עדכון אחרון 24.11.22
יש אנשים שפשוט לא אוהבים חורף, וזה בסדר, אבל יש אנשים שחורף גורם להם לפתח תופעה דיכאונית של ממש וזה כבר חורג מסתם חוסר חיבה למגפיים ושלוליות. "דיכאון עונתי" כמו כל דיכאון שאינו מצב רוח חולף, דורש מודעות, אבחנה וטיפול.
"דיכאון עונתי" היא תופעה הגורמת לאנשים מסויימים לפתח סימפטומים דיכאוניים הכוללים ירידה בתפקוד היום יומי, עייפות, נטייה להסתגר בבית ולהתרחק מאינטראקציה חברתית ולדווח על תחושת דכדוך וייאוש. מדובר על תופעה המתרחשת בעיקר בחורף, לכן גם זכתה לכינוי "דיכאון חורף".
בישראל שטופת השמש, בה תקופת החורף אינה ארוכה וקיצונית מדי, ממדי התופעה קטנים יחסית, אך גם בישראל ניתן לפגוש אנשים הסובלים מתופעות של דיכאון בחודשי החורף. באופן כללי, אחוז הסובלים מן התופעה במדינות משווניות הוא כ-1% מהאוכלוסייה בעוד שבמדינות צפוניות, בהן החורף ארוך וקשה, מספר הסובלים ממנה מטפס לכ-10%.
הגוף שלנו זקוק לאור השמש על מנת לשמר פעילות הורמונלית תקינה. לאור השמש יש גם השפעה על השעון הביולוגי שלנו. כשיורדת כמות אור השמש שאנו סופגים בצורה משמעותית, עולה רמת המלטונין בגוף וכתוצאה מכך קטנה כמות נוירוטרנסמיטרים כגון סרוטונין ואדרנלין, מה שגורם לתחושת הדיכאון.
מעבר לתהליכים הגופניים יש כמובן גם אספקטים נפשיים לתופעה, הקשורים בחרדות או מצבים נפשיים מעורערים שעלולים להחריף.
ככלל, כל מצב בו האדם חווה תופעות כמו: עייפות מוגברת, בעיות שינה, חרדות, ירידה בחשק המיני, קשיי ריכוז, נטייה להסתגרות וריחוק מחברה, בכי תכוף, שינויים בתיאבון ובאופן כללי איבוד העניין בעיסוקים ותחומי העניין בהם עסק האדם עד עתה, צריכים להדליק נורה אדומה.
כמובן שכל סימפטום כזה יכול להעיד על בעיות אחרות ולכן בכל מקרה צריך להתייעץ עם רופא מומחה על מנת לאבחן את הבעיה.
אור שמש - כפי שאמרנו - מחסור באור שמש עלול להוסיף לתופעת הדיכאון ולכן מומלץ להיחשף לשמש. בארצנו יש שמש ואור מרובים למדי גם בחורף ומומלץ לתפוס את ימי השמש ולצאת להתאוורר בחוץ. גם בחורף חשוב לשמור על העור ולהשתמש באמצעי הגנה מהשמש.
פוטותרפיה - אחד הטיפולים המקובלים לדיכאון חורף הוא פוטותרפיה חשיפה לאור מלאכותי שמדמה את אור השמש ומסייע להתגבר על תופעות הדכאון. יש מחקרים המציעים את השיטה אך היא אינה מוכחת דיה.
תרופות - במקרים מסוימים אין די בחשיפה יזומה לאור שמש או אור מלאכותי ודרושה התערבות תרופתית באמצעות משפחת התרופות האנטי-דיכאוניות. תפקידן של תרופות אלו לאזן את רמות הנוירוטרנסמיטרים וההורמונים במוח בדיוק כפי שעושים בסוגים אחרים של דיכאון.
עזרה עצמית - פעמים רבות אוורר הבית, יציאה ממנו, עשיית ספורט, מפגש עם חברים וכדומה יכולים להוות גורמים מסייעים להקלה על תחושות העצב והבדידות.
השפעת הסביבה - לסביבה יש חלק לא מבוטל בסיוע למטופל על ידי כך שיעודדו אותו לכל אלו – לצאת מן הבית, לעסוק בפעילות גופנית ולהיות שותף פעיל בפעילויות ומפגשים חברתיים.
חשוב לציין כי על אף שבארץ שכיחות ההפרעה נמוכה, בכל מקרה שקיים חשש חשוב לפנות להערכה ולטיפול בהתאם לטיב הדיכאון.
