעוץ תזונאי וקבלת ייעוץ של פיזיותרפיסטים יועצים לפעילות גופנית.

מתי כדאי לפנות לרופא?

בכל עת שעולה חשד למצב בריאותי לא תקין, חשוב לפנות לרופא/ת המשפחה. אם נמצאה בבדיקת דם עלייה קלה בערכי הסוכר בדם, מומלץ להקפיד על מעקב של רופא/ת המשפחה 2-1 פעמים בשנה.

מהי חשיבות הגילוי המוקדם?

גילוי מוקדם של המחלה וטיפול בזמן הנכון יכולים להוביל לאיזון של רמות הסוכר בגוף, ולמנוע התקדמות של המחלה ופגיעה באיברים.