1. מכבי שירותי בריאות
  2. עולמות במכבי
  3. פעוטות וילדים
  4. קטנטנים
  5. חודש ראשון

עד 12 חודשים - חודש ראשון

 

התפתחות התינוק: החודש הראשון

מדריך מכבי להתפתחות התינוק בחודש הראשון לחייו. בדף זה נציג בפניכם מידע על כל שלבי ההתפתחות של התינוק מהלידה ועד גיל חודש – החל מהתפתחות מוטורית וכלה בהתפתחות החושים, התקשורת, התזונה והשינה. בנוסף, נענה על שאלות נפוצות בנושא, נציע טיפים לטיפול בתינוק בחודש הראשון וכן נציג את זכויות חברי מכבי לאם ולתינוק.

התפתחות תנועתית של התינוק (מוטוריקה) בחודש הראשון

לאחר תשעה חודשים בהם שהה התינוק במי השפיר החמימים, מעורסל ברחמה של אמו, גפיו יכולות להיות מכווצות מעט. אגרופיו של הילוד קמוצים ורגליו מקופלות (כלפי האגן או כלפי מעלה, בשכיבה על הבטן או על הגב, בהתאמה).
במהלך ששת חודשי החיים הראשונים גפיו של התינוק ימתחו ויפתחו תוך שהוא מתרגל לחיים מחוץ לרחם.

 

אף שחלק מהתינוקות מסוגלים לסובב את ראשם מצד לצד בשעת שכיבה על הבטן הם עדיין אינם מסוגלים לשאת את משקל ראשם ולהרים אותו מעל משטח. לכן חשוב מאד לתמוך בראשו של התינוק בכל זמן.

 

כדאי לערסל את הילוד במנשאי בד שמאפשרים לו קרבה לגוף האם כדי שיחוש את חום גופה וישמע את פעימות ליבה.
שימוש במנשא בד מאפשר להפחית את העומס מהכתפיים ועשוי למנוע כאבי גב וכתפיים. כמו כן, שימוש במנשא משחרר את הידיים לביצוע פעולות אחרות.
רצוי לנסות מנשאים מסוגים שונים ולבחור במנשא הנוח ביותר עבור האם והתינוק.


בזמן שכיבה במיטה או בעגלה כדאי לעטוף את התינוק היטב בשמיכה רכה כדי לתת לו גם שם תחושת ערסול וחמימות, כפי שהורגל ברחם.

רפלקסים

מערכת העצבים של הילוד ממשיכה להתפתח לאחר הלידה.
התינוק נולד עם מספר רפלקסים. אלו הן תגובות עצמוניות לגירוי.
רפלקס החיפוש אחר הפטמה ורפלקס היניקה חיוניים להישרדותו מחוץ לרחם. אם תגרי את לחיו של התינוק באמצעות מגע עם אצבעך או עם הפטמה יסובב התינוק את ראשו בכיוונך ויפתח את פיו, כהכנה להנקה.

 

רפלקס מורו גורם לתינוק להקשית את גבו לאחור ולהושיט את גפיו בתגובה לבהלה או חרדה.
רפלקס הצעידה גורם לכך שהתינוק כאילו הולך מספר צעדים כשרגליו פוגשות משטח וגופו ניצב.
רפלקסים אלו יעלמו תוך מספר חודשים לאחר הלידה.

השינה של התינוק בחודש הראשון אחרי הלידה

משך השבועות הראשונים לחייו נדמה שהתינוק בעיקר ישן. בממוצע ישנים תינוקות רכים 15-16 שעות מדי יום. שעות השינה של התינוק אינן קבועות מאחר שגופו טרם הסתגל למחזורי יום ולילה. נסו לשמור על שעות פעילות קבועות עם תינוקכם. לקראת שנת הלילה רצוי להפחית את רמת הפעילות בסביבת התינוק וליצור אוירה רגועה.

 

בשעת הלילה המנעו ממשחקים ומדיבורים מיותרים והקפידו על חשיכה ושקט כדי שהתינוק יפנים את משמעות שעות הלילה. עם הזמן ילמד התינוק כי היום מיועד למשחק ואילו הלילה לשינה.

 

מחזורי השינה של תינוקות רכים קצרים יותר מאלו של אדם מבוגר (60 דקות אצל תינוק בהשוואה ל- 90 דקות אצל מבוגר). שנתם של תינוקות רכים מורכבת בעיקר משנת חלום קלה יחסית (REM sleep) ופחות משינה עמוקה ולכן יתעוררו בקלות.

 

על מנת להקטין את הסיכון למוות בעריסה הקפידו להשכיב את התינוק על גבו.

 

התפתחות החושים בחודש הראשון של התינוק

ילודים הם קצרי ראייה וכושר ראייתם לאחר הלידה מטושטש. התינוק מסוגל להבחין בעצמים ופרצופים כשהם קרובים יחסית לפניו, במרחק 20-30 ס"מ בלבד. בשעת ההנקה מתבונן התינוק בפניה של אימו ולכן זהו אחד המראות הראשונים אותם ילמד התינוק לזהות.

 

במהלך החודש הראשון לחיים מתחילים יילודים ליצור קשר עין (בעיקר עם האם או עם המטפל העיקרי). מחקרים מצביעים על כך שיילודים מעדיפים את תווי הפנים האנושיים על פני כל תמונה של צורה או צבע. ככלל, מעדיפים תינוקות תווי פנים אנושיים על פני אלו של בובות. כמו כן יעדיפו התינוקות חפצים בעלי ניגודיות גבוהה כגון שחור-לבן או אדום-שחור-לבן שאותם קל להם יותר לזהות.

 

לעתים כשהתינוק מתבונן בחפצים קרובים הוא עלול לפזול. זהו מצב תקין בגיל זה. בגילאי שלושה או ארבעה חודשים פזילה מחייבת בדיקה של רופא עיניים מומחה לראיית תינוקות.

 

התינוק מסוגל לזהות קולות אך בעיקר את קולם של הוריו אותם שמע עוד ברחם. תינוקות מעדיפים בעיקר צלילים גבוהים. חשוב לשים לב שהתינוק אכן מגיב לקולות ולפנות לבדיקת שמיעה אם קיים חשש. כיום נהוגה בכל בתי היולדות במדינת ישראל בדיקת סינון שמיעה ליילודים ולכן מצב השמיעה של מרבית התינוקות נבדק עוד טרם השחרור מבית החולים.

 

תינוקות מעדיפים טעם מתוק. אצל יילודים בלוטות הטעם אינן בשלות דיין כדי להבחין בטעמים כגון חמוץ או מר. לעומת זאת חוש הריח של התינוק מפותח מאד והוא מסוגל לזהות את ריח חלב אימו כבר בימים הראשונים לאחר לידתו.

תזונת התינוק בחודש הראשון

חלק ממשקל גופו של התינוק במועד הלידה מורכב מנוזלים.
בימים הראשונים לחייו יאבד התינוק יאבד כ- 10% ממשקל גופו ורק אז יתייצב ויתחיל להעלות במשקל. עד לגיל שבוע–שבועיים יחזור בדרך כלל התינוק למשקל לידתו. בחודש הראשון לחיים יעלה כשלושים גרם ביום. קצב עליית המשקל ינוטר על ידי אחות טיפת החלב באמצעות עקומות הגדילה על מנת לוודא שהתינוק גדל ומתפתח כראוי.

 

תינוקות יונקים עשויים לאכול באופן תכוף, נטול שעות מסודרות או מרווחים. תינוקות שניזונים מבקבוק עשויים לאכול 6-8 פעמים ביום. כל עוד אתם מחליפים 4-6 חיתולים רטובים מדי יום תינוקכם ככל הנראה מקבל כמות מזון שמספיקה עבורו.

התפתחות השפה והתקשורת בחודש הראשון לחייו של התינוק

בכי הוא אמצעי התקשורת הבלעדי העומד לרשות התינוק בחודש הראשון לחיים. בממוצע יבכה התינוק כשלוש שעות מדי יום. מדובר בתופעה תקינה שתתמעט עם הזמן.

 

ככל שתכירו טוב יותר את תינוקכם תלמדו כי הוא בוכה באופנים שונים כדי לאותת לכם דברים שונים לרבות: "אני רעב", "אני משועמם" או "החיתול שלי מלא, נא להחליף!".
במידה שתינוקכם בוכה ללא הפסקה במשך שעות רבות פנו לברור אצל רופא הילדים כדי לשלול בעיה רפואית שדורשת טיפול כגורם לבכי.

 

אף שהילוד מתקשר אך ורק באמצעות רמות ועוצמות משתנות של בכי חשוב לתקשר עמו באמצעות מגע ודיבור. עד מהרה ילמד הילוד לזהות את קולה של אמו ואת מגעה ויגיב לנוכחותה. בתגובה לרעש פתאומי וחזק עלול הילוד הבוכה להשתתק לרגע ואף להירתע או להקשית את גבו (זהו רפלקס מורו).

המומחה משיב: שאלות ותשובות על התפתחות התינוק בגיל חודש

כל משקל לידה נמוך מ- 2.5 ק"ג ייחשב משקל לידה נמוך, ללא קשר לשבוע ההריון בו נולד הילוד. מתחת למשקל לידה של 1.5 ק"ג מדובר במשקל לידה נמוך מאד. יש להבחין בין משקל לידה נמוך לבין משקל שנמוך מהמצופה בהתאם לגיל ההריון (Small for Gestational Age).

 

לדוגמה, מקובל שתינוק שנולד במועד ישקול לפחות 2.5 ק"ג. במידה שתינוק נולד במועד אך משקלו 2.3 ק"ג בלבד מדובר במשקל נמוך מהמצופה. להבדיל, פג שנולד בשבוע 30 להריון במשקל 1.5 ק"ג, הגם שמדובר במשקל לידה נמוך, זהו המשקל המתאים לשבוע הריון זה. בחלק מהמקרים אי התאמה בין גיל ההריון למשקל הלידה עלולה להצביע על קשיים התפתחותיים בהמשך.

חשוב להקפיד על שכיבה מלאה (בזוית של 180 מעלות) על גבי מזרן שטוח, לכן יש להעדיף עגלה שמאפשרת שכיבה מלאה גם על הגב וגם על הבטן.

בסיום הלידה ייחתך חבל הטבור במרחק מספר סנטימטרים מגוף הילוד. שארית זו מכונה גדם הטבור. באופן תקין גדם הטבור ינשור כשהתינוק יגיע לגיל שבועיים בממוצע.

 

גדם הטבור עלול להזדהם ולכן יש להקפיד על טיפול מתאים באזור. הטיפול בגדם הטבור צריר לכלול ניקוי מהיר ושטחי של האזור כ- 3-4 פעמים ביום עם קיסם אוזניים טבול בכוהל. את הטיפול בכוהל יש לבצע במהירות כדי לא לגרום לכוויה על עורו העדין של הילוד.

 

לאחר נשירת גדם הטבור יוותר בבסיס הטבור משקע צהבהב. זהו מצב תקין. יש להמשיך בטיפול עם הכוהל במשך כשבועיים לאחר נשירת גדם הטבור כדי למנוע התפתחות דלקת במקום. דלקת או זיהום של אזור הטבור עלולים לגרום לאודם סביב הטבור ולריח חריף ומחייבים פנייה לרופא הילדים לצורך בדיקה וטיפול.

 

במידה שגדם הטבור לא נשר לאחר כשבועיים וחצי ממועד הלידה יש לפנות לבדיקת רופא הילדים.

תינוקות רכים אינם יודעים או מסוגלים להרגיע את עצמם.
לאחר שהותם הממושכת ברחם הם זקוקים למגע חם ומערסל ולכן חשוב לקחת את התינוק, לשאת אותו ולהרגיע אותו.
בגילאים הרכים לא מדובר בפינוק של התינוק אלא בצורך אמיתי למגע חם וקרוב עם גופה של האם.
מחקרים מלמדים שככל שנענים יותר לצרכיו של התינוק בתגובה לבכיו, מרימים אותו ומרגיעים אותו כך תורמים להתפתחות בטחונו העצמי.

מהבחינה ההלכתית יש להיוועץ במוהל או ברב.

 

מהבחינה הרפואית צהבת של הילוד (המכונה גם צהבת תינוקות או צהבת פיזיולוגית) אינה מסוכנת לבריאותו של הילוד כל עוד אין מדובר בערכים גבוהים של בילירובין בדם ובמצב שמחייב טיפול באור. לכן, במצבים קלים אין סיבה רפואית לדחיית הברית.

 

עם זאת חשוב להבדיל בין צהבת של הילוד לבין צהבת פתולוגית. זוהי מחלה נדירה שדורשת בירור מקיף לפי קבלת החלטה באשר לביצוע ברית המילה.

שיקולים רפואיים לדחיית ברית המילה כוללים:

  1. מצבי מחלה או זיהום אחר אצל היילוד.
  2. צהבת פתולוגית.
  3. צהבת שמחייבת טיפול באור.
  4. הפרעות בקרישת הדם.
  5. מומים מולדים בפין שדורשים ברור.

בשלבים האחרונים של ההריון נחשפת התינוקת לרמות גבוהות של הורמון המין הנשי אסטרוגן.
בעקבות תהליך הלידה וניתוק השליה חלה ירידה חדה ברמת האסטרוגן. ירידה זו מתבטאת לעתים כדימום מהנרתיק שדומה לוסת. במצב תקין דימום זה יפסק תוך שעות או ימים לאחר הלידה.
במידה שהדימום אינו פוסק ואף גובר יש לפנות לברור אצל רופא הילדים.

רעד בגפיים אצל תינוקות רכים נובע מתהליך ההבשלה של המוח. בלעז מכונה התופעה Jittery baby.
הרעד חולף בדרך כלל כשהתינוק רגוע, או כשהוא יונק או מעורסל בידי הוריו. התופעה חולפת בדרך כלל תוך מספר שבועות ממועד הלידה ואינה צריכה לעורר דאגה.

תופעה של קילופי עור שכיחה בעיקר בקרב תינוקות שנולדו לאחר שבוע 40 להריון, ככל הנראה עקב השהות הממושכת במי השפיר.
אף שהתופעה אינה בעייתית, מפריעה לתינוק (הבעיה היא בעיקר אסתטית) וחולפת מאליה ניתן להוסיף למי האמבט מעט שמן מסוג בלנאום הרמל, או אמול.

חרחורים נגרמים תוך כדי מעבר אויר בדרכי הנשימה העליונות - האף, הפה והלוע כשאלו מלאות נוזלים כגון נזלת.
מערכת הנשימה של התינוק מורכבת ממעברים וצינוריות דקים במיוחד ואפילו כמות מזערית של נזלת עלולה לגרום לחסימה ולחרחורים.

 

על מנת להקל על התופעה רצוי להשתמש באדים קרים בחדר בו שוהה התינוק. במידת הצורך ניתן לטפטף מי מלח ישירות לנחירי התינוק. ניתן לטפטף את מי המלח סמוך למועד הארוחה על מנת להקל על התינוק את פעולת היניקה.


כשהתינוק שוכב על הבטן, רצוי על ברכיכם, טיפחו בעדינות על השכמות שלו במשך כחצי דקה עד דקה. פעולה זו מסייעת לשחרור נוזלים עודפים. לעתים לאחר הטפיחות תוכלו להבחין בנזלת או ליחה שמופרשות מאפו או מפיו של התינוק.

מערכת החיסון של התינוק מבשילה רק לקראת גיל 8-9 חודשים. עד אז הוא חשוף מאד לזיהומים ולכן כל חום מעל 38 מעלות צלזיוס בחודש הראשון לחיים מחייב פנייה דחופה לחדר מיון על מנת לשלול זיהום שהתפשט למערכת השתן, הדם או לקרומי וחלל המוח.


בהתאם להערכת הצוות הרפואי יערכו לתינוק בדיקות דם, שתן ונוזל שדרה. לעתים יינתן טיפול אנטיביוטי רחב כיסוי עד לקבלת כל התשובות כדי למנוע התפתחות סיבוכים. לאחר גיל חודש עליית חום הגוף דורשת התייעצות עם רופא הילדים.

 

קראו עוד על הטיפול בחום אצל תינוקות >>

תינוקות רכים אינם מסוגלים לווסת ביעילות את חום גופם עד גיל 6 שבועות לערך ולכן חשופים מאד לפגיעות קור בחורף. לפיכך רצוי לחמם את חדר התינוק לטמפרטורה של 21-23 מעלות צלזיוס ולשמור על טמפרטורה קבועה.
מומלץ לא להעמיד את מיטת התינוק סמוך לקיר חיצוני של הבית שכן קירות אלו רגישים יותר לשינויי טמפרטורה בהשוואה לקירות פנימיים.

פלומת שיער על עור הגב והפנים שכיחה אצל תינוקות רכים.
לעתים חלק ניכר מגופם מכוסה שיער, למעט כפות הידיים והרגליים. שיער זה עשוי להיות בהיר או שחור. שערם של מרבית התינוקות נושר עוד בעודם ברחם אך אצל אחרים עלול השיער להישאר במשך מספר שבועות לאחר הלידה. בחלוף הזמן השיער ינשור, בדרך כלל ללא צורך בטיפול.

בקבוקים להאכלת תינוקות רכים יש לחטא על ידי הרתחה.
ניתן להרתיח את הבקבוקים בסיר עם מים או להשתמש במכשיר עיקור למיקרוגל (מכונה '"סטריליזטור"). כשהתינוק יגדל ניתן יהיה להפסיק את חיטוי הבקבוקים ולהסתפק ברחיצה בסבון ובמים (או ברחיצה במדיח הכלים).

 

קראו עוד על הזנת התינוק מבקבוק >>

הורות בחודש הראשון

מזל טוב!
כמאמר הפרסומת - בכל רגע בו נולד תינוק, נולדת גם אימא (וגם אבא, כמובן). אין ספק כי רגע הלידה הוא רגע קסום ומיוחד אך כזה שנושא עמו אחריות כבדה ומחויבות לחיים. היילוד הרך תלוי בכם לגמרי לא רק לצורכי טיפול והזנה אלא גם, ובעיקר, לצרכים רגשיים, למגע חם, לליטוף ולאהבה.

 

מיומנות הטיפול בתינוק היא מיומנות נרכשת. אין לצפות שתדעו הכל מיד עם לידת תינוקכם ולכן כדאי לקחת נשימה עמוקה, להאט את הקצב ולהתחיל להתמודד עם השינוי הגדול בחיים לאט-לאט, שלב אחר שלב. קשר הוא דבר שנבנה. ככל שתלמדו להכיר זה את זה ילכו הדברים ויסתדרו מאליהם. למרות שהיילוד קטן ורך הוא עמיד יותר ממה שנדמה לכם, ואינו שביר (אם כי בשום מקרה אין לטלטל תינוקות!).

הנקה בחודש הראשון לאחר הלידה

חלב האם מתמלא בשדיים כיומיים עד ארבעה לאחר הלידה ולכן את עלולה לחוש גודש בשדיים. השדיים עלולים להתקשות, להיות חמים מאד, אדומים, נפוחים וכואבים. על אף אי הנוחות תופעה זו בדרך כלל מסתדרת לאחר מספר ימים, כשהיילוד 'לומד' לינוק מהשד, ומנגנון הפרשת החלב מווסת בהתאם לצרכיו. אין לפרש את הגודש והכאב בשדיים כחוסר יכולת או התאמה להנקה.

 

כדי להקל על תחושת אי הנוחות מומלץ:

    • על אף הכאב, להניק מדי שעתיים שלוש, כדי לאפשר ריקון של השד. השתדלי להניק משני השדיים, אך אם תינוקך יונק אך ורק משד אחד, "סמני" את השד ממנו ינק, והתחילי את ההנקה הבאה מהשד המלא.
    • לעשות מקלחת חמה.
    • להשתמש ברטיות חמות לפני תחילת ההנקה.
    • בסיום ההנקה, להניח רטיות קרות על השד.
    • ללבוש חזיית הנקה תומכת, לעתים אפילו בלילה, בזמן השינה.
    • לשתות הרבה נוזלים. ההנקה מצמיאה, וחשוב לצרוך מספיק נוזלים כדי לאפשר ייצור תקין של חלב האם.

 

"הבייבי בלוז"

נכון, נולד לכם תינוק וזה זמן מרגש ומשמח אך כמחצית מהיולדות סובלות בכל זאת מדכדוך לאחר לידה, תופעה שידועה כ"בייבי בלוז".

 

השבועות הראשונים עם היילוד הרך בבית מהווים תקופה לא קלה: חוסר שינה, התאוששות מהלידה עצמה (שלעתים היתה כרוכה באובדן דם, חולשה, תפרים ומכאובים אחרים), הטיפול המאומץ ביילוד, חוסר הנסיון ולעתים גם העדר עזרה או תמיכה מהסביבה עלולים להיות מלחיצים מאד ולגבות מחיר נפשי כבד.

 

התקופה לאחר הלידה מאופיינת בשינויים הורמונאליים קיצוניים שאף להם תרומה נכבדת לשינויים במצב הרוח. כיום מניחים כי נשים שטרם הלידה סבלו מתסמונת קדם וסתית (PMS, pre menstrual syndrome) נמצאות בסיכון מוגבר ללקות בבייבי בלוז.

 

שינויים במצב הרוח נחשבים תופעה תקינה ושכיחה לאחר לידה שתחלוף מאליה תוך מספר ימים עד שבועות. השתדלי לקבל כמה עזרה שרק תוכלי ומה שלא תספיקי, עזבי בצד לזמן אחר כשיהיו לך הן הכוחות הנפשיים והן הכוחות הגופניים להתמודד. נסי לפגוש נשים אחרות לאחר לידה וחלקי עימן את חוויותייך ותחושותייך כסוג של קבוצת תמיכה.

 

עם זאת אם תופעת הדכדוך נמשכת למעלה ממספר שבועות לאחר הלידה פני לקבלת עזרה. תוכלי לפנות לאחות טיפת החלב או לרופא המטפל. דכדוך שאינו מטופל במועד עלול להחמיר ולהפוך לדיכאון לאחר לידה.

הקשר עם הילוד בחודש הראשון

חרף צפיות הסביבה שנאהב את ילדנו מרגע לידתם מרבית ההורים הטריים מודים כי לוקח זמן לבנות את הקשר הרגשי עם הילוד וכי אין מדובר בהכרח באהבה ממבט ראשון. כבכל מערכת יחסים אחרת גם הקשר הרגשי עם הילוד יבנה לאורך זמן, ככל שתלמדו להכיר זה את זה, תירגעו ותחלו להנות אחד מהשני.

 

למרות שנשאת את הילוד בבטנך במשך תשעת החודשים האחרונים את לא באמת מכירה אותו, ואם את חשה רגשות מעורבים (לעתים עד כדי התנכרות), אלו תחושות מובנות שיחלפו מאליהן תוך זמן קצר. עד מהרה לא תזכרו כלל איך נראו החיים לפני הלידה והצטרפות הילוד למשפחה.

 

במידה שרגשי הניכור נמשכים מעבר לשבועות הראשונים לאחר הלידה ואת חשה בודדה במערכה מול הילוד הזר ייתכן שאת סובלת מדיכאון לאחר לידה. כ- 10% מהנשים סובלות מדיכאון לאחר לידה במידה זו או אחרת, בעיקר עקב השינויים ההורמונאליים הקיצוניים שמתחוללים בגוף לאחר סיום ההריון והלידה.

 

סימפטומים אופייניים לדכאון לאחר לידה כוללים תחושת חרדה, קשיי שינה, שינויי תיאבון (חוסר תיאבון מחד או רצון לזלול מאידך) ולעתים אף למחשבות אובדניות לגבייך ולגבי הילוד. אם את סובלת מאחד או מיותר מהסימפטומים הללו, יתכן שאת סובלת מדיכאון לאחר הלידה.
פני בהקדם לקבלת טיפול רפואי מתאים.

טיפים לטיפול בתינוק בחודש הראשון

    • תינוקות רכים אוהבים מגע. חבקו אותו, הרימו אותו, ריקדו איתו, לטפו אותו ועסו את גופו כדי להרגיע ולהעניק תחושת בטחון. ניתן להצטרף לחוג לעיסוי תינוקות בטיפות החלב או במסגרות קהילתיות או פרטיות.
    • נסו לבצע מעט פעילות גופנית עם התינוק. הפעילו את רגליו בתנועת אופניים כדי לחזק את שרירי הרגליים (למשך מספר דקות בלבד). פעילות זו מסייעת אף לפעולת מעיים תקינה ועשויה לעזור אם תינוקכם סובל מגזים.
    • כשהוא ער השכיבו את התינוק על הבטן ועודדו אותו להרים את ראשו כדי לחזק את חגורת הכתפיים.
    • יילודים אוהבים וצריכים למצוץ. על אף ההעדפה הברורה לשד האם כדאי לנסות לתת ליילוד מוצץ כדי לסייע לו להרגע ולהרדם. יילודים רכים, ובעיקר יונקים, נוטים שלא לקבל את המוצץ בקלות בשבועות הראשונים לחיים אך כדאי להמשיך לנסות. חלקם יעדיפו למצוץ אצבע או את אגרופם. קיימים מחקרים לפיהם מציצת מוצץ במהלך השינה מקטינה את הסיכון למוות בעריסה.

זיכרו שילדכם יחיד ומיוחד!

כל ילד הוא יחיד ומיוחד, בעל קצב גדילה והתפתחות ייחודיים משלו. חשוב שתבינו מה ילדכם מסוגל לעשות בכל גיל אולם זכרו שגם אם אינו עושה זאת עדיין ודאי יעשה זאת בקרוב, כשיגיע הזמן המתאים עבורו. ילדים שנולדו טרם זמנם (פגים) נוטים להתפתח מאוחר יותר בהשוואה לילדים שנולדו במועד. בכל מקרה של ספק התייעצו עם אחות טיפת החלב או עם רופא הילדים.